התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
קמה מהומה רצינית, ולבסוף שינו את חוקי ההוגו כדי שהדבר לא יישנה. זה מה שאתה מאחל לפרס גפן?
לא שזה משנה במקרה של הגפן, אגב. קטגוריית הסיפור הקצר מיועדת, בפירוש, לסיפורים שאינם קומיקס, ובזאת נגמר העניין.באתר האגודה.
מעבר לכך, אני מסכים לחלוטין עם עמדתך: פרס גפן לא צריך לכלול קומיקס, וכדאי לפנות לאוק"י בעניין.ואתה חושב שסופר רציני כלשהו יסכים להיות מועמד לפרס גפן אם דרישה מגוחכת כזו אכן תתקיים? ומה תעשה כשסופר יסרב לתת לך את הת.ז.? תוציא את ספריו מהרשימה? או שמא תנהג איפה ואיפה ותבקש ת.ז. רק מסופרים שאתה יודע שכתבו בעבר באנגלית, או רק מסופרים שלא שמעת עליהם עד כה, או ששמם חשוד, או שלאומיותם מפוקפקת?
בחייך.אפילו הזכרתי את המימד בהודעתי, וכמובן, עורך הסיפורים של המימד הוא אותו יצור חלקלק וזדוני האחראי ל"בלי פאניקה", שיהיה בריא.
מעבר לכך, עניין הקוראים, המצביעים והמיקוד אכן נשאר בעייתי.
חוץ מזה, כיוון שאני הסכמתי איתך בפתיל הקודם, ואת לא ממש הסכמת איתי בפתיל הנ"ל, הרי שאת חייבת לי הסכמה אחת במצב טוב. ראי הוזהרת.ראשית, אני חושב שבחירה כזו תמעיט מתשומת הלב לה זוכים הסיפורים המקוריים. כבר היום הרבה אנשים מתלוננים על כך שלא קראו את כל הסיפורים והספרים שברשימות, ומי שטורח לקרוא לכבוד הפרס לא תמיד (או בכלל) יטרח לגעת בכל הקטגוריות. והרבה אנשים, עדיין ולמרבה הצער, יעדיפו באופן ברור רשימה בה מופיעים סופרים מחו"ל על כזו מתוצרת הארץ.
שנית, אם הפרס כספי, צריך להשיג כסף. אני מודה בבושה שאני מעדיף לראות יותר כסף הולך למחברים ישראלים, ולא – עם כל הכבוד ויש הרבה הרבה כבוד – למתרגמים או לעורכים. (למלעיזים – אני כותב זאת כמי שגילם או מגלם את כל השלושה, תודה רבה).
שלישית, למי תעניקי את הפרס? למחבר? למתרגם? לעורך? לעורך תחום התרגומים (ע"ע המימד העשירי)? לעורך הלשוני? לכולם?
(אגב, מספרם של עורכי המד"ב בארץ הנו עדיין חד-ספרתי, ואחד מהם חולש על יותר מתשעים אחוז מתחום תרגומי הסיפורים. לא בדיוק מצב מאוזן.)בכלל, ראוי להם לכל רעיונות הרחבת פרס גפן להמתין כמה שנים. יש בעיות אחרות שצריך לפתור. בייחוד מיעוט המצביעים, נושא לו הרחבת הפרס לא רק שלא תתרום אלא אף תזיק בפועל.
כלומר, באותה מידה אפשר היה לומר – איך נדע שמישהו ישראלי? נבדוק לו את תעודת הזהות? מה יקרה אם פלוני "דני סילברמן" יגיש סיפור, ואז יסתבר שהוא יהודי ניו-יורקי שמעולם לא ביקר בישראל, אפילו? או שאולי יהודי מספיק, ואז צריכים להכניס לקטגוריית הסיפור הקצר את כל הסיפורים שרוברט סילברברג והרלן אליסון מפרסמים?
מעבר לכך, מחבר שכותב באנגלית יזדקק בדרך כלל לאדם נוסף כדי לתרגם אותו לעברית. לעתים אנשים עושים זאת בחינם, אבל לא לקבל קרדיט זה כבר עניין אחר.
בקיצור – הדרישה לעברית כשפת מקור דוקא מפשטת את חוקי הפרס, לא מסבכת אותם. אפשור האנגלית הוא הסיבוך. לא רק מבחינת הטיפול במחברים, אגב, אלא גם תדמיתית. העובדה שפרסים אחרים, ותיקים ומכובדים יותר (בינתיים) בארץ ובחו"ל נוהגים כך צריכה לרמוז לך שזה המצב.זאת ועוד:
1. נדמה לי שקיימת אי הבנה מסוימת לגבי האופן בו פרס גפן מעודד את היצירה הישראלית או תומך בה. סופרים לא כותבים סיפורים כדי לקבל פרסים. הם ישמחו מאד לקבל פרסים, כמובן, אבל לא זה המניע לכתיבה. מי שכותב רק כדי לקבל פרס, סביר להניח שלא יזכה בשום דבר, למעט, כמובן, מכתבי דחיה. פרס גפן מהווה זריקת עידוד למי שכותב ממילא, אבל תפקידו העיקרי הוא ליידע את הציבור על כך שספרי וסיפורי ז'אנר – מכל הסוגים, מקוריים ומתורגמים, מד"ב ופנטסיה – קיימים וראויים לפרס ולקריאה.
2. למי שכותב באנגלית יש תמריצים נכבדים מאד, בהם פרס גפן לא מסוגל, כרגע, להתחרות. סיפור באורך 10,000 מילה שמתפרסם במגזין מד"ב מכובד באנגלית יכול להוסיף לחשבון הבנק של כותבו כמעט 1000 *דולר* – או אפילו יותר. וזה רק פרסום במגזין – לא זכיה בפרס, לא פרסום באנתולוגיה, "סתם" פרסום פשוט. מי שכותב באנגלית – מי שכותב *טוב* באנגלית – לא ממש זקוק לפרס גפן. וכמובן, אם הוא כבר זכה להתפרסם, הפרסים הפתוחים בפניו… ודי לחכימא.
3. על חוקי הפרס להיות פשוטים ככל האפשר, ולמנוע מצבים בהם ניתן "להתחכם לפרס". כיום, למרבה הצער, לא זה המצב.מהסיבות שבוג'י העלתה, בצירוף הכתוב למעלה, אני תומך בשינוי תקנון פרס גפן בנושא יצירות המקור, ולהכיר ביצירה ככזו אך ורק אם היא נכתבה ופורסמה בשפה העברית.
עם זאת אני מבקש להדגיש כי כל עוד אני זכאי-למועמדות לפרס בעצמי, אין לי כל כוונה לנצל את היותי בעל תפקיד באגודה, ואף לא אצביע בנושא בישיבות הועד.
כיוון שויקיפדיה היא מיזם חופשי, הרי שאם חפץ מישהו להרחיב את הערך הוא מוזמן לעשות כן.
לבקשתך, כתבתי ערך חדש העוסק בפרס גפן. גם ערך זה, כדרכי בקודש, הנו תמציתי. כמו כן ליטפתי מעט את הערך העוסק באיקון.
לטעמי ערכים תמציתיים הכוללים קישורים מתאימים הנם עדיפים על פני ערכים ארכניים, כיוון שהם לא משעממים את הקורא ומביאים את עיקר המידע בלי לייגע. קורא שמעוניין לדעת עוד יכול לגשת לקישורים הכלולים בערך ולקבל מיד את כל המידע בו יחפוץ, שאף יהיה עדכני יותר מזה המצוי בויקיפדיה. עם זאת, כאמור למעלה, ויקיפדיה היא מיזם חופשי.ניתן למצוא בעמוד "שונות" באתר הכנס, http://bidyon.sf-f.org.il
שמאמר מדעי המתאר התפתחות מדעית שעדיין לא קרתה, ושאולי לא תקרה, אינו מדע בדיוני.
השם "היסטוריה חלופית" ניתן לתת-ז'אנר מסוים ומובחן, העוסק באופן מובהק בשאלה "מה היה קורה אילו" לגבי ההיסטוריה האנושית הידועה לנו, ולגביה בלבד. לכן יש סיפורים שמתאימים להגדרה באופן מילולי אך אינם קשורים לז'אנר, בדיוק כפי שהודגם במשפט הראשון בתגובה זו.
כבכל ז'אנר, גם כאן יש ספרים הנמצאים על הגבול, או שהשתייכותם לז'אנר היא נושא לויכוח. עדיין, לא זה המקרה שהבאת, והצדק, למרבה הצער, עם הכלבלב.
נו, מישהו צריך להוציא אותו לטיול.
