- This topic has 24 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, חודש 1 by
.
-
תגובות
-
-
עוד "אייקון" הסתיים לו, ואחרי שלושה ימים של ריגושים, פגישות, משברים וחיוכים – הגיע זמן התודות.
אז קודם כל – ומעל הכל – תודה ענקית להדס ודובי (חבר אגודה גאה, יש!!!) שאילמלא הם, כל העסק הענקי הזה (ומגוון במיוחד השנה) לא היה קורם עור וגידים. הם נראו לי קצת שחוקים הערב, אבל אני מאד מקווה שהם ימשיכו להריץ את הכנסים הבאים, כי הם פשוט שילוב קטלני ומנצח.
תודה גם לצמד קטלני נוסף: ניר וקילרוי, שהפכו את אירוע הפתיחה למשעשע במיוחד – ולו הדבר תלוי בי הם גם ימשיכו לכתוב ולהופיע יחד באירועי הפתיחה של אייקוני העתיד, והפעם במסגרת של קצת יותר מ 45 דקות קצרות מדי.
תודה לדידי שהסכים לרוץ בלחות התל-אביבית מבנין אשכול פיס כדי לעלות על הבמה באירוע הפתיחה ולהיענות תוך כדי כך לגחמה המוזרה שלי של הצגת ספריו העתידיים ב"מודן".
ותודה גם לאורי מ"אודיסיאה" הציג גם הוא את ספרי ההוצאה העתידיים, ולא"חפי שייצגה את "אופוס", וכן – גם לדורית לנדס שחשפה משהו ממה ש"עם-עובד" אולי תוציא בשנה הקרובה. ואולי לא.
תודה גדולה במיוחד גם לעירית, שהפכה היום את ספירת קולות הגפן לאירוע נעים במיוחד, השתלטה על העסק בזריזות ויעילות מדהימה כמו שהיא יודעת, וזה תוך כדי שמציקים לה בעניני כרטיסים, ארגון, ועוד ועוד קושיות שונות. חוץ מזה היא גם יודעת להצחיק בטירוף, אז ממש תודה ענקית.
תודה גם לתמר שהיתה אחראית מתנדבים מצוינת וידעה לספק אנשים במהירות של בואינג (בעברה האפל היא גם כמעט הטיסה כמה, כך שמעתי) שענו על כל גחמה שלי – לא חשוב עד כמה מוזרה היא היתה.
תודה לנועה, ספיר, קובי, אורי (וגם מזל טוב על הגפנים) נודניק ואכמו שהריצו הרבה מאד רגעים משעשעים בקפטריה ובמקומות אחרים, וגם למיכאל, רז, אסף, וגם קיפוד שמשום מה החליט להחביא את קוציו השנה, ואפילו מצאתי את עצמי מסכים אתו פה ושם – אלוהים, שזה רק לא יהפוך למנהג קבוע.
תודה לבוג'י על * כל * הנשיקות במצח (האם זה אי פעם יפסיק?) וגם על החוברת המקסימה שערכה – מקווה שיהיה לה המשך.
ותודה לרון שעזר כל כך בהפקת החוברת, ועל בכלל. (ובמיוחד על כך שנהנה מ"מתחזה", והסכים – לזוועתו – עם דעתי).
תודה מיוחדת לרמי שהחליט לחוות את הועד השנה – רק בגלל שאמרתי לו שכדאי (נו, מה רציתם שאגיד לו?)
תודה גם לאושרי, המקרין של הסינמטק שפשוט לא שמע את המלה לא והסכים לכל גחמה מוזרה – כולל הקרנת סרט מפורמט שהסינמטק לא ממש מותאם לו, וכולל חיבור מקרופונים בכל מיני מקומות משונים עבור אירוע הפתיחה. אז אושרי אולי לא מבקר פה, אבל תודה בכל זאת.
ו…נראה לי שאני כבר מתחיל להיסחף. אז תודה אחרונה – וגדולה מכולן – לכל מבקרי "אייקון" שהפכו אותו השנה לאייקון עם אווירה נעימה במיוחד – אייקון שנראה בדיוק כמו שאייקון צריך להיות.
להתראות בפנטסיקון הבא, ובאייקון 2003 ובכל האירועים שבין לבין.
(ואם שכחתי מישהו, אז זה ממש לא היה בכוונה- אני אחרי שלושה ימים מתישים למדי).
-
כן, רני סיכם את כל התשבוחות שהיו לי לצוות המארגן על כנס נפלא מאין כמוהו. אז תודה נרגשת גם ממני.
ושאלה: גררתי את השותפה שלי לראות באפי עונה 6. עכשיו דיברתי איתה קצת על הרצאות, והיא הביעה עניין בלהעביר הרצאה בנושא תלבושות בסדרות פנטסיה לעומת התלבושות בתקופות היסטוריות מקבילות בכנס פנטזיקון או בכנס אייקון הבא. (היא סטודנטית לעיצוב אופנה שנה ד'). למי צריך לפנות בנושא?
-
-
גם אני רוצה להודות.
זו הפעם הראשונה שיצא לי להכיר את מתנדבי האגודה וסטארבייס מקרוב, ועכשיו אני ממש מצטערת שלא עשיתי זאת קודם לכן.
נהניתי מאוד – היה פשוט כיף. כמובן שמיד קופצים לי לראש עשרים דברים שאני רוצה להלל ולשבח, אבל אם אני אתחיל – לעולם לא אצליח לסיים. אז קבלו כולכם תודות, הוקרות ותשבחות, מלוות בקריאות "הידד!", תשואות "האח!" ונפנופי כובע.
תמר, החד-קרן מזמר היודלים שהבטחתי שכח לשתות, ולכן התייבש ולא הגיע לכנס
לכל הגופרים שלי, קבלו את התנצלותי והתרפסותי על השוט והשבט וכל הסינג'ורים, הייתם נפלאים.תודה!
איילת (האחרת, השנייה, מהאשכול פיס, לא איילת גפני) אלוני
-
-
משימה בלתי אפשרית
אם חשבתי שלעשות את אייקון זה קשה, עכשיו יש לי משימה בלתי אפשרית – להודות לכל מי שהרים את הכנס הזה.
וקצת בנימה אישית, אייקון2002 הוא הפרויקט הכי שאפתני שעשיתי עד היום. היה לי רעיון בראש איך צריך להיראות הכנס המרכזי של הז'אנר – והתעקשתי שכך הוא ייראה, למרות שמה שנעשה חרג מהתבנית המוכרת של אייקון. כל הצוות הנפלא שהרים את אייקון הלך איתי בחלום הזה, ואני מקווה שהתוצאה תהיה כזו שתיזכר להרבה שנים בתור אייקון מצויין.
אז איך מודים לכל מי שהלכו איתי עד הסוף עם החלום שלי בלי לצייץ לרגע גם במחיר ערעור שפיותם הנפשית?
התודה הכי גדולה מגיעה כמובן לדובי על ניהול הכנס, על כך שעשה עבודה של כמה וכמה אנשים, שדאג שהכל יתקתק כמו שצריך, שסחב את כל המטלות, שקם בשעות מטורפות, שרץ אחרי כל מי שהיה צריך לרוץ ותמך בכל השיגעונות שלי וגם הרגיע אותי כשצריך. בדייקנות, בכושר ארגון ובסבלנות אין סופית הוא דאג לפתור ולטפל בהכל, אבל הכל.
תודה גדולה במיוחד לאסף הרשקו, בני שלו וארז אברמוביץ שלא שלחו אותי לכל הרוחות כשבאתי עם הרעיון לארגן את הכנס במתכונת הזאת מלכתחילה (כפי שאולי אנשים יותר שפויים והגיוניים היו צריכים לעשות). ועוד תודה מיוחדת לבני שלו על עבודת הארגון הענקית, ובמיוחד על מתן כתף למשימה הקשה מכולן – לחייך בכל מחיר ולשמור אותי שפויה עד היום.
בגלל המיקום הכפול של הכנס, הוא הצריך מספר עצום של מתנדבים, כפול ויותר ממספרם הרגיל. דובי ואני נכנסנו ללחץ כי חשבנו שגיוס כמות כזאת של מתנדבים היא משימה בלתי אפשרית.
ג'אדיס, יוני, משה, איילת ויותם – אחראי המתנדבים של הכנס – הוכיחו שזו משימה אפשרית בהחלט, ועשו אותה ביעילות, ובארגון מופתי ובמקצועיות מדהימה, תוך שהם מצליחים לחייך כל הזמן ולהיות רגועים ויעילים. תודה מיוחדת לתמר וליותם, שעשו תפקיד זה בפעם הראשונה ובהצלחה מדהימה והדהימו אותנו כל פעם מחדש ביכולת הארגון שלהם.
לאחמש"ים, ובמיוחד לחגית, טל, אלון, מייק, ניר, ויניב, שהוכיחו שיש לנו אנשים שיכולים להיות גם יעילים וגם רגועים בשיא הלחץ והבלגן, עד כדי כך שחשדתי שתמר מגניבה להם וואליום בסנדוויצ'ים.
לפלג, שעשה עבודה של שני אנשים, שהיה גם בסינמטק וגם באשכול כשצריך, שהתייצב
בשניה שצרחתי את השם שלו, גם שהוא ידע שאני רוצה לרצוח אותו. הרווחת ביושר את
התג הירוק שלך.לשי ותום שעשו עבודה נהדרת, ונכנסו בסמכותיות לנעלים הגדולות של צ'שר ובגללם
לא הייתי צריכה לדאוג לשניה לגבי הארגון הכספי, ועשו הכל בחיוך ובשקט .ולחתולה שהדריכה אותם וארגנה ביעילות את הבלגן המטורף שמשום מה נקרא "הרשמה למשחקי תפקידים" ואת כל השאר.
לרז שהרגיע אותי לגבי התכניה כל פעם שנלחצתי, שהפגין הגיון ובגרות
נפשית בזמן שאף אחד אחר לא טרח לעשות זאת, ושגרר אותי בכוח מהסינמטק כדי להירגע כשהיה צריך. אבל עדין מגיעות לך מכות על המשפט "אני התרשלתי".לאורן וצוותו על עבודת הגרפיקה המדהימה.
לבן על האתר היפה שעלה למרות כל הקשיים והתקלות והויכוחים ולניר יניב שעדכן אותו כל שתי דקות בערך לפי קצב התחלפות המנחים במשחקי התפקידים וגם על אירוע הפתיחה.
לשועל על כל הדברים שעשה בשביל הכנס, על התכניה המדהימה, ועל התמיכה הנפשית.
לרן וקרן על עבודת הארגון המורכבת שנעשתה בתנאים קשים.
לקילרוי על הפרומו המגניב ועל אירוע הפתיחה המשעשע. ואל תידג, אתה עוד תשתרע על פסנתר עם שמלת קטיפה אדומה פעם…
לרני שעשה עבודת ייחצון מצוינת, וסליחה על הצרחות.
לכל המתנדבים שתמיד מדהימים אותי במוטיבציה שלהם וברצון שלהם לתרום להצלחת הכנס, ושעמדו בכבוד במשימה המסובכת שעמדה בפניהם.
ועכשיו…..
לכל האנשים ששמרו אותי שפויה בזמנים הכי קשים, שהרגיעו אותי ושלא הפסיקו לחייך – בוג'י שדאגה לחבק אותי כל פעם שראתה אותי, קילרוי, אסף רזון, לורד סקץ' שדאג להצחיק אותי כל האסיפה הכללית, דותן שלקח הכל בקלות, ואני בטוחה שאני שוכחת עוד כמה אנשים שמגיעה להם תודה גדולה על עבודה נהדרת שנעשתה באהבה גדולה ושיצרה הכנס המוצלח ביותר שאני הייתי בו ועוד סליחה קטנה מכל מי שלא הספקתי לדבר איתו .
-
אז זהו, שלא…
אחרי שקראתי את כל הודעות התודה, ובעיקר של הדס שמתחבאת אי שם למטה, החלטתי גם אני להוסיף את שלי באופן פומבי, בנוסף לאימייל הפרטי. בגלל שהעבודה ביני ובין הדס בשלב הארגון התחלקה, ישנם אנשים שאיתם לא עבדתי או שאיני מכיר את שמם, ולכן יכול להיות שלא אזכיר אותם, ועל כך סליחתי.
בגדול הרשימה שלי כוללת בעיקר את האנשים שהיו מאחורי הקלעים, אז אולי חלקכם לא מכירים את כל השמות:
תודה כללית לכל המתנדבים מכל העמותות בכל הימים – שבזכותם יכולנו להקים את הכנס המדהים הזה. תודה ענקית לאחראי המשמרת (ברבים) שאחד-אחד היו מצויינים והיו בשליטה על צוות ענק של מתנדבים (הכי גדול שהיה אי-פעם באייקון).
ועכשיו לשמות
להדס – האחת והיחידה, שהעיזה לנסות ולהרים את האירוע הכי גדול והכי עשיר עד עכשיו, ועשתה זו, משלב התכנון המוקדם ועד סוף הכנס. בראבו !
לסגל הכנס –
לאחראי הכספים המופלאים – שי ותם, שסחבו איתם כל הזמן תיקים נורא כבדים, ששמרו על ריכוז ומקצועיות ועשו עבודתם בצורה מקצועית להפליא
לאחראי כח האדם המדהימים – תמר, יותם, איילת, יוני ומשה – על העבודה הלא תאומן שעשו עם כח האדם. בהתחלה חשבנו שאין שום סיכוי שאי פעם נצליח לארגן כל כך הרבה מתנדבים, אבל בזכות עבודה קשה מאוד, ותיאום פשוט פנטסטי של תמר הכל הסתדר ויותר מזה. בזמן הכנס, כולם עבדו בתיאום, שלא חשבתי אפשרי. כולם היו פשוט בכל מקום בכל דקה, באמת לא היה יכול להיות מאורגן יותר טוב.
למנהלים הגדולים – דותן, ארז ובני – שהסכימו, הזיזו, דחפו ועזרו בכל פרט ופרט
לבחורה הבלתי נלאית – עירית – על ארגון מופתי של הטפסים, הכרטיסים, המכירה ועל כך שהיתה שם.
לצוות המעולה על ההקרנות – פלג רן וקרן – על הרבה הרבה שעות ללא שינה, על התרוצצויות מטורפות ועל כך שמידי פעם נעמדו בקו האש.
לקורבנות צביקה התורנים – נדב, ענת וג'וש, שלהם היתה כנראה את העבודה הכי קשה, והצליחו לשרוד בלי לסבול נזק נפשי או מוחי.
לגרפיקאים המכושרים שעשו את הפוסטר המהמם, לאחראי המשמרת בסינמטק שהיו פשוט אחלה, למנקה באשכול פיס שחסכה לכנס מלאן בעיות (אתם בכלל לא רוצים לדעת)
לרון יניב על השלטים, על הגרפיקאית ועל השלט הגדול, לניר יניב על האתר, ולבן על האתר (למרות שאני אישית לא עבדתי איתם)
לאלו שעצרו אותי תוך כדי והרגיעו אותי קצת, או באו כדי להגיד מה הם חושבים, גם על ההקרנה-ההיא-שאת-שמה-לא-נאמר (וזכורה לי לטובה השיחה הנעימה והארוכה שהיתה לי עם דידי חנוך מהאגודה על הנושא)
תודה תודה תודה ותודה. זאת היתה זכות לעבוד עם כולכם.
ואחרונים – למבקרים הרבים, רבים מאוד שהגיעו לכנס, ובאמת הפכו אותו לדבר הכי גדול והכי מגוון שאני באופן אישי נכחתי בו.
תודה
דובי.
-
(ולא, רני, זה לא יפסיק. אתה רוצה שזה יפסיק?
אז בתודות, אני לא אחזור על כ-ל מה שאמרו קודמיי, ולכן פשוט אומר המון המון המון תודות לכל האנשים שעשו את הכנס הנפלא הזה. היה נהדר, היה מצוין, היה מרתק, היה קשה לבחירה (אח, הדילמות, הדילמות!) – קבלו אלף ח"ח. הייתם גדולים, והכנס היה אדיר.
מכיוון שאני חייבת להצדיק את שמי כקוטרית, הריני להציע גם כמה הצעות אופרטיביות לשיפור, על סמך כמה דברים (מינוריים! מינוריים!) שהטרידו אותי בכנס הזה. קחו את זה באמת כהצעות אופרטיביות, לא כתלונות:
1. לא להציב הרצאות והקרנות בנות שעתיים בהפרש פאזה של שעה, מה שהיה בערך המצב הסטנדרטי בכנס. זה גורם לכך שהבחירה בהרצאה אחת, נגיד, דופקת את האופציה ללכת לשני סרטים, ולא לאחד, ולהפך, כמובן. או במילים אחרות, סלוט של שעתיים מוריד את האופציה על ארבע שעות.
2. להבהיר מראש (נגיד, בתדריך) למתנדבים/סגל/אורחים/מה שזה לא יהיה שזכאים לכניסה חינם לאירועים שלהקרנות פופולריות כמו שרה ורוקי הם חייבים לדאוג לכרטיסים מראש, ושאם נגמרים כרטיסי החינם, שירוצו ויקנו. אנחנו ידענו, ודאגנו לעצמנו לכרטיסים (אגב, אחי טרח וקנה, למרות תג האורח שלו, כי הוא לא הספיק לבקש מכרטיסי החינם), אבל ברוקי נצפו מחזות קורעי לב כשחלק מהמתנדבים (ואפילו אורחים בעלי תג "עיתונות", שאמור להכניס לכל הקרנה) גילו את זה רק כשבאו להכנס לאולם ולא נתנו להם, כי הם לא ידעו את זה מנסיון השנים הקודמות. אגב, נראה שדווקא אנשי הנהלת הכנס לא מודעים לצורך בשריון הכרטיסים מראש, כי כשביקשתי כרטיסים כאלה, כמה אנשי הנהלה שפניתי אליהם (כולל הדס) טענו שאין צורך ושזו לא תהיה בעייה. אז הנה אני מעדכנת אתכם.
3. ההקרנה של שרה היתה מזעזעת מבחינה טכנית. הגלגלים לא חוברו כמו שצריך (כמעט בכל צריבת סיגריה היתה חזרה בת כמה שניות על קטע קודם, דבר שגרם לקהל לצחוק והוציא אותנו מהאווירה יותר מדי פעמים). הפילם כנראה לא מוקם נכון, כך שבחלקים מהסרט הופיע פס מרצד טורדני בשמאל או בראש המסך. לתלות את המקרין! (הבנתי שזה המקרין של הסינמטק? אם כן מן הסתם אין לכם הרבה מה לעשות נגד זה, למרבה הצער).
אה, כן, ואני תומכת בהצעה שהופיעה בפורום אורט לעשות לינץ' מאורגן באלה שחושבים שתפקידם לצעוק הערות מבדחות לעבר המסך בסרט שבו כל שאר הצופים יושבים מהופנטים (טוב, אולי רוח ההצעה המקורית לא כללה לינץ'. תרשו לי בבקשה קצת תוספות אישיות).
על ג'רמיה אני לא אדבר אפילו, אני מניחה שאתם מודעים לבעייתיות הטכנית שהיתה.4. *לא* לשים הקרנה אטרקטיבית מול אסיפת האגודה, ורצוי לא לשים הקרנה בכלל מול אסיפת האגודה. גם לא מול אסיפת המועדון. אז תבזבזו סלוט הקרנה אחד (או שאפשר היה למקם את האסיפה באחד מן הסלוטים שבהם אולמות ההקרנה של הסינמטק היו תפוסים). וכן, פרק הסיום של "וויאג'ר" זו הקרנה אטרקטיבית, למרות הבוז הקולקטיבי המופגן במקומותינו כלפי מסע בין כוכבים, וכמעט התפתיתי ללכת לזה בעצמי. הרבה מחברי האגודה הם חובבי מסע בין כוכבים ברמה זו או אחרת, וזו פשוט שימת רגל עצמית, כפי שאכן אפשר היה לראות מהעובדה שלא היה קוורום. בין האנשים שהעדיפו ללכת להקרנה, האנשים שנדחקו בבלגן של דוכן יד שניה (ר' הסעיף הבא) וכדומה, איבדנו ה-מ-ו-ן אנשים שהיו יכולים לבוא לאסיפה. והנה הצעה מעשית: בפעם הבאה, להציב את הקרנת "ג'אקאס" מול אסיפת האגודה. כך נדע *בדיוק* מה מושך יותר קהל…
5. לדאוג מראש לכך שסגירת דוכן יד שניה תתפרש על מספר גדול של שעות (כלומר, סגירה רשמית בשעה מסוימת, ונוכחות *רשמית* של אנשי הדוכן למשך שעתיים נוספות לפחות) כדי שלא ייווצר הבלגן שנוצר בדוכן כשבאנו לקחת את ספרינו ואת כספנו (חצי שעה לפני הסגירה), נמרחנו שם עד כמעט רבע שעה אחרי הסגירה, ובסוף חזרנו אחרי שעתיים לקחת את הכסף, אחרי שהבטיחו לנו שעוד יהיה שם מישהו, למרות שהדוכן היה אמור כבר להיסגר רשמית. בנוסף, למרות ששעת הסגירה הרשמית היתה שבע, בשעה שבע עדיין לא היה לאנשי הדוכן הכסף בקופה הדרוש כדי לשלם למוכרים. עמדנו שם וחיכינו במשך זמן רב למדי שיביאו את הכסף, עד שנשברנו (וחזרנו מאוחר יותר, כפי שצויין). אני מניחה שזו היתה סתם טעות שנבעה מעומס, ולכן כדאי לרשום את זה בתור תזכורת בולטת לפעם הבאה.
-
-
-
-
-
-
שבעלי התגים הכחולים ("אורח") לא היו בתדריכים למתנדבים, ו*לי*, לפחות, בתור בעלת תג כחול, לא הודיעו שום דבר מראש – להפך, כמו שציינתי, כשניסיתי לשריין לי כרטיסים לצורך העניין אמרו לי "אבל יש לך תג כחול, את לא צריכה, את תכנסי בכל מקרה". בין השאר אמרה לי את זה הדס. כך שעניין ה"על בסיס מקום פנוי" אולי היה תיאורטי, אבל לא ממש נמסר לבעלי התגים הכחולים. בקצרה, צריך לוודא שזרימת האינפורמציה תהיה ברורה. ואני חושבת שצריך גם להגיד למתנדבים מראש שכן, *יכול* להיווצר מצב שבו הם יצטרכו ללכת ולקנות כרטיסים כדי לוודא שיש להם מקום.
ולדוגמה, כשאנחנו הגענו לרוקי ביחד עם בעלת תג "אורח – עיתונות" שמענו שהסדרניות (האנטיפטיות) אומרות לה "נכון, תגי עיתונות היו אמורים להכנס, אבל לפני עשר דקות שינו את ההוראות כי ההקרנה מלאה, ועכשיו הכניסה היא רק עם כרטיס". אז אני לא יודעת איך בדיוק נגמר העסק מבחינת ההוראות הכלליות, אבל זה מה שאנחנו שמענו. -
-
כפי שגם אמרתי לך מראש, וזה על סמך נסיון עבר. זו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה. לדעתי צריך להקצות יותר כרטיסים למתנדבים לאירוע כזה, שהביקוש אליו עצום. אז הסינמטק (והאגודה) ירוויחו קצת פחות על ההקרנה, אבל לפחות האנשים שהכי מגיע להם יזכו לה.
אבל חוץ מזה, אני חושבת שצריך להדגיש בפני המתנדבים בצורה הרבה יותר חריפה, שאירועים זה, זה וזה צפויים להיות מפוצצים, ומי שמעוניין בכרטיסים אליהם רצוי שיידע שהכרטיסים עלולים להיגמר. -
-
-
א. כי לא תמיד יודעים מראש איזה אירוע יהיה הצלחה. בשר הטבעות היה אולם מפוצץ, אבל במנוי הסינמטק שלא משלמים כסף .
ב. כי הסינמטק מתחלחל כשהוא שומע על רוקי ולא נראה לי שהם יהיו מוכנים לעבור את הסיוט של לאסוף אורז מהרצפה יומיים רצופים.
ג. אני כבר מדמיינת את התלונות על כך שמקרינים משהו פעמים במקום להקרין דברים חדשים.
-
-
-
אבל אעשה זאת בקצרה –
תודה ענקית להדס ודובי על כנס מוצלח מאוד ומהנה מאוד מאוד. מי ייתן ותמשיכו להקים אירועים כאלו.עוד תודה לתמר הנפלאה, לצוות האחמשים ואכ"אים ולמתנדבים שהיה לי העונג לעבוד עמם.
תודה רבה רבה לעירית ובעיקר לתומג'י ושי על שעשו את העבודה שאני הייתי אמור לעשות, אם הייתי יכול לנכוח בכל הכנס.
תודה כללית לכל מי שתרם מזמנו בארגון ותפעול הכנס.
-
-
-
-
