התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
הרי שהחבאת אותם יפה.
הסיפור כשלעצמו לא רע, אם כי קלישאי למדי (ולספר לקורא מהן הקלישאות כדי שיחשוב ששאר הקלישאות אינן כאלה – לא עובד. נסיון נאה אך אין סיגר). נסה גם להפטר מהעודף קל בתיאורים.
ובפעם הבאה – מד"ב או פנטסיה בבקשה. וכשאני אומר "פנטסיה", אני לא מתכוון לפנטסיית מין.בשם מועצת הפועלים, שועי הארץ ומשתמשי פורום זה הריני לפנות אליך נרגשות ולהפיל תחינתנו בפניך, לאמור: *תפסיק עם השלוש-נקודות!*
מעתה, רק משפטים שלמים, אם התחלה, אמצע וסוף, נקודה *אחת* אלוהינו אלוהינו ודי.אבל:
א. כאמור, לא אני מנהל את הפורום הנ"ל, ובמיטב רוח האצלת הסמכויות החביבה עלי, אין לי כל כוונה לדחוק במנהל האמיתי, הלא הוא קיפ מיודענו.
ב. גם לו הייתי, הרי שאין זה מתפקידו של מנהל הפורום לפקח ללא הרף על מוצא פיהם של חברי הועד. ממילא מחיקה שכזו תגרום לשתי תוצאות לא רצויות: 1. חברי הועד השונים יתחילו לזעוק לשמים לאמר "לי מחקת הודעה אחת יותר מלה! אתה שונא אותי! תמיד ידעתי שאתה שונא אותי!" ולריב אפילו יותר בינם לבין עצמם – וגם עם מנהל הפורום, מנהל האתר וראש עיריית שדרות, ו-2. הם לא יעברו על זה בשתיקה, ויתחילו לפזר את מרכולתם בפורומים אחרים, ציבוריים אפילו יותר. ואת זה אנחנו כבר *ממש* לא רוצים, נכון?
ג. לדעתי אין בעיה בכך שדידי הציג את עמדתו כאן. הפורום מיועד לדברים ממין זה. הבעיה היא בכך שחברי הועד לא קיימו דיון בינם לבין עצמם לפני שהגיבו. אבל אני חושב שמיצינו את הנושא…(אלו הן דעותי בלבד – להזכיר לכל הנוכחים, אני איני חבר ועד)
א. ויכוחי ועד פומביים, בפורום זה ובכלל: אני חושב שאתה טועה מאד, ושלחברי הועד אסור (להבדיל מ"לא כדאי", "לא מומלץ" וכו') – *אסור* לנהל ויכוחים פומביים בינם לבין עצמם בכל פורום פומבי שהוא. הדבר יוצר, כפי שאמרה בוג'י היכנשהו למעלה, מראית עין של מנהל לא תקין או חוסר תפקוד, וחבל.
ב. הטענה בדבר "אי דמוקרטיה" מרימה כל העת את ראשה המכוער, והגיע הזמן לקפדו. שוב. אם כן: אני בדעה כי מרגע שהוחלט על מינויו של אדם כלשהו לתפקיד מסוים, לאותו אדם צריכה להנתן הסמכות *המוחלטת* לבצע את תפקידו כראות עיניו, בכלל זה בחירת חברי הצוות שיעבדו אתו, התכנים הנוגעים בדבר וכו'. לא מילא האיש את תפקידו בהתאם לרצון הועד – יתקיים דיון בנושא, בין חברי הועד לאותו אדם, ואם לא הושגה הסכמה – יוחלף. בכל מקרה, על הדיון הנ"ל להתרחש בין חברי הועד לאחראי בלבד, ולא להיות חשוף לעיניו של אף אחד אחר. אין כל טעם לתת לאדם תפקיד מסוים, ואז לבקר אותו על כל צעד ושעל. כך אי אפשר לעבוד.
ג. על מנת לתת משנה תוקף לדברי – מרגע שנבחרה אמבר לניהול כנס איקון, הרי שמבחינתי היא מוזמנת לבחור בתור ועדת תכנים את בן דודה בן ה-7 ואת עזר ויצמן. אם כך היא תשיג כנס טוב יותר, לא אכפת לי כלל. הועד, עד כמה שהבנתי, אכן הביע את אמונו בה בנושא זה, ואיני רואה כל סיבה אפילו ליידע את חבריו בנושא ועדת התכנים. זה פשוט לא עניינם. בדיוק, אגב, כפי שאני לא שואל את הועד מי ינהל את הפורומים כאן, וכפי שעורך המימד לא שואל את הועד אילו טורים ומדורים לכלול במימד העשירי.
ד. השקיפות המהוללת שכולם חפצים בה (כנראה כי חסר להם על מה לקטר) מושגת ע"י הצהרת הועד, בפורום זה ובמכתב החודשי, לגבי ההחלטות שקיבל. מעבר לזה, ישפט הועד על פי החלטותיו.
ה. הממשלה שלנו, או ממשלה בכלל, היא ממש לא מודל טוב לחיקוי עבור ועד האגודה. דוגמאות מפעילות הממשלה הנן לא-רלוונטיות במקרה הטוב, ומזיקות ממש במקרה הרע, כדוגמת הרעיון המוזר לשתף את חברי האגודה בויכוחים הפנימיים בועד. הדבר היחיד שמדיניות כזו עלולה (חס וחלילה) להשיג הוא הטיית חברי הועד להחלטות פופוליסטיות. אני מקווה מאד שזה לא יקרה אף פעם.
ו. אני לא בטוח אם זה המצב כאן, אך אני רוצה לציין שלדעתי אזכור פומבי של פרטים שהועברו בשיחה פרטית ואישית הנו לא הוגן ולא אתי. אם, למשל, אני מספר לך בשיחה אישית ששלמקו (שם בדוי) הוא חת'כת ליצן (סתם, סתם, שלעמעק! סתם! זה לא אתה! באמת!), ממש לא הייתי רוצה לראות את זה מרוח בפורומים אחר כך. זה פשוט לא יפה.בכל האמור מעלה אין כל כוונה לפקפק בכישוריו של מישהו מבין המוזכרים בדיון לבצע תפקיד כלשהו מבין אלה המוזכרים בדיון במדה זו או אחרת של הצלחה. הערותי נוגעות אך ורק לנוהלי עבודה ראויים על פי דעתי האישית.
וזהו.בינם לבין עצמם צריכים להשמר לפורומים פרטיים עוד יותר, כמו רשימת הדיוור שלהם או מה שזה לא יהיה. הפורום הזה הוא ציבורי מדי לשם כך, לדעתי.
ונראה לי שיש לך בסיס מעניין מאד לסיפור שם. כדאי לך מאד לנסות לכתוב את כולו – אולי מחדש. כתיבה מחדש תמיד עוזרת למקד את הסיפור על הדברים החשובים באמת.
האם כל טמבל הוא רפה מוחין? האם כל גמד הוא ננס? האם כל ננס הוא דרדס?
וכו'.
כשאני כותב, אני נוטה לחשוב על כל מילה. בכתבי "ליצן" איני מתכוון ל"מוקיון", גם אם האחרון גבוה, כביכול, מהראשון. שפה גבוהה אינה ערך בפני עצמה. הרי כתיבה יכולה להכיל תילי תילים של מליצות, ביטויים ארכאיים, ציטוטים מהתנ"ך ושאר מיני תרגימא, ועדיין להיות משמימה ונטולת רגישות. דוגמה טובה היא הסיפור הפוסט טולקינאי ההוא שמחברו מנסה לפרסם בפורומים מדי פעם. אותו אדם קרא את תרגום לבנית פעמים רבות, אך בעוד זה האחרון נעים לקריאה ואפילו פיוטי משהו (לא אכנס כאן לשאלת הדיוק), הרי שכתביו של הראשון מלאים נפיחות מבעיתה במינון שהיה יכול להרוג סוס, לו היה זה יודע לקרוא.
הדרך הטובה והזולה להעמיק את הידע שלך בשפה הוא, כמובן, קריאה. אך לא רק ספרי מד"ב אתה צריך לצרוך – גם ספרות מקור, ועיתונים (במינון מוגבל, כדי לא להתקלקל, אך חשו להכיר את סגנון הכתיבה), ורומנים זולים, ותרגומים משפות השונות מאנגלית (להם אני מקדיש בדרך כלל את שבוע הספר), ותרגומי יצירות מופת (דיקנס, מלוויל, סרוונטס, למשל), ומה לא.ולסיום – לא יודע מה אתך, אבל אני לעולם לא מנסה להוכיח, בסיפור, שאני חכם יותר מהקורא. זו, לדעתי, דרך בטוחה לפלצנות. אני גם לא אוהב מחברים שמנסים להוכיח לי שהם יותר חכמים ממני. בדרך כלל מסתבר, מהר מאד, שהם לא.
אבל הליצן הראשון שינסה לשנות את אוצר המילים *שלי* יקבל על הראש כמו שצריך. אדם נטול אוצר מילים מספק, ראוי לו שלא יכתוב.
מה אהבת, מה לא אהבת, מה אהבת יותר או פחות, מה הפריע, מה היה מוצלח יותר, *ולמה*. תגובות כגון זו המצויה למעלה – לא בבית ספרנו.
תודה.כל האיזור שם (וזאת אני יודע, כאמור, מהיכרות אישית) מלא בגרוטאות כלי שיט וכלי שיט לשעבר. יש שם סירות וספינות שלא ראויות לשוט גם במים הנוכחיים של הקישון, וכל מני חלקי גרוטאות ועניינים. מי אמר שהקנו של המספר "יצא ממפעלנו כשהוא טרי וטוב"? או שהוא יצא ממפעל כלשהו, בכלל? שהוא לא אחד מאותם שרידים צפים או מוטלים ככלי אין חפץ בו על החופים וליד המזחים?
מדהים, אבל בדרך כלל החיים האמיתיים מסרבים לנהוג על פי ההגיון הפשוט…
