- This topic has 2 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 21 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
הגנרל יפימוב נשען לאחור בכיסאו, מבטו ספקני והחיוך על פניו מתנדנד בין זלזול לרשעות קלילה. "אז מה, סרגיי" שאל-אמר הגנרל, "סוף סוף הפרסטרויקה הגיעה למחוז הנידח שלנו. אה ?".
החייל הביט בגנרל במבוכה מסוימת. "כן המפקד," מלמל, "אבל בשבילי ממילא המחוז שלנו אינו נידח בכלל, הוא הבית". הגנרל צחק, וסרגיי השפיל מבטו והמשיך במלאכת שזירת הכבלים. התמונה על המסך נותרה מטושטשת, אולם לאט לאט החלו רעשי הרקע ללבוש צורה והפכו למלים אשר ניתן להבינן.
"אני חושב שעלית על משהו" אמר הגנרל, "עכשיו תכוון בזהירות."
סרגיי המשיך לעבוד במרץ עד שמכשיר הטלוויזיה של הגנרל התעורר בבת אחת לחיים. המסך נמלא צורות וצבעים ופס הקול נעשה נקי וצלול. "זהו זה המפקד" קרא החייל.
"מה זה ?" שאל הגנרל יפימוב.
"אני לא בטוח", ענה החייל, "לקפטן רוסצ'נקו מהמודיעין יש רשימת תחנות. אני אצא ואקרא לו."
קפטן רוסצ'נקו נכנס לחדרו של הגנרל ברשמיות רבה, עקביו נוקשים. "קראת לי, הגנרל !" הוא צעק. "שתוק, רוסצ'נקו" חרחר הגנרל, בידו כוסית וודקה אשר נמזגה שניות לאחר עזיבתו של סרגיי, "אתה עושה רעש כמו עשרה חיילים. תגיד לי, איזו תחנה זו ?"
רוסצ'נקו הרהר מעט ואמר, "התחברנו לכבלים של הקונסוליה הטורקית. נדמה לי שזה ערוץ הילדים שלהם. בערוץ שש עשרה, אני מאמין, יש עכשיו שידור ישיר של יובנטוס נגד מילאן."
"זה מאוד יפה," אמר יפימוב, "מאוד יפה. רק חבל שלא הבאתם לי שלט רחוק."
רוסצ'נקו נראה כהלום רעם: "כמובן, הגנרל! איך שכחתי! סחבנו ממיר בלי שלט. אני מתנצל. אבקש מהחוליה הטכנית שתארגן לך מכשיר. זה ייקח כמה ימים."
"אין דבר," נאנח הגנרל, "בינתיים נראה את ערוץ הילדים."
"אדום – ירוק" צעק הדינוזאור הסגול על המסך, "אדום ירוק אדום ירוק אדום ירוק."
"ארוחת הצהרים שלך, המפקד" מלמל סרגיי בהכנעה ונכנס לחדר, עיניו מושפלות ומגש מכוסה בידיו.
"תסתכל לאן שאתה הולך !" צעק הגנרל יפימוב, כאשר החייל כמעט נתקל בכבל שהיה תלוי לרוחב החדר.
"מה זה ?" שאל החייל, סקרנותו גוברת על פחדו מן הגנרל.
"הבאתי וידאו, להקליט לילדים" אמר הגנרל כשהוא מסמיק מעט, "נמאס להם כבר לראות קסטות של המצעד השנתי."
"נחמד" אמר סרגיי, "מה אתה מקליט ?"
"לא יודע," אמר הגנרל, "רוסצ'נקו עוד מחפש עיתון טורקי עם תכניות הטלוויזיה. אבל זאת תכנית מאוד חינוכית, נדמה לי. הם מדברים אנגלית רוב הזמן."
"כמה תפוחים ?" שאל הדינוזאור המחייך.
"אחד ירוק ושניים אדומים !" צעק הילד המצוייר.
"ירוק אדום אדום ירוק אדום אדום" זמזמו שניהם ביחד.
“רוסצ'נקו !"
הקצין הצעיר נעמד מיד דום ושאל בלחש, "ביקשת משהו, המפקד ?"
"מה אתה עושה שם !" צעק הגנרל, "כבר שעה אתה משחק עם הקופסא הזאת ! זה לא עובד בכלל !"
"אני מתנצל, הגנרל", חייך הקפטן במבוכה, "כנראה שהממיר בכלל לא מחליף תחנות. אולי נביא לך טלוויזיה עם היפר-בנד ?"
"מצידי תביא לי טמגוצ'י עם ביצים", הרעים הגנרל, "נשבר לי כבר מהערוץ הזה."
"אתה צודק המפקד. אנחנו נטפל בזה." מלמל רוסצ'נקו, "שאני אכבה את הטלוויזיה ?"
"לא לא", נאנח הגנרל, "זה עדיף על כלום. מאז שהמורדים נכנעו אני מת משעמום."
"על איזה כפתור לוחצים ?" שאל הילד המצוייר.
"על הירוק…" המהם הדינוזאור הסגול, "על האדום אדום !" זעקה הדינוזאורית הכחולה, "ירוק
אדום אדום אחת שתיים, ירוק אדום אדום אחת שתיים"."… וכאן, וכאן וגם כאן." הגנרל לבייב סיים את סקירתו המשמימה והתיישב.
"תורך, מיכאילוביץ'," מלמל יפימוב.
"תודה, פימפים" חייך מיכאיל מיכאילוביץ, "קודם כל, אני רוצה לברך אותך על האירוח הנעים, באמת."
"זיבולי מוח" גרגר יפימוב.
"כן…" מיכאילוביץ' מצמץ מעט, "בכל אופן, הבאתי כמה שקופיות. איפה המקרן שהיה פה ?"
"אין שקע פנוי," גיחך הגנרל יפימוב, "אז מכרתי את המקרן בשוק השחור."
"ירוק ! אדום ! ירוק אדום אדום !" שרו הילדות המצוירות.
"אחת שתיים…" זימרו הדינוזאורים, "תשע תשע תשע !"
"אפשר לסגור את הטלוויזיה ?" שאל לבייב, אשר כמעט נרדם בכיסאו.
"לבייב," פנה אליו יפימוב ומבט תוכחה בעיניו, "חוצפן היית וחוצפן נשארת. מיכאילוביץ', תמשיך."
"תכנית העבודה בנושא גוררי משגרים נמשכת…" אמר מיכאילוביץ', "חבל שאני לא יכול להראות לכם את השקופיות עם המספרים…"
"..אחת שתיים, תשע תשע תשע…"
"…למזלנו החורף היה פחות קשה מהצפוי, ולכן…"
"התפוחים הירוקים נהיו אדומים – ירוק אדום אדום…"
"הרדמתם אותי, חברים" פיהק יפימוב, "אני רוצה לישון קצת. ניפגש שוב מחר."
"…לילה טוב ילדים !"
רוסצ'נקו נעצר לפני הדלת, כחכח בגרונו וזמזם בפעמון. כל תשובה לא נשמעה מתוך חדרו של הגנרל. הקפטן חייך לעצמו, סובב את הידית ונכנס פנימה כשהוא דוחף את הדלת בעזרת העגלה, עליה היתה מונחת טלוויזיה חדשה לחלוטין.
הגנרל ישב בכיסאו, עיניו בוהות בחלל וידיו מונחות על גבי מקלדת קטנה.
"מה זה ?" שאל רוסצ'נקו בתימהון.
"ירוק אדום" מלמל הגנרל, אצבעותיו לוחצות על כפתורים.
רוסצ'נקו התקרב. כשעמד בסמוך לשולחנו של יפימוב, הבחין כי המקלדת מחוברת בכבל מסולסל למזוודה קטנה אשר ניצבה ליד כיסאו של הגנרל.
"אדום אחת שתיים."
"סליחה, אדוני" לחש רוסצ'נקו, "הבאתי לך טלוויזיה חדשה. אם תרצה, משדרים עכשיו את הדרבי של מדריד."
"תשע…"
"תשע ! תשע !" צעק הדינוזאור הסגול.
"תשע" הנהן הגנרל ולחץ על הכפתור.
-
-
-
