רעיונות לסיפורי מד"ב

[אהרון]

למנסים כוחם בכתיבה, וקוראים אנגלית, מומלץ לעיין באתר הבא (המיועד בעיקר לתלמידי תיכון המתעניינים במד"ב):
http://www.sff.net/people/james.van.pelt/wells/ideas.htm
לא משהו מבריק במיוחד, אבל אפשר למצוא שם גם קצת "טיפים" לכתיבה וגם רעיונות לנושאים שחלקם בוודאי מוכרים מאוד, אך פה ושם יש גם כאלה שאולי ראויים לתשומת לב. בהצלחה!
(מי שירצה לחטט באתר הנ"ל ימצא חומר רב על ה. ג'. וולס וספרו הקלאסי "מכונת הזמן", מעמודי התווך של ספרות המד"ב).

[???]

האם תיכוניסטים אמריקאים לא מסוגלים לחשוב על רעיונות נדושים כאלה בעצמם? הבעיה היא לא הרעיון אלא איך עושים ממנו סיפור. לכן דווקא אהבתי את הההקדמה, אלה תזכורות בסיסיות חשובות.

[אהרון]

אני מציע לא לזלזל בתיכוניסטים אמריקניים – אסימוב, היינליין, קארד, לה-גווין, גיבסון ורבים וטובים אחרים היו פעם כאלה! (וכי שלנו טובים יותר?)
הבעיה זה לא הרעיון? האמנם? נראה אותך מעלה רעיון שהוא גם מקורי, גם מעניין, וגם ספקולטיבי ונועז אך מעוגן בחשיבה מדעית? הבעיה היא משולבת, כמובן: הרעיון ועיבודו לסיפור כתוב כהלכה.

[???]

או פנטסיה בצורת סיפור קצר. שמתי לב לזה כבר מזמן.
כשכותבים סיפור קצר "קונוונציונלי", מתבססים המון על הידע המוקדם של הקורא לגבי החיים במדינה מסויימת, תרבות ועוד, ואפילו על בעיותיה המיוחדות של רכבת ישראל.

כשבאים לכתוב מד"ב או פנטסיה אי אפשר להסתמך על ידע מוקדם של הקורא. חייבים להקדיש מלים רבות וטובות להסברים שמטרתם לגרום לקורא להתוודע לעולם שיצר הכותב.

היה לי לפני כמה שנים רעיון לסיפור מד"ב קצר – עם עלילה לבערך חמישה עמודים. יצאו עשרה, כשהרוב הולך על הסברים. מה לעשות, קשה להעביר תרבות של ארבעת אלפים שנה בעמוד. אבל מן הצד השני, אין לי מספיק עלילה בשביל סיפור ארוך יותר, כך שהתקבל משהו לא כל כך מוצלח (יותר מדי הסברים על פחות מדי סיפור, ועדיין לא די הסברים), שעדיין יושב במגירה ומחכה שישפרו אותו.
מן הצד השני הסיפורים הארוכים הולכים יופי, כי יש המון זמן סיפור כדי להעביר לקורא את כל המידע החשוב.

אולי זו הסיבה שאין כל כך הרבה סיפורי מד"ב טובים וקצרים. גם סיפורים קצרים אם תסתכלו עליהם, תראו שבדרך כלל הם לא כל כך קצרים, בהשוואה לסיפורים שאינם מד"ב.
אפשר לפתור את הבעיה בשיטה של אסימוב: המון סיפורים קצרים שמסתובבים סביב אותה מציאות, כמו בסיפורי הרובוטים שלו. הוא מניח שהקורא כבר מכיר את הדמויות ואת חוקי המציאות שלו, ויכול להתמקד ישר בסיפור.
או שאפשר לפתור את זה בשיטה שתיארתי קודם, ולכתוב סיפור קצר שהוא לא ממש קצר.
בכל מקרה, זה קשה.

[???]

אבל אני אבהיר את עצמי: התכוונתי שאני לא חושבת שזו בעיה להעלות רעיונות *כאלה*, כמו הרעיונות ברשימה. זאת כי הם נדושים ולעוסים (רובם רעיונות די ותיקים). אני משערת שלתיכוניסטים אמריקאיים שרוצים לכתוב מד"ב יש ידע בסיסי במד"ב, ולכן הם ודאי יכולים להעלות רעיונות כאלה בעצמם. הבעיה היא, אם כן, איך לקחת קלישאה כזו ולכתוב עליה משהו חדש ומעניין.

[Boojie]

(נדמה לי שזה היה אחד המדריכים שמוצעים באתר ה- SFWA), והכותב סיפר שהמון פעמים פנו אליו אנשים והציעו לו רעיון נפלא שהוא יכתוב. הוא, כמובן, תמיד סירב. הוא אמר שם (בניסוח חופשי) שרעיונות יש כמו זבל. הבעייה היא עם הביצוע.
מהנסיון שלי, אני נוטה להסכים איתו. רעיונות יש כמו זבל. כתיבה טובה קשה למצוא.

[אבישי]

לא ממש מסכים. בתור מישהו שמחזיק מהכתיבה שלו כתיבה טובה יחסית, אני מוצא את רוב הבעיה במציאת רעיון שלא יהיה נדוש מדי. אני הייתי מסכים עם הכותב מסיבה אחרת: כל רעיון שמציע לי מישהו אחר נפסל מיד בגלל שהוא הוצע ע"י מישהו אחר. הרעיון הוא למצוא את הרעיון לבד.

[מאת]

תגובות