התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
סיפור מעניין מותח ומושך לקרוא, שארכו מעבר לסיפור קצר, ופחות מנובלה, ולכן יש לי קושי מסויים עם הסיום. שבנוי קצת כמו סיום של סיפור קצר.
הדמות של זה שהם פוגשים, טיפה פחות מדי מפותחת, והמשפט האחרון משונה, ולדעתי לא ממש מדוייק.
אפילו זרועות המתכת הקרות לא יכלו לתת כזו אהבה (לא ציטוט מדוייק) מה המילה אפילו עושה שם?
מה שאני מנסה לומר זה, שכדי להביא את המסע שלהם לידי השלמה, דרוש עוד מעט פיתוח, בעיקר של הדמות החדשה.
ואולי איזה משפט סיום קצת יותר כולל, או לפחות לדייק את הקיים.תודה תודה…
מה זה ניטפוק??
בעניין הפיסוק, מעניין לא שמתי לב. אני אסדר את זה
ובעניין השני, אני גם חושבת טיפ טיפונת להרחיב בעניין שכאילו כולם יודעים אבל מתעלמים, אני לא יודעת איך, כי אני לא רוצה התייחסות מיוחדת, אלא דווקא העלמת עין, אם יש רעיונות אני אשמח.
אול סתם, תהיה התייחסות אבל לא מספיק לדעת הגיבור, אילו כולם סומכים על הכוכבים שיופיעו שוב, ורק הוא נחרד בגלל ביות נטישה או משהו…
סיפור מענין אבל די מחריד, ולא אהבתי את המהפך לקראת הסוף לכיוון בריג'יט ג'ונס שבא משומקום, ועצבן אותי כי כבר התחלתי להאמין או לפחות להבין את מה שעובר על הגיבורה.
עשה לי הרגשה של "בסוף זה היה רק חלום" טיפה מאכזב….
אבל יש לך ראש מוטרף ומשעשע למדינעם יקיר, תודה על הביקורת. (חלקה מאוד משעשע)
למרות שב נ.ב. שלך דייקת מאוד, עדיין חלק מהביקורת שלך חשוב בעיני
בעניין השמירה על הדחיפות, אני חושבת שאתה צודק. היא לא נשמרת לאורך האירוע.
> עוד משהו שלא היה ברור כנראה מהסיפור, זה שהנחיתה של החללית היא *עליהן* (למרות שזה מצויין בו ומודגש) כך שאין סיכוי לדיאלוג עם החייזרים.אבל בעניין הסיום, כתבת:
> "דבר נוסף שהפריע לי היה הסיום. יש תחושה שהוא צונח עליך משום מקום
> ולא מתקשר למה שנאמר לפניו. מתי יש למאושפזים בבי"ח לחולי נפש
> שפתונים? למה שדפניאלה תרצה פתאום להתאפר? היא לא הייתה באימה
> והיסטרית לפני רגע?"
>
ועל כך אענה לך בעצבים של פ.מ.ס
אם אתה לא מבין לבד אני ממש לא יכולה להסביר לך!!
ולהזכיר עובדה משעשעת על מה שעשו חלק גדול מהנשים שהיו על הטיטאניק ביום ההוא, שניה לפני שצללו אל המצולות.>
>> (כן, הן שמו אודם)
נשים לך תבין וזה.נ.ב.: אני יודעת מי זה קנדי, זה היה בצחוק
נ.ג: זה ההוא, נו…לא?> >
>כל רצון של כותב להשתעשע באופציות העולות מסיפור שכתב הוא מבורך בעיני, כי הוא מאפשר למתוח את הגבולות של העולם הדמיוני כדי לגלות עוד דברים. אם תעשה כן, תגלה אולי עוד סיפורים, גם אם בעיני, עדיין, הסיפור *הזה*, לא צריך יותר מפסקונת קטנה של אכספוזיציה בקטע הסיפור בו הוא מתואר צופה בהופעות שלה.
הסיפור שלך, כמו שהוא, הוא משל, והוא שואל שאלה מאוד מיוחדת על אומנות ועיוורון.
בהתחשב בתוכנו, העובדה שלא מבינים אותו צריכה להיות משוקללת כערך נוסף. לטוב, או לרע.
בכל מקרה, מה שלא תעשה עם החומרים ולאן שלא תלך בחיפושים, *שמור את הסיפור המקורי*
ולגבי פנטסיה אורבנית – מה שזה לא יהיה, להגיש תמיד כדאי.א. אני הבנתי את הכישרון לא כיכולת לכתוב שמות ע"י שחפים, אלא כיכולת לצייר כשהעולם הוא מעין מכחול, לבחור מכחול. הבנתי שזה על ציור. (סוג של יצירה אילמת)
ב. לא שזה משנה
ג. העניין הוא כזה- בעיני, הוא מחליט ברגע להראות לה את הכישרון שאביו לא הראה לאימו מעולם, להמר, בגלל שהיא אמנית בעצמה ואולי תבין, אולי זה יעזור, יתן תשובה.
ד. למרות שאני הקהל האולטימטיבי, אני בהחלט מבינה את הצורך להגיע לעוד כמה אנשים ולא נעלבת בכלל
ה. אם יורשה לי להציע מקום בו יכולה לעלות מחשבה על הכישרון המיוחד: כשהוא צופה בהופעות השירה שלה, ויודע שהיא תרצה לדעת מה דעתו. או כל קשר אחר…אבל שם. זה לדעתי המקום הכי אלגנטי לשלב את ההבהרהפיתוח…רק רציתי לוודא שהבנתי נכון
)יעל כתב/ה:
>
> אם את לוחצת עליו, את מקבלת את הסיפור מצוטט בחלון ההודעה עם
> סימני <
>
> בדיוק כך:
>
> shif29 כתב/ה:
> >
> > טוב, אמינות, אחריות: איזכורים על אנשים שקפצו מהגג, איפה? המספר
> > ראה את זה ברחוב? והיום (הכוונה בסוף הסיפור, ואני מתנצלת על כך
> > שזה לא לפי סדר) במשרד רגיל ללא הפרעות מיותרות, מה, כולם הגיעו?
> > הכל היה רגיל? אף אחד לא חגג שם את סוף העולם כל הלילה? אף אחד
> לא
> > קפץ מהגג? ויש עוד, החלטות שרירותיות, תיאורים ואי תיאורים:
> > בסרטים תמיד רואים ילדים וברז כיבוי, איפה? מתי? ולמה להזכיר את
> > זה? זה קשור? ויש כמובן עוד, כמו עניין המסגד, שאני הבנתי
> כציניות
> > אבל הניסוח, קצת מבולבל.
> > עניין האחריות קשור גם למחקר בעניין השינוי, מה באמת יכול לגרום
> > לזה, לחבר קצת עובדות לדמיון.
> >
> > ניסוחים: המשפט שהבנות השאירו על דלת המשרד (מוזר גם לאור העובדה
> > שלמחרת כולם חזרו לעבוד) מנוסח כל כך לא אמין, שאין לי מאיפה
> > להתחיל. ושוב עולה עניין האמינות: עצם העובדה שהן השאירו פתק:
> מה,
> > הן הגיעו בבוקר? למרות שלא הייתה זריחה? כדי להשאיר פתק? למרות
> > שכולנו נמות?…
> > תכולת המקרר, עם חזרה מיותרת על המילה שבוע, והתעכבות על עניין
> > הספר שקיבל המספר במתנה, אם הוא עושה את זה כל יום אז למה להזכיר
> > את זה? אין קישור לשום דבר.
> >
> > כל התיאור על האבא רואה החשבון, והרצון למקצוע מגניב יותר,
> > מסורבל, יש שם "אבל" מיותר, וכל הפסקה ארוכה ולא ברורה.
> >
> > טוב, יש עוד, דברי הכתב שכבר הזכרתי "כמו שאמרנו מקודם" וכו',
> >
> > אי דיוקים מדעיים: לא ממש הבנתי את מה שכתב נעם, עד כמה שידוע לי
> > אם הכדור משנה כיוון על אותו ציר, הוא חייב לעצור, אם נוסף סיבוב
> > על ציר אחר, זה לא אמור להפסיק את הסיבוב על הציר הקודם, ולא
> > הבנתי מה יכולות להיות ההשפעות של זה. בכל מקרה, השפעות כמו שהוא
> > תיאר, של ריחוף וניתוק קשר לווייני, לא נמצאות בסיפור שלך, והן
> > דווקא מעוררות דמיון.
> > נדמה לי שרצית לכתוב איך השינוי לא משפיע, ולכן כתבת שהוא לא
> > משפיע, אבל האמת היא שהוא *כן* משפיע, וזאת בעיית האמינות
> העיקרית
> > שלי עם הסיפור.
> >
> > קצת מבולבל כי אי אפשר לעשות קופי פייסט על קטעים מהסיפור, אז
> > הייתי חייבת לעלות ולרדת כל הזמן, אבל מקווה שבכל זאת הצלחתי
> > להעביר כמה דברים…טוב, אמינות, אחריות: איזכורים על אנשים שקפצו מהגג, איפה? המספר ראה את זה ברחוב? והיום (הכוונה בסוף הסיפור, ואני מתנצלת על כך שזה לא לפי סדר) במשרד רגיל ללא הפרעות מיותרות, מה, כולם הגיעו? הכל היה רגיל? אף אחד לא חגג שם את סוף העולם כל הלילה? אף אחד לא קפץ מהגג? ויש עוד, החלטות שרירותיות, תיאורים ואי תיאורים: בסרטים תמיד רואים ילדים וברז כיבוי, איפה? מתי? ולמה להזכיר את זה? זה קשור? ויש כמובן עוד, כמו עניין המסגד, שאני הבנתי כציניות אבל הניסוח, קצת מבולבל.
עניין האחריות קשור גם למחקר בעניין השינוי, מה באמת יכול לגרום לזה, לחבר קצת עובדות לדמיון.ניסוחים: המשפט שהבנות השאירו על דלת המשרד (מוזר גם לאור העובדה שלמחרת כולם חזרו לעבוד) מנוסח כל כך לא אמין, שאין לי מאיפה להתחיל. ושוב עולה עניין האמינות: עצם העובדה שהן השאירו פתק: מה, הן הגיעו בבוקר? למרות שלא הייתה זריחה? כדי להשאיר פתק? למרות שכולנו נמות?…
תכולת המקרר, עם חזרה מיותרת על המילה שבוע, והתעכבות על עניין הספר שקיבל המספר במתנה, אם הוא עושה את זה כל יום אז למה להזכיר את זה? אין קישור לשום דבר.כל התיאור על האבא רואה החשבון, והרצון למקצוע מגניב יותר, מסורבל, יש שם "אבל" מיותר, וכל הפסקה ארוכה ולא ברורה.
טוב, יש עוד, דברי הכתב שכבר הזכרתי "כמו שאמרנו מקודם" וכו',
אי דיוקים מדעיים: לא ממש הבנתי את מה שכתב נעם, עד כמה שידוע לי אם הכדור משנה כיוון על אותו ציר, הוא חייב לעצור, אם נוסף סיבוב על ציר אחר, זה לא אמור להפסיק את הסיבוב על הציר הקודם, ולא הבנתי מה יכולות להיות ההשפעות של זה. בכל מקרה, השפעות כמו שהוא תיאר, של ריחוף וניתוק קשר לווייני, לא נמצאות בסיפור שלך, והן דווקא מעוררות דמיון.
נדמה לי שרצית לכתוב איך השינוי לא משפיע, ולכן כתבת שהוא לא משפיע, אבל האמת היא שהוא *כן* משפיע, וזאת בעיית האמינות העיקרית שלי עם הסיפור.קצת מבולבל כי אי אפשר לעשות קופי פייסט על קטעים מהסיפור, אז הייתי חייבת לעלות ולרדת כל הזמן, אבל מקווה שבכל זאת הצלחתי להעביר כמה דברים…
אותו אריסטרכוס מלמיס.
אריסטו הוא דמות מאוד ידועה, שעסקה בהרבה תחומים פילוסופיים, אבל לא באסטרונומיה, לפחות לא בצד הפרקטי שלה. השם שכתוב למעלה הוא לא אריסטו, וגם הוא, לא הוכיח אלא טען, ושנים אחריו עדיין היה צורך בהוכחה, עד כדי ניסיונות להקיף את הכדור בהפלגה ועל ידי כך להוכיח סופית שהוא עגול…אמרתי שהרעיון לא רע, אבל הביצוע לא טוב.
לדעתי, (ואני באמת לא יודעת אילו תגובות קיבלת ומה שכתבת) אחד הדברים החשובים בכתיבה זה אמינות ואחריות. אם אתה עושה משהו לכדור הארץ, ולמשהו הזה יש תוצאות, אתה לא יכול להתעלם מהן. הסיפור שלך לדעתי כתוב בלי תשומת לב לפרטים, העולם שיצרת לא אמין.
אפילו ה"עובדות" שקראת בסנונית, לא נכונות, (אני לא הצלחתי להגיע לקישור, קיבלתי 404 אבל הודעתי להם על זה). עשיתי חיפוש די נרחב בעניין אריסטו, כי זכרתי את תלמיי ואת קופרניקוס אבל לא את אריסטו, עוסקים בהגדרות היקום. צירפתי הגדרה פשוטה מאינציקלופדיה)אם זה סיפור ראשון שלך אז תשמע כמה דברים טובים:
השלד של הסיפור טוב מאוד.
רצף האירועים נכון.
ההתחלה האמצע והסוף עוסקים בדברים הנכונים,
ויש לך "יד" בברור (החלפתי תחנה, וכאלה, זה "יד")
כנראה קראת הרבה, וטבוע בך מבנה דרמטי, החל מהמשפט הראשון המאחד את הרעיון בתוכו, וכלה במשפט הסיום, הנותן זווית כוללת.מה רע?
אמינות, אחריות, דמויות, ניסוחים, דיוק בכל העניין המדעי. שטויות כאלה.ושוב: כמו שאמרתי לא הייתי מגיבה בכלל, אם הכל היה רע.
