התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
למיטב זכרוני, הסמל כבר היה עובדה בשטח כאשר הצטרפתי, בכנס היסוד. לדעתי האחראי הוא אבנר פרידמן, אם כי אין לי כל הוכחה ממשית לכך.
הודאה אחת:
לאחר כל האזהרות וההתראות, אני מודה שאם זו הדרך בה Rene מתכוונת להתנקש בחיי, הרי שהיא מוזמנת לעשות זאת כל שבוע.אני מודה שהופתעתי מהנוכחות העצומה, ביחוד בהתחשב בליצנים המתחרים. אני מודה שאין לי מושג למה השועל לא הכה אותי נמרצות בעוון ניג'וס יתר. אני מודה שאין כמו רז לניהול כנסים בשקט בשקט (ואולי גם לשירת פילקים, אם כי לא בדקתי – עמנואל ואני נכנסנו לחדר האירוע אך קולה של אחת המשתתפות הפוטנציאליות הבריח אותנו משם). אני מודה כי, לפחות על פי השמועה, נעמי הסתדרה יפה מאד בלעדי, ובזאת אני מעביר לה אחר כבוד את שרביט כתיבת הטקסטים לאירועי הפתיחה של כנסי האגודה. אני מודה שאנשי הטלויזיה מטומטמים גמורים, כי בכנס שלנו יש את תמר ואת נעמי, ואין דבר טוב מזה לצלם בשום כנס שהוא. אני מודה ש-Preacher מעצב אתרים לתפארת מדינת ישראל וגרורותיה, ומנדב אותו בזאת לכל מלאכה הקשורה בכך. אני מודה שמראה ע' המפטפטת לה בקלילות עם א' עייף החזיר אותי באחת שנתיים אחורה.
ויש לי גם כמה תודות:
אני מודה לבוג'י על שנמלכה בדעתה והחליטה שלא לנסות ולהניפני באויר.
אני מודה לגרומיט על סייר החלל ועל היותו מחצית מהארגון החדש שייסדנו לאחרונה: "התאחדות העורכים של שלושה כתבי עת למד"ב ולפנטסיה בעת ובעונה אחת" (העששכעלפבבא – שימו לב כי ראשי התיבות מכילים מונח תרגומי שנוי במחלוקת!)
אני מודה לעמנואל על סדנת התרגום (זה היה, לבושתי, ביקורי הראשון בה) ועל כמה סיפורים משעשעים ביותר.
אני מודה לכל אלה שניסו למכור לי גליונות של חלומות באספמיה. נשבע לכם שהייתי קונה, פשוט בדיוק, אה, לא היה לי כסף. זהו. בחיי! (הם ניסו לעשות את זה גם לבוג'י. גם היא לא הביאה כסף. קמצנית!)
אני מודה גם לצמד המתנדבים שניסו לגרום לי להצטרף לאגודה. אתם בסדר. באמת. נראה לי שאצטרף.ההצעה שלי: קבצי JPG פשוטים. מצד אחד, הדבר יקשה על העתקה ברמת מעבד התמלילים, ומצד שני – הוא פשוט למדי. אמת – מישהו נחוש מספיק יוכל להמיר זאת לטקסט, אך מישהו כזה יכול גם להשאיל עותק של אספמיה ו/או ספר ולסרוק אותו.
1. אולי בעתיד, לכשיהיה מספר גדול של ארוכים.
2. פרסום כמות גדולה של מועמדים בוא אכן בעייתי. לעומת זאת (ואולי אנשי אספמיה ישתפו פעולה), פרסום המועמדים הסופיים בלבד, אולי אף לתקופה מוגבלת, נראה לי הגיוני. במילים אחרות – ברור שאנשי אספמיה לא יסכימו לפרסום כל הסיפורים שהופיעו שם, או אפילו 30-40 מהם. אבל אם יהיו 5-6 מועמדים סופיים מתוך אספמיה, למה לא לפרסמם? (רון, ורד, מה אומרים?)
3. פואמות: קטגוריה נפרדת. אני ממליץ להתחיל אותה כבר השנה ולתת, בניגוד לקטגוריות האחרות, פרס בכסף מזומן. זאת, כמובן, ללא כל מניעים אישיים שהם. הממ הממם.
4. הוסבר יפה מאד ע"י קודמי.לגבי ההוגו: ההוגו, כך אני מבין, כרוך במערכת מסורבלת ומסובכת מאד של בחירה לפני השלב האחרון. האם אנו בטוחים כי ברצוננו לחקות זאת?
ספרים: לדעתי במצב הנוכחי אנחנו "על הגבול". אם יגדל מספר הספרים עוד, לדעתי לא יהיה מנוס.
כללי: ועדה היא רע במיעוטו, אך אותו רע יכול לחסוך עגמת נפש רבה ופלפול מיותר.אף אחד לא רוצה לקחת ממך/מהועדה סמכויות או לקבוע בשבילך שום דבר. אני מציג כאן את דעותי ותו לא. בבקשה לא להתעצבן. תודה.
לדעתי האישית והבלתי קובעת בעליל, שלב א' הוא בדיחה, בספרים כבסיפורים. לדעתי צריך לבחור עשרה (עדיף פחות) מועמדים בכל קטגוריה ע"י ועדה ולהציגם לבחירת הציבור, וזהו. נקי, בלי בלגנים, בלי טפסי-ענק וספירת קולות מטורפת. הדבר נכון במיוחד לסיפורים הקצרים, אך לא רק, לאור עליית כמות הספרים היוצאים לאור. את עניין הספרים אפשר לנהל אחרת (למשל – מול ההוצאות, שודאי ישמחו לשתף פעולה לאור הפרסום הכרוך בכך), או אולי בדרך אחרת – לדעתי לא כדאי לפסול זאת על הסף. באשר לסיפורים: בשנה שעברה היו כמה עשרות מהם, אך רובם הופיעו ברשת, ורק שניים מהם נאלצתי להעתיק מהמימד לצורך ההצבעה. מה תעשה השנה? תפרסם ברשת את כל המועמדים שהופיעו בחלומות באספמיה? איפה? ומי נותן לך רשות לכך? ומי יעתיק 20 סיפורים לרשת, בהנחה שהרשות נתונה? או שמא תשלח את המצביעים לחטט בחוברות? ומה על מי שאינו מנוי? ומה על מי שמנוי רק מגליון 3? לא – אין בכך יותר הגינות מאשר בועדה. למעשה – הרבה פחות. ועדה היא דרך הגיונית בהרבה להשגת המטרה, והתוצאה שתושג תהיה, לדעתי, משמעותית יותר.
