- This topic has 26 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
הרי שיר קטן – אם זה פנטסיה או מד"ב – תחליטו אתם. אשמח לקבל הערות מכל הסוגים.
אגדה
אתמול הייתי בלבנה – חוורה תצוף בים שחור
אליה טסתי על אווז צחור עם פרס ויונה.אתמול הייתי בלבנה – הכחילה ארץ במרחק
נדפו כוכבי-שמים כאבק ושמש נכונה.וירק יערים, וברק גורדי שחקים
ונהם קול חיי אדם נמוגו כלהד"ם.אתמול הייתי בלבנה – כי שם המוות מתהלך
בכובד-ראש בלי לחייך אל קצב המכונה.ספוני אבק שהתערם על גוף-אדם המתפרם
אוצרות חיים נמים, קפואים לעולמים. -
זאת אומרת, השיר חמוד, אבל בהתחשב בכמה שירים מודרניים שראיתי, אין שום אפשרות לסווג שיר כמד"ב או פנטסיה. כבר ראיתי שירים שהיו מורכבים מאוסף של מלים בלי שום קשר ביניהן. היום כמעט כל דבר יכול להחשב כשיר. יש קצת בעיה בסיווגים.
אבל השיר כשיר בהחלט נחמד וקריא. מאחר ששירה היא ממש לא הצד החזק שלי, אין לי הערות בונות או משהו כזה.
-
-
-
-
שיר הוא צורת ביטוי אמנותית, שנועדה להעביר סיפור או רעיון. אז נכון, אפשר להעביר בשיר רעיון מופשט בלבד, אבל באותה מידה אפשר להעביר בו גם עלילה (למשל, במבנה בלדה) או רעיונות מורכבים יותר. כך ששירים בהחלט יכולים להיות מד"ביים (אגב, בדיוק כמו סיפורים).
ולאור העובדה שקהילת המד"ב של IOL חזרה לתפקד למשך זמן מוגבל, אפשר לראות כמה דוגמאות כאן. בזמנו גם היה לי לינק לשירה מד"בית באנגלית, אבל הוא נעלם לחלוטין… -
בלדה זה סיפור בצורה שירתית. בשיר של טלה בר אין איזו עלילה. גם לא ברור לי מה בדיוק היא רצתה לומר. זה שיר מאוד קריא ומנגינתי במלים שלו, אבל הוא נראה לי כמו שיר מודרני שלא ממש מסתווג.
בשירים שבקישור שלך, יש עלילה. הם כמו איזו בלדה קצרה, או שיר שמעביר מצב עניינים מסויים. השיר של טלה בר מעביר בעיקר מצב רוח, שזה מצויין בשביל שיר לדעתי, אבל אני לא רואה איך זה הופך לפנטסיה או מד"ב. -
-
ריזלינג כתב שירה שבמציאות השלילית שלו (זו של היינליין) נחשבה פילק. זוכרים?
"לנחיתה אחרונה אתפלל
לאל שיעמוד לי בפרץ
ויתן לי לראות, רק עוד פעם אחת
את הגבעות הירוקות של הארץ"או במקור:
"I pray for one last landing
On the globe that gave me birth;
Let me rest my eyes on fleecy skies
And the cool, green hills of Earth."התרגום, של לוטם אם אינני טועה, ממש לא משהו לדעתי; מצד שני, די קשה לתרגם את זה כמו שצריך. בכל אופן, זו שירה שאיננה בלדה, והיא בכל זאת מדברת על נושא מדב"י. לא הייתי ממש אומר שהיא פילק, כי היא לא מדברת *על* המד"ב (דוגמא: "כישור הזמן משעמם", או "מ נ מגונן של ניבן") אלא היא בעצמה מד"ב (כלומר, "אני, מספר שהוא חללאי, מתגעגע לכדוה"א").
אבישי
-
-
בסוגריים שבהם הופיעה המילה "בלדה", הופיעה לפניה המילה "למשל". המילה הזו אומרת שמה שבא אחריה משמש רק בתור דוגמה לרעיון המובע לפני כן, ולא בתור מכלול האפשרויות או בתור התייחסות למשהו ספציפי. לפעמים שווה לקרוא את ההודעות לפני שמגיבים עליהן.
ולדעתי, שירה שמתבססת על דימויים מד"ביים בהחלט ראויה לכינוי שירה מד"בית. אבל זה מן הסתם עניין של טעם. -
מוזר; זה הופיע באיזשהו סיפור בפורום הסיפורים ("הדוקטור בעברית", אם אינני טועה), וחשבתי שזה ידע משותף לכולם ואני צריך להשלים אותו. מסתבר שלא.
הכותב (לא זכור לי מי, ואם אני יכול לחפש גם אתם יכולים) מספר כל מציאות "מומצאת" – כזו שקיימת בספר לדוגמא, או בטלוויזיה – כמציאות חיובית: למשל, אם אני כותב ספר שהגיבור בו (ז'וז'ו) רואה סרט על מישהו (מומו), אותו מומו נמצא במציאות מסדר גודל שני אליי (פעם אחת אל הגיבור שלי ז'וז'ו, פעם שנייה אל מומו על מסך הקולנוע של של ז'וז'ו);
עכשיו, ניתן לחשוב על מציאויות מסדר גודל שלילי יחסית אלינו – כלומר, אנחנו דמות בסיפור של מישהו אחר. הרעיון מוכר ולעוס, השם אולי חדש.
על פי עולם מונחים זה, במציאות של ריזלינג שירתו היא שירה "רגילה", אולם במציאות השלילית הראשונה שלו (זו של היינליין עצמו), היא נחשבת לשירה מד"בית.זה לא כתוב ברור מדי, אבל בטוחתני שתבין.
-
-
הרי בתשובה שלי התייחסתי בכלל לכל השירים בעלי המבנה העלילתי, ומאחר שציינת במפורש את הבלדה, ציינתי גם אני אותה במפורש.
פשוט ראיתי כבר שירים שמעבירים את אותו מצב רוח מסתורי כמו השיר הזה, גם הם משתמשים במונחים של פנטסיה, אך אף אחד לא סיווג אותם כפנטסיה.
בסך הכל הצבעתי על הקושי שבסיווג שיר שאין לו עלילה. זה הכל.
(ותאמיני לי בוג'י, אני אף פעם לא מגיבה לפני שאני קוראת) -
-
אכן, אני טבעתי את המונח של מציאות שלילית, חיובית ורפרנס, וההסבר שלך פשוט תואם לחלוטין את הכוונה שלי…
הסברתי את העניין הזה בסיפור קצר של תחרות הסיפורים (ושכחתי לשלוח לניר את הכינוי שלי עליו):
המציאות שבה אנחנו נמצאים היא מציאות בסיס- מציאות רפרנס, אם להשתמש בטכניונית. זוהי המציאות שאותה אתה חי. כל התיאורים של מציאויות אחרות, שנובעות ומתבססות על המציאות שלך (מן הסתם, כל הסרטים, תוכניות הטלוויזיה והספרים שנעשו בה) הן מציאויות חיוביות (קדימה בציר יחסית אליך). בשבילהן, המציאות שלך היא שלילית- כלומר, דבר שנעשה במציאות שלך יכול להשפיע על שלהן אבל לא להפך (למשל, אם אתה מדמיין שהגיבורה בסיפור היא ג'ינג'ית עם חזה גדול, בהנחה שלא נאמר אחרת, אזי היא ג'ינגי'ת עם חזה גדול). ישנן דרגות- סרט בתוך סרט הוא מציאות חיובית מדרגה 2 יחסית אליך. (דוגמא קלאסית- הסרט "אחרון גיבורי הפעולה" הוא דרגה 1+, הסרט "ג'ק סלייטר" הוא דרגה 2+, סרט שאליו הלכו הגיבורים של הסרט "סלייטר" הוא דרגה 3+).
למשל, אם אנחנו רק דמויות בסיפור (לא כל כך מוצלח, ע"פ הקריטריונים של ניר) של מישהו אחר (נגיד שנקרא לו בשם "אלוהים"), אזי המישהו הזה חי במציאות 1- יחסית אלינו.
הבעייה היא, שהדרך היחידה שלך להיות בטוח שיש לך מציאות שלילית היא אם מישהו מהמציאות ההיא יגיד לך את זה (ולא, אם הוא כותב דמות שמסבירה לך את זה זה לא נחשב).
האם הצלחתי לטבוע מונח מד"בי? ימים יגידו.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
