התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
לאחר שמנסים לתת לך שוב ושוב תשובות קוהקרטיות, ואתה בוחר להתעלם מהן, הדרך היחידה כנראה להגיע אליך היא עם הערות אישיות.
ועוד שאלות, כחומר למחשבה.
* כמה מבאי הכנס קראו את ספריו של מר אלכס אפשטיין?
* כמה אנשים יצביעו לו על פני הארי פוטרחוליתאורסון-סקוט-קארדאחר?ענה לעצמך על השאלות הללו, ותגלה שכל שאתה מנסה לעשות במסע הנדנודים שלך הוא לירות למטרתך במעיים.
הללו?
הובהר לך המצב. הובהרו לך הסיבות. הובהר לך שאין מקום לשינוי.
ובכל זאת, אתה ממשיך בשלך.
מה אתה מנסה להשיג?הפרס מוענק לנציגי ההוצאות המגיעים לטקס, ונשלח בדואר לסופרים.
כן, שתי תעודות לכל ספר.ובהחלט, הסופרים אכן מעריכים פרסים שמוענקים להם. פרסים זה דבר בונה אגו. אתה לא היית שמח לשמוע שאוהבים יצירות שלך בנפאל הרחוקה (הרחוקה)?
זכתה להתייחסות עניינית, גם אם לא פומבית, או לא בפניך.
ואני? אני האשמתי אותך בנדנוד? כנראה הייתי מאוד שיכור באותו יום. לא זכור לי כדבר הזה.
הורכבה על ידי ועדה, שכללה אותי, ועוד שני חברי ועד.
כרגע, הפרס עדיין צעיר, וזקוק לביסוס. ביסוס לא נעשה ע"י הכנסת ספרים איזוטריים לרשימת המועמדים, אלא ע"י ספרים שהסבירות שנקראו ע"י קהל המצביעים גבוהה. לצערי, לא היה השנה אף "הדרך לגן עדן", נכון?
מספר קטגוריות נוספות לפרס נשקלו, וישקלו שוב שנה הבאה (יותר בחיוב, אני מקווה). כפי שאמבר אמרה, ספרות מקורית היא אחת מהן. מצד שני, אם נראה בטעות איזו "הדרך לעין חרוד", או "הדרך לגן עדן", הם יוצאו מה'גיטו', כפי שאתה מכנה אותו, אם יהיו מספיק אנשים שקראו אותם.
כפי שחזרו ואמרו בפתיל זה, רשימת מועמדי השנה היא סופית.
("סופית" – משמע לא תשתנה גם לאחר נדנודים.)שאינך מבינה למה רעיונות טובים לא מתקבלים.
אני בטוח שאם תתאמצי, יעלו בראשך כמה סיבות למה רעיונות באמת טובים, כמו זה, לא יתקבלו.וכן, גם אני תומך ברעיון.
(אין כמו ישיבה מרוכזת, בה סותמים לכולם את הפה עקב חוסר זמן, כדי לערוך הצבעות. חבל, נכון, אבל זה הטוב ביותר.)(פרט למלך האריות, אולי.)
אני מניח שאם מישהו יטריח את מחשבתו הוא יוכל להעלות דגימות מודרניות יותר (בניגוד לאברהם אבינו אשר ניפץ את הפסילים מעשי ידי אביו, כפי שמישהו מאחורי צועק).
שלושים עד ארבעים שנה הם פרק זמן מועט מדי להשתנותה של שפה, ברמה שלא יוכלו להבין את שפת העבר.
מצד שני, בטווח ארוך יותר, הנסיון מראה שזה תוצא מתחייב. אין אף עם בעולמנו, שמסוגל לקרוא את יצירותיו המכוננות ולהבינן. היוונים לא יכולים יכולים לקרוא את האודיסאה. הפינים לא מסוגלים לקרוא את הקלוולה. גם בייוולף וטבעת הניבלונגים לא כתובים בשפה שניתן לקרוא היום בקלות.
כל זאת לא מדובר כבמובן בנוגע למלומדים הספונים בחדריהם.אבל רגע! אנחנו יכולים לקרוא את התנ"ך, לא? כן. העם היהודי הוא דוגמה חריגה. מדובר בשפה שהוחייתה בצורה מלאכותית לאחר אלפי שנים של שימוש מזערי. הישג מרשים ביותר.
אבל מה, אם הסיפור נכתב בעתיד, הרי שקוראיו מאותו זמן לא מצפים שיכתבו להם שמדובר בתרגום, כשם שכשאנו קוראים ספר הסטוריה לא מוער ליד ציטוטים מנאומיו של צ'רצ'יל שמדובר בתרגום מאנגלית.
