התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלא לדבר על מכתב אישי שגרם לק' הזועמת להחליט באופן סופי ורשמי שהיא באה לפנטסי.קון (או, כפי שהיא מכנה זאת, GeekLand), לשמור עלי שלא אתרועע עם גורמים/ות חשודים/ות…
הסיבה לאי חיבתי ל-"אפקטים" בסוגריים היא היותם מעין הגזמה דרמטית. מה זאת אומרת? הדבר משול, למשל, להבדל בין אדם המספר בדיחה מצחיקה בפנים חתומות לבין זה המספר את אותה בדיחה אך מתפקע מצחוק כל העת מדברי עצמו. או, לחילופין, לסרט ערבי (או טורקי?): גם נורא עצוב, *וגם* כולם בוכים…
במילים אחרות – הטקסט שלך דרמטי מספיק גם ללא התוספת המלאכותית. הוא מתקיים מצוין בלעדיה, ואם כך הדבר – הרי שהיא מיותרת.1. כדברי נונין – קלישות הפואנטה. אפשר למצוא לכך תירוצים רבים, אך אף אחד מהם לא ישאיר רושם של אמינות. זהו מקרה קלאסי של "למען הפואנטה – הכל הולך"
2. ההערות בסוגריים – (דממה), (דממה נוספת) וכו. הן לא מוסיפות מאומה, רק גורעות.
פרט לכך – כתוב נעים ונחמד, דמות לא רעה. ועדיין, הפואנטה…עם הכסף, כשאמרת שאסור לי לדבר על זה, אז…
אה.
אהה.
אהה! כן! הא! זו היתה, אה, בדיחה! כן! זהו!
הא הא!
לא, בוג'י! לא! הא! הא! בדיחה! איי! אוי! לא! הא! הצילו!אמנם חסרים לי דברים כעלילה ודמויות, אך שני דברים אציין לזכות המחברת: האחד – סגנון הגיוני ועקבי; השני – קוצר יריעה המתאים למידות הרעיון.
הייתי שמח לראות סיפור כזה בו מפותח הרעיון יותר, בכוון זה או אחר. התוצאה יכולה להיות פרודיה מעניינת על מערכת החינוך…כאן *לא* המקום לדון בנושא. שאלות כאלה – *רק* בפורום האגודה, וזאת למרות שמדובר, כביכול, בנושא הקשור לפורום. הפעם היחידה בה מותר לפרסם הודעה ראשית בנושא היא ההודעה על הסדנה עצמה.
תודה.טענותיך היו, אכן, נטולות תוכן ו/או אפשרות לתגובה. משל הייתי מתווכח עם פלוני בנושא "ירח – יש או אין" או, כפי ששנו חכמים, "לך תוכיח שאין לך אחות"…
כותבים חדשים רבים לא רגילים לקבל ביקורת, ואני מתכוון *ביקורת*.
ביקורת לאמור – "הסיפור לא מושקע – אין רעיונות, אין דמויות, הסגנון לוקה, העלילה קלושה". לא "היה יכול להיות נחמד אם…", לא "הסיפור חמוד, אולי חסרים רעיונות ועלילה קצת…" לא פוצי מוצי.
חלק מהכותבים הסתגלו לעניין ואפילו, שומו שמים, שיפרו את כתיבתם. חלק מהם בחרו לזעוק את "צדקתם" בראש חוצות, וכתיבתם נשארה כשהיתה, לזוועת הקוראים והשכנים.
זהו המכנה המשותף אותו חיפשת. רצונו של כותב חדש להוכיח את צדקתו בכל מחיר.ואנקדוטה אחרונה (ואמיתית!) בנושא יומרתך ל-"סגנון":
מורה אחד למוסיקה, בבית הספר ברקלי בבוסטון, ארצות הברית (ממלכת הפוליטיקלי קורקט), עבר במהלך השיעור על העבודות אותן הכינו התלמידים – שירים קצרים אותם הוא ניגן על פסנתר. למרבה הצער, ניפק אחד התלמידים שיר זוועתי באופן יוצא מן הכלל. ההרמוניה הפריעה למנגינה, המנגינה צרמה לאוזן, ולזו האחרונה לא נותר אלא לזעוק "די כבר!"
כשנגמר הסיוט הפוליפוני עצר המורה והרהר מעט. אי אפשר, הרי, בממלכת הפוליטיקלי קורקט, "להשפיל" תלמיד על ידי הצבעה מדויקת על בעיותיו. חשב המורה וחשב. לאחר שתיקה ארוכה הוא אמר, "ובכן, בהחלט יש לך *סגנון* משלך…"א. כל תגובה למאמר תחרות הסיפורים שאינה סיפור תמחק. התגובה אותה הזכרת נמחקה. יתכן כי יהיה עיכוב מסוים בין פרסום התגובה העבריינית לבין מחיקתה, אך אין מה לעשות – בניגוד לכמה ממכרי, אינני מחובר באופן רציף לרשת.
ב. הקצרצרים הם ז'אנר בפני עצמו, בו שלחו ידם עוד כמה שמות חוץ מפרדריק פראון (הגדול!)… מדובר באתגר אחר, דומה אך לא זהה לזה של תחרות סיפורים רגילה. הרעיון: אנו עורכים תחרות "רגילה" פעם בשנה, לכבוד כנס ICon, ותחרות קצרצרים לכבוד כנס Fantasy.Con. זה מה נקרא *גיוון*.
ג. הרי לכם קישור: הזוכים בתחרות הקצרצרים הקודמת. להנאתכם.לגרום לכותבים *לחשוב* מעט לפני פרסום הסיפור, היות ונתנת להם רק הזדמנות אחת. זאת במקום הנוהל הרגיל, קרי – הצפת המערכת בכל סדר רעיון ורסיס הגיג שעלו על דעת המחבר העבריין.
הדבר היחיד עליו יש להצטער הוא – למה לא חשבו על זה *קודם*?שלא היה מטעם להתכבד בו גם בימים כתיקונם, הדרדר כעת לידי התקפה אישית ותו לא, ללא כל טיעונים ממשיים שהם, הרי שאני בוחר שלא לטרוח להמשיך בדיאלוג זה.
אם תחפוץ ללמוד כתיבה כהלכתה מהי, אתה מוזמן, כתמיד, לקרוא את תגובותי השונות שבכאן או אפילו סיפור או שניים פרי עטי. עד אז – שיהיה לך יום נעים.כמה הערות (מעבר לענייני ההגהה האמורים):
1. היות ואנו יודעים כי מדובר בהתייחסות לאגדת אוריון, נראה לי כי נתן לוותר על האזכורים הישירים לה. הם גורעים, לא מוסיפים.
2. ניסוחים מסורבלים משהו – לקצר ולקצץ. למשל: "אוריון החל את חייו הבוגרים לא כצייד וגם לא ענה לשם אוריון" = "הוא לא החל את חייו כצייד, ושמו לא היה 'אוריון'" או "בראשית חייו של אוריון הצייד לא היו אלה שמו ומקצועו" או משהו. אפילו "בראשית דרכו היה שמו מרסל ועיסוקו – שכיר חרב."
3. כדברי עמיתי הנכבד – "פורג'"? למה?
4. כל הטיפול בונשא הקפל במעטפה מסורבל. צריך להיות קצר וקולע.אך הסיפור בהחלט יכול להיות, בהנתן הגהה ועריכה קטלניות, טוב מאד.
