התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
לא הגשתי תביעה כנגד אף אחד בחיי, את טוענת אחרת וזהו שקר.
ביקשנו שוב ושוב שתסירו אתם איום בתביעה. את דעותיי, עמדותיי וכוונותיי הבהרתי בפומבי.
יום טוב,
אורי
האגודה היא שאיימה עלי, על העמותה החדשה ועל סינמטק תל-אביב בתביעה.
הגשתי התנגדות לרישום, צעד טריוויאלי. אני יכול לסמוך עליך לדעת את ההבדל העצום בין זה לבין תביעה משפטית.
הבהרנו מספר פעמים, בכל פורום ציבורי ובכל שיחה פרטית, שהצעדים שהאגודה נוקטת בהם, החל ברישום הסימן וכלה במכתב איום בתביעה, מוביל את כולנו צעד-צעד בכיוון שאף אחד מאיתנו אינו מעוניין בו.
את חושבת שאני נהנה להקדיש זמן להתייעצות עם עורכי דין? צעדי האגודה דרשו זאת ממני פעם אחר פעם בחודשים האחרונים. כולנו אנשים קראטיביים ואני עדיין מקווה שיימצא פתרון חכם ויצירתי, כי מה שמעניין את כולנו הוא קידום ועיסוק בתחום.
אורי
לילי ושוכני הפורום, אני מתנצל על השימוש בשפה הקשה, אבל בהודעה מעלי כתובים דברי… לא-אמת.
לילי – אני מאמין שהניסוח נבע מחוסר היכרות עם התהליכים, איני מכיר אותך אישית ואני מאמין שאין במלותייך כוונות זדון. לצד זאת, מה שכתבת לא נכון עובדתית.
האגודה הגישה לרשם הסימנים המסחריים בפברואר בקשה לרישום סימן מסחרי, סימן מסחרי שלפני כל טענה אחרת שתהיה, אני עיצבתי. הבהרתי ליו"ר האגודה כי הבקשה הזו תמוהה ומוזרה בעיני וטענתי בפניה שזה מהלך מנהלי ארוך ומורכב שלא ברור לי למה היא מצפה שיוביל.
עם קבלתה של בקשת רישום לסימן מסחר, רשם הסימנים מאפשר לכל גורם להגיש התנגדות לרישום במשך שלושה חודשים. אמרתי לכל וכתבתי שוב ושוב שאני מקדיש לנושא הזה את מינימום הזמן הנדרש, כי מה שחשוב הוא קידום התחום והתחביב ולא עניינים אלו. ועדיין, היות ואני עיצבתי את הסימן האמור, הגשתי התנגדות לרשם הסימנים, ראשית כאקט בסיסי של הגנה על זכויות היוצרים שלי, ומסיבות רבות נוספות המוכרות לכולם (היות ופרסמתי אותן). מדובר בפעולה מנהלית שכל המעורבים בנושא ידעו היטב כי היא צפויה, אקט טריוויאלי שבבירור הובהר לועד האגודה ע"י עורך הדין בה נועץ, כי תנקט.
עד כה איום בתביעה הוצג ע"י ועד האגודה בפני ובפני חבריי באפריל השנה, ולא להיפך. ביקשנו והפצרנו כי האיום יוסר על-מנת שנוכל להמשיך ולשוחח, ואנו ממשיכים לעשות זאת מעל גבי כל פורום ציבורי ובכל שיחה פרטית.
את עמדתי בכל הנושאים האלו פרסמתי לאחרונה במכתב פתוח לכל בפייסבוק ובמייל. למי שאין פייסבוק או לא קיבל את המייל, אשמח להעביר זאת. אני כמובן זמין תמיד לשיחה ואף לפגישה, לכל המעוניינים.
קישור לנייר העמדה שלי כאן בשנית:
http://www.facebook.com/uri.aviv?v=app_2347471856#!/note.php?note_id=437941875943
בברכה,
אורי
היי,
פאנקון זה לא כנס עם מסורת ברורה שמגדירה מה הוא. היה פאנקון שהיה פיקניק של חבר'ה בפארק הירקון, והיו כנסים בעלי תכנים ומוטיבים שונים.
הכנס הטוב ביותר בתחום (ואחד הטובים ever) הופק ע"י נעמי וינר, וכולו עסק בארגון. היה פנל של מייסדי ויושבי ראש של ארגונים (החל בתא המד"ב הקטן ביותר וכלה באימפריה שהייתה סטארבייס), היה פנל של מארגני כנסים, היו ראיונות על הבמה עם פעילים מרכזיים ומנהלי כנסים, שמספרים מור"קים (זה היה מצוין), היה את צוות אייקון על הבמה עונה על שאלות והדבר הכי טוב היה המופע האחרון – השופטים היו בכירי הקהילה מקצוותיה השונות, משתתפים חולקו לקבוצות של שלוש, כל אחד מהשלוש הוגדר כנציגו של ארגון קיקיוני ולא קשור, והשלושה יחדיו, בלי מכנים משותפים רבים, נדרשו לארגן יחדיו את הכנס המשותף שלהם – והיו להם 10 דקות (במהלכן היה משהו על הבמה, לא זוכר מה) להגדיר מה התמה המשותפת שלהם, מי הם אורחי הכבוד, מהם אטרקציות התוכן המרכזיות והכי חשוב – להציג את מופע הפתיחה של הכנס. שחין ו-דבר!
הרצאות שרלוונטיות לכנס מהסוג הזה הן על כנסים בחו"ל מסוגים שונים – הן כהמלצות ממבקרים, הן מהצד הארגוני – הדומה והשונה בינינו לבין חו"ל ; על ארגונים בחו"ל ; על פרסי ההוגו ופרסים נוספים בחו"ל.
הפוסט הזה זה עשה לי חשק להגיש הרצאה או שלוש. כלומר, בהנחה שזה יהיה מודל הכנס.
אורי
שלום,
אני נותן את המידע הזה לכל דורש ומתעניין, אז אין סיבה שלא אתן אותו כאן…
בדי"ש של שנים 2006-2007 עברו 25-30 אש"ח בדוכן, ע"ב כ-2000 פריטים מהם נמכרו כ-80%. ראוי לציין שהדוכן פעל 4 ו-3 ימים, בהתאמה, בשנים אלו.
אדם, קבוצה, בעל עסק או כל גורם שיקח על עצמו להפעיל את השירות, וזה יהיה ה"main bussiness" שלו בפסטיבל, סביר שיצליח להעלות את הסכום שעובר דרך הדוכן. תחת הנחה שישלם שכר סביר למספר עובדים סביר וישלם את דמי הזיכיון, במידה ויקח עמלה סבירה (כמה? שנלקחת כיצד וממי? אני משאיר זאת למגישי ההצעות) יוכל בעל העסק להרוויח סכום נאה בחמשת ימי ההפעלה של הדוכן.
נוסף על כך, ישנם גורמים שיש להם ערך בהפעלת די"ש שהוא מעבר לרווח כספי.
מדוע החלטנו להוציא מכרז ולא לעשות זאת בעצמנו? יש גורמים שיש להם מקצועיות וידע עסקי רבים מאיתנו בהפעלת שירותים שכאלו. זה אינו העיסוק המרכזי של הפסטיבל, כשם שמכירת קומיקסים, ייבוא ספרים או הפעלת דוכן אוכל אינם העיסוק המרכזי של הפסטיבל, אבל הם עדיין פעילוית חשובות של תוכן ושירות לקהל שחשוב לנו שיהיו באייקון.
סה-טו,
פניות נוספות אנא במייל – manager@icon.org.il
אורי אביב, מנהל
פסטיבל אייקוןאת קומי-קון מפיקה עמותה ללא כוונת רווח ובארגונו משתתפים 80 מתנדבים – אני מניח שברמת "אנשי סגל" שלנו, לצד 16-20 עובדים במשרה חלקית / מלאה.
עכשיו, וויקיפדיה היא לא מקור המידע הכי מוסמך בעולם, אבל את מוזמנת לעשות תחקיר קצת יותר מעמיק משלי…
The convention is organized by a panel of 13 board members, 16 to 20 full-time and part-time workers, and 80 volunteers who assist via committees. *Comic Con International is a not-for-profit organization*, and proceeds of the event go to funding Alternative Press Expo (APE) and WonderCon. The convention is scheduled to remain in San Diego until 2012.
אני כמובן מסכים, אבל בסייפא של הודעתך מצוינים שני מונחים שאני מבין כמונגדים, "חובבי" ו"מסחרי".
זה עתה התקיים כנס קומיק-קון סאן-דייגו, הכנס הגדול בעולם בתחום המדב"פ, מדברים על 150,000 איש. האם הוא חובבי או מסחרי? אולי בכלל קהילתי? לי די ברור שמדובר בבטטה.
"איקון הוא קודם כל אירוע של העמותות" -> "מטרתו הראשונה היא שירות החובבים".
לא רק שאני לא מסכים עם ההתניה הזו, אני חושב שהניסוח שלה משוחד ושהיא צובעת את שדה הראייה שלנו בשחור / לבן, כאילו ישנן שתי אוכלוסיית שלעולם אינן חופפות – "חובבים" ו"קהל רחב" והן mutually exclusive, הן פיסית והן בתכנים שמעניינים אותן.
נתתי גם דוגמא לאירוע היפותטי שעונה להגדרה ברורה כאירוע של העמותות אולם שמטרתו הראשונה אינה שירות החובבים.
ממפגשים עם סופרים (ישראליים וזרים, אחד הדברים הראשונים שדאגתי לו השנה), עד "הזירה" (שאף חוזרת השנה) מהמחזמר של באפי (אני מניח שזה כבר קומון-נולדג' שמועלית הפקה בימתית-קהילתית סביב "אנג'ל") עד הרצאה אקדמית על שר הטבעות (אני מקווה שיתקיים מושב "טולקין כפאשיסט" שעלה כרעיון בפגישה רק בשבוע שעבר, אבל אם לא, בין שלל ההרצאות אני מניח שתהיה אחת שתעסוק בטולקין). בל נשכח את חשיבותו של סרט טוב, יריד דוכנים מוצלח, מקומות מפגש קהילתיים לא-פורמליים, רוקי, פילקסינג ופרקים של סטאר טרק.
הטיעון שלך היה טיעון אם-אז. אם באייקון אין את התכנים האלו, אזי הוא לא פונה לחובבים. אה, כמובן שאז הוא מסחרי.
לקח לי זמן להבין עד כמה המילה "קהילה" ריקה מתוכן בשיח ה…קהילתי. למילה "שולחן" יש משמעות כי כשכולנו מדברים על שולחן, מתקיימת העברת אינפורציה – כולנו יודעים במה מדובר. כשכל אחד אומר קהילה וחושב, מרגיש ומתכוון למשהו אחר, המילה חסרת שימוש וריקה מתוכן. אז ברשותך, מסחריות היא הקהילתיות החדשה. עדיף כבר לומר שאייקון הוא בטטה.
בכל מקרה, במידה וזה לא ברור מאליו, זה לא שיש באייקון את התכנים האלו, זה לא שהם "הליבה" של אייקון, אלא הם-הם התכנים של אייקון. בעוד כחודש זה כמובן ייחשף לקהל הרחב, אולם ממקום מאוד לא אובייקטיבי, אני יכול לומר שהם כנראה יהיו טובים מאי-פעם.
הלאה לחשש הבא, אני בטוח שאם זה לא התכנים, יהיו דברים אחרים וסיבות נוספות לכך שאייקון או-טו-טו הופך לבטטה.
אני מסכים כמובן ש"קהילת המתנדבים" אינה "קהילת החובבים".
אמנם קיים הווי משותף ואף תחושת קהילה בין המתנדבים והמארגנים של אייקון, אבל בשיחות סביב אייקון הרחבנו את המונח מתנדב למשמעותו – כל אדם שתורם מזמנו וכישוריו לפרויקט. גם מרצה וגם מנחה הם מתנדבים, באותה המידה שאיש סגל הוא מתנדב וסדרן, קופאי, מקרין וגופר הם מתנדבים. כשמתייחסים לאוכלוסיה הזו, מגיעים כבר ל-300-350 איש פר-כנס. מבחינה יחסית זה לא מספר שונה משמעותית לעומת הקהל הכללי שמגיע לאייקון, אבל… רק חלק מאותם אנשים משויכים לאותה "קהילת מתנדבים" ("קהילת מארגנים" יהיה יותר מדויק), אולם רובם המכריע משויך ל"קהילת החובבים", ושם נמצאים לא מעט מהחברים שלהם שמגיעים איתם לאייקון.
רבים מהם מצפים בחום לתכני קהילה ותכני חובבים מסוימים, ואחת הסיבות לשבץ תכנים כאלו ואף לטפח ולעודד אותם הוא מרכזיותה וחשיבותה של הקהילה שצורכת אותה. סיבה נוספת הוא ערכם של התכנים הללו, ואף סיבה נוספת היא כי יש להם קהל והם מוכרים…
נקודה אחרונה היא שכמובן לא קיימת "קהילת חובבים" אחת אלא ערב-רב של קהילות חובבים שונות, המקושרות האחת לשניה, מה שעושה את מלאכת ההרכבה הזו מורכבת אף יותר.
הנה רעיון לאירוע של אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה – שיתוף פעולה עם רשת חנויות ספרים והפקת אירוע בסגנון כנס מקצועי לעובדי אותה הרשת המקנה ידע על קלאסיקות ספרותיות והתפתחויות אחרונות בספרות המדע הבדיוני והפנטסיה.
מטרת האירוע השנתי – הפיכת יותר מהמוכרים הללו למקורבים לז'אנר, והפיכת אלו שכבר מקורבים לז'אנר למיודעים בו יותר, ובתוך כך, הפיכתם לשגרירים טובים יותר שלו ובעקבות זאת, מגבירים של מכירותיו.
יותר אנשים שקוראים מדב"פ זו מטרה עליונה של אגודה שכזו, לטעמי.
הנה אירוע של אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה שאינו מיועד לקהל החובבים כלל וכלל.בשנים שלפני 2003 ההתייחסות לאייקון הייתה לחלוטין כאל פרה חולבת עבור שאר אירועי השנה של העמותות. לאייקון היו שלוש מטרות – תכנים איכותיים, פניה לקהל הרחב ופתיחת התכנים לקהל הרחב ככל שניתן ולהרוויח כמה שיותר כסף, האחרונה ראשונה בין שוות. אף אחד לא הגדיר את זה אף פעם, אבל אני יודע שזה היה מה שחשתי סביבי, ומה שאני ראיתי כיעדים שלי כמנהל בשנים 98-2000.
בשנים האחרונות, הדגש שמוצב על כסף מבחינתי היה פחות מהשנים 2001-2003, בהן ניהל את אייקון דובי. להרוויח כמה שיותר כסף עבור העמותות היה משמעותית פחות חשוב לי מלאשר ולייצר יוזמות נוספות ולייצר תכנים נוספים במסגרת הפסטיבל, מבחינתי, באופן מודע, שמתי את הדגש על תכני הפסטיבל.
