- This topic has 36 תגובות, 9 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 5 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
-
זה חלום רטוב, הדבר הזה – גאון (נפלא, נהדר, מהולל וכו') מי שחשב עליו! גם דוקטור הו, גם דאגלאס אדאמס וגם מגבת. אני באקסטזה מרגע שהגיעה הידיעה
(עד כדי כך, שאני לא מצליחה להשתלט על הפן הפאנגירלי של האישיות שלי, אפילו לא על מנת למתן את השימוש בסימני קריאה. בן אדם עובד שנים על מנת להתבגר ולהשתפר, ככה לבוא להרוס?)
-
-
-
כלומר, עברו כמה שנים מאז ימי אולם מופת ברמת גן ( נדמה לי שאז הנושא עלה לראשונה) .
למה זה צריך לעלות שוב כל פעם מחדש?
צריך להיות נוהל קבוע, לפיו לפני שבכלל קובעים הקרנה כלשהי באירוע, יש לוודא שההקרנה היא חוקית. זו קודם כל אחריות של מנהל האירוע, ואחריות של ועד האגודה לוודא שמנהל האירוע מודע לנושא ודואג לזה, מראש.
זה לא משהו שצריך לעלות בדיעבד – לאחר שהאירוע כבר תוכנן ופורסם. -
תגיד לי איפה היית בשנים האחרונות?
(רגע, אל תענה, אני יודע שלא היית פה; לרגע התבלבלתי וחשבתי שאתה פעיל או משהו)כנס לארי ניבן? האסיפה על אייקון שבה קרן קראה להצביע שהאגודה דמוקרטית? ביטול הממד?
אתה רוצה שהוועד יחשוב לפני שהוא עושה משהו? אל תצחיק אותי. עדיף לקבל החלטה, לחטוף עליה בפורומים, ואז לשנות אותה לאחר מעשה. מהיר יותר.
-
אין בקהילת החובבים נורמה מסודרת לגבי שמירת זכויות יוצרים כי היחס לנושא מאד השתנה בשנים האחרונות ולקהילה לוקח זמן להסתגל לשינוי הזה. זכור לי סיפורו של הרשקו (אם אני לא טועה זה היה הרשקו שסיפר את זה, אני די בטוחה) מאירוע הפאשלות של כנס פאן.קון 2006, על מבצע הקומנדו הנועז שנועד למנוע סגירת כנס ותביעתו עד עפר מפני שעמדו להקרין בו סרטים בלי זכויות. הרשקו, למיטב זכרוני, דווקא לא היה מהוועד "שלנו".
אז תפסיק לבלבל את המוח לגבי "הוועד". לכל ארגוני החובבים בסביבה לוקח זמן להסתגל לשינוי בנורמות, כי לחובבים עצמם לוקח זמן.ואגב, עכשיו לגמרי מתוך סקרנות: איפה באמת עומד השימוש במשחקי תפקידים שיש עליהם זכויות לצורך משחקים בכנסים? האם, למשל, אין בעיה להשתמש בדיאנדי על שלל מינוחיו, אביזריו, מפותיו, ספריו ויצוריו (והחברה תאבת הבצע ועתירת עורכי הדין שמחזיקה את הזכויות עליו) בכנס שבו גובים תשלום על ההשתתפות במשחק?
-
-
קניין רוחני, להבדיל מקוקה קולה, לא עוסק בחומר מתכלה, ולפיכך קוקה קולה אינה דוגמה מתאימה כשמדובר במקרה כזה.
אם אתה משתמש במשחק שיש עליו קופירייט וגובה כסף על שימושם של אחרים באותו משחק (הווה אומר, אתה לא עושה את זה כמשחק בין החבר'ה אלא כמשהו עם משמעות עסקית), זה בפוטנציאל הפרת זכויות יוצרים.
משל למה הדבר דומה? לקטע שהיה עם Scrabulous בפייסבוק. והחבר'ה הנחמדים שעשו את ממשק הסקראבל לפייסבוק אפילו לא גבו כסף על השימוש, ועדיין האסברו (האסברו, זה היה?) סגרו אותם.
אני מניחה שהמוסכמה היא שלא עושים דברים כאלה, כי וויזרדס (או כל חברה אחרת שמייצרת מ"ת) לא היו רוצים לכרות את הענף שהם יושבים עליו, אבל ברמה הטכנית גרידא אני מאמינה שמדובר בהפרת זכויות בפוטנציאל. אני רק תוהה אם ממש הלכתם ובדקתם את השאלה פעם.
-
אז הנה משהו:
http://games.slashdot.org/article.pl?sid=05/07/08/1912245
ואם כי נראה מהתוכן שם ש*כנראה* החברה הוציאה מכלל זה משחקי כנסים (אבל לא, למשל, משחקים של החבר'ה במתנ"ס שבהם משלמים כסף לכיסוי מחיר החדר), זה די מבהיר שאכן קיימת האפשרות *העקרונית* לכך שגביית כסף על שימוש במשחק שיש עליו זכויות יוצרים תיחשב הפרת זכויות.
מעבר לזה, אני מניחה שיידרש מישהו שמבין יותר בחוקי קניין רוחני בכלל ובנורמות הנוגעות לקניין רוחני במשחקי תפקידים בפרט כדי להבהיר בדיוק את הסטטוס של משחקי כנסים. רק תהיתי אם יצא לכם לבדוק את זה פעם. -
-
אירועי יום המגבת, עד כמה שהבנתי, משלבים את הקרנת הפרק במסגרת עיונית (שתי הרצאות). זה נעשה הרבה מאוד בכל מני מסגרות אחרות מבלי לבקש אישור הקרנה – בימי עיון, במוסדות אקדמיים, וגם באייקון (שבו קיים פורמט הרצאה+פרק). אם תפנה לבעלי הזכויות כדי לאשר דבר כזה, מרבית הסיכויים הם שהם בכלל לא יטרחו לענות, כי אין להם כח וזמן לטפל בשטויות כאלה. טכנית, אולי מדובר פה בעבירה על החוק (שוב, אני לא בטוח – נדמה לי שהחוק בהחלט מכיר בהקרנה של חומר במסגרת עיונית). מעשית? לא ברור שזה משהו שצריך להתרגש בגללו.
-
-
גם גילי שאלה את השאלה הזו, ולאייקון יש הסדרים שונים לגבי זכויות יוצרים של באפי.
ב-2005, כשהיה את המחזמר בעברית הייתי מודאג לגבי זכויות יוצרים של באפי, ופניתי לאורי, שהיה אחראי לסדר את העניינים הללו מול המפיצים בארץ.
הייתי מודאג, יעל (נא לקרוא בנימה הכי חלאתית שאפשר), כי בתור ועדת ביקורת תהיתי אם העמותה שלי מעורבת בעבירה על החוק, במיוחד ששנתיים קודם כמעט סגרו לנו את ביגור. פניתי לאורי, יעל (כנ"ל) כי בחרתי לשאול ולברר לפני שאני יוצא בהצהרות לא נכונות.
אולי, בעתיד, גם לך תהיה מספיק איכפתיות מהאמת בנושאי אייקון (ולא רק תחרויות שירה) שתנסחי את ההודעות שלך כך:
"מעניין אותי לדעת איך אייקון מתמודד עם זה" או "איך אייקון היה מטפל בנושא אם המחזמר היה עולה בו, כפי שהיה אמור?"אני לא מצפה להמון אכפתיות מהאמת; רק לקצת.
-
הרצאות אקדמיות נופלות תחת החוקים של Fair Use כי הן "מצטטות" מהיצירה (ז"א מראות קטעים מסוימים מהיצירה בתוך הקשר רחב יותר, מקורי). זה דומה לציטוט מספר או מאמר של מישהו אחר בתוך המאמר שלך. כאשר אתה מדפיס מחדש את כל היצירה, כמו למשל אם אתה רואה שיר בתוך ספר של מישהו אחר, שים לב שהוא תמיד reprinted with premission.
באותה מידה, הקרנת כל הפרק, אפילו בתוך הקשר גדול יותר, צריכה קבלת רשות.
אני אציין שהכשל כאן הוא לא נושא זכויות היוצרים (אני מאמין שורד צודקת; אלא אם מישהו יתלונן, כנראה שלא יתבעו את האגודה) כמו שהוועד מקבל החלטה ומודיע עליה ציבורית (במקרה זה, הקרנת הפרק) כאשר בהחלט ייתכן שעוד שבוע, אחרי שמישהו יתלונן ואיזה פעיל לא-אקראי יקבל עוד מכתב זועם, ייאלצו לבטל את ההקרנה. למה לא לברר את הדברים הללו מראש?
למה להתעקש להיראות מגוחכים?
-
אז בוא בבקשה שתף אותנו עוד קצת.
האם כל הפקות באפי מכוסות על ידי ההסדר באשר הן? האם זה סודר מול שתי הרשתות שמחזיקות בזכויות של באפי? האם בטוח שזה מכסה גם את אנג'ל? (סדרה נפרדת אחרי הכל).
המחזמר דרך אגב לא שייך לפוקס אלא לרשת השניה, עונות 6 ו 7 שודרו ברשת אחרת. הסדר לגבי המחזמר לאו דווקא יתפוס לגבי אנג'ל.
אני לא מנסה לנגח, אני באמת רוצה לדעת.
-
-
כשיש מפיץ בארץ, לא צריך להתעסק עם חו"ל.
"האם כל הפקות באפי מכוסות באשר הן"? אני מאוד מקווה שלא הבנת את זה ממה שכתבתי, כי אני בטח שלא אמרתי את זה. אפילו לא קצת. אני דיברתי על דברים שעולים באייקון.
ואם את לא מנסה לנגח אלא באמת רוצה לדעת, למה לא כתבת בדיוק את אותה הודעה שתי שורות קודם? למה לא לשאול שאלות לפני הפצת המידע המוטעה?
-
בפועל, בהרצאות עיוניות, המצב שונה לחלוטין. אני מדבר מניסיון: אתמול הייתי בהרצאה בסמינר המחלקתי במגמה שבה אני לומד, והראו בה סרט שלם. כנ"ל בקורסים העוסקים בקולנוע (להראות סרט שלם, בלי שום הפסקה, זו אחלה דרך לדפוק כרטיס על שיעור וגם לנוח קצת מהניג'וס של התלמידים – מרצים עושים את זה כל הזמן), כנ"ל בכנס שלם שנערך בסמסטר הקודם כמדומני בבית הספר לחינוך (המקום שבו אמורים ללמד מה מותר ומה אסור) של האוניברסיטה, שם עבדו בפורמט שמזכיר מאוד את הפורמטים שאנחנו עובדים איתם – הרצאה, ואחריה סרט שלם. בכל המקרים האלה, אף אחד לא הרים טלפון לבעל הזכויות וביקש רשות.
הבעיה לעשות דבר כזה, בכל אירוע שאיננו פסטיבל סרטים כמו אייקון (או לצורך העניין: בכל אירוע שלא נערך במקום הנחשב לבית-קולנוע פרופר, דוגמת הסינמטק), היא שלבעלי הזכויות פשוט אין ראש להתעסק בזה. להקרין פרקים במתנ"ס, או בבית-אריאלה, או אפילו באוניברסיטה, זה פשוט רחוק מהספקטרום שלהם. אני מדבר מניסיון: הייתי מעורב בכל אירועי הפנטסי.קון בגלגול הקודם שלו, אני יכול לדווח שהיינו בקשר עם בעלי-זכויות (כאלה שיש להם נציגים בארץ) והיה מקרה אחד בדיוק שבו קיבלנו מבעל-זכויות כזה רשות הקרנה. שלא במקרה, אותו בעל-זכויות לא היה מפיץ סרטים אלא חברת תקליטים, שראתה יתרונות יחצ"ניים באישור הקרנה כזה. התגובה שתקבל לבקשה מהסוג הזה ממפיץ-סרטים עבור אירוע שאינו פסטיבל או הקרנה בבית-קולנוע מוכר תהיה (ושוב, אני מדבר מניסיון):
1) התעלמות – וזו התגובה הכי סבירה. כמו שאמרתי, פשוט אין להם ראש לניג'וסים שלנו. אבל זה כן מחייב אותנו לפסול את ההקרנה, כי מהרגע ששאלנו את שאלת-הקיטבג, אנחנו תלויים בתשובה "כן", כדי להעלות את ההקרנה.
2) סירוב – וזו תגובה פחות סבירה, אבל אם הם כן טורחים להתייחס אלינו, זה מה שקורה.
3) אישור הקרנה – וזה פשוט לא קורה.
אז לאור המצב הזה, כשהדילמה שלנו היא בין לבקש רשות, לחכות, ואז לקבל תשובה שלילית אם בכלל, או פשוט להקרין תחת הכסת"ח של חלק מהרצאה עיונית (ואגב, זה לא שקר) – המדיניות שצריך לאמץ היא מדיניות של "אל תשאל, אל תספר". אני מסכים שזה לא אלגנטי, זה לא הגון, אבל זה גם לא כזה נורא.
-
-
-
עיקר האירוע, אם הבנתי נכון את המכתב החודשי, הוא שתי הרצאות. אם אנחנו מכניסים למסגרת הזו פרק של חצי שעה או ארבעים וחמש דקות, אנחנו יכולים לטעון שיש כאן בסך הכל המחשה והדגמה של הדברים שנאמרו בהרצאות. לא יודע אם זה נכנס תחת ההגדרה החוקית של "שימוש הוגן", אבל הקייס חזק יותר מאשר (נגיד) הקרנת סרט שלם עם הקדמה של עשר דקות לפניו.
-
-
-
אני מודה לך על כך שהתנצלת על כך. אמנם עברו שנתיים מאז שנכנסת בי בלי לבדוק את העובדות קודם, ואני יודע שהדברים המגעילים שעשיתי מאז בוודאי הקשו עלייך את ההתנצלות הזו. אחרי הכול, את רק בן אדם.
אבל גם התנצלות מאוחרת עדיפה על חוסר התנצלות בכלל.
אני רק מקווה שמכאן והילך תשני את התנהגותך מהבסיס, תפסיקי לשפוט אנשים בלי להכיר אותם או את העובדות, ותחשבי לפני שאת כותבת הודעות בפורום הזה, או בכלל.
-
-
זה בדיוק כמו "חברי עמותה חייבים בחובות של העמותה". לא משנה כמה אתה נאבק באגדות האורבניות המטופשות הללו, בגלל שמישהו אמר אותן מתישהו והן "נשמעות הגיוניות", אי אפשר להרוג אותן!
יש הבדל בין מה שמוסד אקדמי עושה לבין מה שאתה כאיש פרטי עושה. יש הבדל בין מה שעמותה עושה לבין מה שאתה כאיש פרטי עושה. זה אחד.
זה לא משנה אם אתה מדבר קודם או אח"כ. זה רק משנה כמה מהיצירה אתה מראה. אם אתה מראה את כל הפרק או כל הסרט, או אם אתה מראה קטעים בלבד. אם אתה יכול להוכיח Fair Use או לא. זה שתיים.
זה לא משנה אם אתה גובה כסף או לא מבחינת הפרת זכויות יוצרים, זה כן משנה אם אתה גובה כסף או לא מבחינת הרצון לתבוע אותך. יש יותר רצון לתבוע אותך אם אתה מעלה הפקה ומפיק דיסקים ומרוויח מלנתלפים שקלים מאשר אם אתה מציג פרק בפני עשרים חבר'ה במרתף. זה שלוש.
זהו. אתם יכולים להיצמד לאגדה אורבנית המטופשת הזו "אנחנו מדברים לפני כן חמש דקות, אז זה אקדמי וזה בסדר!" ואם זה נחשב מבחינת ועדת הביקורת שלכם בתור due diligence אז סבבה לכולכם.
[ההודעה נערכה על ידי מנהלת הפורום, 06.07.09 20:17 להסרת מילת גנאי.]
-
-
-
בדיוק הקשבתי עכשיו לפסקול של המוזיקאים מברמן ונזכרתי שבזמנו תהיתי באמת מה נעשה, אם בכלל, לגבי הזכויות של ברמן (תסריט, דמויות, שירים), שלמיטב הבנתי אמורות להיות בידי מי שזה לא יהיה שעשה את סרט האנימציה. איך בדיוק הסתדר אייקון עם בעלי הזכויות של ברמן? או שבמקרה של יצירה רוסית ההנחה היא שבעלי הזכויות לא יתעניינו?
מצער שאין באיזשהו מקום ריכוז של המידע הזה. נדמה שכל כנס וכל הפקה ממציאים מחדש את הגלגל בענייני זכויות, ואין באיזשהו מקום מדריך מסודר לנושא. אני מניחה שהוויקי של נעמי היה אמור לתרום לפחות קצת בכיוון של ריכוז מידע, אבל בינתיים נדמה לי שלא קורה איתו כלום.
-
-
-
-
-
-
-
-
