התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
נראה לי שהגדלת מספר הסיפורים שניתן לסמן ל-10 תועיל מאד גם למצביעים וגם לפרס. אם הדבר מהווה עומס רב על ועדת הפרס, ניתן לשפר את המצב בעזרת תוכנת מחשב. כיוון שכתבתי תוכנה שכזו לסיוע בספירת הקולות בשלב האחרון, איני רואה סיבה שלא לעשות זאת לגבי השלבים המוקדמים. אשמח אם חברי ועדת הפרס החדשה (שלאחר איקון 2004) יצרו איתי קשר.
קרא בבקשה את לקסיקון טרקי סיטי. במקרה הספציפי הזה, התחל בחלק ג', סעיפים 8 (יש לי, יש לי, יש לי!) ו-12 (סיפור האל סתור השיער). לאחר מכן קרא את סעיפים 11 ו-10 (בסדר זה), ואז, בבקשה, קרא את כל השאר.
לאחר הקריאה תוכל להבין מדוע כרגע אין טעם להגיב על סיפורך באופן פרטני יותר.אבל מה בדיוק הסיפור אמור להביע?
הרעיון זקוק לפיתוח ולהבהרה. כפי שהוא, לא ברור מה, למה, איך ובשביל מה. האם האמפולות הם הסם? או משהו אחר? מהי בדיוק התכונה היחודית (או הלא-יחודית) של הגיבורה? ולמה כל זה?
ועוד: גם לו היה הכל מובן, הרי שזו רק תחילתו של סיפור. אין כאן תחושה של סיום, כי אם של קטיעה (ובהערת אגב – אבקשך לקרוא את כללי הפורום). אין טיפול ממשי ברעיון, אלא רק הצגתו. והצגת רעיון לבדה לעולם אינה מספקת.לסיום – ניטפוק קל: נסי להתקרב פעם למסיבת טראנס. אף אחד לא יעיף בך מבט, ודאי שלא "יחרוך אותך במבטו". למעשה, כשמדובר במסיבות טראנס, אפילו רובוטריק בגובה עשרה מטרים לא ילכוד את תשומת לבם של המשתתפים.
היא היות הסיפור תיאור מצב ותו לא. אין כאן קונפליקט, אין התפתחות, יש רק מצב נתון, והוא לא מקורי במיוחד ולא מחדש דבר לקורא.
מעבר לכך, הפסקה הראשונה ארוכה מדי ולא קשורה לשום דבר מיוחד. היא היתה יכולה להשתלב ביצירה ארוכה יותר, וגם אז – רצוי לא כפתיחה. פתיחה צריכה לעניין את הקורא ולתת לו מושג כלשהו במה מדובר.
לסיום: אני מציע לך לצמצם את השימוש במילה "כמובן", וכן להזהר בשימוש בבניין "להפעיל": "ריק *להחריד*" וכו'. בהרבה מקרים כאלה, כל המוסיף גורע.
פרט לכך הסיפור כתוב לא רע, לטעמי.בפתיל ספציפי זה עונה יפה מאד להודעתך האחרונה, וביחוד המשפט הפותח שלה. המשפט האחרון שבה מבהיר את תחושתי בנושא כה טוב, עד שאיני רואה צורך להוסיף עליו.
אתה ודאי מבין שלמעשה לא כתבת סיפור, כי אם בדיחה קצרה. אין כל רע בבדיחות, אבל לא זו מטרת הפורום. כתוב סיפור – ונדבר.
לא ניתן לערוך הודעות כאן לאחר שהן פורסמו. רק אני יכול לעשות זאת, ואני משתדל להמנע.
לא בחנתי לעומקן את הערות ה"לא סביר" של מייק. מטרתי היא להדגיש את היותן של הערות שליליות לגיטימיות, ללא צורך בכל חיזוק חיובי שהוא. אם את חושבת שהביקורת של מייק לא מוצדקת – זכותך, אבל אל תכנסי להתנצחות אתו. פשוט תסכימי שלא להסכים ותגמרי עניין. כנ"ל צריך להיות מצדו, כמובן.
ואם את לא מוצאת בהערותיו ערך כלשהו (זכותך, כאמור) – את יכולה לבחור שלא להגיב. אני עצמי עושה שימוש בשיטה זו יותר ויותר בזמן האחרון.רעיון יכול להיות בסיס, או נקודת פתיחה. אבל אתה צריך – מעבר לגורמים ולשאלות שמייק העלה כאן – לבנות דמויות אמינות, עם מניעים, שאיפות ומאוויים, לבנות עלילה שלוקחת את הדמויות הללו, ואתן את הקורא, למקומות חדשים (לא מדובר במקומות פיסיים, כמובן), ולגרום לכך שעל הדמויות הללו יעבור *תהליך* כלשהו, כך שבסוף הסיפור הן יהיו שונות מעט (או הרבה) ממה שהן היו בתחילתו, בדיוק כפי שאדם אמיתי משתנה מכוחן של חוויות שחווה.
אני חוזר על הצעתי לקרוא המון ספרות, לא רק מתחום המד"ב והפנטסיה, כצעד ראשון לקראת לימוד כתיבה.זה תיאור. זו הרצאה יבשה ומשעממת למדי אודות רעיון כלשהו. כך לא כותבים סיפור. בטקסט שלך אין תפניות, אין הפתעות, אין מתח, אין שום דמות של ממש (כתיבה אודות מישהו ומתן ההיסטוריה שלו *אינם* בניית דמות), אין דיאלוג, אין *קונפליקט*.
אני מציע לך לקרוא הרבה מאד ספרות. המון, ומכל הסוגים.מעבר לרמה כללית זו, הנה כמה משפטים בעייתיים מתוך הסיפור, בתקווה שהניתוח שאני נותן כאן יעזור לך באופן כללי, לא רק לתיקונים הספציפיים:
1. "אורי פחד שמחמוד מתכוון להרוג אותו, לכן לא יכל לישון באותו לילה מפני שחשש לחייו."
אתה מכפיל ללא צורך. אם הוא פחד, לא צריך להוסיף שהוא חשש, ולהיפך. אפשר, נניח, "אורי פחד ממחמוד, ולכן לא הצליח לישון כל אותו לילה." או "אורי חשש שמחמוד מתכוון להרוג אותו, ולכן לא הצליח לישון כל אותו לילה." בכל מקרה, החזרה השניה מיותרת. כמו כן, המילה "יכל" לא קיימת בשפה העברית. צורת עבר של "יכול" היא "יכול", ואפשר להשתמש גם ב"יכול היה". או, במקרה הזה, "הצליח".
2. "באמצעות המצלמה היה מעביר למרכז העצבים של הארגון את תמונתו של המועמד לחיסול, שם היתה מתקבלת ההוראה לשלוח צוות חיסול לחיסולו של הדמות אותה ייצג הצל".
שמת לב כמה פעמים כתבת מילה משורש ח.ס.ל באותו משפט? לא חראם? אולי גם צוות החיסול יחסל את המחוסל ואז יחוסל ע"י חסילון מחסל חסלילי? רחמים! וממילא, רוב החזרות הללו מיותרות, והדרך להמנע מהן היא להגדיל את אוצר המילים ואת הידע התחבירי שלך. מיד אביא דוגמה חלופית למשפט שלך, אך לא לפני שאציין ש"דמות" היא נקבה, ולכן "חיסולה", וכי בהקשר זה "דמות" היא המילה הלא נכונה, כיוון ש"המועמד" כבר הוזכר במשפט, וכי הוראה לא "מתקבלת" במרכז העצבים של הארגון אלא אצל מי שמקבל אותה – ואם כן מתקבלת אז *החלטה*. שוב – לעבוד על אוצר מילים.
הנה הדוגמה: "באמצעות המצלמה הוא היה מעביר למרכז העצבים של הארגון את תמונתו של המועמד, שם היתה מתקבלת החלטה האם לשלוח צוות חיסול."
למשל.
3. "…חיישנים מיוחדים הקוראים את תנועות העיניים ומתרגמות אותן…"
מתרגמים. חיישנים הם זכרים. יש עוד כמה מקומות בטקסט עם בעיות זכר-נקבה. צריך להקפיד.זהו להיום. עלה והצלח.
