התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
בעמוד 'פניה למעניקי חסות' באתר עולמות – http://www.olamot.org
א. אתר האגודה לא "מציג את עצמו כאתר המעדכן את משתמשיו במידע רלוונטי", או, במילים קצרות יותר, הוא אינו אתר חדשות. מדור החדשות של האתר מוקדש, למי שלא שם לב, לחדשות *האגודה*.
ב. עם זאת, כמחווה לקוראים ולגופים השונים, מופיע במדור החדשות הנ"ל עדכון חודשי ובו פעילויות שאינן קשורות לאגודה. כל הארגונים הרלוונטיים הוזמנו (די מזמן) לשלוח מידע על פעילויותיהם לפרסום בעדכון זה. בחלק מהמקרים נענינו בשמחה ובשיתוף פעולה, ובחלקם לא. אני חוזר ומצהיר שכל גוף המקיים פעילויות ז'אנר מוזמן לשלוח אלי מידע הנוגע לפעילותו. מידע שישלח, ואשר קשור לתחום – יפורסם. מידע שלא ישלח – לא יפורסם. פשוט.מחקתי את הפרסום השני שלך.
באשר לגוף הסיפור עצמו, אוכל לומר רק זאת: סיפורי פואנטה הם לא הדרך. אני ממליץ לקרוא את כל המאמרים המקושרים מתוך כללי הפורום.כי אם חלק מסדרה שהיא שיתוף פעולה בין גיא חסון לסינמטק. אמנם ניתנת הנחה לחברי האגודה, אך תוכן, מיקום וזמן ההרצאות אינם באחריותה.
שנשלחה אליך כתגובה לשאלותיך בדוא"ל. תודה.
מעבר לכך, אבקש לציין שיש פתרון קל ופשוט לבעיית העריכה-לאחר מעשה: מי שחושב *לפני* שהוא מפרסם הודעה – לא נזקק לה.ב. הצעתך נשלחה לרשימת התפוצה של הועד.
ג. תמיד אפשר לשלוח הצעות ישירות לכל אחד מחברי הועד המכהן – כתובות הדוא"ל שלהם מצויות בעמוד "אודות האגודה".
ד. שוב – תודה!כולנו קראנו כבר הרבה מאד סיפורים בהם מסתבר, בסופו של דבר, שהגיבור הוא ערפד. מה הטעם בסיפור שאינו מכיל, רעיונית, דבר מלבד זאת?
לו היתה זו תחילתו של סיפור ארוך הרבה יותר, או אפילו ספר – ניחא (אם כי אז כדאי היה מאד לנטוש את הכתיבה בגוף שני לאחר זמן מה). אבל כסיפור, פשוט אין כאן מספיק בשר, עניין ורעיון.
בהצלחה בהמשך!אבל עדיין – מהגדולות שבקלישאות.
המלצה: קרא את כללי הפורום ואת המאמרים המצורפים אליהם. שים לב במיוחד לנושא הקלישאות, וכן הפיסוק בדיאלוגים.
