- This topic has 34 תגובות, 9 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 6 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
יותר ויותר אני מקבלת את הרושם שבוועד האגודה יש נטייה להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם, ולהתעלם מכל מידע קיים בתחומים שהוא עובד עליהם. לדוגמה, בזמן האחרון פניתי מיוזמתי לחברת הוועד האחראית על פרס גפן – עדי לויה – כדי לומר לה שיש לי עדיין הרבה ידע וקשרים בתחום ואני אשמח לתרום לה מה שיש לי, כמו למשל ליצור קשר בינה לבין היחצ"ן שהתנדב בזמנו ליחצ"ן את הפרס עבור האגודה. היא אמרה לי שאיש בוועד לא אמר לה שעשוי להיות לי מידע כלשהו בעניין. אם לא הייתי פונה אליה, היא לא הייתה יודעת שיש טעם כלשהו לפנות אלי, או שעשוי להיות ברשותי מידע, חומרים וקשרים שעשויים לעזור לה.
לדוגמה אחרת, הוועד דיווח שהוא מחפש פתרונות אחסון חדשים לאתר האגודה, אבל ככל שהבנתי, איש לא פנה בנושא לניר יניב, האדם שניהל את אתר האגודה במשך שנים (האדם שלמעשה הקים אותו בפורמט הנוכחי), ושיודע עליו יותר מכל אדם אחר, כדי להתייעץ איתו לגבי דרישות המערכת והרגישויות הספציפיות של מגזין האגודה (המערכת של טל כהן, שמאוחסנת על שרת אחד) ושל האתרים החיצוניים והפורומים (שמאוחסנים על קורקי.נט). למעשה, חברת הוועד האחראית על החיפוש אפילו לא ידעה שקורקי.נט הוא לא השרת של דותן אלא של בועז רימר, כך שאני לא יכולה שלא לתהות כמה לעומק נלמד הנושא.
יש, כמובן, עוד דוגמאות לנושא, אבל אני חושבת ששתיים בולטות מספיקות. שוב ושוב אני נתקלת בתופעות דומות: ועד האגודה מכריז על כך שהוא הולך לבדוק נושא מסוים, והוא אכן בודק אותו מכל זווית אפשרית – מלבד התייעצות עם האנשים שרכשו ניסיון בנושא בעבר ושמחזיקים בידיהם שפע מידע וקשרים שעשויים להוות קיצורי דרך משמעותיים. וזה נהיה בולט במיוחד לאור העובדה שהוועד הנוכחי הוא ועד "צעיר" (לא רק מבחינת גיל, גם מבחינת ותק בכל הנוגע לחלק ניכר מפעילויות האגודה) וברוב המקרים חלק ניכר מחבריו אפילו לא יודעים מי עשה מה בעבר, ואין להם שום מושג איפה הם יכולים להתחיל לשאול שאלות – והרבה פעמים נראה לי שאפילו אין להם מושג *מה* הם אמורים לשאול.
אני תוהה מה הגורם להתנהגות התמוהה משהו הזאת, ומה אפשר לעשות כדי שהוועד יפסיק לבזבז מידע ומשאבים קיימים ולהתחיל כל פעם כמעט מאפס. ואני לא חושבת שה(לא בדיוק) ויקי של נעמי יפתור את זה, כי עם כל הערך העצום שיש לוויקי, אי אפשר באמת לאחסן בתוכו בני אדם, וכוחה של האגודה מגיע מבני אדם.
-
שיהיה לוועד קובץ אקסל מסווג לפי תחום שיעבור עדכונים תכופים ובו יהיו רשומים שמות כל האנשים שהאחראי על תחום נעזר בהם ובמה(יחצ"נות, ניהול לוגיסטי, טלפוניה, פופקורן, וכו'), יחד עם כתובות אימייל ו/או פרטי קשר אחרים, והערות("אוהבת לעזור אבל עסוקה", "לא חביב במיוחד אבל בעל ידע נרחב" וכו'). בנוסף כל אחראי תחום יוצא יהיה מחוייב לא רק לחפוף את הנכנס אלא לחבר בחודש האחרון של כהונתו מסמך שמתאר את הצורה בה הוא עבד, אם מסמך כנ"ל קיים הוא יתקן וישפצר אותו לפי השנה האחרונה.
-
מאוד מהירה, יחסית, בשנים האחרונות ללא העברת יותר מדי חומר כתוב ושמור. אני גם לא חושב שחברי הוועד טרחו לקרוא את רשימת הדיוור של ועדים קודמים – אני לא הייתי עושה את זה (ואם אני טועה – אנא תקנו אותי) . לעומת תקופות בהן היה יו"ר למשך מספר רב של שנים (עמנואל וארז), הרי שיו"רים התחלפו בקצב של כמעט אחד לשנה, בממוצע, בארבע השנים האחרונות, ואיתם גם רוב הוועד התחלף כל פעם.
אני חושב שיש שני תחומים עיקריים שבהם כן יש שימור מידע טוב. האחד מהם הוא המזכירות – עירית התחילה ורמי ואני היינו אחראים על זה במשך רוב התקופה מאז שעירית עזבה את זה. אני יכול בקלות רבה למצוא את כל מי שהיה חבר באגודה מאז הקמתה.
התחום השני הוא אייקון – שוב, מכיוון שאותם אנשים עובדים על אייקון במשך שנים. אני חושב גם שלגבי אייקון יש כל שנה דו"ח סיכום כולל טעויות והצעות לשיפור שמגיע לכל הסגל (לפחות, אני זוכר שהיה כזה כשאני הייתי בסגל אייקון).
מסקנה – *לא* לפטר את הועד! על הוועד לכהן לפחות 4 שנים רצופות כדי לשפר את יעילותו. מוהאהאהאהא
מסקנה 2: אם הוועד מעוניין, אני יכול לנסות ליצור רשימת פעילים ופעילי עבר ומה היה תפקידם בכוח – על פי רשימת החברים והידע הצנוע שלי. ואני יכול רק להמליץ, במידה וזה עדיין לא נעשה, שכל חבר ועד שאחראי על תחום כלשהו יכתוב מסמך מסכם – כולל "בעלי מקצוע" בעבר ובהווה ואמצעי קשר איתם. מסמכים אלו יאוכסנו במקום שמור אך נגיש לחברי ועד בהווה ובעתיד.
-
אני לא חושבת שאפשר לארגן מסמך על שיכלול את המידע על כולם.
אבל שיטת הצבא של לחפוף את הדורות הבאים אחריך נשמעת לי מאוד הגיונית.
כמו כן לדעתי, כשמישהוא עוזב הוא חייב לפגוש פעם אחת את מי שמחליף אותו, זה יצור מצד אחד קשרים בין אנשים,
ומצד שני ידע מוצק שהיו אנשים לפניך וגם הם עשו טעויות וגם הכניסו שיפורים. -
סליחה, עופר, זה באמת לא נגדך. אני חושבת שפשוט אין לך מושג בכמה מידע מדובר, בכמה עבודה נדרשת כדי לרכז אותו, וכמה שהנכנסים לתפקיד לא בהכרח טורחים להתעמק במידע הזה, אם הם בכלל מודעים לזה שהוא קיים.
הנה איך זה נראה במציאות: כשפרשתי מהוועד ביליתי שעות רבות למדי כדי לרכז את כל החומר שהיה ברשותי לגבי ניהול מגזין האגודה (חיברתי מדריך מסודר לצורך הזה ואחר כך ישבתי עם אור ביאליק וגיא וינר והעברתי להם תדריך), לגבי ניהול פרס גפן ולגבי הדברים הקטנים האחרים שעשיתי באגודה, ולהעביר אותו הלאה. חודשים אחר כך עוד גיליתי "שאלות פתוחות" שנגעו לדברים שהיו בחומר הזה אבל האנשים שהיו אמורים לדעת את החומר ככל הנראה לא קראו אותו או לא היו מודעים לכך שהוא קיים. ברוב המקרים, הם גם לא שאלו אותי, והייתי עשויה לגלות חודשים מאוחר יותר, שאותם אנשים חיפשו בנרות מידע שיכולתי לספק להם בשיחה של חצי דקה.
אנחנו מדברים פה על כמויות של חומר, תוצר של הרבה מאד שעות עבודה (לא רק שלי), שנמצאו בידי הוועד מאז שפרשתי. ואגב, קרה כמה פעמים מאז שפרשתי ששמעתי אמירות בנוסח "ורד לא העבירה את המידע הזה" על אותו מידע בדיוק. *אף אחד לא ידע שהמידע מצוי וזמין*. את המידע על פרס גפן מצאתי את עצמי בימים האחרונים שולחת אותו מחדש לעדי לויה, שאפילו לא ידעה על קיומו.
ההמלצה שלי לממלאי תפקידים פורשים היא לא לטרוח בחיבור מסמכים מהסוג שאתה מציע. זה גוזל המון זמן ואף אחד לא יקרא את זה. תמיד קל יותר להמציא את הגלגל מחדש.
בכל מקרה, אין תחליף לבני אדם. ברצינות. יש שאלות שאתה יכול לחפור במשך שעות בקבצים וברפרנסים עלומים כדי לחפש עליהן תשובה, ולפתור בשלוש דקות של שיחת טלפון עם האדם שיודע את המידע. השאלה היא אם אתה טורח לערוך את שיחת הטלפון הזאת. והשאלה היא אם אתה טורח לדעת מי הם בני האדם שאתה יכול להתייעץ איתם.
-
כשהחלפתי את ניר בניהול אתר האגודה לא רק שהכרחתי אותו לעשות לי חפיפה ולהעביר לי המון מידע בנושא, גם ניג'סתי לו בשפע מאוחר יותר, כל פעם שהתעורר עניין כלשהו שחשבתי שעשויה להיות לו תשובה עליו. יצאתי מנקודת הנחה שאני לא יודעת הכל, ושעדיף לשאול את ניר ולא לגרום נזקים.
כשנכנסתי לתפקיד מקדמת פרס גפן, והתחלתי לערוך ישיבות לצורך העניין, פניתי לכמה מהאנשים הבולטים שעסקו בפרס גפן בעבר כדי לבקש מהם דעות, רעיונות והמלצות (חלקם במייל, חלקם בישיבות פנים אל פנים). רוב הדברים האלה, אגב, כלולים בחומר שהעברתי מאוחר יותר לוועד.
אתה יודע מה עושה אדם כשהוא נכנס לתפקיד חדש ורוצה להיות בטוח שהוא לא מפספס דברים לגבי התפקיד הזה? מתייעץ עם קודמיו. במיוחד בארגון כמו האגודה שבו קודמיו *תמיד* בסביבה.
נדמה לך שמישהו התייעץ עם "קודמיו" בעניינים האלה אחרי שאני פרשתי? אם אני לא טועה, בכל התקופה מאז שפרשתי מהוועד ועד היום, *שני* אנשים מהוועד פנו אלי בנוגע לפרס גפן: דפנה קירש, שהייתה יו"ר הוועדה ופנתה אלי כמה פעמים כדי לשאול לפרטים שונים (בעיקר כתובות מייל שחסרו לה), ועדו ענבל, שפנה אלי פעם אחת, כדי לשאול שאלה לגבי החוזה עם אגודת המתרגמים (שבכלל עוד לא נחתם כשפרשתי, כי הוא היה אמור לעבור לניסוח אצל עורך דין, ובמשך המון זמן אף אחד לא ידע מה קרה איתו עד שעדו החליט לשאול). *זהו*.
לגבי אתר האגודה, ככל הזכור לי לא התייעצו איתי, ככל הידוע לי לא התייעצו עם ניר, ואין לי מושג אם התייעצו עם דותן מעבר לעניינים נקודתיים ספורים. אנחנו מדברים על אתר מורכב, שיושב על שני שרתים שונים והמון אנשים שונים היו מעורבים בהקמתו ובתפעולו. אבל ככל הנראה לא התעוררו לגביו שום שאלות.
אני לא יכולה שלא לתמוה לגבי הגישה הזאת. אני לא יכולה לדמיין איך יכולתי לבצע את עבודתי דאז בלי להתייעץ עם קודמיי, אלה שהיו ברשותם מידע וניסיון שלא היו ברשותי. מה בדיוק עשו אלה שבאו אחריי, שלא היו להם שום שאלות בכלל? אין לי מושג. אולי הם פשוט חכמים ומוכשרים ממני.
-
זה הכל עניין של גישה, ורק נדרש הרצון לשאול. לא שום דבר אחר.
באגודה *תמיד* יש אנשים שיודעים למי צריך לפנות באיזה עניין. *תמיד* יש אנשים שיודעים מי עסקו בתחומים מסוימים באופן היסטורי. *תמיד* אפשר למצוא לפחות קצה חוט אחד בדמותו של אדם אחד שיאמר לך את מי לשאול הלאה.
כל מה שצריך זה להבין שאתה *צריך* לשאול. וההבנה הזאת, איכשהו, לא מאפיינת את הוועד כבר די הרבה זמן.
כל ההצעות שהוצעו פה לגבי דרכים מעשיות לפתור את הבעיה הן מצוינות, אבל שום דבר מזה לא יפעל בלי הסוויץ' המחשבתי שיגרום לאנשים להבין שהם לא פועלים בוואקום, שיש באגודה אנשים עם המון ידע וניסיון בכל אחד מהתחומים שהאגודה עוסקת בהם, וש*צריך* להתייעץ עם האנשים האלה.
ברגע שהסוויץ' המחשבתי הזה יתרחש, כל השיטות המוצעות יהיו לכל היותר דובדבן בקצפת. אתה לא באמת צריך מגוון שיטות שונות לשימור ידע כשאתה מבין שאתה יכול לחפש מי יודע וללכת ולשאול אותו. -
-
(ואני לגמרי בעד רשימת קשר כזאת, ואם אני זוכרת נכון בזמנו הייתה איזו התחלה של פרויקט של קטלוג פעילים לפי תחומי פעילות והכל), אבל אני חושבת שהדרך הטובה ביותר למצוא אנשים לשאול אותם מה הולך זה לפנות לאנשים אחרים ולשאול אותם, "תגידו, מי מבין משהו בתחום הזה? מי היה אחראי עליו קודם?", לקבל על זה תשובה, ולהמשיך משם.
אין שום רשימת קשר שתוכל לענות לך על השאלה הזאת באופן דינמי ומלא כמו שיוכל אדם. -
לא התכוונתי לכתוב רגיש, התכוונתי לכתוב משהו אחר. אבל אני מבין שאתה נעלב בקלות, ולשדונית זה חשוב, אז ניחא.
ליאת ציינה באוזניי שאף אחד לא טורח לקרוא הודעות בפעם השנייה, אז אין טעם לערוך אותן. אני מניח שזו הסיבה שבגללה אתה לא עורך משפט פוגעני, אומלל, וקטנוני כמו "אני גם לא חושב שחברי הוועד טרחו לקרוא את רשימת הדיוור של ועדים קודמים – אני לא הייתי עושה את זה".
בדיון כאן ובפרטי, אנשים טענו שהטרוליות לא עובדת. אני לא מסכים איתם. אני חושב שאם הצלחתי להביא אותך לסף התפטרות פעם אחת, אז לטרוליות יש השפעה. כולי תקווה שיום אחד אני אצליח לגרום לך לממש את איומך, ואכן להתפטר.
-
-
-
אני דווקא ישבתי, יותר מפעם אחת, לשיחה עם ניר יניב.
קיבלתי ממנו בצורה מסודרת חפיפה אודות מבנה האתר והאופן בו הוא בנוי, צעדים לשיפור, דרכים להתייעלות ואת הנקודות הבעייתיות שלו כרגע כפי שהוא רואה אותן.
בנוסף, קיבלתי ממנו תיק חפיפה שלם שהוא הכין בזמנו כשהוא פרש מתפקידו.
ועוד משהו : דווקא זכור לי שהתייעצתי איתך ורד בנוגע לתקנון פרס גפן ולשאלת קיומה של קטגוריה בפרס גפן כשאין מספיק ספרים מסוג מסויים.
כהוועד החדש נכנס לתפקיד ביצענו חפיפה די מסודרת מול רמי, קיבלנו במסמך רשימה של נושאים פתוחים הדורשים התייחסות והמשך עבודה.
לעומת זאת – אין תהליך חפיפה מסודר, נכון. הבעיה היא שבחלק מהמקרים אף אחד לא יודע שיש לו נקודה עיוורת.
כדוגמה אני יכול לתת את העובדה שגיליתי שאסיפות וועד של השנים הקודמות החליטו על שינוי תקנון האגודה מבלי לעדכן את האתר. אם הנושא לא היה עולה במקרה בשיחה שלי מול רמי – שלא היה אחראי לשינוי אלא רק זכר ששינוי כזה או אחר בוצע, בחיים לא הייתי עולה על זה.
-
ובאשר לניר יניב, אולי אתה ישבת איתו ביסודיות וכל זה, אבל עכשיו, כשמתכוונים להחליף שרת לאתר האגודה (דבר שיש לו השלכות מרחיקות לכת לגבי יכולת התפקוד של האתר, וצריך להתכונן אליו בזהירות רבה כדי ששום דבר לא יתחרב בדרך), לא דיברו איתו אפילו מילה אחת.
עד כמה זה חכם, כשמתכוונים להחליף שרת לאתר, לא להתייעץ עם האדם המקורי שהיה אחראי על ההתקנה והקונפיגורציה של כל מה שיש כרגע? -
-
-
נכון שצריך לשבת עם האנשים לקראת החלפת השרת,
אבל, אני מניח שההחלפה של השרת נבחנת כרגע – היא לא עובדה מוגמרת, בהודעה של הוועד צויין במפורש שהוועד בודק חלופות, עלויות והיתכנות. אז לא מן הנמנע שטרם הסתיים הסבב.
למען הגילוי הנאות – אין לי מושג מה הוועד עושה כרגע, מה הוא מחליט ומה השיקולים. אני מניח הנחה שיכול להיות והיא אינה מבוססת על שום דבר – אבל העובדה שאף אחד לא רץ להוריד את השרת ולהעלות חדש סתם כך מראה שכן מתבצע שם דיון כלשהו.
-
הוועד נמצא כרגע בתהליכים של חיפוש שרת חדש. הנה מה שיערה כתבה בנושא, ומאחר שהיא חברת הוועד הממונה על התפקיד, אני מניחה שהיא יודעת על מה היא מדברת:
"מכיוון אי אפשר להתקין תוכנות ופלטפורמות נוספות על השרת של דותן, אנחנו בודקים איך ולאן להעביר את אכסון אתרי האגודה למיניהם."
http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,50488,50503#msg-50503
(טוב, זה לא השרת של דותן אלא של בועז רימר, לא ידוע לי על שום בעיה להתקין עליו תוכנות ופלטפורמות נוספות, אבל מלבד הפרטים הקטנים האלה, אני מניחה שיערה יודעת על מה היא מדברת).
עכשיו תגיד לי אתה, איזה בדיקות בדיוק מבוצעות אם לא בדקו את המידע הבסיסי? אתה היית הולך ומחפש שרתים חדשים אם לא ביררת קודם מה הדרישות משרת כזה? אתה היית משווה מחירים אם לא בדקת קודם אם אתה בכלל יכול להעביר את כל הקונסטרוקציה הענקית של אתר האגודה בלי להחריב אותו?
איך בדיוק דבר כזה יכול לעבוד?
ואגב, הוועד הכריז על הבדיקות לקראת העברת אתר האגודה לפני חודש (בפרוטוקול מתאריך 19.4 [תיקון, במקור כתבתי 18.4 בטעות]), מאז הוא עומד על כך שאי אפשר להתקין דברים חדשים (כי האתר אמור לעבור, אז לא מתקינים עכשיו כלום), כך שאני יוצאת מנקודת הנחה שבמרוצת החודש הזה, הושגה התקדמות מרובה לקראת העברת השרת המיוחלת. כלומר, חודש… חודש זה הרבה זמן, לא? אז מתי בדיוק ילמדו את הנושא? בעוד חודשיים (שבמהלכם לא יותקן דבר על אתר האגודה, כי "אי אפשר")? בעוד חצי שנה? אחרי שיחתמו חוזה עם חברת אחסון חדשה? אחרי ההעברה כשכל אתר האגודה יקרוס, כי הקונפיגורציה, לפחות של מגזין האגודה (המערכת של טל כהן, עם שיפוצים, למיטב זכרוני), כל כך מורכבת שאם לא יודעים מה עושים, מספיק שתפספס דבר אחד קטן והאתר פשוט לא יעלה? מתי בדיוק יטרח ועד האגודה לפנות בבקשת ייעוץ לאדם שהיה אחראי על כל הקונפיגורציה המקורית של האתר, אם במשך חודש שלם זה לא נראה לו חיוני? -
-
אפשר בבקשה הסבר מה זה "עובדים"? זאת בערך המילה הכי אמורפית שהכי לא אומרת שום דבר שיש. נשמעת טוב, זה כן.
לשימור ידע יש דבר אחד שלא דורש שום "עבודה": להבין שצריך לשאול. נגיד, חברי הוועד הוותיקים והמנוסים (כמו יו"ר האגודה, ליאת שחר, וכמו חבר הוועד עדו ענבל) עשויים לקחת על עצמם את האחריות לומר לבעלי התפקידים הטריים איפה לחפש מידע. הם *אמורים* לדעת.
לבדוק עם פעילי עבר שעסקו בתחום זה לא דבר שדורש "עבודה". זה דבר שדורש סוויץ' מחשבתי. במקום להאמין שמכלול הידע של האגודה מרוכז בקרב הוועד ונושאי התפקידים העכשוויים (שמתחלפים כמעט כל שנה), לקלוט שלאגודה יש היסטוריה שהיא קצת מעבר לקדנציה שלכם, ושבמהלך ההיסטוריה הזאת הצטברו ידע ועבודה שאין כל הצדקה לבזבז.
מחיתי על זה עוד בתקופת הוועד הקודם, כשגיליתי שאיש לא העלה על דעתו לדבר עם פעילי עבר בעלי ידע נרחב לגבי אייקון כמו הדס פרבר ודובי זולטי כשהאגודה ניסתה להגיע לתמונה מסודרת כלשהי לגבי אייקון ומה היא רוצה ממנו. מצער מאד לראות שאותה רוח ממשיכה ללוות את האגודה: כל מה שקרה לפני הוועד הנוכחי, לא קיים.
אז אני אשמח לדעת מה זה מבחינתכם "עובדים". אם "עובדים" זה "מתכננים אולי להקים עוד ויקי שאחרי שנגמור להעביר את אתר האגודה אולי נתפנה גם להרים אותו, ואולי גם למלא אותו במידע ואולי אפילו להשתמש בו", אז זה "עובדים" קצת קלוש. אם, לעומת זאת, זה "הבנו שאנחנו צריכים גם את הידע של קודמינו, וניקח אחריות להפנות כל בעל תפקיד חדש אל אותם אנשים שעסקו בתחום בעבר ועשויים לתרום לו, כדי שלא יתחיל מאפס", זאת כבר התחלה קצת יותר טובה.
הערה לגבי "עוד לא הסתיים איסוף המידע", הכרזתם על מינויה של עדי לויה למנהלת פרס גפן ב-19.4, פניתי אליה ב-5.5 (שבועיים וחצי מרגע *ההכרזה* על המינוי – אני די בטוחה שהמגעים ביחס אליו החלו עוד קודם, ב-19.4 רק אישרתם אותו) והיא אמרה שבין השמות שהיא קיבלה השם שלי אפילו לא עלה (וככל שהבנתי, גם לא ידעה על הקבצים ובהם ריכוז החומר שהשארתי בידי הוועד עם פרישתי, מה שבאמת לא צריך להפתיע אותי – הייתה להם נטייה מסתורית להיעלם שוב ושוב). הכרזתם על כך שיערה אחראית על חיפוש שרת חדש לאתר האגודה ב-19.4, שאלתי את ניר בנושא ב-18.5 (חודש לאחר מכן) והוא אמר שאיש לא פנה אליו בנושא.
לא נעים לי לומר את זה, אבל שבועיים וחצי עד חודש זה די הרבה זמן מרגע שמתחילים לעבוד על משהו. זה זמן שבו לפחות איסוף המידע הראשוני (כמו "עם מי לדבר" ו"מה הדרישות הבסיסיות") אמור כבר להסתיים או לפחות להיות בשלבים מתקדמים שלו. לכל הפחות ברמת "היי, ניר, אנחנו מתכוונים להעביר את אתר האגודה לשרת אחר ונשמח לשמוע אם יש לך מה לומר בנושא" (לקח לי עשר שניות לחבר את המשפט הזה, אני מעריכה שהיה לוקח לי אולי עוד עשרים שניות להפוך אותו למייל ולשלוח אותו. זה לא בדיוק משהו שלוקח חודש, בהנחה שמבינים ש*צריך* לשאול את מי שבנה את האתר לפני שמפרקים אותו).
-
-
-
-
-
רשימת הדיוור של ועד האגודה קיימת משנת 2001 או 2002 אם אני לא טועה (משהו כזה, עבר הרבה זמן מאז שהתעסקתי עם ענייני המזכירות), והיום צריכים להיות בה מעל עשרת אלפים אימיילים, לא יודעת כמה בדיוק מעל לעשרת אלפים. בהערכה גסה (ולפי השרידים שיש לי בתיקיית המיילים של הוועד) בימינו עוברים בה בשנה בסביבות אלפיים מיילים (בעבר זה היה פחות, אבל גם נפח השימוש במייל וגם נפח העבודה גדלו). אם נעריך שמתוך ממשק יאהוגרופס לוקח עשר שניות (הערכה מאד מאד חסכונית ולא מציאותית) לפתוח ולקרוא כל הודעה ברשימה, נגלה שהיו נדרשות חמש וחצי שעות מלאות (בלי לעשות שום דבר אחר) כדי לעבור על שנה אחת של תכתובות מרשימת הדיוור הזאת. בעשר שניות להודעה, כן? בהערכה מציאותית יותר (שמביאה בחשבון גם את זמן הטעינה של כל הודעה וגם את האורך שעשויות להגיע אליו הודעות ברשימת הדיוור של הוועד) אני מעריכה שהייתה נדרשת לפחות יממה מלאה (בלי הפסקות) כדי לכסות שנת דיוור אחת של רשימת הדיוור של הוועד. כמובן, הרבה דברים חשובים בהיסטוריה של האגודה, שראוי לדעת עליהם, התרחשו לפני יותר משנה.
אם יש מישהו בוועד שהיה טורח לקרוא אפילו שנה אחת אחורה ברשימת הדיוור של הוועד, הוא לא רק מטורף – הוא גם מבזבז את זמנו בצורה מחרידה, בזמן שיש דברים *לעשות*.
גל צודק. אתה טועה. אף אחד בוועד לא היה קורא את כל החומר שברשימת הדיוור של הוועד, ואפילו לא חלק משמעותי מתוכו, ואין לזה שום קשר עם עצלנות או חוסר אחריות. יש לזה קשר עם המציאות שבה דברים לוקחים זמן, וזמן הוא משאב מוגבל. ברוך בואך אל העולם האמיתי.
-
-
-
-
למה ההודעה הזו עדיין לא נמחקה ושם המשתמש שלו לא נחסם מאז אתמול? אלא אם כן השמצות עומדות במסגרת חוקי הפורום הנוקשים עד למאוד.
עריכה:
והנה התשובה – גרייף הוא כנראה יוצא דופן מבין כולנו. כי אני קיבלתי אולטימטום לערוך את ההודעה עוד היום ולא היא תמחק.
ההודעה שלו עדיין עומדת על כנה, משמיצה אותי בפומבי בלי אפילו גינוי פומבי מאת מנהלת הפורום. -
-
אני משתדל, באמת שמשתדל שלא להתערב אם אני לא מוכן לעשות משהו בעצמי, אבל מה שקורה בפורום הזה הוא מבזה. הוא מבזה את האגודה, הוא מבזה את מי שתרם לה בעבר, הוא מבזה את מי שתורם לה בהווה והוא עושה את זה ללא סיבה וללא הצדקה.
פעילי האגודה, שאני איני נמנה עליהם, צריכים לדרוש מהוועד שלהם לפרסם קווים מנחים לכתיבת הודעות בפורום בהקדם האפשרי ולדאוג שאותם כללים יאכפו, ואם מנהלת הפורום הנכבדת אינה יכולה לעמוד באותם כללים – תתכבד ותעביר את התפקיד למישהו אחר. בין כללי הפורום הנוכחיים (קישור למעלה), אותם, מסתבר, לא באמת טרחו לקרוא, להבין או ליישם, נכתב בין השאר:
^"…כמו כן, הודעות המכילות עלבונות, גידופים, הטפה למעשי אלימות או נושאים שאינם קשורים לענייני הפורום ימחקו לאלתר". ^
כל אחד מעשרת העצים האחרונים מכילים הודעות שעומדות בניגוד למשפט הנ"ל. כללי הפורום אינם צריכים להיות נקודת ההתחלה למשא ומתן בין שוכניו. אלו הם הכללים, הם קשיחים ולא מתגמשים לפי הכותב. אם יש מספיק אנשים שאכפת להם – עליהם לפעול כדי לשנותם.כמו כן נכתב: ^"הודעות, מענות וטענות הנוגעות לעניינים טכניים של האתר… כמו גם השגות לגבי אופן ניהולו… יש לשלוח ישירות בדואר אלקטרוני… ולא לפורום עצמו. הודעות שכאלה בגוף הפורום ימחקו לאלתר."^
על כן מגיעה ההבהרה הבאה – הודעה זו נוגעת באופן ישיר ל"בקשות ורעיונות לשיפור" ולא ל"השגות לגבי אופן ניהולו".ישנם אנשים טובים בוועד האגודה. לא מובן לי איך הם מרשים למצב להגיע לאן שהגיע.
-
אני מצטערת אם נוצר המצב או הרושם בו ניתנה אפשרות לפגוע באחד מבאי הפורום, בין אם הם חברים רשומים או לא.
מספר הודעות שפורסמו לאחרונה נערכו על ידיי.
כאן זה המקום להבהיר חלק מהמדיניות שלי שבעקבות השתלשלות האירועים האחרונה התגבשה בעיניי לכלל:
כל ההודעות שלא הולמות את רוח הפורום וערכיו יעברו עריכה או ימחקו (במצב בו אין שום תוכן ממשי של הודעה) תוך חצי יום עד יום תלוי בשיקול דעתי. כלל זה נוסח כדי לתת מסגרת זמן חד משמעית לתגובה שלי ובו זמנית לאפשר לכותב ההודעה לתקן את מעשיו בעצמו.
עם זאת אני משאירה לעצמי את האופציה במקרים חריגים לסטות מכלל זה ולבצע אחת מהפעולות הללו באופן מיידי או עם הערכה יותר ארוכה לשינוי התוכן.לסיכום, אירע מצב בו בגלל סיבות מסוימות הושארו תכנים לא הולמים לאורך זמן ארוך מהרצוי,
אני כמנהלת פורום מתנצלת על מצב זה ואדאג לכך שהוא לא יחזור שנית. -
ואני מתנצל אם זה ישמע כאילו אני מנסה להגיד לך מה לעשות, כי זו לא הכוונה.
להבנתי, את כמנהלת הפורום משמשת כמוציאה לפועל של מדיניות האגודה בפורום. אותה מדיניות כתובה בפיקסלים ברורים תחת הכותרת "כללי הפורום". הכללים האלה קובעים כי הודעה פוגענית תוסר לאלתר מהפורום. אם ברצונו של מישהו לשנות את אותה מדיניות, כולל מנהלת הפורום, עליה לפנות לוועד ולבקש לשנות את המדיניות. עד אז יש לעקוב אחרי אותם חוקים.
עד רגע זה אפשר לספור לא מעט הודעות פוגעניות במספר העצים האחרון. לא ערוכות, לא מחוקות, כתובות ע"ג הפורום. במקרה או שלא במקרה רובן המכריע, אם לא כולן, כתובות ע"י אותו אדם. באופן אישי אני חושב שעדיף למחוק הודעות שלא מתיישבות עם כללי הפורום מאשר להתחיל לערוך אותן.
-
-
-
