התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אני מבטיח לקחת את ההערות לתשומת ליבי, אערוך מחדש את הסיפור ואשלח אותו לפורום.
לגבי עניין ה "אל תנסה לחקות את לם", אני כותב סיפורים נוספים פרי מוחי הקודח ומשתדל לא לחקות אף אחד, אולם לאחר שקראתי את הספר פשוט התעורר בי הצורך לכתוב באותו סגנון, הסגנון הוא לא רק למי יש בו גם השפעות דיימון רניונית, נהניתי לכתוב בשפה מעט ארכאית לשם כך הזכרתי את חשוון ( חודשים עבריים כמעט לעולם לא נזכרים בספרות בת ימינו) וקראתי לחודש אוגוסט, אבגוסט ( למרות זעמו הרב של ה-וורד).
בגלל כל הסיבות שהזכרתי קראתי לסיפור "מחווה . . ." כלומר משהו שלא בדיוק עומד בזכות עצמו אבל עם זאת חש לו מעין ישות עצמאית.
כפי שציינתי אני אערוך את הסיפור ואשלח אותו מחדש אבל חוששני שלא אמחק את הפסקה הראשונה.
תודה מראש,
מיכאלאני לא מבין למה כולם משתלחים בפסקה הראשונה? למען האמת לא חשבתי על מטרה כשכתבתי אותה, אבל היא יכולה להכין אותך לתוכן המעט "מטורלל" שיבוא אח"כ, מן רכוך ארטילרי.
קח או תן שנה, הוא ביטוי שהגיע מאנגלית והתאקלם די טוב בשפת הקודש, כמו לדוגמא:
עושה הגיון
פעם שעשינו את זה
ועוד ועוד
אני מוכן לקבל ביקורת כשהיא בנויה ומנומקת, ראה הערות הכותבים לפניך, אבל אני לא רואה שום טעם בסתם השתלחות.
אם לא החזקת מעמד מעבר לפבקה השלישית אל תגיב, אם קראת את כל הסיפור ויש לך הערות שיכולות לתרום be my guest.NY מכובדי, אני לא חדש לפורום זה פרסמתי בו בעבר מספר סיפורים תחת השם Sherlock למיטב זיכרוני אף התנגחנו מספר פעמים, אתה היית זה שהפנה אותי לכתביו של לם, לאחר שטענתי כי סביבתו הטבעית של סיפור מד"בי היא השפה האנגלית.
בקשר לסיפור, כתבת התחכמויות מיותרות, האם תוכל לפרט? מעבר לכך מה דעתך על העלילה, האם צחקת?
אם אכן צחקת ואתה מפחד להודות בכך בפומבי שמא תיפגם תדמית ניר יניב הרשע, שלח לי תגובה מוצפנת ומגודלזת.תודה רבה על הביקורת,
מיכאל/Sherlockאני לא בטוח שהוא יכול לספק הסבר לילד, קיימת בעיית "בטחון שדה" וגם הבנת הילד מוגבלת.
בקשר לחור בתיאוריה, אולי הספינות משתמשות בגלים שהילד שולח כדי להאיץ בצורה מסויימת ואז באמת אפשר לספק הסבר שיניח את הדעת.
בנוסף התכוונתי לכתוב שמדובר בפלנטה השלישית מהשמש ואז בהחלט ייתכן שמדובר בכדור הארץ ( בוודאי שהתכוונתי לכדור הארץ ).
מיכאלשלום יעל,
תודה רבה על הביקורת.
בקשר לפיסקה הראשונה את צודקת לחלוטין, אני הוספתי אותה פשוט כי אנשים לא קלטו את הפואנטה, ובהחלט ייתכן שאחליט להסיר אותה.
לעניין האנושיות, זה באמת משנה?
יש פה ילד שיש לו חבר שפשוט מנצל את התמימות שלו בצורה צינית, זה המוטו של הסיפור ולדעתי הוא עובר, לכן אני גם לא חושב על הסיפור כפתיחה לסיפור גדול יותר, כי אני העברתי בדיוק את מה שרציתי.
לגבי היכולת של הילד, קודם כל הוא לא מודע לה כלל לכן אין צורך להיזהר ממנה כל כך, בנוסף כנראה שזה הדבר היחיד שהילד יכול לעשות, אין לא שום כוחות קסם.לגבי החור בתיאוריה, ידעתי שמשהו ישאל אותי ולכן השקעתי בכך מחשבה.
לדי הוא לא היחיד שנשלח, נשלחו עוד אלפי "סוכנים" כמוהו כדי למצוא מקורות אנרגיה מתאימים, הם נשלחו למקומות מרוחקים ביותר מכוכב הבית ולכן מכשירי קשר לא יעזרו פה, כל סוכן כזה הוא כעת ברשות עצמו, ברור כי רבים לא יגיעו לשום יעד ופשוט יעלמו, על אלה שהגיעו למקום מתאים מוטלת המשימה למצוא דרך להביא את הכוחות.
זה קצת מורכב וייתכן שעליי להוסיף זאת לסיפור, אך אני רציתי שהסיפור ישאר נקי, אם אפשר אז
להשאיר רק את המונולוג של הילד.תודה
מיכאלוהפעם אתחיל מהסוף.
נכון נכון נכון הסיפור איטי מדי ואני באמת צריך להוסיף קטעים יותר דינמיים זה גם מה שהיה חסר לי, פקחת לי את העיניים.
לגבי הבעיות שהעלת, כנראה שאני צריך לפרט יותר:
לגבי העונש שנבחר (חינוך מחדש) הוא יעיל כלפי עמיר, כי עמיר ניסה לחרוג מהמסגרת הקיבוצית ולהצטרף לאירגון אחר. למעשה אף אחד לא יודע כי עמיר בעצם רוצה להתבודד, מבחינתם הוא ניסה לפרוש מן הקיבוץ ועליו להתחנך כדי שיוכל לחזור.
לגבי עלמה, סביר להניח כי לא תוכל לגבות אתנן משני אנשים שחולקים איתה את אותה ביקתה, אולי בכך יש משום אקט חינוכי עבורה.
יש גם את עניין הפחתת הלחץ או בפשטות צרף לעונש בני זוג ממינים שונים בכדי להמנע מלחצים מסוג מסויים.
ובנוסף הרי מדובר בגוף טוטאליטרי , למה שהעונש יתאים למעשה?
האם גלות בסיביר מתאימה לעברות שהיו ברוסיה בתקופת המשטר הקומוניסטי?
ובאותו עניין, האם אנשים שגלו לסיביר נבדקו כל יום, האם היה אכפת למישהו אם הם מתים או חיים?לגבי העוף, זה לא משהו גדול.
בסך הכל הדם שהיה מרוח על עלמה היה שייך לניית'ן ולא לעוף, היא הייתה צריכה להוציא ממנו את השתל. היא הסתובבה עם השתל של ניית'ן כלומר הוא "היה בסביבה" כל הזמן ולכן אף אחד לא נתקף בבחילה.
האם התיאור שנתתי לא מובן מהסיפור ?!לגבי סיפור קצר מול נובלה, קשה להחליט אבל נראה לי שבסוף אצטרך ללכת על נובלה (יש יותר מדי פרטים שאני לא רוצה לוותר עליהם)
בכל אופן, באמת פקחת לי את העיניים.
תודה
מיכאלהיי נעם,
קודם כל תודה על הביקורת המושקעת ומאירת העיניים.הסיפור באמת קצת ארוך, אני התכוונתי לכתוב נובלה.
יש לי בעיה עם סיפורים קצרים, אם אתה מכניס לתוכם כל מיני תיאורים אתה מפספס, הכל צריך להיות חד, אסור לבזבז ולהפליג בתיאורים.
בסיפור הזה רציתי להכניס יותר תיאורים גרפיים ( קרן השמש בהתחלה ) לשדר אווירה ( הישיבה בספריה ותחושת המחנק) ולכן הוא התארך מעט.הבחירה בקיבוץ- הממ . . נניח שרעיון הקיבוץ כפי שנתפס בשנות ה40 וה50 של המאה הקודמת היה תופס, זו הייתה ממש מיני-מדינה טוטאליטארית ( מחליטים באסיפה מי הולך ללמוד ומה וכו') אני פשוט השתעשתי ברעיון.
בנוסף הקיבוץ הוא שם, הוא יישות ובסיפור אין חובה לקשר את הקיבוץ לקיבוצים כפי שאנו מכירים.לגבי אבא ואמא- נכון זה לא משרת את הסיפור, מראש חשבתי להוסיף חלק לסיפור בו עמיר מצליח להתחבר לקבוצת אינדיוידום ולמי שמרכז את הפעילות פונים בשם אבא ( זה היה מעריך את הסיפור, מה דעתך?)
בפועל השארתי את הפסקה כדי להעצים את אוירת הניכור.לגבי הכשלים הלוגיים- מטרת השתלים היא לצמצם את המרחק בין האנשים עד שייסתגלו לחיות בקבוצה. כאמור עלמה הרגה את ניית'ן אבל מי אמר שהשתל שלו הפסיק לפעול, היא ממשיכה להסתובב עם השתל בכיס ושום מערכת ניטור לא עולה על זה.
אולי זה משהו שהקיבוץ לקח בחשבון, איזשהו סוג של ברירה טבעית.מי אמר שעלמה רוצה להיות לבד? היא רוצה לברוח וחושבת שהשאר יעכבו אותה.
מעבר לזה, האם הסיפור זרם?
האם האורך פגם בקריאה?
והעיקר, תגיד אתה נהנית ממנו?ממש תודה על הביקורת, אני בהחלט מתכוון לשכתב ולשלוח מחדש ( וכמו כולם יש לי סטוק של סיפורים שמחכים לשכתוב).
תודה מראש
מיכאלקודם כל ברוכה הבאה.
שנית, אין פה סיפור אלא רעיון. למרות שברור מהיכן הוא לקוח ( עיתוני סוף השבוע ).
את נותנת תיאור מאוד יבש של הסיירת והספינות, פיצוץ הכורים האטומיים והסריקה אבל רק תיאור לא סיפור.
אמנם יש לו לתיאור שלך פאנץ' (שבו אני אטפל מאוחר יותר) אבל זה לא הופך אותו לסיפור.
חוצמזה את חוזרת על המספרים הרבה מאוד פעמים:שלושת אלפים שמונה מאות ארבעים וחמישה חיילים וקצינים היו על סיפונה,
הקפיצו אותנו למקום בסיירת מהירה. צוות חיפושים מורחב. שלוש מאות שבעים ושמונה סיירים וקצין אחד
שלוש מאות שבעים ושמונה סיירי חלל מיומנים התפרסו בגיזרה
שלוש מאות שבעים ושמונה סיירי חלל ריחפו בחליפות הלחץ הלבנות
שלוש מאות שבעים ושמונה גפרורים צעקו יחד איתי
שלושת אלפים שמונה מאות ארבעים וחמישה שמות נחקקו על לוח פלדה
ארבעה ימים של בדידות. שלוש מאות שבעים ושמונה חיילים סורקים את
החלל, מבכים את גורלם של שלושת אלפים שמונה מאות ארבעים וחמישהוזה עוד לא הכל, בסוף נשברתי את זה קשה לקרוא אפילו כתיאור עיתונאי.
בקשר לפאנץ', הוא לא אמין.
מה המספר חותך לעצמו את האצבע, מה עם כאבים, האם זה נראה הגיוני בעידן של בדיקות ד.נ.א שמישהו בכלל יאמין לו, אייך הוא יסביר את האצבע החתוכה?
אם הוא הקצין האחראי כפי שכתבת, אז למי הוא בדיוק נותן דין וחשבון בשטח, מילא אם חזרו לאיזה בסיס גדול.זהו בינתיים
בהצלחה
מיכאלתשמע,
בתור אשכנזי אני חושב שהסיפור קצת לוקה ב . . . גזענות, מה האשכנזים הם עדינים וחכמים
וכהי העור הם הטיפשים המרביצים וכו',גם היום יש רוב מזרחי בארץ ואנחנו לא קרובים אפילו להתחלה של מצב כזה.
ולסיפור עצמו:
אין פה איזשהו פיתוח של רעיון לטעמי, משהו מאוד מופשט שלא זוכה לשום בשר.
מבחינת האמינות, אם כל החברה נגועה בגזענות הזאת, אז אייך שולחים מורה לבן לבית הספר
ואייך הוא מעיז לדבר על אירופה?
מה קורה עם האוטובוס לאירופה, מה עם המטוס ?
האם הבית של האיש שאסף אותם נמצא באירופה?
האם הגיעו לשם באוטו?
אף אחד מהם לא רצה לחזור הבייתה, להודיע להורים?אני יכול להוסיף עוד איזה מליונת'לפים שאלות.
בקיצור אל תתייאש מהביקורת שלי.
בהצלחה.תודה רבה על ההארות, אני אשתדל לבצע את השינויים הנדרשים ולפרסם שוב ( פה או לשלוח לאספמיה).
בקשר להעתקה מ"שעת התה . . " NY ידידי, לא מיניה ולא מקצתי, אמנם קראתי את הסיפור לפני כעשור אבל אני לא מאמין שהטקסט נשתל במוחי ופרץ לו עכשיו, וודאי שלא ישבתי והעתקתי מן הספר.
מקור הידע היחיד שלי הוא עדות אישית הנובעת מעמידה ליד פנסי רחוב.
תודה
מיכאלשלום אסתר,
לפי דעתי זה לא כל כך מזכיר את התלת רגלים , זאת אומרת גם פה וגם שם ישנו איזשהו תהליך שמשאיר לך חסך בתכונות מסויימות, אבל הסיבה למעבר התהליך היא שונה לחלוטין בשני הסיפורים ואני חושב שזה בעצם הפן היותר חשוב.חוצמזה די אהבתי את הרעיון למרות שהוא היה כתוב בצורה די פשטנית ומונוטונית , כאילו מישהו מקריא טקסט בקול רדוד . . .
מה עם קצת אקשן והתלהבות, כל כך קל לנטרל רגשות , אף אחד לא התנגד ?
מה עם החברה שרוצים להמשיך להרגיש ובורחים להרים . . . אופס , אולי זה כן דומה לתלת רגלים
שלך
Sherlock
