[jakuper]

ניסיתי לעבור ברחובות שצינת וסיבבתי את ראשי – לא כדאי לזרוק שמות רחובות אמיתיים בסדר לא אמיתי, כי תמיד יימצא אחד כמוני שירצה לבדוק את המסלול.

וכאתה מדבר על התור שלך בעיתון, האם כוונה לטור בעיתון? ראה משפט:

אבל הבוס יהרוג אותי אם אין לי תור למחר. wrote:

היה מתאבד לפני שהוא היה כותב *** כזה. אבל אם זה מה שהקוראים רוצים wrote:

כאן "כזה" ו-"זה" כל כך קרוב אחד לשני שזה לא נשמע טוב.

אני יושב וכותב את הפסקה האחרונה, זה די עלוב למען האמת wrote:

— בהמשך מתברר שהסופר מת כמו שהוא מסיים את הסיפור. אולי, בכדי להדגיש זות ושבהמשך יהיה יותר ברור, כדאי לכתוב פה משהו כמו "כותב את הפסקה האחרונה שבה הרוצח מצליח במלאכתו בצורה די פשוטה…"

סה"כ הסיפור גדול עם עוקץ נחמד. לא ציפיתי.
ברם, אם תרצה להעמיק, תוכל להוסיף איך שהרוצח נכנס לבית ועולה במדרגות, ובזמן הזה הסופר מכין ארוחת ערב. כמו התכנסות דמויות לנקודה אחת, כאשר אחת בחושך והשניה באור החדר.

נקודה אחת נשארת ללא מענה מושלם – איך הסופר לא כתב מה יקרה בעוד 5 דקות איתו? אולי תשחיז את הנושא זה?

[jakuper]

כמה הערות

המצאת הקוצב המוחי, פיתחה המון תעשיות חדשות wrote:

–אולי יותר נכון "המצאת הקוצב המוחי דחפה לפיתוח המון תעשיות חדשות"

את חוזרת על הבשמים של המתים יותר מדי פעמים

המתים לא מקנאים בנועה. עדיף להיות חי, הם אומרים wrote:

— לא בדיוק הבנתי מה קשר, הרי גם מתים וגם נוע, כולם מתים, אז מה קשר ל"יותר טוב להיות חי"? זה אומנם נכון, אבל לא מתאים לצורת דיבור רגילה. זה כמו שאני אגיד לעשירה מופלגת שאני לא מקנא בה כי יותר טוב להיות גבר. או משהו כזה.

ולא משנה אחוזים הם מאוכלוסיית העולם. wrote:

— כאן משפט לא שלם.

כתיבה נחמדה, אבל אין פה סיפור של ממש –כמעט כל המקום תופסים תאורים של העולם המת ורק כמה שורות נכתבו על הדמויות העיקריות וגם אין ביניהן קונפליקט או פעולה כלשהיא. לכן הסיפור נשמכ מאוד סטטי.
מה בעצם הסיפור אמור לשדר? הרי לא כתבת סיפור לשם כתיבתו, אמור להיות בו איזה שהוא מסר. מה הוא?
אני שואל כל זאת, כי אני חושב שבקלות ניתן לשפר את הסיפור, רק שצריך להתמקד על כמה נקודות.
תעני על שאלותי (מה המסר שאת רוצה להעביר) ואני אנסה להציע דרכים אפשרויות ושיפורים.

[מאת]

תגובות