- This topic has 7 תגובות, 4 משתתפים, and was last updated לפני 19 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
פאנדום: הארי פוטר.
חיפשתי בנרות, ולא הצלחתי לאתר איסור על פרסום פאנפיקים בפורום, כך שאני מניחה שזה מותר.
כל תגובה תתקבל בברכה.
*כלא.*השערים הכסופים של כלא אזקבאן נפתחו בדממה אל שמיים זרועי כוכבים. דמות בודדת עברה דרכם, שיערה הבהיר מכוסה ברדס קטיפה שחור. הפנים הכבויות מאחורי הסורגים לא נעו כשחצתה את המסדרון במהירות, ופנתה במורד המדרגות, אל המרתף האפל כלילה.
נרקיסה ולוציוס מאלפוי נהגו לבקר בבית הכלא מדי חודש. ביקור קרובים. היה זה עוד חלק בלתי נמנע מלהיות בת למשפחת בלק: הצטייני בלימודים. תנשאי לגבר שההורים בחרו לך. את אחותך הבכורה תפקדי בחשאי, נוסעת ברכבת התחתית עם שמלה מוגלגית ושרביט דרוך; אחותך הקטנה תחכה, ניצוץ טירוף מחליף את החיים שבעיניה, באגף השמור של אזקבאן.
"לומוס", לחשה הדמות בברדס. אור ניצת בקצה השרביט, והאיר סורגי כסף ואת שבילי הדמעות על לחייה.
נרקיסה נעצרה ליד אחד התאים, דוממת כצל, לבנה כשיש. היא למדה כבר מזמן לבכות בשקט.היורש לבית בלק נשען על קיר התא. שיערו, שגדל פרא, נפל סבוך על כתפיו, ועיניו נחו פקוחות על התקרה החשוכה כאילו לא ראו דבר.
"סיריוס?" לרגע חשבה נרקיסה שהוא לא שומע אותה, חושיו לכודים בזכרונות ודיכאון וטירוף. אבל הוא ענה, בקול שהיה רגיל במידה שהעבירה בה צמרמורת. "נרקיסה, מה את שומעת כשהסוהרסנים מתקרבים אליך?"
פעמוני חתונה; את לוציוס. היא שתקה.
"אני שומע את אמא שלי". סיריוס פנה אליה, ידו אוחזת בסורג באצבעות של שלד. המבט בעיניו היה קודר, מלא-יגון, וריק. -
אין לי מושג במה מדובר.
קראתי את ארבעת הפוטרים הראשונים מזמן, ואני לא זוכר שום דבר.
אומר רק זאת: סגנון הכתיבה לא רע. מדוע לא תנסי לנצל אותו לכתיבת סיפור אמיתי, לא פאנפיק?אגב – כללי הפורום אכן מבהירים שפאנפיקים לא רצויים כאן, אם כי הם לא קוראים להם בשמם. ראי סעיף 4 בחלקם השני של הכללים. ושוב אומר – כתבי סיפור אמיתי! קדימה!
-
לא ממש יודעת מה זה פאנפיק, אבל אם הבנתי מתוך הקטע, אז רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים זה סוג של פאנפיק, לא?
בכל אופן, ההישענות על הארי פוטר (שאני מתעבת, אגב, לא שזה משנה) נראית לי מיותרת.
ממש לא הוסיף לי שהיא לובשת שמלה גלוגילונית או מחזיקה שרביט מורבידי, זה יכול היה לעמוד בזכות עצמו בלי בעיה , אם היית מעיפה את המאפיינים הפוטריים.קטע קטנטן על ביקור קרובים בכלא, ששווה לדעתי להרחיב. לכדי סיפור מלא.
כתוב נחמד ומגרה לקרוא עוד. -
-
-
-
-
-
