- This topic has 11 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 3 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
היא עמדה,דמות בודדה כנגד הסערה.לא לחינם שמו של המקום הוא מגדל הרוחות,חשבה בעוד הרוח מסתחררת סביבה,ועוטפת אותה .או שמא מנסה לבלוע אותה? היא כבר לא ידעה מה נכון,במקום זה שבו עבר ועתיד אחד הם,מקום שבו הכוחות הראשוניים חזקים ,ומשחרים לטרף אחר כל יצור חי שמעז לפלוש לממלכתם. כאן עברו כוהנותיו של האל רהאד את טקס חניכתן והעלאתן לדרגת הכהונה הבאה.חלקן מתו אך זהו שכיח,מפני שרק החזקות ביותר יכולות להתמודד עם המראה שנגלה להן.טנה פחדה,עוד מעט יעלה הירח המלא,שלאורו המתעתע מתגלים החזיונות.למען האמת, היא לא פחדה היא היתה מבועתת,היא ידעה מה קורה לאלו שאינן מספיק חזקות להתמודד עם האמת.היא נשמה עמוק.טוב יקרה מה שיקרה,כל מה שנותר לי כעת לעשת הוא לחכות,היא חיכתה.ואז הגיעה השעה המיועדת הירח עלה,והיא נשאה אליו את פניה,טובלת באורו הרך.החיזיון השתלט עליה במהירות היא עפה אל העתיד וראתה,גופה החל לרעוד,היא נסתה לעצום את עיניה אך בלא הצלחה,היא ראתה אסונות את אלה שייגרמו ע"י הטבע ואת אלה שייגרמו ע"י האדם,האחרונים היו רבים מספור.והיא הבינה,האנושות תהרוס את עצמה במו ידיה,אך תמיד תנסה למצוא אחרים להאשים,ודבר זה ימיט עליה את חורבנה.אם אנחנו עומדים להיכחד,חשבה טנה ,למה להתאמץ?אני פשוט יכולה להרפות,והיא הרפתה.היא צפה על גבי הרוח בין זרמי הזמן,עד שתודעתה הטשטשה,והיא הפכה לאחד עם הרוח.
-
1. הרעיון יפה.
2. הסוף צפוי. (אומרים שהרבה מתות, הסיפור מאוד קצר, מכאן נובע…)
3. נראה לי שזה היה אמור ליצור איזו אווירת מסתורין. אם כן, זה לא עבד. אם לא, אז לא ברור לי מה זה היה צריך ליצור.
4. בעיות רווחים: אחרי פסיקים, נקודות, סימני שאלה וכדומה יבוא רווח, ולפניהם לא. כמעט בכל מקום בסיפור הזה המצב הזה לא התקיים. (NY, סליחה שלקחתי לך את העבודה, אבל זה מאוד הפריע לי).
5. זה קצר מדי. נשארתי בתחושה של "אז מה?", אבל יכול להיות שזה נבע בגלל סעיף 2.
-
-
-
-
-
כאן תדיר לגבי סימני פיסוק:
בכתיבת סימני פיסוק, (נקודה, פסיק, נקודותיים, נקודה פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה), לפני הסימן לא יבוא רווח, אחרי הסימן יבוא רווח.
שגויים:
סימני.פיסוק (השיטה שלך)
סימני . פיסוק
סימני .פיסוק
נכון:
סימני. פיסוק
במקרה של מקף – יבוא רווח לפני ואחרי המקף, פרט למקרה שזהו מקף המחבר שתי מילים למושג אחד, שאז לא יהיו רווחים מצדי המקף.
זה משמעותי מאד לגבי קריאות הטקסט, וכן לגבי האסתטיקה שלו – אין דבר יותר מגוחך מנקודה שנותרה מיותמת בתחילת שורה, או מנקודה שנצמדה למילה הבאה בטקסט וירדה איתה שורה במקום להישאר לסוף השורה הקודמת. -
-
-
-
-
-
