התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שחיפשי ולא מצאתי.
אבל היא לא ממש סותרת את מה שאני אמרתי.
קופרניקוס אמר שכדור הארץ הוא לא מרכז היקום, תלמיי אמר ההפך (למעשה הוא ערך אוסף מאמרים בנושא), אז אם לא אריסוט, מי?על פי המאמר מסנונית, אריסטו הוא זה שראה את כל עניין האופק וגילה שהעולם עגול, זה המקור היחיד שמצאתי, איזו הגדרה יש לך מהאינציקלופדיה?
אפשר דוגמאות לכל אחת מן הבעיות שאמרת שקיימות בסיפור?
(.אמינות, אחריות, דמויות, ניסוחים, דיוק בכל העניין המדעי)אז אמ.. פחות או יותר הביקורת שלך אומרת שהסיפור שלי… גרוע. הרעיון גרוע. הביצוע גרוע. ובכלל לא הייתי צריך להשקיע זמן בלכתוב אותו. הבנתי אותך נכון?
צר לי, אבל אני לא בדיוק יודע מה לעשות עם ביקורת שפוסלת את עצם קיום הסיפור :
כמו בן שתמיד יש את האפשרות של לזרוק אותו מחוץ לחלון אבל אנשים כן אהבו אותו, וכן נתנו הערות (פורום כותבי מד"ב ופנטסיה בתפוז, לדוגמא) והסיפור עבר שכתובים רבים, אבל ביקורת שאומרץ שהסיפור לא טוב, סתם חבל.הבהרה: הסיפור הזה הוא הסיפור הראשון שכתבתי, לפני כמה חודשים טובים, הוא עבר שכתובים רבים ומאז גם כתבתי כמה סיפורים (שעדיין אינם גמורים לגמרי).
אני ידוע שצריכות להיות השלכות, אבל פשוט אין. זאת הכוונה. שאנשים סתם נכנסים לפאניקה.
אני אוסיף שיחה עם בן משפחה, אולי אפילו סבב טלפונים. אבל מה יהיה תוכן השיחה "היי"
"היי"
"אז מה… העולם מסתובב הפוך"
"כן ואיך אצלכם"
"משה קצת חולה, אבל חוץ מזה הכל טוב"
"אז אמ.. ביי"
"ביי"…בברכה,
Murmur.אין צורך להתגונן כשנותנים ביקורת. כל עוד היא בונה ולא אורמת "הסיפור שלך גרוע, חבל".
מי אמר שכדור הארץ צריך לעצור, מי אמר שאמור לקרות משהו.
מה שבעצם עשיתי זה לקחתי גורם משמעותי בחיי היום יום של בן אדם ושניתי אותו.חבל שהסיפור לא מצא חן בעינייך. למזלי, את הראשונה שלא אוהבה אותו, אבל אי אפשר לרצות את כולם.
אם יש לך הערות בונות (פרט ל"האווירה לא עברה טוב") לסיפור,א שמח לשמוע אותן.נ.ב.
מראה מקוםקודם כל, תודה על התגובה.
הסטירה לוגית של השעות נובעת משכשכתבתי את הסיפור שניתי את שעת ההתעוררות שלו רק ביום הראשון.
נניח שהמספר ממקום בארה"ב, בבוקר כשהשמש זורחת בארה"ב השמש עוד לא זורחת בפיג'י, כשהשמש זורחת בפיג'י, היא כבר שוקעת בארה"ב…
כנ"ל לגבי האין שמש – הקטע הזה היה בהתחלה כשהוא נוסע לעבודה ולא כשהוא חוזר.
תיקנתי את זה.
המספר הוא אדם ציני שלא ממש אכפת לא מהחיים, לדוגמא "הלכתי לישון, לא ידעתי אם אקום מחר בבוקר ואולי במידה מסוימת לא היה לי אכפת."
התכוונתי שזה יישמע כמו משהו ביולוגי, אף על פי שתורשה מתייחס גם לדברים פיסים ולא ביולוגים (או ככה לפחות לימדו אותנו בשיעור ביולוגי)
בברכה,
Murmur.זה אולי מד"ב אבל זה לא מועבר בהמצאות הסיפור, אני לא יכולתי להבין מתוך הטקסט שמדובר במחלה שגורמת לנוגדנים לראות בגוף גוף זר.
סוגריים, מיותרים.
הסיפור מאוד יפה, אבל לא ממש הבנתי אותו עד הסוף, מונטוק הוא חיידק תוקף או נוגדן?
אם הוא חיידק, למה הוא נלחם בחידקי שפעת (מלחמת טריטוריה? לא קורא אצל חיידקים, הם פוגעים כדי לחיות) אם הוא נוגדן למה לעזאזל הוא פוגע בגוף?!מעל קרקעית העורק בו ריחפו המשיך הדם
לזרום ואולי הייתה בו סכנה, כי יצר התוקפנות, שהיה משותף
לכולם, החל להתעורר… הם המריאו בזינוק לתעופה רבת עוצמה והעבודה החלה, שוב.כל מה שקיים בגוף, קיים בדם, בד"כ, כך שהם כל הזמן נמצאים בדם , הם לא אמור להמריא, הם פשוט תוקפים את התאים…
"האם אתה יכול להרגיש כאב" הקורא מבקש יפה יפה שלא לחזור על המשפט הזה כל שתי שורות, זה עושה לו כאב ראש. נסי לצמצם את השימוש ל3 פעמים, בהתחלה, באמצע ובסוף… ובכלללצמצמם את כל מה שעוסק בשאלה, זה מפריע מאוד בקריאה וימותר (כמובן שעל זה מתבסס כל הסיפור, אבל זה כבר האכלה בכפית).
מי שלא יכול לחוש כאב, מטבעו. לא יודע מה זה כאב.
בברכה,
Murmur.אתר לדי-סקרמבול
http://www.corky.net/hebflip.htmlבשביל מישהו שוהא לא יודע, הוא מדבר הרבה (:
הרבה הרבה שבבים של רעיונות, אתה זורקת נושאים שלא ממש הכרחיים, כמו יוראי והסבתות ללא מטרה, ולא משתמשת בהם…
אין בכללה סבר על איך חזרה הצרעת, מחלה שהוכחדה (בערך) בימינו אנו ומה עושה השבב שכתוב של שרון עצר את הנשימה שלה.מעבר לזה, הרעיון טוב והביצוע גם הוא.
"הייתה חסימת אוויר מכוונת.(הכל היה קשור לאוויר שם) העניין
היה שהוא צרח שהוא לא מתחרט עד שכל האוויר נגמר לו והוא
התעוות והתפרע ומת, והמשיך לצרוח בלי קול. הוא מת בפה פתוח."
הסוגריים נראים כמו הערת כותב, בין אם כן ובין אם לא, הם מיותרים, הבנו שהכל קשור לאויר גם בלי זה.
