- This topic has 25 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 2 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
-
-
-
-
האחת, שיש קונספירציה אישית נגדך. השנייה, שהספרים האלה לא מספיק מוכרים או לא מספיק אהודים בקרב המצביעים בשלב א', כי פרסי בחירת קהל תמיד מוטים על ידי מה שמוכר ומה שחביב על פלח הקהל המצביע (שזה בעיקר אומר ניל גיימן וסדרת חולית, נדמה לי).
אני אישית יותר אוהבת את תאוריית הקונספירציה, כי קונספירציה זה תמיד הרבה יותר מעניין, אבל יש לי חשש מסוים שאנשים אחרים עשויים לחשוב שהיא מגוחכת. מה שקצת מעליב, אני חושבת, אבל אני כבר רגילה לזה. -
-
אבל הזוכה בפרס גפן בכל קטגוריה שהיא מלבד קטגוריית התרגום (שכפי שציינתי, בוטלה אחרי שנת ניסיון אחת) הוא הסופר, לא המתרגם.
נכון שיש לנו, המתרגמים, נטייה להרגיש רכושנות עזה כלפי הספרים שתרגמנו, אבל אני, לפחות, לא אוהבת כשמזהים אותי כ"זוכה" כשספר שתרגמתי זוכה בגפן (מה שקרה, כי היה לי המזל לתרגם ספרים פופולריים). זה נראה לי, בהרבה מובנים, חוסר כבוד כלפי הסופר.
YMMV, כמובן. -
-
-
ו"ראינוע" דווקא היה מועמד לגפן, בשנת 2001:
http://www.sf-f.org.il/story_313
באמת נראה לי מוזר, כי פראצ'ט הוא ממושכי תשומת הלב הגדולים.
מה שכן, אם אני זוכרת נכון, בשנת 2001 פרס גפן עוד היה חד-שלבי (כי היה מספר קטן של ספרי ז'אנר כל שנה, ולא היה צורך בשלב סינון מקדים). ואם אני טועה, שיתקן אותי מי שזוכר טוב ממני. -
-
ורד, את צודקת בהחלט.
ב2001 הגפן עדיין היה דו שלבי, ולמעשה רק ב 2002 נוספה קטגוריית סיפור מקור (חמוטל לוין זכתה) וב 2003 קטגוריית ספר מקור. אני חושבת שגם היה ריאיון לא מזמן עם הזאתי שזכתה ב2003, שכחתי את שמה. בחורה מוצלחת, בכל אופן…
וזוהי ההזדמנות להזכיר לכולם – הצביעו לגפן!
[http://geffen.sf-f.org.il/2009/stageB/]אבל ברצינות – אם כבר התפתח דיון פורה בנושא התרגומים, האם יש לכם – ידידי המתרגמים והמתעניינים בכלל – רעיונות איך לקדם את נושא התרגום? לפרגן בדרך זו או אחרת למתרגמים עצמם ולא רק ליצירות הספרותיות?
מניסיון אישי הרבה פעמים קראתי ספר טוב עם תרגום בינוני שהרס לי את חווית הקריאה, אבל היו כמה פעמים שקראתי ספרים ונהניתי עד מאוד כי התרגום היה משובח ביותר, ואני חושבת שזה משהו שראוי לציון.
אני לא יודעת אם עוד קטגוריה בגפן היא הפתרון (לכן גם הוחלט לצמצם את הקטגוריה הזו מפרס גפן). אבל יש הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות, לא?!
הבו לי רעיונות! -
שאנשים כמו עמנואל לוטם כבר שנים לוחצים שיהיה – קטגוריית תרגום בפרס גפן.
ואחרי שנה לא מוצלחת אחת – שנה שבה לא היה שום קידום ושום יחצ"נות וכל עניין פרס גפן נפל בין הכיסאות (זו הייתה השנה שבה פרשתי מהוועד בכלל ומקידום הפרס בפרט, ובניגוד להנחתי שלכל אדם יש מחליף, לא נמצא לי מחליף) – הוחלט לבטל אותה. בעיניי, מההחלטות התמוהות ביותר אי פעם, ולא משנה אם באותה שנה היו רק שני מצביעים לקטגוריה ואחד מהם היה אח של הזוכה. ההנחה שקטגורייה חדשה אמורה לעבוד גם אם *אף אחד* לא עשה שום דבר כדי שהיא תעבוד היא, טוב, מוזרה, וההנחה שמספיקה השנה הראשונה לקיומה של קטגוריה כדי לבחון אותה היא עוד יותר מוזרה. השילוב של שתי אלה, טוב, כבר גובלת בביזארי. או בגרוטסקי. או במילה לועזית אחרת.
רוצה לעשות כבוד למתרגמים בלי פרסים? מה לגבי ראיון עם עמנואל לוטם באתר האגודה על "איך זה לתרגם מד"ב", כולל אנקדוטות קטנות מתולדותיו בתחום (ואם אפשר, בלי להיכנס לסוגיית "פולמוס התרגומים" של טולקין, כי אז אף אחד לא ישים לב לשום חלק אחר)? לא זכור לי שראיתי בשנים האחרונות ראיון כזה, וזה נראה לי מעניין.
ופעם היו עושים אירועי מתרגמים בכנסים. הרצאות, "סדנאות" (זה לא היה בדיוק סדנאות, כי קשה להעביר סדנת תרגום בכנס, אבל עדיין), פאנלים – נדמה לי שכבר כמה זמן שאין. אז הנה עוד רעיון.
וחוץ מזה, אם כבר הייתה התחלה של שת"פ עם אגודת המתרגמים (שהאגודה אמנם זרקה לפח, אבל לפחות הקשר נוצר), אולי לעשות עם זה משהו? אולי אירוע של אגודת המתרגמים באחד מכנסי האגודה, שיוקדש לתרגום מד"ב ולשאר ירקות? אולי לשכנע את אגודת המתרגמים להקדיש נתח מהכנס השנתי שלה באחת השנים לתרגום מד"ב? אולי יום עיון בנושא? אנ'לא יודעת, אני לא חברה באגודת המתרגמים, אבל יש אנשים שכן (כמו, נגיד, יעל סלע, שפעילה שם מאד) ובטח אפשר להגיע איתם לרעיונות על שת"פים מוצלחים.
-
-
ההחלטה על ביטול הקטגוריה אינה מפתיעה למי שהשתתף באסיפה בפנטזיקון. כשלא נערך דיון, כשעולים מליון דברים להצבעה והתחושה היא : "יאללה, תצביעו ואל תשאלו שאלות כי זה מפריע" מתקבלות החלטות כאלו. לטעמי ביטול הקטגוריה של "ספרות ילדים ונוער" בעייתי יותר – כפי שכבר ציינתי כשהתקיים על כך דיון בפורום.
לגבי סדנאות תרגום : סדנא כזו מתקיימת במיתופיה, בהצלחה רבה. המשתתפים נרשמים מראש, מקבלים קטע לתרגום בבית, והדיון הוא על האפשרויות השונות שבחרו המשתתפים. הייתי בעבר בסדנאות של יעל סלע ושל ענבל שגיב, שהיו מעניינות, משעשעות ומחכימות. אולי אייקון הוא כנס גדול מדי לסדנא כזו, אבל לדעתי היא בהחלט יכולה להצליח בעולמות.
לגבי השאלה של אורי בלסם : כפי שאמרתי לו באופן אישי כשהתקשר אלי בהיותי בועדת פרס גפן באותה שנה בשאלה איך יוכל לקדם את מועמדותו : הבחירה היא שנתית, כלומר ספרים רבים שציין כלל לא עמדו להצבעה באותה שנה. כמו כן, היתה גם קטגוריה של ספרי ילדים ונוער וגם ספרים מתורגמים, והשתדלנו לאתר כל ספר ז'אנרי שיצא – כך שהיו המון מועמדים בשלב המוקדם. כך שהיו לו ספרים בשלב א' – ומה לעשות שלשלב ב' עולים רק 5 מכל קטגוריה, והארי פוטר האחרון התחרה בקטגורית התרגום?
-
אני לא חושבת ששעתיים של התעצבנות רצופה יהיו טובות ללחץ הדם שלי (למעשה, סביר שכן – יש לי לחץ דם נמוך – אבל ברמת העיקרון), והן גם לא מועילות לשום דבר אחר, ממילא. האספה הכללית היא פארסה, כפי שאמור להיות ברור כשמכריזים על לוח זמנים בהיקף שהיה לאספה הכללית האחרונה, מגבילים אותו בסלוט נוקשה של שעתיים – ואז לא פותחים את הנושאים לדיון מקדים בשום מקום.
-
-
-
-
-
-
-
לא התקשרתי לאיש ולמעשה גם את ההקתשרות ההיא עם גב' רייכמן שכחתי מזמן. ההתנגדות שלי נובעת מכך שהיא מציגה אותי כמי שבניגוד להצהרתו מרבה להתעסק ביחסי הציבור שלו, מה שבהחלט אינו נכון וחילופי הדברים האלה כאן הם פחות או יותר כל הפעילות שלי בתחום וגם עליה אני מתחרט. במקום להתנצל על פרסום פומבי של תכתובת פרטית כותבת רייכמן שיש דברים שהיא עוןד לא גילתה, כאילו יש לי מה להסתיר. אז אין, ואת יכולה לפרסם את כל תוכן השיחה שכלל אינו זכור לי ולחילופין, אפשר מצדי למחוק את כל הפתיל הזה.
-
אתה מתעסק בהם לא מעט, אם לוקחים בחשבון שזו כבר הפעם השנייה שהגעת לפורום הזה ומחית נמרצות על זה שלא היית מועמד – או לא זכית – בפרס גפן.
אני לא לגמרי מבינה את הסתירות בדבריך. אני גם לא לגמרי מבינה מה נועה חשפה, לטענתך, שלא היה ידוע כבר. זה שאתה מחפש דרכים לקדם את הספרים שתרגמת אל תודעת מצביעי פרס גפן ברור מאד למי שקרא את הודעותיך בפתיל הקודם שהעלית בנושא ובפתיל הזה. אז מה בדיוק היא חידשה לנו? שדיברתם? הרי כל מה שכתבה התרכז במה שהיא ענתה לך. -
-
תראה, רשימת המועמדים לפרס גפן בשלב א' נסגרת בסוף דצמבר. כך שהדרך לדאוג לכך שחברי האגודה ידעו על הספרים היא כמובן לעקוב אחרי הרשימה, אולי לשלוח עותקים לביקורות למקומות הרלוונטים (אבל שים לב שהן עלולות להיות לא טובות, אין שום הבטחה לגבי האופי של הביקורת), לבקש לפרסם פרק ראשון.
כל זה ההוצאה צריכה לעשות, ויש הוצאות שעושות.
זה עדיין לא מבטיח שהספר יעלה לשלב ב', אבל לפחות זה יגדיל את הסיכוי שחברי האגודה ידעו על קיומו.
-
