התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
לבין "לא לענות לשאלות כלל". לדעתי יש שאלות שאינן ראויות לתגובה. יש גם כאלה הראויות לכך, ורובן המכריע אכן *זוכות* לתגובה מפי העוסקים בדבר.
לשאלות של החברים או בכלל, בפורום זה או בכלל, היא עניין אחר *ושונה* מאופי הפורום. לדעתי עדיין יש מקום לשיפור בנושא הדוברות, אם כי איני חושב שהועד מחויב לענות לכל שאלה, כולל כאלה שנראות עקרוניות לחברים מסוימים. לדעתי מצב בו שאלה כלשהי לא זוכה לתגובת הועד הוא לגיטימי לחלוטין. למעשה, הייתי שמח לו כמה שאלות שנשאלו כאן הלוך ושאול היו נותרות ללא תגובה.
מחיקות: מעולם לא טענתי כי לא היו – ודאי שהיו, ובצדק.
מטעם: הבל ורעות רוח, מהטעמים שהוסברו מספר פעמים למעלה. אף אחד מטיעונייך השונים לא מביא ולו צל צילו של נתון המראה או המוביל בדרך לוגית כלשהי למסקנה כי הפורום נוהל אי פעם כפורום "מטעם". לו היה זה פורום מטעם, היו רוב הפתילים המצויים בו נמחקים מזמן. לו היה זה פורום מטעם, לא היית מוצאת בו ולו הודעה אחת של מר הרשטיין, ומספר הודעותיו של אשד היה מצטמצם לכעשירית, אם לתת שתי דוגמאות בולטות.
הודעות כפולות: אין שום סיבה לתת למשתוללים לפתוח פתילים חדשים על נושאים שנמצאים באותו עמוד. אפילו באורט מוחקים דברים כאלה (קרה לי כמה פעמים, כשלא שמתי לב, בטעות). אלא מה? בישראל כמו בישראל, כל מי שמחקו לו את ההודעה היקרה שלו (אותה הוא כבר רשם חמש פעמים לפני כן במילים אחרות) מתנפח כטווס, מקרקר כטווס ומתקצף כשתי ביצים (של טווס?) במיקסר. נו, אז שיקפצו ויתנפחו, הם טובים בזה.
אם את ממש חייבת, את מוזמנת להגיב ולומר את המילה האחרונה. לי נמאס. יש מנהל חדש לפורום, אותו מיניתי אני, מוסכם על שנינו שהפורום כרגע, ללא קשר להיסטוריה שלו, הוא בפירוש *לא* "מטעם" – שני אלה נראים לי הפרטים החשובים. אם את רוצה להתווכח עוד – יש לך את הטלפון שלי (אבל – זהירות! ק' הזועמת עלולה לענות…).מעולם! הודעות נמחקו? בפירוש! הודעות לגיטימיות נמחקו? בפירוש *לא* (למעט, אולי, אותו מקרה מצער בזמן ניהולו של גל – מקרה עליו איני יכול לומר דבר שכן מעולם לא קראתי את ההודעות ההן). מאז ומעולם היה הפורום פתוח לביקורת על האגודה, והדיונים כאן יעידו על כך. זה היה המצב מאז הוקם הפורום.
נכון, את ואני (וכל השאר) יכולים להתווכח מעכשיו ועד הסכם השלום הממשמש ובא (בין עירק לארה"ב) בנושא "הודעה לגיטימית – כיצד ואיפה", אך הפורום מעולם לא שלל, בפועל או ברוח, מתן ביקורת על האגודה. נכון, הודעות נמחקו – *בצדק*. כאשר אדם מאחל לחברו מיני איחולים הקשורים באברי רביה, קרבה משפחתית מפוקפקת ושאר מגדנות, הרי שגם אם אותו אדם צודק עד למאד, הודעתו לא תשרוד כאן (או, לחילופין, יוסרו הגידופים – פתרון הדורש השקעה מסוימת מצד ההנהלה). כאשר אדם חוזר על אותה הודעה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב (בלשון המעטה), מתוך תקווה להזיז דברים בעצם נדנודו, אין כל סיבה להשאיר את הודעותיו החוזרות על כנן. אזכיר לך גם כי המחיקות ה"דיקטטוריות" הצודקות האלה הופעלו לא רק על הודעות של חברי אגודה או מבקרים, אלא גם, בעת הצורך, על הודעות של חברי הועד ושאר נושאי תפקידים.
בקיצור – לטענה כאילו הפורום הוא, או היה אי פעם בעברו, "פורום מטעם" *אין רגליים*.
ולכל זאת אין קשר לכך שאת צודקת באמרך כי הפורום *אינו* חפשי – הוא מוקדש לנושא אחד בלבד, תחום צר ביותר של עניינים, הלא הם ענייני האגודה. אף אחד לא חושב להכריח אף אחד אחד לא לדבר על נושאי אגודה בפורומים אחרים, אבל שאלות לועד אפשר ורצוי להפנות לכאן – לא ע"י מנהלי הפורומים, אלא ע"י חברי הועד עצמם. כמובן, יש חברי ועד שלא נוח להם לכתוב כאן, אהם אהם… אבל אף אחד לא מושלם.גם התיאור שנתת כאן מדויק ונכון ביותר, כך נראה לי. אמת, לך ולי הדבר נראה מאד לא נוח, אבל יש אנשים שישמחו לסבול מעט אי נוחות אם היא הדבר הדרוש על מנת לשמור על אמונותיהם. נפלאה היא נפש האדם…
יש הבדל רב בין מה שכמה אנשים (שאיני בטוח כי אני יודע מי הם, אם כי אני יכול לשער) חושבים לבין המציאות. עצם קיום הדיון הזה בפורום מוכיח את אי הנכונות *המוחלטת* של הטענה כאילו מדובר בפורום "מטעם". ואם חושב מישהו כי מצב זה של העניינים מתקיים רק מאז לקח קיפוד על עצמו את ניהול הפורום, מוזמן להביט אחורה מעט ולקרוא בפתילים הנהדרים על אודות סדרת הטלויזיה ההיא ובכלל.
בקיצור, איני יודע מי בדיוק "מרגיש" כך, אבל יש לי הרגשה כי אלה אנשים ש*נוח* להם להרגיש ככה, אם אתם מבינים את כוונתי.נכון, על פניו זה נראה כמו בדיחה, אבל בעצם – למה לא? אוהל הוא זול, ניתן למקם אותו ברחבת הסינמטק, ניתן לנצל אותו לפעילויות חובבים כאלה ואחרות, ניתן להפוך אותו לאטרקציה תקשורתית ("חובבי מד"ב ישנים ברחוב! Film at 11!"), והוא יחסוך לחובבים נסיעות ותיאומים מיותרים. השאלה היחידה היא, האם באמת אפשר ומותר להקים אוהל שכזה?
– נתתי בהודעתי שתי הצעות שונות, סותרות, לפתרון המצב שמפריע לך. לא איימתי על אף אחד, וממילא, תודות להתנדבותו של הקיפוד האמיץ, איני מנהל עוד את פורום האגודה. ההצעות נתנו בבחינת "ירצו ימחקו, לא ירצו – לא ימחקו". הרי גם לי מותר להביע דעה כאן, לא?
א. נסיון לשנות את כלליהם של פורומים אחרים ברשת, אם בכוח ואם בנעימות, לא יצלח.
ב. עם זאת, אנו יכולים לדרוש מהאנשים הדנים בנושא כלשהו *כאן* לא להביא לנו דוגמאות מאורט או מכל מקום אחר. אפשר לגבות זאת בכללי הפורום, תוך שימוש באמצעי המחיקה הרגילים. במילים אחרות – הודעה בנוסח "יש לי הערות בנוגע לאייקון – ראו הודעתי באורט" תזכה למחיקה מיידית. אני משאיר זאת לשיקול דעתו של מנהל הפורום.
ג. אנחנו יכולים גם, כמובן, להשתמש בגישת שוויון הנפש, לאמור: ההודעות הנ"ל לא ימחקו, אך משתתפי פורום זה, ובייחוד נושאי התפקידים באגודה, לא יגיבו לאף הודעה כזו שאינה *גופא* בפורום זה, וימנעו מתגובות רשמיות בכל פורום אחר. עכשיו רק צריך ללמד (כפי שהסברתי באסיפה הכללית הקודמת) את חברי הועד לשתוק. יש מתנדבים?…לחשוף אותנו בפני העולם. עם זאת, אין טעם של ממש באחזקת אתר אנגלי כדוגמת האתר העברי, שכן אין לנו כל כוונה להתחרות במאגרי מידע או בעיתוני מד"ב מקוונים בשפה האנגלית. האתר האנגלי פונקציונלי ביותר, ומיועד לתת תמונה כללית של האגודה לאנשים מחו"ל. הוא בפירוש *לא* אתר תוכן, ואין שום סיבה שיהיה כזה.
בימים אלה אני פועל לעדכון חלקו האנגלי של האתר, בעזרתו האדיבה של גל. עם זאת, השינוי לא יקרה מיד, עקב סדרי עדיפויות וקשיים טכניים.אני מסכים עם יעל, ואני בטוח כי הסיפור יכול לשמח את הייזל במאד מאד. אלא מה? ברכות יום הולדת זה לא כאן, זה אצל פופטיץ. כאן, בפורום זה, אנו כותבים *סיפורים*, על פי הכללים הנתונים.
לכן אשמח מאד אם אלעד יפרסם כאן סיפורים אמיתיים, להבדיל מברכות יום הולדת.
ובזאת אבקש לסיים את הדיון בנושא "מקומו פה או לא". כולנו הבנו את הנקודה, כולנו חכמים, כולנו יודעים את התורה (קולקטיבית, אולי, לפעמים – לא חשוב…), כולנו רוצים סיפורים.אה, כן: Happy NY, Everyone!!!
כדי לראות דוגמאות של פרוטוקולים, תוכלו לקפוץ לאתר האגודה למשחקי תפקידים. החבר'ה האלה מפרסמים (או, לפחות, פרסמו) פרוטוקולים מפורטים של ישיבות הועד שלהם. זה הולך בערך כך:
פרוטוקול הועד, XII.VI תשס"א
נוכחים: טשרניחובסקי, חרסונסקי, גורקי, פורקי, מורקי וחומוס.
(הבהרה: מורקי מייעץ לועד בענייני מודיעין, אין לו זכות הצבעה; חומוס מתפקד ברוטציה עם גורקי, חרסונסקי הוא ועדת ביקורת עם זכות הצבעה בימים זוגיים כשהירח מלא)טשרניחובסקי פותח את הישיבה. גורקי מספר על הכנס האחרון וטוען כי האגודה הרויחה 20 ש"ח נטו. חרסונסקי מתערב וטוען כי לאחר הוצאות ביול וסנדביץ' נשארו 5.20 ש"ח בלבד. גורקי מבקש מחרסונסקי לא להפריע. חומוס מבקש לראות 20 ש"ח במו עיניו לפני שיאמין. גורקי מסביר כי הכסף לא נמצא כרגע עליו. חרסונסקי מסביר כי למעשה נשארו רק 5.20 ש"ח. גורקי מבקש מחרסונסקי לא להפריע. טשרניחובסקי היה רוצה לדעת באם התקבלו אותם 20 ש"ח לפני הפיחות האחרון בשער השקל. גורקי טוען כי אינו יודע. חומוס טוען כי מדובר במחדל, וכי לו היו מפקידים 20 ש"ח בחשבון חסכון ולא בעו"ש היה מצב האגודה טוב בהרבה. חרסונסקי מסביר שוב כי רק 5.20 ש"ח, ומציג לראיה סנדביץ'. גורקי מכה בחרסונסקי נמרצות בעזרת הסנדביץ'. הישיבה ננעלת.
למרבה הצער, הפרוטוקולים האמיתיים שלהם משעשעים אפילו פחות מזה שלמעלה, ועולים להם, כך אני בטוח, בטורח רב. לדעתי כדאי לפרסם רק את *מסקנות* הישיבה.
אגב, לאלה שטענו כי הפרוטוקול יספק מידע לגבי פעילותו של כל חבר ועד – לדעתי ניתן לתת את אותו מידע בסיכום סתם. סיכום כזה יכול להראות כך:ישיבת ועד האגודה XXVIII
החלטות:
1. הועד יחלק סנדביצ'ים חינם לקראת הבחירות
2. חברי ועדת ביקורת ירקדו סטפס באסיפה הכללית
פעילות שוטפת:
1. סכום של 5.20 ש"ח נכנס לקופת האגודה מפעילויות צדקה
2. הוחלט כי הסכום האמור ישמש לקניית צרכי הנעלה ליו"ר
3. המימד הבא יצא בעוד ארבעים ושמונה יום וחמש-עשרה שניות
פעילות חברי ועד:
ארז: יו"ר, אחראי פרטי הנעלה חריגים; אמבר: בקרת תצורה וחימוש; גל: אחראי נשק ביולוגי; רני: ועדת קישוט; אהרון: ד"ר; נעמי: בקרת ילודה; רן: דובר דובר דובר דובר דובר דובר דובר.
פעילות חברי ועדת ביקורת:
עירית: ביקורת; עו"ד עזר: ביקורתפחות לכתוב, פחות לקרוא, יותר פשוט ומובן.
