התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
לא ממלא שום מטרה פרט לגרימת אי נוחות לקורא והפיכת הסיפור למעט פחות מובן. קיום גרשיים לא עוצר שום שטף או קצב – הוא רק הופך את הסיפור לקריא ומובן יותר. זה"כ.
על מנת לסדר לנו דרקון יורק אש, או כל מפלץ גרפי מופלא אחר, שיסביר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי קריאת החוקים וישומם הנם חובה – יתכבד ויתנדב. בינתיים – הרמזור נשאר.
(רמז: לחיצת Escape מבטלת את ההבהוב. גם Scroll Down עובד…)הדבר הזה למעלה היה הקש ששבר את גב הגמל. עכשיו, לאחר השילוט המתאים, נגמרו ימי ה-"לא קראתי את החוקים"…
היכן ההתחלה, האמצע והסוף? היכן השפה העברית ז"ל שנרצחה כאן, כנראה על רקע פלילי? במה חטאנו שזכינו לגוש בלתי מעוכל זה, במנוגד לכל בקשותינו ותחינותינו בכללי הפורום?
האם עלה בדעת המחבר הרעיון להראות יצירה מופלאה זו למישהו בטרם ישסה אותה באזרחים התמימים שבכאן? או שמא מדובר במקרה של סדיזם לשמו?בקיצור – קרא את *כללי הפורום*. לאחר מכן – חזור וקרא את *כללי הפורום*. לאחר שהנך בטוח כי הבנת והפנמת את *כל*
*כללי הפורום*, קרא *שוב* את *כללי הפורום*. בסופו של דבר, רק לאחר שוידאת כי כל תו והגיג של *כללי הפורום* חקוק היטב במוחך, נסה לכתוב משהו ולנהוג על פי *כללי הפורום*.
על מנת להבהיר, במקרה בו *כללי הפורום* (הנהירים לכל בוגר כתה ג') אינם מובנים, הריני לספק בנדיבות כמה דגשים:
א. שפה: יש לבצע לפחות הגהה אחת על הסיפור בטרם פרסומו. שגיאות נפוצות אצלך: בעיות זמנים/קישור ("…*מצא* עדת איכרים מסתתרת מאחורי אחד הבתים ושותפו *מבהיל* אותם כהוגן"), חוסר בפסיקים ("אני בצרות חשב גובן צרות צרורות."), משפטים מסורבלים ובלתי אכילים ("שניהם היו מצויים… מהכפר ארגיין שעל פי השמועות…") ועוד.
ב. התחלה, אמצע וסוף: אין כאן סוף. הסוף הוא, למי שלא הבין, *סיומו* של הסיפור, החלק *האחרון* בו, המקום בו מגיעה העלילה לידי *גמר*, המסתורין *נפתר*, הסיפור *נסגר*. לא חשבת על זה, אה? (גם אמצע אין כאן מי יודע מה)
ג. רעיון: האם משהו בסיפור זה חדש? האם יש כאן רעיון שלא ראינו קודם? או, שמא חשב לעצמו המחבר כי אף אחד מהשוכנים כאן לא ראה במקרה את הסרט ההוא בו מדבב שון קונרי דרקון, וכך גנב את הרעיון? ואללה. מחוכם.בקיצור: חזרה לשולחן השרטוט.
מהווה בסיס לעלילה – ודאי וודאי. אם לא (כמו במקרה שלפנינו), אין טעם להרחיב את הדיבור על כך, על מנת שלא לסרבל את הסיפור. זו דעתי, על כל פנים.
1. הסיפור לא *מבוסס* על מושגים מדעיים, ונתן להבינו (אני מקווה) גם בלעדיהם. זהו רק רובד אחד בו.
2. נעשה מאמץ להשתמש במושגים ידועים ככל האפשר. "המשפט האחרון של פרמה" הוא גם, למעשה, שמו של ספר שתורגם לעברית לאחרונה, והוא אמור להיות מוכר למדי.
3. אני עצמי נטול כל השכלה מתימטית רשמית (או אחרת), ונוטה לרחוש חשדנות רבה לענף זה של המדע.
4. איני מסכים לגבי "אי ההגינות" של אזכור נושאים ו/או שמות שאינם מוכרים לקורא. אם אגביל את עצמי רק לדברים המוכרים ל*כל* הקוראים, הרי שאאלץ לכתוב את כל סיפורי במלים קצרות, פשוטות ומנוקדות, ללוותם בציורי תינוקות ולהגביל את נושאי הדיון ל-
רמה קמה רמה נמה". כל עוד הסיפור מובן, אין כל רע באזכורים מעניינים ולא נפוצים. כשאני נתקל בספר במושג לא מוכר, אני נוטה לברר במה מדובר. כך, למשל, התוודעתי בזמנו למוסיקה של צ'ארלי מינגוס: לא שמעתי עליו מעודי, ונתקלתי בשמו בסיפור מד"ב באנתולוגיה זו או אחרת. הסיפור סקרן אותי עד כדי קניית דיסק אחד של מינגוס, ומשם קצרה (אך מופרעת) היתה הדרך להתמכרות…בונה מדען מטורף מכונת זמן על מנת לנקום באשתו, כל זאת על רקע דברי הסבר על טירופם של מדענים אמיתיים. ה-Tribute מתבטא בעיקר באוירה הכללית ובמספר התייחסויות לסיפור של בסטר. למשל: אמפר והמונית הפאריסאית הופיעו אצל בסטר (סיפור אמיתי, אגב); תיאור בניית מכונת האהבה מתכתב מעט עם תיאור בניית מכונת הזמן; הדיאלוגים בין גלילאו ליונתן; עצם השימוש בגרפיקה הנו התייחסות כללית לבסטר, שנטה לעשות זאת הרבה – אם כי לא בסיפורים קצרים ולא גרפיקה מהסוג בו השתמשתי אני (למעט תמונת הפרח הרדיואקטיבי עם הטקסט המתפתל, הדומה מעט בסגנונה לאיורים ב-"פני מועדות לכוכבים", למשל).
אבל:
1. מה לעשות – גם הוא עסק במספר נושאים רציניים
2. עדיין לא מדובר ב*כל* סיפור קומי שאני מפרסם כאן (תירוץ קלוש, אני מודה) – הסיפור הראשון בפורום זה, למשל, מטופש לחלוטין ונטול כל הסבר רציני…
