התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
השנה, לאחר התיעצות עם ועד האגודה ועם נציגי משפחתה של עינת, הוחלט לפרסם את הסיפורים עם אישורם הראשוני ולאחר העברתם לשופטים.
הסיבה להעלאת אפשרות זו היתה בעיקר חשיפה גדולה יותר של התחרות ונסיון לעורר יותר עניין ומעורבות בתחרות. בניגוד לתחרויות הקהילתיות הרגילות, הסיפורים לא מוכנסים ישירות לאתר על ידי הכותבים, אלא עוברים כאמור סינון ראשוני.
אני אשמח לשמוע ממך למה לדעתך דיון פומבי אינו רעיון טוב, ובאיזה אופן הוא משנה את אופי התחרות לרעה.ריקה
(אגב, כרגע אני בחו"ל בנגישות אינטרנט נמוכה, והתגובות יהיו איטיות בהתאם)אני מסכימה עם הקודמים לגבי האורך והכנסת כל המידע על העולם בצורה שלמעשה קוטעת את הסיפור ומאוד מיגעת.
רציתי להעיר הערה קטנה על חוסר עקביות: מצד אחד המספר אומר שכשהיו ילדים, מוטי בא אליו הביתה לשחק בעולמות וירטואליים, מצד שני הוא שכב עם אמא של מוטי לפני שהכיר אותו. זה נראה כאילו כל הסיפור עם האמא נוסף אחר כך כדי למצוא דרך לצאת מהחדר.
דבר אחר – בתור בית שאין בו סודות ויש התנגדות עקרונית לנעילת דלתות, זה צרם לי שהיא עצמה נועלת אותו בחדר. בכלל, כל הקטע המשפחתי לא תרם לסיפור, לדעתי, פרט לכך שהסביר את מצב הניתוחים.
ואחרון חביב, המספר הוא מצד אחד מאוד אסרטיבי, יודע לצאת מצרות, אמיץ ויפה תואר. מצד שני הוא נותן למוטי לשכנע אותו אותו בשתי מילים לעשות משהו שהוא לא רצה. ומוטי זה, שהיה כל כך משכנע ומוכן לכל צרה, הופך בפסקה אחר כך לבחור חסר חוט שדרה שנשלט על ידי אמא שלו ולא יודע להסתדר בעולם. במילים אחרות – הדמויות לא היו מוגדרות מספיק עבורי ולא עקביות.
