התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אפשר, אולי, להדפיס כמה אלפי סטיקרים ולחלק לפעילים. אפשר לשים אותם בהרבה מקומות, לחלק אותם עם המימד, המכתב החודשי ואפילו אספמיה (בתלות בהסכמת המו"ל, שהוא, למרות עלילות הדם, בחור טוב, ביחוד אם הוא ישלח לי את הדוא"ל לו אני ממתין כבר יומיים). סטיקרים כאלה אפשר להדביק על ילקוטים, תיקים, מכוניות ושאר רכוש פרטי (של בעלי העניין בלבד, כמובן!), כמו גם על לוחות מודעות גדולים וקטנים, ציבוריים או של בתוך מקום העבודה, וכמובן, שיטת הפרסום האולטימטיבית – בתוך תאי שירותים בפאבים.
ברור שפרסום שכזה לא עובד טוב כמו מודעת צבע רב-עמודית בתוך עיתון רב תפוצה, אבל יתכן שהוא יביא את האגודה לתודעתם של אנשים רבים שלא היו נתקלים בה אחרת.
מה שכן – הסטיקר חייב להיות ממש ממש *מגניב*.שים לב:
1. ליצירת קשר מכל סוג שהוא עם אנשי פנטסי.קון, אתה מוזמן לבקר באתר פנסטי.קון ולהקיש על "מארגנים".
2. ליצירת קשר עם ועד האגודה, הריני מפנה אותך לעמוד "אודות האגודה" שלנו, בו מצויים שמותיהם וכתובות הדוא"ל שלהם.א. אין עלילה ממשית. הגיבורה כואבת, וזה מאד עצוב ורע ועצוב, אבל אין מספיק בשר לסיפור כדי לספק את סקרנות הקורא או ליצור הזדהות כלשהי.
ב. תיאורים מוגזמים, חוזרים על עצמם. "הילכה לאט, מדשדשת… הילכה לאט, ראשה כפוף… צעדה מדוד ואחיד… כמו הילכה…" – למשל. רוב הקוראים מבינים את העסק בפעם הראשונה. לא צריך לדחוף את זה עם פטיש.
ג. שפה גבוהה לא מוצדקת וחוזרת על עצמה – "הילכה", למשל. מה קרה ל"הלכה"? "צעדה"? "פסעה"? "דרכה"? – בכל אלה ניתן להשתמש כדי להחליף את "הילכה" (במקומות מסוימים, כמובן, הרי "פסעה" שונה מ"דרכה", למשל). כנ"ל הנטיה להקדים את "היתה" למה שבא אחריו – "היתה זו המכונית שלה", "היה זה הרחוב שלה" "היתה זו אשמתי" וכו'. אלה לא שגיאות ממשיות, אך השימוש החוזר בסגנון זה מעיק, ביחוד כי הוא נראה כנטול סיבה.
ד. תחביר, מבנה משפט, פיסוק: "ועתה היו שלוחותיו לופתים… מוחצים את גלגליה" צ"ל "ועתה היו שלוחותיו *לופתות*… *מוחצות*"; "הוזנחה יום אחד בכוח נעלם" – לא עובד. הזנחה היא אי-פעולה. אפשר "שהוזנחה יום אחד ואין איש יודע מדוע" (בעייתי, כמובן, אם מדובר בחייזרים ולא באנשים) או "שהוזנחה יום אחד מסיבה זו או אחרת" או משהו; "עננים-כבדים כמו סימני אזהרה רחוקים-התערבלו אל תוך…" כנראה התכוונת למקף מפריד, כדוגמת: "עננים – כבדים כמו סימני אזהרה רחוקים – התערבלו אל תוך" – ואותם ניתן להחליף בפסיקים ללא מאמץ ותוך תרומה לקלות הקריאה.המשפט במבנהו הנוכחי מדבר על עננים-כבדים הדומים לסימני אזהרה שהם רחוקים-התערבלו. עננים-כבדים מילא, אבל מה זה רחוקים-התערבלו? סוג של פנקייק?זהו להיום.
זו התקשורת בין המעבורת לבין הבקרה ביוסטון בזמן החדירה לאטמוספירה, שהוקלטה ע"י חובבי רדיו ברחבי העולם.
הטקסט בסיום הוא "Columbia Huston, comm check", כלומר – הבקר ביוסטון מנסה לשוא, שוב ושוב, ליצור קשר עם הקולומביה. "Comm check" משמעו – בדיקת תקשורת.אגב, קרה לי משהו מדהים למדי היום. השיר, כפי שכתבתי במקום זה או אחר (כאן), נכתב לפני מעט יותר משנה, הוקלט באופן רופף משהו ואז נשכח. היום מתקשרת אלי זוגתי שתחיה, שחיבבה מאד את הגרסה המחופפת הראשונה, ואומרת לי "תגיד, נכון ששכחת איזו שורה מהשיר?"
"מה?"
"השיר, השיר שלך, במקור היתה בו עוד שורה, ובביצוע החדש אין את זה."
"לא יכול להיות!"
"בחיי!" אמרה היא, וצדקה.מסתבר שבגרסה הראשונית יש שינוי קל בפזמון השני, לאמור:
ורק תמונה קטנה על קיר לך תזכיר
שבאת מים ועולם
וממנהאני עדיין בהלם מהשכחה הנ"ל.
וכעת היא: http://meimad.sf-f.org.il/
(אם הקישור לא עבד, הקישו כאן)*ים ועולם* (במקור: ים אי-אז) / ניר יניב
הקשב לרוח של הבוקר
ולציוץ הציפורים
וריח קצת מלוח
גלים לחוף שם נשבריםהחול מתחת לרגליים
השמש עוד מעט תזרח
הושט היד וגע בם
ראה, הם עשויים מפחכי עברו שנים מאז ראית חול של ים או קצף גל
סגור בתוך בועת ברזל וקצף פלסטיק אי שם בחלל
ונע במהירות האור כמעט
הרחק הרחק בלאט
מים ועולם
וממנההכוכבים קורצים בצוהר
מעבר לזכוכית עבה
כבר אין להם הדר או תואר
אורם דהוי או כבר כבההשמש בתמונה נקלשת
ציוץ הציפורים מוקלט
החול הוא רק אבק פורח
כמה אפשר להיות לבד?כי עברו שנים מאז ראית חול של ים…
חמוד מאד.
הבעיה היא שאין בסיפור מאומה מלבדו, וחבל. את הרעיון הבנתי לאחר כמה שורות, ואז לא נותר טעם כלשהו לקרוא את השאר (קראתי ובכך הוכחתי זאת לעצמי – אכן לא היה שם כל דבר חדש).
אם, לעומת זאת, היית משקיע מעט יותר מחשבה ברעיון הנ"ל ומוצא דרך לכתוב סיפור ממשי ומעניין בעזרתו, היית זוכה בתוצאה מעניינת בהרבה. כפי שהוא, הסיפור הנו פשוט רעיון גולמי ותו לא, ללא עניין או תוכן אמיתי. חבל.אני יודע, התכוונת לזה כבדיחה, אך יש כאן נקודה חשובה, לדעתי. שימי לב שלא כתבתי כאן "כן, אבל כתבתי את זה באמצע הלילה" (מה שנכון) או "כן, אבל זה לא חשוב" (מה שלא נכון) או "כן, אבל קשה לי ורע לי ויש לי דוקטורט במדעי החיים והמוות אז מה את יודעת בכלל" או כל הפלצה אחרת ממין זה. אפילו כתבתי בפירוש כי הייתי שמח למצוא פתרון אחר, טוב יותר, לאותה נקודה בשיר.
במילים אחרות, הדבר היחיד ממנו נמנעתי בפירוש הנו תירוצים, ואני מקווה שגישה זו תאומץ בחום על ידי כל הכותבים כאן ובכלל.חיכיתי לראות מי הראשון שישים לב.
העובדה שזה לא הפריע לאף אחד בהאזנות הראשונות מדגימה את ההבדל הקיים בין טקסט העומד בפני עצמו לבין טקסט שהנו חלק בלתי נפרד מיצירה מוסיקלית. האחרון, לטעמי, מאפשר יתר גמישות, אם כי הייתי שמח למצוא תחליף הולם, במקום ההוא, שיעביר גם הוא את הרגש שרציתי להעביר.
