- This topic has 32 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, חודש 1 by
.
-
תגובות
-
-
-
-
-
שנה שעברה.
עקרונית, בנאדם יכול לתרום ולתרום הרבה גם אם הוא לא חבר. וזה אפילו חיוני כיוון ששבעה חברי ועד לא מספיקים לעשות את כל העבודה הקיימת.
היתרון בלהיות חבר ועד הוא ביכולת להשפיע במגוון של תחומים ונושאים ולא רק בתחום המצומצם שאתה עוסק בו. ובנוסף, גם ביכולת לקבל החלטות עקרוניות בנושאים שמעניינים אותך.
נניח למשל שמחר הועד מחליט לקבל החלטה שלא יפורסמו במימד סיפורים מתורגמים בכלל. אם עורך המימד אינו חבר ועד אין לו דרך להשפיע על ההחלטה (פרק לשכנוע או לשיחוד חברי הועד). אם הוא חבר בועד יש לו זכות להיות שותף בקבלת ההחלטות.
-
האנשים הרלבנטיים.
(מה פתאום "רוצה לקוות"? יודע מגוף ראשון שכך הוא.)האם העובדה שמונסניור יניב אינו חבר ועד פוגמת בעבודתו כמנהל ועורך אתר האגודה?
כפי שאני רואה את הדברים, הועד נועד כדי לקבוע מדיניות. לא כדי לבצע. לא תפקידו של הועד לשלוח עשרות מכתבים לחברי האגודה, או לחדש חברויות.
כדי לקבוע מדיניות מספיקים שלושה אנשים.לא זאת בלבד, אלא ששלושה אנשים שנבחרו מתוך שבעה מועמדים, ייצגו לדעתי טוב יותר את קהל המצביעים מאשר שבעה אנשים שנבחרו מתוך שבעה מועמדים.
-
-
-
-
אבל מה שאתה מתאר שם הוא תוצאה. הרי לא יתכן שמישהו יהיה חבר בועד, אבל לא יעשה שום דבר, נכון?
מה שאני מציע הוא המצב שנראה לי ברור מאליו –
שלושה אנשים, נבחרים ע"י הרוב, וקובעים מדיניות.
שאר התפקידים מבוצעים ע"י אנשים מן השורה. כפי שהסכמת גם אתה, תפקודו של מונסניור יניב אינו נפגע עקב אי היותו חבר בועד.
אני לא רוצה להמשיך בדוגמאות אישיות, פן אנשים יפגעו מבלי שאתכוון, אבל התפקיד היחיד שאני רואה כהכרחי שימולא ע"י חבר ועד הוא תפקיד הגזבר. כל השאר באמת לא הכרחי.כמובן שאין בכך לומר ש-אם- חבר ועד ירצה הוא יכול גם להיות בועד, וגם לקחת תפקיד ביצועי. "מרכז תיאומי יצירה עברית", למשל.
במה מצב כזה רע יותר מהמצב הנוכחי?
(את הצד החיובי הסברתי כבר בהודעות קודמות.) -
-
המצב המעשי היום שמי שעושה הם חברי הוועד. לחברי הוועד קשה יותר לסרב לעשות משהו, מכיוון שהם חברי וועד. נכון שיש דברים, שאף נעשים, שניתן לעשות מחוץ לוועד כמו בתוכו.
אני לא רואה מצב שבאגודה כמו שלנו, יהיו שלושה חברי וועד שלא יעשו דבר, מלבד לקבוע מדיניות. אולי, עם עוד חמשת אלפים חברים.
מצטער, ידידי. מי שרוצה את הכבוד (המפוקפק), חייב לעבוד.
-
-
-
-
-
-
-
הועד לא יכול להחליט, נגיד, שמכיוון שמטרת האגודה לקדם את המד"ב הישראלי, המימד יפרסם רק סיפורים עבריים מקוריים וגאים? אני מאמינה שהוא יכול, בכיף.
ומי תקע את חמישה מיליון עמודי פרס גפן (המיותרים לחלוטין, אני מצטערת לומר – כל מי שאני מכירה דפדף עליהם במהירות כדי להגיע לתוכן האמיתי, והיה מספיק עמוד אחד עם שורה לכל מועמד) במימד האחרון? זו היתה החלטה של העורך? -
-
-
ולא קיבל החלטות גורפות הנוגעות למימד, לאתר ולאיקון ללא התיעצות באנשים העוסקים במלאכה בפועל (על כל פנים – אני איני יודע על החלטות כאלה). עצם מתן תפקיד לאדם מסוים מראה כי לדעת חברי הועד אותו אדם כשיר לתפקיד. אין טעם בהאצלת סמכויות (דבר רצוי ומבורך, לדעתי) אם אין בתפקיד המוצע כל סמכות ממשית והוא מהווה רק בובה בידי מקבלי ההחלטות.
אני, למשל, החלטתי לא לרוץ לבחירות שכן אני ממלא את תפקידי היטב ללא כל צורך בחברות בועד. אני עומד בקשר שוטף עם כמה מחברי הועד, המעבירים לי הודעות לפרסום מטעם האגודה. הרבה פעמים, במקרה של ספקות, אני נשאל לדעתי – לעתים היא מתקבלת, לעתים לא, אבל בדרך כלל אנו מוצאים פתרונות המוסכמים על כולנו, לטובת האגודה ובכלל. האוירה, על כל פנים, היא כזו של שיתוף פעולה ולא של מפקד-פקוד – וכך צריך להיות. אני מאמין כי זה המצב גם אצל דותן. הדס, כמובן, חברה בועד.באשר לצמצום מספר חברי הועד – לדעתי, יתכן כי יש מקום לשקול להקטין את מספר הנבחרים לחמישה – אך בפירוש *לא פחות מכך*. הועד הוא מקום טוב לגדל בו פעילים ולמצוא לאנשים תחומי פעילות בהם ימשיכו לאחר כהונתם (דותן, למשל – אני התחלתי לנהל את האתר הרבה לפני כהונתי בועד – ונראה לי כי רני, אם יצליח לנוח על זרי הדפנה יום אחד, יהיה מקרה דומה). מספר קטן מדי של חברי ועד גם יגרום, לדעתי, להחלטות חפוזות יותר (קל מאד להגיע להחלטה בין שלושה אנשים), תוך בחינה מדוקדקת פחות של משמעותן (זו אינה ביקורת כלפי חברי הועד הנוכחי או כל ועד שהוא – פשוט נראה לי כי כדאי לבחון כל נושא מזוית הראיה של יותר משלושה אנשים). עם זאת – שבעה חברים הם בהחלט כמות רבה יחסית לגודל האגודה, ואני משער כי גם תיאומי הזמנים ביניהם אינם תענוג גדול. לדעתי כדאי, בישיבה הכללית, להעלות לסדר היום הצעה להקטין את מספר חברי הועד לחמישה. האם ניתן לעשות זאת לפני הבחירות עצמן?
-
-
-
-
אזי בפועל הוא יהפוך את עצמו למערכת המימד (או לועדת תכני אייקון, לצורך הדיון). כפי שכתבתי, היחסים בין הועד ומערכת המימד דומים ליחסים בין מו"ל של עיתון למערכת העיתון.
אני מצפה שהועד יתווה עקרונות (כמו למשל אם משקיעים משאבים בהגדלת המימד או בתוספת צבע, שינוי בתדירות ההופעה וכו'), ויסמוך על המערכת בנוגע לתכנים. -
-
-
-
-
-
בנוסף לאלה שאוזכרו (מיעוט מועמדים, נוחות וגמישות ארגון ישיבות הועד):
1. אלא אם כן חל שינוי דרסטי בשנים האחרונות, הרי שישיבות הועד עצמן יהיו קלות בהרבה לניהול ולשרידה. ויכוח של שבעה אנשים (תשעה אם נכלול את ועדת ביקורת) הוא דבר די נורא לחוות על בסיס חודשי, ובדרך כלל אין בו שום דבר אותו לא יוכלו גם חמישה אנשים להשיג (להבדיל משלושה, שכן במספר כה נמוך אנו מסתכנים בזוית ראיה צרה מדי).
2. "שחרור" חברי ועד מכהנים לעסוק בדברים אותם הם *באמת* רוצים לעשות במסגרת האגודה, בדיוק כפי שעשיתי אני לפני כך וכך שנים. דבר זה יתרום ליעילותם של אותם אנשים (אני לא מעוניין להזכיר שמות, אך לדעתי יש בועד המכהן לפחות שניים כאלה, והנאמר כאן, על מנת להסיר כל ספק, הוא *מחמאה* להם והכרה בפעלם).
3. רבאק, שבעה זה המון! -
1. אכן חל שינוי דרסטי – (סקופ!) – ישיבות הועד אינן על בסיס חודשי, אלא לפי הצורך (עליו מחליט היו"ר). בפועל, היו לנו השנה 3 או 4 ישיבות. דיונים רבים מתנהלים בדואל וטלפון.
2. יתכן שאתה צודק כאן. אבל, כפי שארז ציין מספר פעמים, חלק ניכר מהעבודה מתבצע ע"י חברי הועד. יתכן ואתה צודק וחמשת חברי הועד יצליחו "להתחמק" מנטל עבודה נוסף בעזרת אנשים שלא בועד. אם לא ננסה לא נדע. אני חושש לנסות.
3. איך אפשר להתווכח עם טיעון כזה?
-
-
