שורטי, אנא , תן לי עצה?

[Rill]

שורטי, אנא , תן לי עצה? (מאת Rill)

אני מניחה שכבר שמעתם שמועות, וכמה גירסאות של הסיפור מסתובבות במשפחה. אז הנה הסיפור ילדים:

נתחיל בהתחלה, במשפחה. אבי היה מנתח נתונים בשוק הפרטי. הלקוחות היו מגיעים אליו עם "שקים" מלאים נתונים גולמיים והוא היה "טוחן" אותם, ומנסה להוציא מהם מגמות, תחזיות ומסקנות. עבודה ידנית מפרכת שדרשה ממנו ימים ולילות של עמל. בשוק התחרותי של היום זה הספיק בקושי לקיים אותנו. אוניברסיטה בשבילי? שתי משכנתאות על הבית פלוס עבודה בסופי שבוע. וכך לפחות בעשר השנים הבאות. אבל מה לא עושים בשביל בת יחידה? אז יש לי תואר בניתוח נתונים. אז מה. בלי ניסיון אי אפשר למצוא עבודה. המצב שלנו היה על הקרשים.

אחד הלקוחות הראשיים של אבי היתה חברה קטנה בבעלות פרטית. לא ממש חברה מצליחה – ההוצאות שלהם היו גבוהות והרווחים לא ממש הצדיקו את רמת ההוצאות. כשהמשקיעים התחילו לעשות קולות מרושעים, המנכ"ל החליט שחייבים להדק את הרצועה. דבר ראשון – לקצץ את התשלומים לספקים הקטנים. 50% קיצוץ בתעריף?! אבא המסכן כמעט חתף התקפת לב. ביאושו הוא החליט לעשות "קצת שיפורים קוסמטיים" בקורות החיים שלי וניסה לשכנע אותם לשכור גם אותי בתור "גאונה בפיתוח אלגוריתים לניחוש מגמות".

המנכ"ל, הסמנכ"לים התפקעו מצחוק. אבי נעלב. נעלב עד עמקי נשמתו. "אם היא לא תחזיר את ההשקעה אני אעבוד בשבילכם בחינם שנה שלמה! וגם היא! אבל אם היא תרוויח 50% ומעלה, היא תקבל אופציות בחברה. 15% כל שנה".
"10% כל שנה אם היא מכפילה את ההשקעה". המנכ"ל התמקח מתוך הרגל. הוא לא לקח אותנו ברצינות אפילו לשניה.
"עשינו עסק"

אז זה המצב: יש לי מאה אלף ש"ח בחשבון השקעות סגור, ושבוע להחליט איך להשקיע אותם. ואם הרווחים לא יצדיקו את ההשקעה שנינו הולכים לעבוד שנה בחינם. ומה עם המשכנתה? גם הבית בסכנה. מה עושים? אין לי מושג ירוק ומקפץ איך לפתח תוכנה כזו. טוב יש לי רעיון מאיפה להתחיל, אבל אף פעם לא עשיתי שום דבר כזה. מה עושים? אחרי שני לילות בלי שינה התחלתי להלחץ. בלילה השלישי החלטתי שאין ברירה אלא לרמות. חיפשתי חברות מתחרות בתחום. יש כמה, אבל רק אחת טובה. באתר שלהם אין שום דבר. נעול סגור ואטום. ניסיתי להכנס – כלום. מה לעשות?

פעם בימי הלימודים שמעתי על פורום של האקרים מידיד שטען שהוא "היה בעניינים" כשהוא היה בתיכון. "הייתי אחד מילדי הסקריפטים" הוא נהג להתפאר. הוא נעלם באמצע השנה בלי התראה מוקמת. השמועות אמרו שהוא בכלא, אבל זה יכול היה להיות רק חלק מהשוויץ הרגיל שלו. יותר סביר שהקורסים היו טיפה קשים עבורו. לא היה לו ממי להעתיק את התשובות. אני די בטוחה שהוא לא הגיש את כל התרגילים בזמן. בכל אופן, הפורום שהוא הראה לי עדיין היה פעיל, והיה די קל לנחש את את הסיסמה שלו ("שוויצר" – אם אתם רוצים לדעת). אז התחלתי לקרוא ולחפש עד שמצאתי מישהו בשם "שורטי" שנשמע רציני, וסיפרתי לו גירסה מכובסת של הסיפור.
"שורטי, אנא יעץ לי. מהיכן אני יכולה להשיג את המידע??
"טוב. תמורת צילום שלך בלי חולצה אני יכול לנסות." המניאק שולח לי הודעה אישית.
מה לעשות? באילת כבר השתזפתי טופלס כמה פעמים ואף אחד לא התלונן. קצת טישטוש של הפנים שלא יזהו ולשלוח. Nerds!

התוכנה עבדה כמו קסם. תוך חודשיים הכפלנו את ההשקעה. אבל המנכ"ל לא היה מרוצה. "זה לא רע, אבל עכשיו אני צריך ניתוח של מגמות בשוק המתכות".שוב כמה לילות בלי שינה, יאוש וחזרה לפורום:
"צילום עירום מלא? היית מת!"
"קחי או עזבי מותק" שולח לי שורטי. ? אין לך ברירה. ואל תנסי למכור לי פוטושופ"
הוא צודק. מכאן אין לי ברירה. קלום או כלום. "נו טוב.?

גם התוכנה הזו עבדה. אבל המנכ"ל שוב לא היה מרוצה. "עכשיו אני צריך ניתוח של מגמות מט"ח". עכשיו כבר לא היתה לי ברירה. ישר לפורום. אבל למניאק הקטן היו רעיונות חדשים .
"תמונות יש לי, ולהפגש איתך אני לא ממש יכול. אבל אם תעבירי לי את האופציות שתקבלי בשנה הראשונה יהיה בסדר".
היתה לי ברירה?

החברה הרביצה הנפקה מהסרטים, והאופציות שלי נאמדו במליונים. מכרנו קצת והחזרנו את המשכנתא, ועוד נשאר מספיק לפנטהוז בבנין ליד המשרד. וחוץ מזה התחלתי להתרגל לשבת במשרד בקומה העליונה עם שלט "סמנכ"ל ראשי לענייני ניתוח נתונים".
עד שבוקר אחד אני פותחת את האווטלוק שלי וכמעט נופלת מהכסא: "יופי של הנפקה הרמתם. ומה עם האופציות שלי?". נשלח על מכתובת מזוייפת: שורטי@אל.תנסי.אפילו נקודה קום.

לא חשבתי שהוא יצליח לאתר אותי. הקפדתי להשתמש בכתובות מוסתרות ולהתחבר לפורום רק דרך רוסיה ופינלנד. מה לעשות? מה לעשות? את מי לשאול? אם הוא ילשין עלי אני גמורה. וגם החברה. המנכ"ל? הוא יזרוק אותי לכלבים בשניה. מי יוכל לעזור וגם ישמור על פה סגור?

ביאוש אני דופקת את הראש בשולחן.

"שוב בעיות עם וויסטה?" שואל אותי קול בס מהדלת. מנהל הרשת שלנו. תארו לעצמכם אופנוען עם זקן עבה, מעיל עור, כתפיים שאפשר להושיב עליהם בחורה מכל צד, ואקדח יריחו בחגורה. ותוסיפו לזה חיוך קבוע וקול עדין וידידותי. טוב מי שנראה כך יכול להרשות לעצמו לדבר בעדינות. גם לנודניקים. ולא שיש כאילו בסביבה שלו…

"הצילו" לחשתי.
הוא נכנס לחדר וסגר את הדלת אחריו. "מה יש חמודה? חשבתי שאת יודעת להסתדר עם הציוד יותר טוב מכל שאר הטווסים בקומה הזו".
סיפרתי לו את הסיפור (טוב, דילגתי על הקטע עם התמונות).
"בסדר. נראה מה אפשר לעשות בקשר לשורטי הזה. להתראות מחר. יהיה סדר. את תמיד יכולה לסמוך עלי, את יודעת. לכל דבר!".

לא ישנתי בלילה ההוא. אפילו לא ניסיתי. היה מרתון פרקליטי ל.א. בכבלים. "את עלולה להזדקק לידע הזה, ובקרוב" חשבתי לעצמי. למחרת בבוקר הגעתי למשרד שלו בשעה תשע בדיוק. "הוא עבד כל הלילה, ומסר שהוא לא יגיע היום. בעצם הוא אמר שזה באישורך"."כן נכון, רק חשבתי שהוא השאיר לי משהו". "כלום, אבל הוא יגיע למשמרת לילה בעשר." דוא"ל? כלום. רק שורטי, המזכיר שהוא לא עומד לוותר.

הזמן לא זז. בצהריים החלטתי שאני לא יכולה לעמוד בלחץ, ועדיף שאני אלך לישון טיפה עד עשר. מזל שהפנטאוז שלי בבנין ליד. אם הייתי נכנסת למכונית לא היתי מצליחה לעבור מאה מטרים בלי להתנגש במשהו. איכשהו נרדמתי עם קצת עזרה מהדוד הטוב מסקוטלנד.

בחצות אני מתעוררת בקפיצה מבוהלת. "אולי יש כבר משהו". המעלית זוחלת למטה בהילוך איטי. קלינג קלאנג. קלינג קלאנג. לבסוף קומת קרקע. יצאתי מהמעלית בריצה "הכל בסדר?" השומר ניסה לצעוק אחרי – אבל אני כבר הייתי בחוץ. הרחובות שוממים. ואני פותחת ספרינט אולימפי. כמעט הפלתי שליח פיצה שעבר בכביש – למזלו הוא החליט שעדיף לו להתנגש בשיח ולא בי. בעיה שלו. אני כבר הייתי בכניסה.

שוב המעלית זוחלת אחד ו…שתיים ו….עשר ו.. הגענו. הקומה של המחשבים חשוכה כולה חוץ מהחדר של התקשורת.אני מגיעה בריצה, תופסת את הידית כדי להסתובב פנימה "נו?!"
"יש!" הוא אומר "מצאתי את הכתובת שלו, ושלחתי לו משהו קטן, סימלי. את מבינה, רשימה של כל הקבצים שלו וכמה דוגמאות מצונזרות. הוא לא יוכל להגיד מילה כעת בלי להפליל את עצמו. יש לי מספיק כדי להכניס אותו לכלא לכמה אלפי שנים…

מסתבר שהוא בעל תפקיד בכיר בממשלת ליכטינשטיין. מספיק בכיר שרק מילה על התחביב הקטן שלו יכולה לעשות, הם, רעש.

וזו היתה הפעם האחרונה שבעלי ואני שמענו מ uz.li@gov.li

[???]

מצטער על ההשמטה

[מאת]

תגובות