התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
חמוש במפתח ברגים ובנפצר.
לחילופין, אפשר להביא את שלמקו ולאיים בכך שהוא ישיר. אמנם תהיה בעיה מסוימת לכבות אותו, אבל גם כאן אני מוכן להחלץ לעזרת העם הסובל.
תמורת תשלום סמלי, כמובן.או מי שזו לו הרצאתו הראשונה. או מי שרגיל לקהל מעט פחות צעיר. או מי שמעולם לא נתקל אישית בכמה מהטיפוסים שאת ואני חווינו במהלך הרצאה זו או אחרת בכנס עולמות.
מצד שני, אולי כדאי לנסות לתדרך את המרצים – ביחוד את אלה שבאים מבחוץ ולא מכירים את גוב האריות אליו הם נכנסים – ולספר להם שהשתקת הקהל אינה רק אפשרית, היא אף מעשה נאה ששכרו בצדו.
יכולה לזכות בתשובה רק ממך. עקרונית אני ממליץ תמיד, אם "נכשלת" (המרכאות חשובות), לעבור לדבר הבא, אבל זה רק אני.
סגנון הכתיבה נראה לי סביר, אם כי לא יזיק ליטוש.
הבעיה העיקרית של הסיפור היא תוכנו. מעבר לחוסר הספקולטיביות, אין כאן עלילה ממשית, גילוי, התפתחות, עומק, משהו שיגרום לעניין מיוחד אצל הקורא. הקונפליקט חלש מדי, הדמויות לא מאופיינות באמת, ולקורא לא ממש אכפת מה יקרה למי בסוף.
אני ממליץ לך לקרוא את המאמרים המצורפים לכללי הפורום, ובייחוד את לקסיקון טרקי סיטי. וכמובן – הרבה מד"ב ופנטסיה…
מעבר למסר הבעייתי משהו, הסיפור הוא למעשה מיינסטרים במסווה של ספקולציה. כלומר – הקולב המדבר והמרגיש הוא לא יותר מאשר אדם בתחפושת. באותה מדה, הוא וכל הבגדים היו יכולים להיות גמדים או שדונים הנעולים בארון – או חבורת ילדים שצופים בגברת באיזו דרך אחרת. אין כל שום מרכיב עלילתי מיוחד המתחייב מהיות המספר קולב.
במילים אחרות, הסיפור ספקולטיבי בדיוק כמו סיפור הדן בשוד הרכבת הגדול אך המחליף את הרכבת בחללית, את האקדחים בנפצרים ואת השריף הנועז בשוטר-החלל הנועז. המרכיבים המד"ביים או הפנטסטיים בשני המקרים הם רק תפאורה, ואין להם קשר למהות הסיפור עצמו.שלום ברק,
ראשית – ברוך הבא לפורום.
שנית – סיפור *כותבים*, לא רושמים.
שלישית – הנה מספר המלצות:
א. קרא את כללי הפורום (בקישור הגדול והמהבהב למעלה) ואת כל המאמרים המקושרים מהם – דגש מיוחד על "לקסיקון טרקי סיטי", "רשימת קלישאות המד"ב" (אשר, בניגוד לשמה, אינה מוקדשת רק למד"ב) ו"להתיר את גוליבר", הדן בפנטסיה נוסחתית.
ב. הוביטים, בני-לילית/עלפים/אלפים, גמדים, שדונים ושאר ירקות כבר נטחנו לעייפה באינספור ספרי פנטסיה נוסחתית. נסה לחשוב על סיפור שלא יכלול אותם, ואשר עדיין יהיה פנטסיה.
ג. קרא הרבה ספרים. כשאתה קורא, שים לב לגורמים הבאים: חלוקה למשפטים, חלוקה לפסקאות, מבנה משפט, מבנה פרק, מבנה דיאלוג – כולל סימני הפיסוק והשימוש בהם, אופני ניסוח, השימוש במלה "אמר" – להבדיל מפעלים אחרים, וכן כל הגורמים המוזכרים בלקסיקון טרקי סיטי שהוזכר למעלה, לטוב ולרע.בהצלחה!
