התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
NYמשתתףNYמשתתף
(נו, מה לעשות, זה מה שאפשר להסיק מכותרות הפתיל היפה שלכם. ובכן!)
NYמשתתףהוא יעיל מאד, ואם החיפוש הרגיל לא מספיק, החיפוש המתקדם ימצא כל דבר שאתה מחפש.
NYמשתתףאתקן זאת היום או בימים הקרובים.
NYמשתתףבמקרה של פנטסי.קון.
לגבי איקון: לי אישית יש הרבה מאד השגות על אתר הכנס השנה, למרות השיפורים הטכנולוגיים. מצד שני, כיוון שזכיתי להתעלמות מהאנשים אליהם פניתי בנושא, הרי שאשמח לשטוח את טענותי ולעזור כמיטב יכולתי – אם יפנו *אלי*.NYמשתתףהערה אחת, כרגע. שם הכנס הוא *פנטסי.קון*, באיות זה בדיוק ולא אחר, כולל הנקודה.
פרט לכך, אני מתנדב להתקין ולתחזק את אתר הכנס, אם כי אשמח למעצב גרפי צמוד.
בהצלחה!NYמשתתףלתכנתנו האמיץ טל כהן.
NYמשתתףאני מקווה שבפעם הבאה תביא רעיון נחמד *שלך*, ולא של מישהו אחר.
אגב – האיות הנכון הוא "הערות" – בלי י'.
אני ממליץ לך, באופן כללי, להשתמש בבודק איות על סיפוריך ולבדוק היכן הוא מתקן אותך, כדי לשפר את האיות. זה טריק מצוין, שכל מי שהתחיל לכתוב סיפורים לפני שהיה Word בעולם מעריך מאד עד היום…
בהצלחה!NYמשתתף1. כלל אצבע: אל תשתמש בקיצורים ובראשי תיבות. למשל: במקום "ע"י" כתוב "על ידי". במקום "ז"א" כתוב "זאת אומרת". מתי ניתן להשתמש בראשי תיבות? כאשר מדובר בשם מקובל כלשהו: נאס"א, נורא"ד, נתב"ג, מע"מ, נגמ"ש. אם אינך בטוח האם מותר להשתמש בראשי תיבות, הנח שאי אפשר.
2. מעט בשימוש בסימן קריאה. לעולם אל תכפיל סימן קריאה (אולי לא עשית זאת – זוהי עצה לעתיד).
3. רק על מנת להדגיש את מה שכבר אמרתי: בסוף משפט, *כל* משפט, כולל משפטים הנמצאים בתוך מרכאות, יבוא סימן פיסוק – בדרך כלל נקודה. *תמיד*.NYמשתתףיש בסיפור הרבה בעיות, אבל אין שום דבר שלא ניתן לפתור בסיפורים הבאים. ניגש, אם כן, למלאכה. אחלק את הבעיות לשני סוגים: עקרוניות וטכניות.
בעיות עקרוניות:
א. כתיבת סיפור ביקום שמישהו אחר המציא היא לא דרך טובה לפיתוח הדמיון. גם הקוראים לא יעריכו את זה. אסימוב כתב המון סיפורי רובוטים ודש בענייני מערכת החוקים שהמציא עד תום. מילא אם הסיפור היה פרודיה משעשעת כלשהי על הנושא, אבל לדון בו ברצינות בלי להביא שום רעיון חדש – לא חבל?
ב. לא, זה לא רעיון חדש. הסיפור לא באמת שופך אור חדש על הרובוטים של אסימוב. גם נסיבות ההתרחשות נראות מאולצות – שינוי החוק הראשון לא אמור להיות דבר של מה בכך.
ג. הסוף ברור לקורא עוד לפני אמצע הסיפור. הכל צפוי וברור וידוע. אין כל הפתעה אמיתית, וגם לא שום דבר שיעורר עניין אמיתי.
ד. אתה ישראלי וכותב בעברית – למה הדמויות שלך אמריקאיות במובהק? אתה מכיר אמריקאים? גרת פעם בארה"ב? יש לך רקע תרבותי אמריקאי? סביר להניח שלא. נסה לכתוב, לפחות בתור התחלה, על דמויות שאת רקען אתה מכיר. הרי הסיפור לא היה משתנה מהותית לו שמות הגיבורים היו משה ושרה, נניח.בעיות טכניות:
א. מבחינה סגנונית הטקסט נראה כתרגום כושל מאנגלית. אתה משתמש בשפה גבוהה מדי ו"תרגומית" לעתים, ביחוד בדיאלוגים. בכלל, שמעת אי פעם מישהו אומר "נעים לי מאד, ד"ר משהו"? או "מה הדבר"? או "ולא אוסיף להתווכח על זה"? כאשר אתה כותב דיאלוג, נסה לדמיין איך אנשים מדברים *באמת*.
ב. סימני פיסוק חסרים. אם תעיין בכללי הפורום (קישור מהבהב בראש עמוד זה) תמצא שם קישורים לדף עזר בנושא השייך לאקדמיה. עשה בו שימוש. כמו כן תמצא כמה עצות טובות בנושא הקישורים בדף הזה. שים לב לנטיה שלך לא לסיים משפט בנקודה ולא לשים פסיקים במקומות הדורשים זאת. כיצד תדע שצריך פסיק? נסה להגיד את המשפט בקול. המקום שבו תשתהה הוא זה בו יבוא הפסיק.
(אם כבר הזכרנו את כללי הפורום – כדאי לך לקרוא אותם בעיון רב, וכן את כל המאמרים המומלצים בהם והמקושרים מהם. הדבר יועיל לך מאד.)
ג. המנע מאזכור תעתיק אנגלי בסוגריים. זה פשוט נורא ואיום. בכלל, כדאי להמנע מסוגריים.
ד. רד שורה בתחילת כל שורת דיאלוג חדשה של דובר חדש. למשל:
*לא נכון:*
"לעזאזל!" אמר משה. "מה," שאל חיים, "מה אתה רוצה?" "שום דבר," אמר משה.
*נכון:*
"לעזאזל!" אמר משה.
"מה," שאל חיים, "מה אתה רוצה?"
"שום דבר," אמר משה.
ה. יש עוד הרבה בעיות סגנון, אבל אשאיר משהו לשאר חברי הפורום הרעבים, מה עוד שאני צריך ללכת.בכל מקרה – ברוך הבא לפורום, ואל תתיאש – זו רק ההתחלה…
NYמשתתףהאם הודעתך כללה את המלה "ויאגרה"?…
NYמשתתףתני לו בבקשה לפתור את זה בדוא"ל מול חברי הועד. אין כאן עניין של סולחה, ומתוך נדיבות לבי הרך לא אספר כאן בפומבי מהו העניין ש*יש* כאן.
NYמשתתףמצטער, אבל אני לא הולך לנהל כאן דיון בנושא שנמצא אי שם במורד עצי התגובות של ההיסטוריה. זה פשוט מאד מאד *מאד* לא נוח. אני מציע לך להמתין לתרגיל הבא. לחילופין: למה שלא תכתוב סיפור, תוך היעזרות במה שקראת בעץ הפתיחות ובכלל, ותתן לנו לבקר אותו? קשה – אבל נעים!
כמו כן, אם למישהו משוכני הפורום יש רעיונות לתרגילים נוספים, הוא מוזמן להציע לי אותם (*בדוא"ל* בלבד, לא כאן. דוא"לי נתון בכללי הפורום).
NYמשתתף(אני מתנצל על העיכוב האיום, אבל סיפור שלך דורש יותר מקריאה אחת)
השאלה, אם כן:
מדוע זמן הווה? כלומר – הוא לא נראה לי שגוי, הוא סביר בהחלט, ואולי גם אני הייתי בוחר בו לו הייתי כותב סיפור כזה, אבל מדוע *את* עשית את הבחירה הספציפית הזו? האם יש כאן כוונה מודעת או שמא זה פשוט "נראה טוב יותר"? ואם התשובה הראשונה היא הנכונה – מדוע?
פשוט מעניין אותי לדעת… -
מאתתגובות