התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
להזכירך, הגיבורים של כותבים כאלה בדרך כלל מתוסבכים להחריד או, לחילופין, שקועים עמוק עמוק באיזו בעיה קיומית משעממת רצח. אני, כרגיל, בעד *עלילה*…
ב. אין דין נסיעה ברכב מוכר במקום מוכר כדין נסיעה ברכב לא מוכר במקום לא מוכר ו/או מוכרז כמסוכן.
ג. כן – תקלות יכולות לקרות, אך הצגת הדברים בסיפור לא מאפשרת לי לסספנד אותו בשום פנים ואופן. הכל, כפי שציינתי, מתורץ מדי. במקום עלילה הנובעת מהעולם או מתקיימת בנוחות בתוכו, יש לנו עולם הנובע מהעלילה, כאשר המחברת נאלצת לתרץ כל פרט בעלילה.קרא את סעיף מספר 2 שלך שוב. ושוב. ושוב. אם עדיין לא הבנת עד כמה הוא הבלותי (אני מצטער, זה הביטוי העדין ביותר בו אני יכול להשתמש, הוא גרם לי להלם של ממש), בקש מאחד הביולוגים/כימאים/טכניונאים/וויצמנים שבכאן להסביר לך מה לא בסדר.
לחילופין: גל ושלמקו – כנסו בו…באשר לסעיף 4: טכנולוגיה מפותחת כפי שיש לחבר'ה האלה ודאי כוללת גם, אללי, מכשירים כמכ"ם, חיישני חום ושאר ירקות העשויים לעזור במניעת הסיטואציה המתוארת בסיפור. שוב, עיין לקסיקון טרקי-סיטי בסעיף "סיפורו של אידיוט מדרגה שניה".
מדוע אני צודק ואתם טועים:
א. כי לדיון ולתעמולה הנ"ל יש פוטנציאל חזק להתנפח בגדלם ולדחוק החוצה הודעות אחרות, חשובות באותה מידה (על פעילויות, מפגשים, הרצאות, הקרנות, אתרים וכו').
ב. כי לדיון ולתעמולה יש פוטנציאל חזק לרדת לפסים אישיים ולהדרדר להשמצות – דבר הגורם לי לרצות לבודד אותו ככל האפשר.
ג. טכנית: כי בניגוד לפורום, מאמר באתר *לא מעביר דף*, ואפשר לראות בו בבת אחת את הודעותיהם של כל המועמדים ללא צורף בקפיצות קדימה ואחורה בין דפים שונים.
ד. לאלו מבינינו המתקשים להבין הגיון פשוט, סיבה אחרונה בהחלט: *כי אני אמרתי*.אם יש למישהו תלונה עקרונית על תפקוד האגודה או הועד, הוא מוזמן לכתוב על כך כאן או בדואר אלקטרוני לחבר הועד המדובר או ליו"ר – כתובות כולם נמצאות בעמוד "אודות האגודה".
על ענייני האתר, בכללם מראהו, ניהולו ואפיו האיום של המנהל, רצוי לכתוב ישירות אלי – או, שוב, לחברי הועד.בקרוב נכריז כאן על התאריך בו יפתח "מאמר הבחירות", בו יתבקשו המועמדים לשים את נאומי התעמולה שלהם.
המדענים הזינו ספרי פנטסיה למחשב שייצר את הסוס *בכוונה*? בכוונה למה, בדיוק? בכוונה "לעזור" לו ליצור סוס (באותו אופן בו עוזרים הגנים של הפרה)? נו, באמת.
פרט לכך – תארי לעצמך כי את הגיבור. הרגע ניצלת בעור שינייך מחבורת מוזחים מוטרפת, את דוהרת על סוס בעוד דוגמה נאה לבן/בת המין השני אוחזת בך בהכרת תודה. מה את חושבת?
א. "באסה עם המדענים האלה, שהכניסו פנטסיה למחשב" – איזו מסקנה מטופשת להגיע אליה מהתנהגותו של הסוס! איזו חשיבה מנותקת מהמציאות!
ב. "אלוהים אדירים, כמעט נהרגתי! חבל על הזמן, מה הולך לקרות לסוס המנייק הזה ברגע שנחזור לאורווה…"
ג. "הופה! מה יש לנו כאן, על הסוס, מאחורי?… המממםםם…."אל תקשיבו להם. יש הגיון מסוים בכתיבת כפל-י', לעתים, בייחוד כאשר יש בה חיריק ("הייתי") או כאשר קודם לה שווא ("לייצר"). לעומת זאת, המקרה היחיד העולה בדעתי בו צריך לשים כפל-י' בסוף מלה הוא "חיי", פשוט כי יש שם שתי תנועות. לכל השאר אין שום סיבה והם מבחילים, לא פחות, שלא לדבר על שום תרומה משמעותית לקריאות. כנ"ל הכפלות מטופשות במילים כמו "היתה" – גועל נפש. עד כמה שהדבר נוגע לי, חברי האקדמיה יכולים ללכת לחפש את החברים שלהם.
מעדיף סיפור בדיוק באורך הנכון – לא קצר מדי ולא ארוך מדי.
את גם טועה באשר לצורך בעולם מורכב ומפורט לכל סיפור – לרמת המורכבות של העולם יש קשר ישיר לזו של הדמויות והעלילה – הדוגמה שהבאתי קודם ממצה את העניין. אמנם רצוי, לדעתי, כי המחבר ידע על העולם ועל הדמויות יותר מאשר הקורא, אך עדיין אין הדבר מהווה גושפנקא ליצירת עולם תלוש בו כל שאלה נענית ב-"כן, חשבתי על זה, אבל…"באשר לאי ההגיון: מחשב מרכזי היוצר סוס בעל תכונות הקשורות למידע אותו קיבל באופן לא קשור הוא דבר מופרך למדי. גם נסיעת מבחן לבעל חיים בעל התנהגות לא ידועה באיזור שורץ סכנות אינה מהווה דוגמה ומופת לחכמה. אם כבר רפרנס לטרקי סיטי, נסי את "סיפורו של אידיוט מדרגה שניה"…
)