התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
באשר לחלומות באספמיה – מגזין זה *אינו* יוצא לאור ע"י האגודה, אם כי הרבה מהמשתתפים בו חברים בה. למידע, שאלות, מבצעים, מנויים, השתתפות וכל השאר, נא עיין באתר המגזין *ובו בלבד*. הקש כאן.
בזבוז זמן מוחלט. פרט לחיתוך המילים המציק ונטול הפואנטה, הרי שהמשקל פגום ביותר (למרות הנסיון לעקוב אחר השיר המקורי), ואין כאן שום רעיון חדש או משהו מעניין להאחז בו. טוטאל לוס.
הנה העובדות:
א. הודעת המחלוקת אכן לא ראויה, לדעתי, להופיע בפורום, אך בהחלט לא מהטעמים שציינת, אלא משום היותה לא שייכת לנושא הפורום.
ב. לו היתה כאן השמצה כלשהי של אדם *בשמו*, הייתי אני מסלק את ההודעה בעצמי, מנהל פורום או לא. אין כאן. אל תספרו לי שאנשים מפורום אורט יודעים מי זה או למה – זה לא מעניין אותי. כאן לא אורט. בהודעה כתוב שמישהו עשה משהו – לא מי זה.
ג. כותב ההודעה הנ"ל הזדהה בשמו הפרטי, ולא נקב בתארים ובתפקידים. אני עומד על כך שלבעלי התפקידים באגודה זכות להביע את דיעותיהם בדיוק כשאר החברים, *למעט במסגרת מילוי תפקידם* (שאז עליהם לגלות מעט יותר אחריות, כמובן) – מה שאינו תופס כאן.
ד. למרות המחלוקת ביני לבין מנהל הפורום בנושא, הרי שהסכמתי לתת לו חופש פעולה בתפקידו – אותו חופש שהתלוננת בזמנו כי אין לך, כששימשת כמנהלת כאן. היות וזה המקרה הראשון בו מתגלה מחלוקת שכזו, והיות ועד עכשיו הוא ביצע את תפקידו בצורה יוצאת מן הכלל, לדעתי, הרי שאני מוכן לקבל את שיקוליו, למרות דעתי האישית על ההודעה ההיא. אם יסתבר לי (לי להבדיל משאר האוכלוסיה, כמובן) כי יש כאן משום התנהגות עקבית (וחושבני כי ההסתברות לכך נמוכה), אשקול את צעדי. עד אז – תודה לכולם על שהעירו את תשומת לבי, ולילה טוב.חיבבתי את הסיפור, אם כי יש בו כמה בעיות:
1. הסיפור מתחיל בתיאור דמות אשר, למעשה, אינה משתתפת בו. כל הפסקה הראשונה מבולבלת מעט, וניכר חפזון מסוים "להגיע לעיקר". אולי כדאי להתחיל דוקא בתיאור הבת – או להפריד מעט בין תיאור המצב לבין הפעולה. שימי לב גם לחזרה המציקה על המלה "פרופסור" במשפט הראשון.
2. כפי שהעירו קודמי – נועה לא נראית או מתנהגת כמישהי המסוגלת לשרוד בקורסי מתימטיקה, או שתגיע לשם בכלל. כדאי לשנות מעט את דמותה. אגב – ידע מסוים במתימטיקה לא חייב לפגום במראיה או בנשיותה של הדמות. לתשומת לבך…
3. אופן העברת הנתונים למחשב ("תוכנת 'ארון הבגדים'"?) לא אמין. עדיף ניסוח מעורפל יותר – "הזינה מידע אודות ארון הבגדים" או משהו. ככלל – אם את לא יודעת כיצד פועל משהו עליו את מספרת, יש שתי דרכים בהן תוכלי לנקוט: א. התעלמות/ערפול, ב. מחקר. דרך א' עובדת יופי, בדרך כלל, אם כי הגזמה בה יכולה לעצבן. דרך ב', לעומתה, דורשת זמן ומאמץ, אך התוצאה מספקת יותר, גם אם הדבר הופך את הסיפור לטרם קל לשלמקו.
4. מעבר לקטע המוזר עם ההסתברות האפסית, שהוזכר גם על ידי אחרים כאן, הפואנטה הציקה לי מעט במובן האנושי. התבוסתנות הזו לא התאימה לדמותה של נועה כפי שהוצגה לפני כן. גם המהפך של אהוד (אהא! פוליטיקה!) נראה קצת… מוקרץ מדי. שלושה חודשים במכון כושר לא הופכים אף אחד לשרירן, אגב.זהו להיום.
טוב, לא נכון.
גם הסוף הזה לא נראה לי מדהים או מעורר מחשבה במיוחד, אם כי הדבר תלוי רבות גם בדרך הביצוע. אבל הדבר החשוב שיש לי להגיד הוא זה:
הכנסת רמזים ואלמנטים שונים בסיפור, באופן שיצור פאזל המוביל לסוף או למסקנה, היא דבר טוב ורצוי מאד. עם זאת, אם אותה מסקנה או מטרה אינה מעניינת או מספקת את הקורא, הרי שכל המאמץ לשוא.
לדעתי היית יכול לפתח יותר את נושא קריאת המחשבות והשלכותיה, ולקחת את הגיבור שלך קדימה, למקום אחר, לא צפוי.אולי סוף שיפתיע אותנו. אולי כזה שיגרום לנו לחשוב. נכון – חלקי הפאזל שבנית תואמים אחד לשני, אבל זה לא מספיק. סיימתי לקרוא את הסיפור בהרגשה עצובה מעט של "אה, זה הכל?" – וחבל, כי היה כאן פוטנציאל להרבה יותר. בסופו של חשבון, למרות תיאור האוירה המשובח והדמות האמינה, העלילה פשטנית, חוזרת על עצמה מעט, ומובילה לסוף צפוי מאד.
אבל, אתה שואל, איזה סוף אחר יכול להיות?
Beats me. המתחיל במלאכה, אומרים לו…ובכן – זה מוקצן, זה קלישאי בטירוף, זה כתוב כמו סיפור של מעריב לנוער.
ומה זה לא?
זה לא מד"ב – אין כאן אף אלמנט מעורר מחשבה (אני כבר לא מדבר על חדשני, עתידי, היסטוריה אלטרנטיבית, משהו – סתם מעורר מחשבה).
זה לא פנטסיה – מטעמים מובנים.
זה לא מעניין. בכלל. אפילו לא קצת. ידעתי איך הסיפור יסתיים עוד לפני תום הפיסקה הראשונה, ולא נהניתי מהידיעה הזו כלל וכלל. גם לא מהתגשמותה המדויקת, צעד אחר צעד.אבקש להסיק מסקנות.
בחיפה (כן, גם אני מהסביבה), בחורבה, בעיר השניה (כיום סיטי-הול) ובכל שאר המקומות שאת שמם שכחתי. הכותב מכיר ללא ספק את ההרגשה, ומעביר אותה מצוין.
דברים שהפריעו לי:
א. הסוף, כפי שציינו חברינו למעלה.
ב. השימוש המופרז באנגלית, בשני אופנים: 1. ביטויים שממש לא חייבים להיות באנגלית (U-Turn הלא הוא פניית פרסה – ביטוי מאד מקובל בעברית); 2. ביטויים שלמרות היותם "חיוניים" (נניח), ניתנים לקיצור ניכר (למשל: את You're damned if you do וכו' ניתן לקצר ל-Damned if you do, damned if you don't).
ג. טיפ-טיפה ארוך מדי – ביחוד החלק שלפני ההגעה למועדון.
ד. מעט יותר מדי התחכמויות – כבר העירו כאן על הפיל בחנות החרסינה, וגם ה"אלתר-נתיב-י" נשמע מאולץ מאד – ויש עוד.אבל הסיפור בהחלט נוגע (אם כי סביר להניח שאיני אובייקטיבי) – וזה הישג. עלה והצלח!
פרסום הסיפור באתר. ועם זאת, אבקש להמנע בפורום זה מתגובות לקוניות, לטוב ולרע. אם כל מה שיש למישהו להגיד הוא "טוב מאד" או "רע" – שלא יכתוב. אם מישהו כותב – שיפרט. *למה* טוב. *למה* רע. *מה* גרם לסיפור להיות טוב או רע. באופן זה יוכלו קוראים אחרים ללמוד מהתגובות וליישם גם הם חלק מהדברים הגורמים לסיפור להיות טוב.
ותחשבו על זה…
