התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
כדאי לקרוא את כללי הפורום בעניין פרסום יצירות לא שלמות. פרט לכך:
א. השפה המליצית מדי לא עושה חסד עם הקורא, גם לא עם המחבר. הראשון מתקשה לקרוא את המשפטים המסורבלים, הלא זורמים. השני… ובכן, כדי להצליח לכתוב במליצית באופן סביר, דרוש ידע טוב *מאד* של השפה העברית. בכל מקרה אחר, כמו כאן, בולט מאד הקושי של המחבר להתנהל כראוי. חבל.
ב. נא לקרוא את כללי הפורום – יש סימנים *שאסור* להשתמש בהם כשמפרסמים כאן. תיקנתי את העניין. בפעם הבאה, השתמש לצרכי הפרדה בתו המינוס (-).
ג. הגיבור שלך יודע הרבה יותר מדי דברים שהוא לא אמור לדעת – על מיקומה וצורתה הכללית של הישות הנעלמת, למשל.
ד. כל עניין הישות הנ"ל לא מוסבר, לא זוכה לפתרון, לא נהנה מהגיון פנימי כלשהו (אלא אם כן, שוב, מדובר רק בפתיחה – ואז חטאת באי ציות לכללי הפורום).
ה. דמות המספר משתמשת במושגים שהיא פשוט לא מסוגלת/אמורה לדעת – חישובים "אריתמטיים", למשל, או "טרנסנדנטליים".
ו. מילים כגון "קופסה", ו"דוגמה" יכתבו ב-ה' בסופן, ולא א'.בקיצור, למרות הרקע המעניין, יש כאן ליקויים רבים במישור הלוגי, הסיפורי והטכני.
הרי אין לשום גוף המוציא חומר מודפס כל אינטרס שהוא לתת את כל אותו חומר לפרסום ברשת. זה פשוט לא יקרה. על כן חייבים, ולא יעזור כאן שום דבר, לבצע סינון ראשוני על הסיפורים, כפי שהבהרתי למעלה. *אין מנוס מכך*.
אני מציע לועד לנקוט בצעדים המתאימים במהירות, כי ההתארגנות עצמה תיקח זמן רב.לפרסם שניים-שלושה-חמישה סיפורים זה עוד סביר, בערך (השנה היו רק שני סיפורים כאלה, ללא קישור מוקדם ברשת). לפרסם כמה עשרות סיפורים במכה אחת? *מתי*? ואם אין קבצי מקור – *מי יעתיק*? וזאת, כמובן, בלי להזכיר את הצד המסחרי – לא לכל אחד יש אינטרס לפרסם את סיפוריו ברשת, ת'ם יודעים.
תת-המחלקה לענייני ליקטור או היחידה להוצאה לפועל. העקרון החשוב הוא מיון ראשוני וסינון של הסיפורים לפני הגשתם לבחירת הציבור – כל ציבור שהוא, בין אם חברי האגודה ובין אם מבקרי איקון.
זהו.שתי קטגוריות או חמש – מי שמצביע צריך *לקרוא* את הסיפורים! 150 סיפורים!
(אני כבר רואה שמישהו הולך להציע לתת למצביעים את האפשרות להצביע בקטגוריה אחת בלבד, או רק בחלק מהן. בבקשה לא. יש גבול.)כך או כך, לא יתכן מצב בו אנו מעמידים כמות כה עצומה של סיפורים להצבעה, בין אם בקטגוריות נפרדות ובין אם לאו. לדעתי לא יהיה מנוס, מרגע שיתקיים האמור למעלה – ואיני רואה כל סיבה שלא יתקיים; רק לשם ההדגמה, מספר הסיפורים בגליון הבא של "אספמיה" קרוב מאד למספר המועמדים *השנתי* לפרס גפן בקטגוריה "סיפורים מקוריים" – מרגע שיתקיים הדבר, לא יהיה מנוס מועדת סינון כלשהי, ולדעתי מוטב להסדיר את הדבר מוקדם ככל האפשר.
ניתן לנקוט בשיטה דומה לזו המשמשת את "אספמיה" לבחירת הסיפורים, קרי – מינוי לקטורים. כדי לתת מכובדות לעניין, כל לקטור שכזה יאושר ע"י הועד או ועדת הפרס (ולא יוכל להיות אחד מהמועמדים, כמובן), ויחתום על מסמך בו הוא מתחייב לקרוא את *כל* הסיפורים האמורים, שיסופקו לו בעותק מודפס ע"י האגודה (דבר שידרוש שיתוף פעולה של כל הגורמים הנוגעים בדבר, אך נראה לי כי הוא בר ביצוע). אני משער שידרשו בין חמישה לעשרה לקטורים שכאלה.
נכון, זה נראה מסובך ותובעני, אך אם אנו רוצים פרס מכובד, בעל משמעות, והוגן – לא יהיה מנוס מכך.קצר ולעניין. אני בטוח שאוכל לנטפק במאמץ קל, אבל נהניתי מדי מכדי לעשות זאת כעת. שימו לב, כל כותבי סיפורי הפואנטה למיניהם – *כך* צריך לעשות זאת: בלי בדיחות פרטיות, בלי הפלצות, תיאורים בדיוק במדה הנכונה, רמזים ומוטיבים בדיוק במדה הנכונה, אורך נכון והפתעה אמיתית בסיום. טוב מאד, א.מ.ר (באמת חשבת שאטרח לכתוב את הכינוי שלך במלואו?…), באמת כל הכבוד!
אצלי זה תלוי-מחשב. אם אני כותב מהבית – הוא לא זוכר, אם מהעבודה – אז כן. לדעתי הוא מנסה לרמוז לי משהו. מעניין מה.
כתבתי בפירוש שלי לא היתה כל בעיה להבין למה כיוונת. האמור בתחילת ההודעה בא להבהיר כי ויכוח על טיבו של סיפור על פי הקריטריון "קשה להבנה" ותו לא הנו עקר.
יש כתיבה עמוסה, מורכבת, נפתלת, חכמה וקשה להבנה.
יש כתיבה עמוסה וקשה להבנה.
ויש כתיבה קשה להבנה. ותו לא.לאור כל זאת, השוואת טקסטים על סמך המרכיב ה"קשה להבנה" (או שמא ה"בלתי מובן") בלבד תהיה שגויה ועקרה.
באשר לסיפור הנוכחי – לדעתי הוא זקוק למעט ליטוש, אך לי אישית לא היתה כל בעיה להבין למה כיוון המחבר. עם זאת, אני חייב להודות שדרך הטיפול בנושא לא בדיוק גרמה לי לצאת מגדרי.
הערה טכנית: הראה, אל תסביר. "דור היה העוקצני מכולם" – אבל רגע לפני כן סיפרת לקורא בדיוק מה הוא אמר. תן לקורא לשפוט מי היה העוקצני מכולם. כמו כן, לא חייבים להחליף את המילה "אמר" בכל הזדמנות. ד"ר שוורץ לא חייב לרעום, בני לא חייב לקטוע את דבריו של רועי (כלומר – שלוש הנקודות מספיקות להבהיר זאת, שוב – הראה, אל תסביר), האב לא חייב להשיב, וכו'.
