- This topic has 25 תגובות, 12 משתתפים, and was last updated לפני 20 שנים by
.
-
תגובות
-
-
שלום לכולם,
לפני כמה זמן היה פה תת-פתיל (שאני לא מוצא אותו כרגע מאיזשהי סיבה) שעסק ברעיון להקים ספרייה לחברי האגודה. הרעיון מ-א-ו-ד מוצא-חן בעיני והייתי רוצה להעלות הצעה רצינית בפני הועד להקים אחת, אבל לפני שאני עושה את זה, הייתי שמח לקבל חוות דעת והערות נוספות.
הנה ההצעה שלי (מבוססת כל הפתיל הנ"ל):
כל מי שחפץ להשתמש בשירותיה של הספרייה (להלן יקרא מנוי), יפקיד כעירבון צ'ק על סכום מסויים (לצורך העיניין 150 ש"ח, לא ממש חשבתי על הסכום). הצ'ק הזה לא יפדה אלא במקרים קיצוניים שבהם ניתק קשר עם המנוי לתקופה ארוכה (נגיד, חצי שנה) כשבידיו עדיין ספר מספרי הספרייה (הרעיון הוא לנסות ומנוע גנבות).
חוץ מזה, המנוי ישלם איזשהו סכום סמלי כפול מספר הספרים שברצונו לשאול, הכסף הזה ישמש לשלוח את הספרים אל המנוי באמצעות הדואר.
כמו-כן, צריך יהיה כתובת אי-מייל או מספר טלפון של המנוי (להודיע לו על איחורים וכו').
ועוד דבר אחד, כששולחים למישהו את הספר, צריך לשלוח לו יחד איתו גם מדבקה עם הכתובת למשלוח חזרה ובולים.מבחינת המפעיל של הספרייה (אני מוכן להתחייב מראש לתפקיד, אם יש צורך), יהיה עליו לשמור אצלו באופן פרטי את הספרים שאינם מושאלים באותו הרגע. פעם בשבוע לגשת אל סניף הדואר לשלוח את הספרים השונים למנויים (ולאסוף ספרים שחזרו, כמובן). כמו-כן הוא צריך לנהל מעקב אחרי כל הספרים והחשבונות של המנויים.
הבונוס הגדול בעבודה הזו הוא, כמובן, שרוב הספרים ימצאו רוב הזמן ברשותו.מבחינת הדברים שנראים לי כ"חובה" על מנת שהפרוייקט יקרה:
1. אתר (לדעתי, כחלק מהאתר של האגודה) שיאפשר להציג את הספרים שקיימים בספרייה (לפי שםהספר / שם הסופר וכו').
2. כתובת אי-מייל יעודית לנושא.
3. תוכנה שתפעל באוף-ליין ותאפשר ניהול של הספרייה (אני יכול לכתוב אחת בלי יותר מידי בעיות).מבחינת דברים ש"נחמד" אם יהיו:
1. דרך להזמין ספרים דרך האתר (כמו באתר של אייקון למשל) ולאו דווקא ע"י מייל למי שמפעיל את הספרייה.
2. אם תהיה ספרייה מ-מ-ש גדולה, אז גם דרך לחלק את העבודה על יותר מבן-אדם אחד.זהו, אם למשהו יש הארות/הערות/הצעות וכו', אני אשמח לשמוע.
נ.ב.
למרות שכל ההתיחסות בהודעה הזו נעשתה לגבי ספרים, אני לא רואה סיבה שהספרייה לא תכלול גם סרטים/קומיקסים/קלטות אודיו/בובות ואני-לא-יודע-מה-עוד שרלוונטי. -
לדעתי האגודה צריכה להמנע מהקמת ספריה שכזו. הנה הנימוקים:
א. השימוש, מבחינת הקוראים, בספריה כזו יהיה מסורבל באופן כמעט בלתי נסבל.
ב. המבחר המוצע בספריה שכזו יהיה, באופן טבעי, מוגבל הרבה יותר מזה המצוי בכל ספריה עירונית מצויה.
ג. הטרחה שבניהול ספריה היא עצומה – יותר מניהול כל ענייני האגודה עצמה. אם הספריה תצליח (ולדעתי היא לא), אדם אחד לא יוכל להתמודד בשום אופן עם כמות העבודה הזו. לניהול פרויקט מסוג זה ידרשו כמה אנשים *במשרה מלאה*. כוח אדם מסוג זה אינו זמין, ולו היה זמין – יש מטרות חשובות יותר.
ד. ספריה שכזו חייבת להתנהל באופן *מושלם*. כל בעיית תפקוד שלה תגרום לחיצי ביקורת פומביים נוסח אלה המופנים בימים אלה כלפי חלומות באספמיה (ללא קשר, כרגע, לשאלה האם הדבר מוצדק או לא), וכיוון שמדובר בתפקוד יום-יומי (להבדיל מכנסים, המימד וכו'), הרי שהדבר, למעשה, ודאי.
ה. קיום ספריה שכזו אינו תורם מאומה למטרות האגודה, ולו היה תורם, הרי שההפסד גדול מהרווח.לדעתי ניתן ליזום שיתופי פעולה עם ספריות קיימות, בייחוד כאלה שבאיזורי הפריפריה. אליהן ניתן להפנות ספרים שאנו מקבלים כתרומה (ואולי להתנות זאת בקיום סדרות הרצאות מטעמנו שם, כאשר הן מכסות את הוצאות ההסעה ואנו מספקים את המרצים), אצלן ניתן ליזום פתיחת "אגף מד"ב", ועוד כיד הדמיון הטובה עלינו. אין שום סיבה להשקיע את כוח האדם, את המאמץ ואת הכסף הדרושים לפתיחת ספריה משלנו, בכל צורה ואופן שהם.
-
-
-
אבל יש די פרויקטים הדורשים כוח אדם, ובזבוזו על עניין הספריה נראה לי לא הגיוני (ראה נימוקי למעלה).
מעבר לכך, נכון, לא בכל מקום יש ספריה. עדיין יש *המון* ספריות בארץ, אפילו אם לא כוללים ספריות של בתי ספר (ואפשר לשתף פעולה גם עם בתי ספר – למה לא? אפילו עדיף!). על כל פנים, איננו יכולים להרשות לעצמנו לקיים פרויקט המיועד באופן כמעט בלבדי לאלה שאין בסביבתם ספריה. להיפך: עלינו לשאוף להגיע למצב בו במקסימום ספריות קיימות ניתן למצוא מכסימום ספרי מד"ב, כדי שגם אנשים שאינם "חובבים מובהקים" יוכלו להתקל בהם! -
-
גמו שאפשר היה לנחש, אני לא ממש מסכים והרי טיעוני, כתגובה ישירה לאילו שהועלו על ידך:
א. מסורבל? למה? אם מדובר בסוגייות טכניות של השימוש, הרי שתמיד ניתן לפתור או לשפר אותן. זה אולי ידרוש יותר עבודה, אבל זה בפירוש לא מכשול בלתי-עביר. אם יש בעיות מהותיות (ולא טכניות) אז זה משהו אחר – אבל אני לא רואה כאילו.
ב. כן, אתה צודק. *אם* אתה גר בעיר גדולה ו*אם* אתה משתמש בסניף המרכזי של הספרייה העירונית. אם הייתי רוצה לגשת לסניף השכונתי של הספרייה העירונית, הייתי צריך להזמין מהם את הספר, לחכות שהוא ישלח לסניף ואז לבוא לקחת אותו. זה מסורבל יותר ממשלוח דרך הדואר (ע"ע הסעיף הקודם), אתה אף-פעם לא מודע לרשימת הספרים שאתה יכול להזמין ובכלל, אני לא יודע כמה אנשים משתמשים באופציה הזאת. אה, כן, אני מדבר על רמת-גן, שיחסית עוד משקיעה וקונה ספרים פעם בארבעה חודשים, לגבי ישובי ספר – אני פחות אופטימי.
ג. כמו שכבר כתבתי, אני מוכן להפעיל את הספרייה הזו – משמה אני חושב שאני יכול לעשות את זה (והשקעתי מחשבה בנושא) לגבי מטרות חשובות יותר… טוב, אין לי מה לומר.
ד. כמו שאמרת, חיצי ביקורת מופנים גם לאספמיה וגם לגבי אייקון האחרון היו פה כמה הודעות שבלשון דיפלומטית נכנה אותן "מנוסחות בצורה מצערת". אז מה? לסגור את אספמיה? להפסיק את כל הכנסים? אני חושב שהנקודה מובנת – לא צריך לפחד מביקורת.
ה. אני דווקא יכול לטעון שקיום ספרייה תואם (ומקדם) את מטרות האגודה (סעיף 5 המעורפל משהו, למשל).ונקודה אחרונה חביבה – סיבה. נדלג על כמה שלבים בדרך, ברשותך כמובן… אנחנו רוצים כמה שיותר חברים באגודה. בשביל זה אנחנו צריכים: א. להתבלט לעומת שאר האירגונים. ב. להעניק כמה שיותר "ערך מוסף" לחברות באגודה. אני מאמין שספריה משלנו נותנת לנו את שני הדברים האלו.
אני גם חוזר ומדגיש שהספרייה שלנו ("שלנו", כבר די טבעי לי לכתוב את זה…) לא חייבת (או צריכה!) לכלול רק ספרים כמו ספרייה רגילה.
-
אני מסכים איתך שספרית מד"ב יכולה להוות ערך מוסף נחמד לחברי האגודה, ביחוד לחברי אגודה מהפריפריה. וכן, זה לא בלתי אפשרי לתפעל ספריה כזו.
אבל מצד שני, כמו שניר ציין, זה הרבה עבודה, וזה עשוי לגדול לכמעט פול-טיים ג'וב.
אם אתה רוצה לקחת את זה על עצמך, אני רוצה לדעת שאתה יכול להקדיש לזה את הזמן והמשאבים.
כמה זמן חופשי יש לך? האם תוכל להתחייב לפחות לשנה? בקיצור, מעבר למה שאמרת כאן – שכנע אותי שאתה האדם המתאים לנהל זאת, שאתה יודע בדיוק כיצד לעשות זאת, וכולי.
אתה מוזמן לעשות זאת כאן, או לשלוח לדואל האגודה וזה יגיע לועד.
אישית, אני חושב שזה רעיון טוב.מצד שלישי, תרומת ספרים לספריות נזקקות היא פתרון הרבה יותר פשוט לכל הנושא, אולי עם הסדרת הנחות לחברי אגודה, או ארגון אירועים בספריה לחברי אגודה וכיו"ב.
-
-
מסורבל כי, מה לעשות, בכל עיר *לא* גדולה יש ספריה שמכילה כמות גדולה בכמה סדרי גודל של ספרים מאשר בפרויקט המוצע, גם אם הוא יצליח מעל כל תקוותיך, וכיוון שקבלת ספרים מאותה ספריה לא כרוכה במשלוח עצמי בדואר – להבדיל מספריה רגילה, שחוסכת לך את השימוש הנ"ל – המתנה תתקיים בכל מקרה. שלא לדבר על מה שיקרה לספרים המסכנים אחרי שניים-שלושה-עשרים משלוחים בדואר. תאלץ להתחיל גם לתקן אותם…
אבל מעבר לזה:
א. הערך המוסף שיש לספריה שכזו כתמריץ לחברות באגודה הוא אפסי. הרי לא נוכל לתת את השירות בחינם בשום פנים ואופן – המשתמשים יהיו חייבים לשלם. אז איפה פה ההטבה הגדולה?
ב. כשאתה פותח ספריית מד"ב, אתה פונה אל המשוכנעים. אחת הסיבות לקיום האגודה היא הפצת בשורת המד"ב בארצנו. בדרך שאני מציע, נגרום לספרים הללו להיות זמינים בספריות רגילות – מקומות שבהם אנשים *שאינם משוכנעים* יכולים למצוא אותם ולהתוודע למד"ב. מעבר לכך, אנחנו יכולים לנצל את הספרים ככוח מניע ליצירת קשר עם הספריות הללו, באופן של מתן חסות/מקום/ארגון לפעילויות מד"ב, ובעלות אפסית.
ג. אני מעריך את העובדה שאתה מוכן להפעיל את הספריה הנ"ל. באמת. אבל אני חושד שאינך מודע לכמות העבודה העצומה, ויותר מכך – בהנחה שתצליח מעבר לכל חלומותיך, מה יקרה בעוד שנה או שנתיים, כשלא יהיה לך זמן או כשהעומס יגדל מדי? הרי קל מאד להתחיל שירות, אבל לסיים אותו… זה יראה מאד רע, ללא קשר לסיבה.
ד. חיצי ביקורת תמיד יהיו. מצד שני – לפתוח בפרויקט שיביא לך כמעט אך ורק חיצי ביקורת, וכאלה שצפויים להיות מוצדקים (ולא בגלל שאני מאשים מישהו במשהו, כן?) – זה פשוט לא הגיוני.
ה. לגבי מטרות האגודה, ראה סעיף ב' למעלה.
ו. להתבלט זה טוב – אבל לא בכל דרך ובכל מחיר, ולעניות דעתי הדרך לא נכונה והמחיר גבוה מדי. ערך מוסף לחברים? לדעתי – כמעט אפסי, וגם אם לא – לא מתקרב בשום פנים ואופן להשקעה ולבזבוז המשאבים והאנרגיה. לעומת זאת, כאמור למעלה, ניתן לנצל את הספרים לפריוקטים שיועילו יותר למטרות האגודה ואף עלולים, בתכנון נכון, לספק לה יחסי ציבור מצוינים. -
כן, אין ספק שצריך לדאוג שיהיו יותר ספרי מד"ב ופנטסיה בספריות הקיימות. אבל:
א. אין לזה קשר לפרויקט המוצע.
ב. זה בלתי אפשרי. אנחנו יכולים לתרום מדי פעם ספרים לספריות ספציפיות (כפי שגם עשינו בשנה האחרונה) ולקוות שלא יזרקו אותם כעבור זמן מה כשירצו לפנות מדפים לספרים חדשים (ולא, את מדיניות תחלופת הספרים בספריות לא נוכל לשנות), או לתרום אוסף ספרים אחד שלם לספריה אחת ספציפית, ולוודא שיתייחסו אליו כאל אוסף עצמאי שאי אפשר להתעלל בו יותר מדי. הפתרון השני, מיותר לציין, יועיל רק ללקוחות של אותה ספריה ספציפית.טעות נוספת בהנחות הבסיסיות שלך נוגעת למצאי הספרים בספריה הנ"ל – לפי ההודעה שפרסם בפורום זה תורם הספרים שבגללו התחיל הדיון הקודם, האוסף שלו רחב למדי וכולל כמה מאות ספרים. אני מתאר לעצמי שלפחות חלקם הם ספרים שקשה למצוא בספריות רגילות.
גם הציפיות שלך לעומס העבודה שיידרש ממפעיל האתר – מופרזות, ומסיבה פשוטה אחת – אין שמץ של סיכוי שהפרויקט יהיה להיט גדול. במקרה הטוב הוא יהיה שירות אחד נוסף שהאגודה נותנת לחבריה, ושמועיל לכל היותר לכמה עשרות אנשים (ואולי פחות). כן, אחראי הפרויקט יצטרך להיות אחראי ולהשקיע לא מעט, אבל בסופו של דבר מדובר בפרויקט לא גדול במיוחד, שיהיה עוד דירבון קטן לטובת חברות באגודה. לא יותר, לא פחות. אין שום קשר ושום סתירה בינו לבין הצורך "להפיץ את הבשורה" גם מחוץ לקהילת המשוכנעים. שתי המטרות חשובות.
עם טענות אחרות שלך הסכמתי, כך שלא היה טעם להגיב להן. מפעיל הפרויקט יצטרך לפתור הרבה בעיות קטנות וגדולות בדרך, כך שאין טעם לפתוח בו ללא התייבות ארוכת טווח מצידו, וראיות לרצינות שלו (או שלה).
-
היא אינה מגובשת עד תומה וגם אני לא בטוח שהיא אפשרית בהסכם עם התורם (אם בכלל יש כזה) אבל….
מכיוון שהאגודה ע"פ הרושם שלי סובלת כדרך קבע מחסרון כיס ומכיוון שכל דרך לייצר סיפריה היא בעייתית ובסופו של דבר תשרת מעטים, אז האופציה שעלתה בדעתי היא עריכת מכירה פומבית (באינטרנט או בכנס או …. איך שנחשוב על זה) והעברה של הכסף לפרוייקט של האגודה, כך שכל חברי האגודה יהנו ממנו, והשאלה היא רק הסכום שיאסף, זה יכול להיות גליון מימד מיוחד, כנס ללא עלות או בעלות מוזלת, תמיכה בתרגום ספר חינם או בהוזלה לאנשי האגודה, אני בטוח שאתם יכולים לחשוב על 1000 דרכים נוספות לנצל את הכסף לטובת האגודה, כך שכל חבר אגודה ירגיש שהוא הפיק משהו קטן מהנושא.
אז שוב, אני חושב שהנושא עדיין לא מגובש מספיק, אבל זה הרעיון שלי. -
-
-
לגבי השאלות הספציפיות ששאלת אותי אז כן, אני יכול להתחייב לשנה למרות שתקופה ארוכה יכולה להיות בעייתית. כמו-כן, עקב היותי סטודנט, יש לי משהו כמו יומיים פנויים באמצע השבוע כדרך קבע (כשבד"כ מדובר ביום חופשי ועוד שני חציי ימים).
לגבי לשכנע… אני יכול להציע שני דברים:
א. בעבר ניהלתי את הסינדיקט של המדור שלי (שירות אספקת האוכל המדורי), שלמרות שלא פעל דרך הדואר כן כלל ניהול רשימות של קניות של אנשים (כולל היסטוריה מלאה), ניהול החשבונות שלהם, לרדוף אחרי אנשים לגבי הכסף ושאר פעילויות שביצעתי תחת המגבלה של להיות חייל (שהיא יותר מגבילה מאשר זו של סטודנט).
ב. הניסיון הנ"ל אומר לי שניתן בד"כ להעביר חלקים מרכזיים מניהול שמנגנונים שכאלו לתובנת מחשב. התחלתי כבר לתכנן איך אני הייתי בונה מערכת שכזו ומה היא צריכה להכיל, אבל אני לא חושב שזה מעניין מישהו בשלב הזה של הדיון.אם ישנן שאלות נוספות, אני אשמח לשמוע.
-
אני באמת צריך למצוא כותרות יותר טובות.
עד עכשיו, אם אני סופר נכון, הועלו שני סוגים של התנגדויות/הצעות מתחרות. הראשונה היא שע"י ספרייה משלנו אנחנו מטיפים למומרים והשניה היא שכדי יותר לקחת את הספרים ולהפוך את השווי שלהם לפעילות של האגודה (ע"י מכירה או אחרת).
הייתי אומר שאשפר היה לפתור את שתי הבעיות ע"י פתיחת הספרייה גם לאנשים מחוץ לאגודה בתשלום נוסף וככה גם לפנות לאנשים חדשים וגם להרוויח, אבל זה נראה כמו סיכוי קלוש.
אני רוצה לציין שלמרות ששתי המטרות: הפצת הבשורה וכסף (רווח היא לא מילה גסה) מאוד נראות לי, אני לא כ"כ רואה איך אנחנו משיגים אותן (וזה אחרי שעברתי על כל ההצעות שהועלו כאן). כמובן, יכול להיות שיש משהו שלא חשבתי עליו. -
-
-
-
קראתי את כל הטענות, כולם צודקים, באמת יש הרבה בעיות ברעיון, אבל בערך בכל רעיון יש בעיות. עד היום אני לא מבינה איך הורם פרויקט כמו אייקון האחרון, ובכל זאת – הוא הורם.
במקום להביא פה מיליון טענות בעד ונגד, אני הייתי אומרת – יש תרומה של ספרים? יש מתנדב? הוא ממש רוצה לעשות את זה? אז למה שלא יעשה את זה? אפשר להכריז על פרויקט ספריה נסיוני (ולוודא שכולם מבינים שזה פרויקט נסיוני), לקבוע לו קווים מנחים ולראות איך זה הולך.
הולך טוב? יופי. לא הולך טוב? לא הפסדנו כל כך הרבה, ומפני שהפרויקט הוכרז מראש כפרויקט נסיוני, אנשים יחיו עם זה שהוא לא הלך.
די כבר עם הקטע הזה של להביא נימוקי נגד על כל רעיון. בסדר, לכל רעיון יש נימוקי נגד. בואו נפסיק לשים טריזים בגלגלים של כל רעיון וניתן לאנשים לנסות. מקסימום – לא ילך.לגבי עניינים מעשיים: אני אשמח לתרום את מסד הנתונים של הפשפש (קובץ אקסס) לצורך קטלוג הספרים. הוא מבוסס על רשימת ענבל ומכיל בנוסף עוד די הרבה ספרים שיצאו מאז.
לגבי שאלות הדיוור: כדאי להתקשר לדואר. יש להם סידורי דיוור ששווה לבדוק, כולל אופציות לשירות משלוחים, אם כי סביר שזה יהיה יקר מדי. בכל מקרה, שווה להתייעץ אתם. אני חושבת שבימינו, עם ריבוי החנויות הווירטואליות, אנשים יהיו פתוחים הרבה יותר לרעיון הספרייה המדוורת. מזמינים ספר, מקבלים אותו בדואר אחרי יומיים-שלושה (אולי שבוע), קוראים, מחזירים באמצעות מדבקת ביול שבאה עם הספר. לא סיפור גדול. -
-
-
-
-
-
-
