- This topic has 14 תגובות, 9 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים by
.
-
תגובות
-
-
אנחנו תפסנו אותו!
אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים אבל זה לא ישנה את העובדה שאנחנו, דוד אחי ואני, תפסנו אותו.
בחיים לא הייתי מצליח לעשות את זה לבד. בלי האינפרא הצעיר שדוד אחי בנה מהאי.טי.טי שגנבתי מהסיירת, לא הייתי מצליח אפילו לראות את הפס שהוא משאיר אחריו. אבל הרעיון היה שלי מהתחלה.עוד מהימים שרק קיבלו אותי לבננות. אני הייתי בכיתה ו' ואנחנו התחלנו לעבוד במשק. פעמיים בשבוע אחרי הלימודים.עד שלא תנסו להיכנס מתחת אשכול של יותר ממאה קילו, לקטוף אותו במכה אחת בלי לצאת מהאיזון ולסחוב אותו לפלטפורמה. וכל זה חמישים אשכולות ביום. לא ממש תבינו למה הבננצ'יקים הם תמיד החבר'ה הכי גדולים והכי חזקים בקיבוץ. (ובואו נודה, בדרך כלל הם לא הכי חכמים) .
כשהייתי בכיתה ו' רק התחילו לראות שאני הולך להפוך לבננצ'יק אמיתי. דוביק, שהיה אז הרכז, לקח אותי לשיחה כשחילקו אותנו לענפים ואמר שאם אני רוצה להיות בננצ'יק אז אסור לי להיות מפונק. בגלל השיחה הזאת התחלתי לרדת לבננות בערבים, להתחשל. ובאחד הערבים האלו, בערך בכיתה ט' אני חושב, שמעתי בפעם הראשונה את הקנק. רק אחרי הפעם העשירית, כשכבר יכולתי לנחש בערך מתי ואיפה הוא יעבור, לקחתי את דוד לשמוע. ואז בא לי הרעיון לתפוס אותו.דוד גדול ממני בשנה אבל הוא כזה ציפלון שכולם חושבים שהוא קטן ממני באיזה שלוש שנים לפחות. אבל את מה שיש לי בשרירים יש לדוד בראש. דוד עבד במפעל אופטיקה, במעבדה, מאז כיתה ו'. הוא הלך לתלפיות כבר בגיל שבע עשרה וגמר את התואר בפיזיקה שלו לפני יום הולדת תשע עשרה. שמה, בתלפיות, הוא התחיל לגלגל את הרעיון של האינפרא הצעיר עם החבר'ה שלו. צריך לגדול עם אח כמו דוד בשביל לקבל חוש לגאונים כמו שיש לי. ואני אומר לכם שהחבר'ה שלו בתלפיות הם תותחים אחד אחד. עד שאני גמרתי מסלול בסיירת והצלחתי לארגן את האי.טי.טי הוא כבר היה מוכן לבנות ממנו את האינפרא הצעיר.
זה לקח לנו עד שנה אחרי השחרור שלי, כשכבר הייתי הסגן של דוביק, עד שראינו את הפס בפעם הראשונה. דוד לקח את הצילומים לחבר שלו שנשאר ביחידה של המחשבים בצבא וחזר אחרי יומיים ממלמל כל מיני דברים על זה שהננס-נפיל כנראה סוחב את העיוות מרחב שלו לכל מקום ושכלוב קטן מעופרת זה כל מה שצריך. אבל אני למדתי בסיירת שמבצע מוצלח צריך לתכנן עד הסוף.
זה נמשך עוד כמעט שלוש שנים. אני החלפתי את דוביק והייתי צריך לצאת לכמה קורסים וכאלה ודוד עשה עוד תואר במתמטיקה בשביל הכיף שלו ובשביל למצוא עוד גאונים לצוות חשיבה שלו על הכלוב והעיוות מרחב. אני ,שמכיר כל רגב בבננות בשם הפרטי שלו, תכננתי את המלכודת כמו מארב הסתוות של הסיירת.
זה לא היה פשוט ועשינו עוד המון צילומים עם האינפרא הצעיר אבל לפני חצי שנה בערך המלכודת היתה מוכנה ותפסנו אותו.
החודש מתחילה העונה וכל המומחים מוולקני ומהפקולטה ברחובות מופיעים בבננות שלנו שלוש פעמים בשבוע וחוקרים את הגנטיקה ואת המזג אוויר והשד יודע מה עוד. אני אומר לכם שהם יכולים לחקור עד פתח תקווה וחזרה. בננות ישרות הולכות להיות השוס הכי גדול בתחום מאז העגבניות שרי ואני היחיד שמגדל אותן בכל העולם. וזה לא קשור בכלום לגנטיקה או לאקלים. זה פשוט בגלל שאצלי בחדר, בתוך כלוב מעופרת שעבר אינטרפולציה עם העיוות מרחב הפרטי של הננס-נפיל (או משהו כזה), יש לי אותו. את מכופף הבננות של החלקות הדרום מזרחיות.
דוד ואני כבר הכנסנו את איציק מהמטעים לעניין. יום אחד נשווק מהמטע שמעל לוואדי מישמישים בלי חריץ. אתם עוד תראו.מוקדש בגעגועים למאיר אריאל ז"ל
-
-
-
-
-
-
-
-
אח, משובח. הבעיה הכמעט יחידה עם הסיפור הזה הוא שהוא לא מד"ב קשה, שאז הייתי נהנה ממנו הרבה יותר, אבל זו כבר הקטנוניות שלי. ברצינות – מוצלח מאוד.
עכשיו. אני לא מכיר את המילים של השיר (ואני אפילו לא בטוח אם קוראים לו "מכופף הבננות" או לא). יכול להיות שהתשובות נמצאות שם, אבל בכל זאת:
מה זה "אינפרא צעיר"? ניסיתי בכל מיני כיוונים ולא מצאתי לזה משמעות. קשה לי להאמין שזה סתם טכנובאבל, אבל אם כן – הוא בעייתי.
ובגישה אחרת: כמה מתוך הסיפור תלוי בשיר, אם בכלל?שמישהו ילנקק מילים, ונגמור עם זה.
-
-
-
-
-
-
-
