הבעיה לא בשיטה, נכון, ניר. על מנת לגייס אנשים נלהבים שיעשו, צריך לאתר אותם.
בשביל זה צריך זמן, כפי שאתה יודע. לאף אחד אין.
איך יוצאים מזה?
מתחילים לשלוח אי-מילים לחברים, ורואים מי מגיב, בודקים מי נכנסים ולא רק מתלוננים, אלא גם יש להם רעיונות לביצוע (ולא רק רעיון שמישהו אחר יפתח לביצוע), ומגייסים אותם סעזרת טלפון אישי, פניה ישירה וכו'.
זה נשמע לי קצת חוצפה מצדי להציע שיהיה לאנשים זמן, בהתחשב בנסיבות שלי, אבל מישהו צריך לשבת עם האנשים ולדבר איתם אחד-על-אחד, עדיף כמה שיותר מהר.
ואגב, ראוי שיהיו הגדרות יותר מדויקות לבעלי התפקידים באגודה, לדעתי, ולא רק "חבר ועד", כי אש אין שום התחייבות להוצאה לפועל של שום תחוםמצד אף אחד והכל נופל על אדם אחד (יו"ר) ומצב רוחם של מתנדבים.
לא מצב בריא.