התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אי אפשר לתת פרס לכל דבר – פשוט לא נתן. אין מה לעשות. עם זאת, יש לי רעיון אחר (לעתיד, כמובן – אני בהחלט בעד הגישה ההדרגתית בפרס גפן).
רשימת הפרסים העתידית יכולה להיות:
א. ספר מד"ב מתורגם
ב. ספר פנטסיה מתורגם
ג. סיפור קצר מקורי
ד. ספר מקורי
ה. יצירה מקורית
כאשר הסעיף האחרון יכלול את כל הפריטים *המקוריים* (קרי – שנכתבו בעברית במקור) שאינם נכללים בקטגוריות האחרות. למשל: סרטים קצרים (וארוכים, אם ירצה השם!), מוסיקה, קומיקס, אנימציה, תיאטרון(!) וכו'. כך נוכל לתת חשיפה מסוימת ליצירות שלא היו זוכות לה אצלנו בדרך כלל, ועם זאת להמנע מרשימה ארוכה של קטגוריות בעלות מספר מועמדים קטן.ובהערת אגב: כאדם שכתב והפיק את אלבום המד"ב הישראלי הראשון והיחיד (בינתיים – יש תכניות לעוד אחד, אך זה סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת), אני יכול לגלות לכם כי לדעתי יש לי סיכוי טוב יותר לקבל פרס גפן על מפעל חיים (בסופו של דבר) מאשר למצוא לי מתחרה בודד בקטגוריה "אלבום מד"ב" בשנה הבאה. אלא אם כן, כמובן, אותו מתחרה יהיה אני עצמי. לא חראם?
או ny@tti.co.il (כתובתי בעבודה).
לגל ולכולם: האתר עבר לשרת חדש, ועל כן *כל* הכתובות בתוכו *חייבות* לכלול את התחילית www. במילים אחרות: http://www.sf-f.org.il. הכתובת שנתת, אם כך, היא:
http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=191תודה.
שלום לך וברוכה הבאה, גימלט.
אבקשך לקרוא את כללי הפורום. בראשם יש הערה מחכימה הנוגעת להתנהלות ולאופי הדיונים כאן. כך תוכלי להבין מדוע טעות בידך.
תודה.בנוסף לדבריה של יעל, אציין כי:
א. כתיבה חביבה, אם כי אשמח למעט יותר הקפדה על פיסוק והגהה (לפני פסיק *אין* רווח, לאחר פסיק *יש* רווח, לפני מרכאות של שורת דיאלוג *אין* קו מפריד למעט מקרים חריגים, למידע נוסף עיין במבחר כללי הפיסוק של האקדמיה – הוספתי קישור אליהם גם מדף כללי הפורום).
ב. קשה למצוא בימינו רעיון מקורי לסיפור מד"ב או פנטסיה, ביחוד אם אינך מכיר את התחום היטב (וכיום מתי מעט מכירים אותו טוב עד כדי כך – אני נתקף לעתים דיכאון כשאני נתקל ברשימות ספרים וסדרות שעוד לא קראתי). על כל פנים – כדאי לעיין ברשימת קלישאות המד"ב (קישור מופיע גם בכללי הפורום) כדי להמנע מחזרה קלישאית סתם (סיפורך, אני חייב להודות, הוא הטוב מבין כל סיפורי הקלישאות הנדושות שנתקלנו בהם כאן – אך עדיין הבעיה קשה). הרעיונות ברשימה אינם אסורים לחלוטין, כמובן, אבל יש לדעת שרובם נוצלו קשות, ולכן לא כדאי לכתוב עליהם אלא אם כן יש לך טוויסט מדהים או נקודת ראות חדשה ושונה על אחד מהם.
ג. לדעתי תוכל לפתח את הסיפור הנוכחי אם תמצא סיבה חדשה, טובה *ומעניינת* לגורלה של הדמות. אם תוכל לחשוף את הסיבה ההיא טיפין טיפין, רצוי ללא ידיעתה של הדמות עצמה – או אולי באמצעות הצגת דמות אחרת, אם בהווה ואם בזכרון, יתכן שיהיה לסיפור יותר בשר ושמינון הקלישאתיות ירד. עדיין "האיש שהיה מוחמד/ישו/עלי ג'י" הוא נושא לעוס מאד, אך אולי יש לך סיכוי ליצור עניין באופן לא צפוי כלשהו.עלה והצלח!
בשני כשלת. קיבלת ביקורות מועילות מכאן ועד להודעה חדשה – בעניין מבנה הסיפורים, הדמויות, הרעיונות וכן, גם ההגהה. לא ישמת ולו אחת מהן, אלא המשכת לפרסם סיפורים שראו אור בפורומים אחרים *ללא שינוי ניכר*. מהו השיפור הגדול, אם כך?
וכפי שאמרתי בהודעתי הקודמת – אם בכוונתך להשתפר, נשמח לעזור. אם בכוונתך לפרסם סדרתית ותו לא – לא כאן, תודה.ובנוגע להערתך לגרומיט: לקורא הסיפור בפירוש *לא* אכפת אם המחבר דיסלקט, עולה חדש, איטר יד ימינו, קבצן או אמודאי ניבן. הקורא מעוניין בסיפור הכתוב בשפה סבירה, לא יותר ולא פחות. הקורא לא מעוניין לסבול סיפור הכתוב בשפה בעייתית ועילגת – גם אם ידוע לו כי המחבר דיסלקט – בדיוק כפי שלא ילך לסרט רע (אפילו אם הבמאי דיסלקט) ולא יקנה רהיט עקום (אפילו אם הנגר דיסלקט). אנחנו מעוניינים בסיפורים כתובים היטב, ואת בעיותיו האישיות ישאיר איש איש בביתו.
ומה יעשו, את שואלת, כל אותם נגרים עקומים, במאים רעים וכותבים גרועים שאין ביכולתם או *ברצונם* להשתפר? ובכן, לא אכפת לי כלל וכלל מה יעשו, כל עוד לא יהיה הדבר בפורום זה.זאת ועוד: פורום זה מיועד לאנשים המעוניינים *להשתפר*. חוששני כי לא ניסית ליישם ולו אחת מהעצות שנתנו לך לאחר סיפוריך הקודמים, אלא פשוט פרסמת את כל מה שהיה לך במגרה. לא זו הדרך – לא *כאן*.
יולי, אני מבקש: פרסמי את סיפוריך כאן לאחר הגהה מקיפה, כאמור בכללי הפורום ובתגובות קודמות שקיבלת – או אל תפרסמי אותם *כלל*.הצגת, הצגת, וקישור לא נתת…
אני, על כל פנים, טוען כי למרות קביעת האקדמיה לגבי הכתיב המלא של המלה הנ"ל, הרי שהדרך המקובלת בספרות, בעיתונות ובכלל הנה עדיין זו המצומצמת והאהובה על כולנו.
הנחת העבודה שלי היא כי בסופו של חשבון, האיות החדש והמלא יפגום בהנאת הקריאה של רבים, ואילו האיות הישן וה-"חסר" יפגום, אולי, בהנאת הקריאה של המדקדקין שבמדקדקין. על כן אני כותב "כל", ושהאקדמיה תתפוצץ.פרט לחוסר העקביות ולשאר הגורמים עליהם הצביעו כאן כבר לפני, הסיפור מזכיר מעט במבנהו את "קולומבוס היה מטושטש" של היינליין.
אני מחכה בקוצר רוח לראות מה יעלה בחכתך כשתחליט לכתוב משהו "רציני" יותר. המרכאות מכוונות – סיפור לא חייב להיות עצוב או דרמטי מאד, אך הרעיונות שמאחוריו צריכים להיות מושקעים יותר ודרושה גם כמות נדיבה של הגיון פנימי.אבל אין זו חובתם *לענות* לכל הגיג, ודאי שלא אם הוא חוזר שוב ושוב או אם הוא כבר נכלל בשיקוליהם. לזאת בדיוק כיוונתי כשכתבתי "יקחו לתשומת לבם".
כיוון שגם אני, כמו כל משתתפי פורום זה, זכאי להביע את דעותי הפרטיות כאן, וכיוון שנוצרה אי בהירות מסוימת באשר לאופי דברי (כלומר – אני כוונתי לדבר כחבר אגודה מן המניין *ולא* כממלא תפקיד, והייתי בטוח כי הדבר מובן לכולם), אני מתחיל בזאת לסמן את כל הודעותי כחבר מן המניין במילים [לא בתפקיד]. כל הודעה המסומנת באופן זה מכילה את דעותי האישיות שלי, ניר יניב, כחבר אגודה מן המניין, ללא כל קשר לתפקידי (הזמני, אני מקווה) כמנהל הפורום הזה.
על מנת להדגיש את הדבר ביתר שאת, ולמען כל המתקשים שבכאן, הריני לשים את הסימון שנית לפני דברי הבאים:
[לא בתפקיד]
יפה.
אם כן, אני שב ועומד על דעתי – לחברי הועד עיסוקים טובים יותר משיחות זמנם בויכוחים עקרים עם חברים עקשנים. אני תומך בכל מאודי בגישת "באתי-קראתי-שקלתי-הגבתי_פעם_אחת-פעלתי-הלכתי". תפקידו של הועד, בסופו של דבר, הוא *להחליט* ו*לבצע*, לא ללקק לחברים.
וכן – זכותו *וחובתו* של הועד לבצע את החלטותיו שהושגו לאחר שיקול דעת, *גם כנגד* דעתם של חברי האגודה. אין בזאת לומר כאילו לא יכולות בקשות והמלצות של החברים למצוא דרכן אל הועד ולהשפיע, ובמקרים רבים אכן התבקשה עזרת החברים וכן השפיעו הודעות שנכתבו בפורום זה ובאחרים, אך הועד, בסופו של דבר, מחויב *לפעולה* ולא לדיון בה.אני יכול לספר לך שהגזמת לחלוטין. למעשה, גם ללא הנסיון הנ"ל אני יכול לומר לך את זה. כל ילד קטן בשיעור אזרחות יראה זאת. דמוקרטיה אינה מסתמכת על החלטות העם כל הזמן, ולמעשה מדת ההשפעה של האזרח הישראלי הממוצע על ממשלתו (או אפילו על העיריה או המועצה המקומית של מקום מגוריו) קטנה עשרות מונים מזו של חברי האגודה על ההחלטות המתקבלות כאן כיום. לא מאמין לי? נסה לפנות אל חבר הכנסת המועדף עליך בטלפון. בדואר אלקטרוני. בפקס. נסה, אולי, לנג'ס לו מעט. נראה מה יקרה. נראה כמה תשפיע.
העם בוחר, אבל לאחר מכן עליו לתת לנציגים הנחברים לעשות את העבודה. אם הם מפשלים – הם לא יבחרו שנית. הצעות? רעיונות? תגובות? מצוין. ניג'וס? אף אחד לא חייב להגיב.
ובאשר לאירן – הואל וחסוך מאתנו דמגוגיה זולה. או שמא נתחיל להוציא להורג את הכופרים במגף, כדי להצדיקך?…
בעניין שגיאות הכתיב – איננו מחפשים הודאה באשמה כלשהי, אלא שיפור. כפי שאמר אסימוב במאמר "רמזים" המצוי באתרנו (אליו נתן לגשת גם מכללי הפורום, אותם כדאי לקרוא שכן יש בהם הרבה עצות טובות) – "הכלי הבסיסי של הסופר הוא *השפה*." (הדגשה שלי). באם אין שליטה בשפה – אין לו לאדם מה לחפש ככותב.
חברים, אני מציע הסכם קיבוצי. כל מי שלא מעוניין בדעותיו של אלי, יואיל ולא יגיב לו.
גם לא כשהוא חוזר על עצמו.
גם לא כשהוא שוב חוזר על עצמו.
גם לא כשהוא עוד פעם חוזר על עצמו.
גם לא כשהוא *ממש* חוזר על עצמו.
גם לא כשהוא כשהוא עוד עוד פעם פעם ממש ממש ממש ממש חוזר חוזר חוזר חוזר חוזר על על על על על על עעעעעעעעעעעצצצצצצצצצצצצצצצצצצמממממממממממממממוווווווווווווווווו.גם לא כשהוא בוכה שכולם מתעלמים ממנו.
גם לא כשהוא שוב בוכה שכולם מתעלמים ממנו.
(טוב הרעיון מובן)גם לא בטלפון.
זה מה שהוא ביקש – זה מה שיקבל.
יש עוד מישהו שמעוניין שלא יגיבו לו?
