- This topic has 17 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 5 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
קראו לזה בצחוק באג 3000. כולם קראו בספרי ההיסטוריה על "באג 2000, ההר שהוליד עכבר", ואיש לא האמין שזה יקרה שוב. כולם היו עסוקים יותר בהמתנה לתוצאות הבדיקות האטמוספיריות שלדעת המדענים, עתידות להצביע בוודאות על כך שהחורף הגרעיני הגיע לקצו, ששכבת האוזון שוקמה סופית ושבדור הבא כבר ניתן יהיה לצאת ולחיות מחוץ לכיפה, על פני השטח. אבל ב-31.12.2999' בחצות בדיוק, זה קרה. המחשב המרכזי ששלט בכיפה נפל.
איש לא ידע מה גרם לאסון. היו כאלה שטענו שמדובר בחבלה, מעשי ידי קבוצה קיצונית קטנה שהטיפה בשנים האחרונות ליציאה מיידית מהכיפה. אחרים טענו שהגורם הוא העומס הנוסף על המערכת בגלל הבדיקות האטמוספיריות, ושהתאריך הוא צירוף מקרים אומלל.
מועצת הכיפה התכנסה מיד לישיבת חירום. על סדר היום-פתרון לשתי הבעיות החמורות ביותר, תקשורת ותחבורה. אנשי הנהלת המערכת המרכזית טענו שכדי לחדש את פעולת המחשב המרכזי לפני שתאזל האנרגיה במערכות החירום, עליהם לבצע שורה מסובכת של חישובים, הדמיות וניסויים, מה שאינו ניתן לביצוע ללא מחשב רב עוצמה. המחשב המתאים היחיד היה מחשב על מסוג "קריי" שנמצא במוזיאון הכיפה. אבל אחרי קרוב לאלף שנות השבתה, איך בונים מחדש את הממשק עם המחשב המיושן?
הצעיר והחדש בחברי המועצה, אזרח איקס-121333, השמיע בהססנות את המילה "לכתוב", וחולל סערת רוחות בישיבת המועצה. מאז האמנה העולמית בדבר איסור כריתת עצים משנת 2257, שנאכפה בקפדנות שגבלה באכזריות, הופסק ייצור הנייר בעולם. בכיפה לא היה איש שראה נייר מימיו או אפילו זכר כיצד הוא נראה. אפילו במוזיאון לא נותרה דגימת נייר. כולם זכרו שהאמנה הייתה אחד הגורמים לפרוץ המלחמה בברזיל, שהתפשטה והפכה למלחמת עולם הרסנית. כששככה סערת הרוחות, העלה ראש המועצה, אזרח בכיר די-348835, הסתייגות אחרת. גם אם יימצא נייר, אין מי שיוכל לכתוב עליו. אמנות הכתיבה על נייר נכחדה. אחרי קרוב ל800- שנים של שימוש במחשבים בלבד, אין אדם שיודע ליצור קשר אוטומטי בין צורת אות על מקש במחשב לבין צורתה בכתב יד על נייר.
כאן התערב שוב אזרח קראו לזה בצחוק באג 3000. כולם קראו בספרי ההיסטוריה על "באג 2000, ההר שהוליד עכבר", ואיש לא האמין שזה יקרה שוב. כולם היו עסוקים יותר בהמתנה לתוצאות הבדיקות האטמוספיריות שלדעת המדענים, עתידות להצביע בוודאות על כך שהחורף הגרעיני הגיע לקצו, ששכבת האוזון שוקמה סופית ושבדור הבא כבר ניתן יהיה לצאת ולחיות מחוץ לכיפה, על פני השטח. אבל ב-31.12.2999, בחצות בדיוק, זה קרה. המחשב המרכזי ששלט בכיפה נפל.
איש לא ידע מה גרם לאסון. היו כאלה שטענו שמדובר בחבלה, מעשי ידי קבוצה קיצונית קטנה שהטיפה בשנים האחרונות ליציאה מיידית מהכיפה. אחרים טענו שהגורם הוא העומס הנוסף על המערכת בגלל הבדיקות האטמוספיריות, ושהתאריך הוא צירוף מקרים אומלל.
מועצת הכיפה התכנסה מיד לישיבת חירום. על סדר היום-פתרון לשתי הבעיות החמורות ביותר, תקשורת ותחבורה. אנשי הנהלת המערכת המרכזית טענו שכדי לחדש את פעולת המחשב המרכזי לפני שתאזל האנרגיה במערכות החירום, עליהם לבצע שורה מסובכת של חישובים, הדמיות וניסויים, מה שאינו ניתן לביצוע ללא מחשב רב עוצמה. המחשב המתאים היחיד היה מחשב על מסוג "קריי" שנמצא במוזיאון הכיפה. אבל אחרי קרוב לאלף שנות השבתה, איך בונים מחדש את הממשק עם המחשב המיושן?
הצעיר והחדש בחברי המועצה, אזרח איקס-121333, השמיע בהססנות את המילה "לכתוב", וחולל סערת רוחות בישיבת המועצה. מאז האמנה העולמית בדבר איסור כריתת עצים משנת 2257, שנאכפה בקפדנות שגבלה באכזריות, הופסק ייצור הנייר בעולם. בכיפה לא היה איש שראה נייר מימיו או אפילו זכר כיצד הוא נראה. אפילו במוזיאון לא נותרה דגימת נייר. כולם זכרו שהאמנה הייתה אחד הגורמים לפרוץ המלחמה בברזיל, שהתפשטה והפכה למלחמת עולם הרסנית. כששככה סערת הרוחות, העלה ראש המועצה, אזרח בכיר די-348833, הסתייגות אחרת. גם אם יימצא נייר, אין מי שיוכל לכתוב עליו. אמנות הכתיבה על נייר נכחדה. אחרי קרוב
ל-800 שנים של שימוש במחשבים בלבד, אין אדם שיודע ליצור קשר אוטומטי בין צורת אות על מקש במחשב לבין צורתה בכתב יד על נייר.כאן התערב שוב האזרח איקס-121333בדיון. הוא חזר זה עתה מסיור ביקורת בעיר המקלט, היישוב שהוקם מחוץ לכיפה כמקום גולה לעבריינים על חוקי שימור האנרגיה. שם שמע על דמות מסתורית, אזרחית ממין נקבה שחיה בשולי היישוב, על גבול יער הגשם ההולך ומשתקם. אזרח איקס-121333 שמע מפי המקומיים שאזרחית זו יודעת לכתוב. חברי המועצה הגיבו תחילה בלגלוג ובאי אמון, אבל לבסוף הסכימו לשלוח שוב את האזרח איקס-121333 אל עיר המקלט כדי לברר אם האזרחית אכן יודעת לכתוב, ואם תסכים ללמד קבוצה נבחרת של מדענים לכתוב על מנת שיוכלו לבנות מחדש את הממשק עם "קריי".
האזרח איקס-121333 יצא לעיר המקלט. הוא נתקל בעוינות מצד המקומיים, שכולם כאמור עברייני אנרגיה גולים, אבל הופתע לגלות שרבים מהם סיימו לרצות את עונשם וסירבו לחזור אל הכיפה, ואף הסתגלו היטב לחיים בחוץ, ללא אנרגיה וללא שליטה מרכזית של מחשב. אזרחית צעירה אחת הסכימה לבסוף לקחת אותו אל ביתה של האזרחית הקשישה, אחרי שהבטיח לה שכל רע לא יאונה לא לה ולא לקשישה.
ביתה של הקשישה נראה כמו בית כפרי אנגלי מהמאה ה-18, והיא עצמה נראתה כמו גבירה ויקטוריאנית נכבדה, אבל קשישה הרבה יותר מהמלכה ויקטוריה. תגובתה הראשונה לבקשתו של האזרח איקס-121333 הייתה סירוב מוחלט. הוא ניסה להסביר לה את חומרת המצב, אבל לשווא. היא ובעלה גורשו מהכיפה לפני מאות שנים, ולמה שיהיה איכפת לה מה קורה בפנים? אבל לבסוף היא התרצתה, בתנאי שהמדענים יבואו אליה והיא לא תידרש לחזור לכיפה. לאזרח איקס-121333 לא הייתה בררה אלא להסכים.
האזרח איקס-121333 יצא מביתה של הקשישה בדרכו חזרה אל הכיפה, אבל חזר לשם בסתר. סקרנותו לא הניחה לו והוא היה נחוש בדעתו לגלות את סוד אריכות הימים של הקשישה. כשהוא התגנב פנימה בחזרה, הוא הציץ מבעד לדלת חדר השינה וראה לתדהמתו את הקשישה מחליפה בגדים ומסירה איפור, פיאה נוכרית וכו'. מתחתיהם הוא גילה את האזרחית הצעירה שהובילה אותו אל הבית. קשה לדעת מי משניהם היה המום יותר, אבל אחרי שההלם הראשוני חלף, הוא שב והבטיח לה שלא יאונה לה כל רע, והיא גילתה לו את סודה של עיר המקלט. אבות אבותיה היו מהראשונים שהוגלו לשם אחרי בניית הכיפה. משפחת אמה, פליטה מברזיל שאחרי המלחמה, נשבעה לשמור על גחלת הכתיבה ובמשך מאות שנים העבירה את הסוד מדור לדור. ה"קשישה" הייתה המסווה שנועד לשמור על הסוד, וכל בת ירשה בתורה מאמה את התחפושת, וגם שם במקום מספר אזרח. שמה-שלה היה מריה.
האזרח איקס121333 חזר אל ישיבת המועצה כשבשורות טובות בפיו. הקשישה מעיר המקלט הסכימה ללמד את המדענים לכתוב, אבל בתנאי שהוא יעמוד בראש המשלחת.
בדיון. הוא חזר זה עתה מסיור ביקורת בעיר המקלט, היישוב שהוקם מחוץ לכיפה כמקום גולה לעבריינים על חוקי שימור האנרגיה. שם שמע על דמות מסתורית, אזרחית ממין נקבה שחיה בשולי היישוב, על גבול יער הגשם ההולך ומשתקם. אזרח איקס121333- שמע מפי המקומיים שאזרחית זו יודעת לכתוב. חברי המועצה הגיבו תחילה בלגלוג ובאי אמון, אבל לבסוף הסכימו לשלוח שוב את האזרח איקס-121333 אל עיר המקלט כדי לברר אם האזרחית אכן יודעת לכתוב, ואם תסכים ללמד קבוצה נבחרת של מדענים לכתוב על מנת שיוכלו לבנות מחדש את הממשק עם "קריי".אזרח איקס-121333 יצא לעיר המקלט. הוא נתקל בעוינות מצד המקומיים, שכולם כאמור עברייני אנרגיה גולים, אבל הופתע לגלות שרבים מהם סיימו לרצות את עונשם וסירבו לחזור אל הכיפה, ואף הסתגלו היטב לחיים בחוץ, ללא אנרגיה וללא שליטה מרכזית של מחשב. אזרחית צעירה אחת הסכימה לבסוף לקחת אותו אל ביתה של האזרחית הקשישה, אחרי שהבטיח לה שכל רע לא יאונה לא לה ולא לקשישה.
ביתה של הקשישה נראה כמו בית כפרי אנגלי מהמאה ה18-, והיא עצמה נראתה כמו גבירה ויקטוריאנית נכבדה, אבל קשישה הרבה יותר מהמלכה ויקטוריה. תגובתה הראשונה לבקשתו של האזרח איקס-121333 הייתה סירוב מוחלט. הוא ניסה להסביר לה את חומרת המצב, אבל לשווא. היא ובעלה גורשו מהכיפה לפני מאות שנים, ולמה שיהיה איכפת לה מה קורה בפנים? אבל לבסוף היא התרצתה, בתנאי שהמדענים יבואו אליה והיא לא תידרש לחזור לכיפה. לאזרח איקס121333- לא הייתה בררה אלא להסכים.
האזרח איקס-121333 יצא מביתה של הקשישה בדרכו חזרה אל הכיפה, אבל חזר לשם בסתר. סקרנותו לא הניחה לו והוא היה נחוש בדעתו לגלות את סוד אריכות הימים של הקשישה. כשהוא התגנב פנימה בחזרה, הוא הציץ מבעד לדלת חדר השינה וראה לתדהמתו את הקשישה מחליפה בגדים ומסירה איפור, פיאה נוכרית וכו'. מתחתיהם הוא גילה את האזרחית הצעירה שהובילה אותו אל הבית. קשה לדעת מי משניהם היה המום יותר, אבל אחרי שההלם הראשוני חלף, הוא שב והבטיח לה שלא יאונה לה כל רע, והיא גילתה לו את סודה של עיר המקלט. אבות אבותיה היו מהראשונים שהוגלו לשם אחרי בניית הכיפה. משפחת אמה, פליטה מברזיל שאחרי המלחמה, נשבעה לשמור על גחלת הכתיבה ובמשך מאות שנים העבירה את הסוד מדור לדור. ה"קשישה" הייתה המסווה שנועד לשמור על הסוד, וכל בת ירשה בתורה מאמה את התחפושת, וגם שם במקום מספר אזרח. שמה-שלה היה מריה.
האזרח איקס-121333 חזר אל ישיבת המועצה כשבשורות טובות בפיו. הקשישה מעיר המקלט הסכימה ללמד את המדענים לכתוב, אבל בתנאי שהוא יעמוד בראש המשלחת.
סוף
-
משהו כאן מאוד מוזר פעמיים במהלך הסיפור
אנו חוזרים לקטע קודם יותר.
כלומר מגיעים לדיון על הנייר ואז חוזרים לתחילת הסיפור
ואז ממשיכים שוב על פני הדיון על הנייר עד לקטע שx121333 חוזר
לספר את החדשות הטובות ושוב חוזרים אחורה לקטע שהוא יוצא לעיר מקלטונראה כאילו הסוף עצמו נשמט בעריכה או משהו כזה.
אז אני בהחלט מקווה שזו בעיה טכנית של cut&paste או
משהו כזה ולא בכוונה.לעניין הסיפור עצמו אז קודם כל, הרעיון המרכזי מאוד מזכיר
סיפור קצר של אסימוב, נדמה לי ממחר כפול תשע, שם יש זקן
שמלמד את המדענים חשבון פשוט חיבור חיסור וכו.אני אישית לא כלכך סובל סיפורים שבהם
נותנים לאזרחים שמות כמוxz576 או 23-rb
במקום שמות נורמליים. למה לא לתת שמות
כמו אלכס או יוסי במקום זאת?קשה להתייחס לעלילה עצמה, כי ברור שחסר הסוף.
אז אני לא אתייחס. -
כל מיני קטעים חוזרים על עצמם. הסיפור עצמו מלא קלישאות. יציאות כמו "הכיפה", מספר אישי במקום שם פרטי, חורף גרעיני וכו', הופיעו כל כך הרבה פעמים במד"ב, שכשרואים אותן שוב – בלי שום טוויסט חדש – קשה לקחת אותן ברצינות. הסיפור כולו הוא משומש ולא הגיוני, וקשה להתעניין בו מספיק כדי לסיים אותו.
אפרט קצת:
1. האם באמת האנושות בעוד אלף שנה תהיה אימבצילית עד כדי להיות תלויה כולה במחשב, שכאשר הוא מתקלקל, אין כל צורת חישוב או תקשורת אלטרנטיבית?
2. אם אכן כולם תלויים כ"כ במחשב, האם הגיוני שבמשך כל מאות השנים הללו לא היה אף מקרה חירום שגרם להם לחזור לכתיבה ביד?
3. ילדותי לחשוב שמישהו בעוד אלף שנה יזכור את באג 2000. הרי בקושי יזכרו אותו עוד 10 שנים. לא קרה בו שום דבר מעניין.
4. מה הקשר בין כתב ו*נייר* דווקא? זה קישור מאוד מילולי, חסר דמיון. אין מחשב, אז מיד צריך נייר, למרות שלא ייצרו אותו כבר מאות שנים. למה לא קלף? פפירוס? לוחות צפחה?
5. העלילה כולה – מלבד היותה מאולצת – היא מאוד לא שלמה. כלומר מה שאמור להיות פואנטה בסוף, אינו פואנטה כלל. -
-
המילה "סוף" מרמזת שזהו אכן סוף הסיפור. אם אכן כך, הוא מאוד מאכזב כיוון שאין סגירה של העלילה. אבל בנושא זה ניתן לאפשר לכותבת להנות מן הספק לעת עתה.
בסיפור ב"מחר כפול תשע" לא מדובר על זקן אלא על טכנאי אשר מגלה מחדש את סודות החישוב ללא מחשב.
מלבד זאת, העלמות הנייר אין פירושה היעלמות הכתיבה. מקלדת אינה בהכרח צורת הכתיבה הממוחשבת הנוחה ביותר. כבר היום ישנם מחשבים אשר מזהים כתב יד ומאפשרים לכתוב ללא צורך במקלדת.
והערה טכנית: אלא אם יש לחבר'ה שיטות שימור יוצאות מגדר הרגיל, אני לא מאמין שמבחינה פיסיקלית מחשב בן ימינו יכול להשאר במצב שמיש במשך 100 שנה, לא כל שכן במשך 1000 שנה.
ועוד דבר שנזכרתי בו: למה בדיוק כל המושבה שלהם מתנהלת באמצעות מחשב בודד? אין אנשים שיש להם מחשב במשרד או משהו? הם לא שמעו במקרה על מערכת גיבוי?
-
הקלדה היא קלה, נוחה ומהירה בהרבה מכתיבה בכתב יד. פשוט אין השוואה. וילד שלמד להקליד מילדותו ושבכל מקום נגישים לו אמצעי שמירת אינפורמציה אלקטרוניים לא יתעסק עם כתיבה ידנית אם הוא לא יהיה חייב. לפיכך, דווקא הנקודה הזו אמינה לחלוטין.
לדעתי, במהלך השנתיים שלוש האחרונות (מאז שהפסקתי ללמוד) לא מילאתי יותר משלושה עמודים בכתב יד, באופן מצטבר. ואם זה היה בשליטתי, גם את אלה לא הייתי ממלאת. ואם היה לי לפטופ בתקופה שלמדתי, אז המצב היה דומה גם אז. -
-
כתיבה מחייבת כלי כתיבה ומצע כתיבה מסוג כלשהו. ואם כבר, גם כשיש לך רק יד אחת, הקלדה מהירה יותר מכתיבה. תנסה. יתרה מכך, אפילו כשאין לך ידיים בכלל זה יותר מהר להקליד מאשר לכתוב.
ניקוד??? אפילו אם נניח שהשיטה החורנית הזאת תחזיק מעמד עוד אלף שנה (מה שלא ממש סביר), הרי שאם מסיבה כלשהי ימשיכו להשתמש בה, ובשכיחות גבוהה יותר מאשר בימינו (מה לעשות, בימינו מי שמשתמש בניקוד זה בעיקר ילדים בכיתה א', תלמידי תיכון שלומדים דקדוק, ומתרגמים…), יתחילו לייצר מקלדות עם מקשים ייעודיים וזהו. -
נכון, כולם התרגלו להקליד ושכחו איך לכתוב. יופי. אבל הנקודה בסיפור היא שברגע שלקחו מהם את המחשב והמקלדת, אין להם שום דרך *לחשב חישובים* (הרי לשם כך הם זקוקים לכתיבה כאשר המחשב שלהם מתקלקל). זה נראה לך הגיוני שברגע שהמחשב המרכזי שלהם מתקלקל – אפילו אם נצליח להאמין שזו פעם ראשונה במשך מאות שנים שהוא מתקלקל – הפתרון היחיד שהם מצליחים לחשוב עליו הוא לייצר נייר ולהיזכר באמנות הכתיבה בכתב יד שאבדה לפני 800 שנה? איך תרבות עד כדי כך מגוחכת בחוסר המחשבה שלה הצליחה לשרוד כל כך הרבה זמן?
כל כיוון העלילה הזה הוא מאוד מאולץ ומלא פאתוס. הייתי אולי מסוגלת לסספנד אותו בפרק של סטאר טרק, אבל מסיפורים כתובים אני משום מה מצפה ליותר.
-
-
כן, להקליד זה יותר מהיר מכתיבה (לפחות אצלי), אבל זה לא אומר שיכולת הכתיבה תשמר. כבר היום יש ניסויים בזיהוי קולי, ולדעתי בעוד אלף שנה כבר נוכל להכתיב למחשב שידע לבד לאיית.
מן הצד השני, יש חור אחר נוראי בסיפור. לא צריכים עצים כדי להכין נייר! קודם כל, ניתן למחזר ניירות, מה שנעשה כבר היום, ועם כמות פסולת הנייר שיש בעולם, יהיו עתודות להרבה שנים. יותר מזה, ניתן להכין ניירות מצמח בשם המפ (ממשפחת המריחואנה) שבעבר אף היו מגדלים אותו ומכינים ממנו נייר. אם תאסר כריתת עצים לשם נייר (הלוואי), מן הסתם יחזרו להשתמש בהמפ, למרות החשש מפני המריחואנה. לסיום, יש היום נייר נטול עץ. אני לא בטוחה מה זה, אבל לא כורתים עצים בשביל זה.
דבר נוסף, לא הבנתי כל כך את הקטע של הכיפה. אם היא נועדה לשמור על האנשים שבתוכה מפני הקרינה שבחוץ, אז איך זה שחיו אנשים בעיירת המקלט, ואיך משפחת ה"קשישה" הצליחה לשרוד כל השנים האלה? יכול להיות שחסר שם משהו.
דבר אחרון מופנה לכולם, בבקשה בבקשה קיראו את מה שאתם שולחים לפני שאתם לוחצים על "פרסם" (זאת אומרת אחרי שהעתקתם את הטקסט), וודאו שאין בעיות גסות כמו הכפילויות האיומות שיש בסיפור.
-
עיר מקלט
קראו לזה בצחוק באג 3000. כולם קראו בספרי ההיסטוריה על "באג 2000, ההר שהוליד עכבר", ואיש לא האמין שזה יקרה שוב. כולם היו עסוקים יותר בהמתנה לתוצאות הבדיקות האטמוספיריות שלדעת המדענים, עתידות להצביע בוודאות על כך שהחורף הגרעיני הגיע לקצו, ששכבת האוזון שוקמה סופית ושבדור הבא כבר ניתן יהיה לצאת ולחיות מחוץ לכיפה, על פני השטח. אבל ב-31.12.2999',בחצות בדיוק, זה קרה. המחשב המרכזי ששלט בכיפה נפל.
איש לא ידע מה גרם לאסון. היו כאלה שטענו שמדובר בחבלה, מעשי ידי קבוצה קיצונית קטנה שהטיפה בשנים האחרונות ליציאה מיידית מהכיפה. אחרים טענו שהגורם הוא העומס הנוסף על המערכת בגלל הבדיקות האטמוספיריות, ושהתאריך הוא צירוף מקרים אומלל.
מועצת הכיפה התכנסה מיד לישיבת חירום. על סדר היום-פתרון לשתי הבעיות החמורות ביותר, תקשורת ותחבורה. אנשי הנהלת המערכת המרכזית טענו שכדי לחדש את פעולת המחשב המרכזי לפני שתאזל האנרגיה במערכות החירום, עליהם לבצע שורה מסובכת של חישובים, הדמיות וניסויים, מה שאינו ניתן לביצוע ללא מחשב רב עוצמה. המחשב המתאים היחיד היה מחשב על מסוג "קריי" שנמצא במוזיאון הכיפה. אבל אחרי קרוב לאלף שנות השבתה, איך בונים מחדש את הממשק עם המחשב המיושן?
הצעיר והחדש בחברי המועצה, אזרח איקס-121333, השמיע בהססנות את המילה "לכתוב", וחולל סערת רוחות בישיבת המועצה. מאז האמנה העולמית בדבר איסור כריתת עצים משנת 2257, שנאכפה בקפדנות שגבלה באכזריות, הופסק ייצור הנייר בעולם. בכיפה לא היה איש שראה נייר מימיו או אפילו זכר כיצד הוא נראה. אפילו במוזיאון לא נותרה דגימת נייר. כולם זכרו שהאמנה הייתה אחד הגורמים לפרוץ המלחמה בברזיל, שהתפשטה והפכה למלחמת עולם הרסנית. כששככה סערת הרוחות, העלה ראש המועצה, אזרח בכיר די-348835, הסתייגות אחרת. גם אם יימצא נייר, אין מי שיוכל לכתוב עליו. אמנות הכתיבה על נייר נכחדה. אחרי קרוב
ל-800 שנים של שימוש במחשבים בלבד, אין אדם שיודע ליצור קשר אוטומטי בין צורת אות על מקש במחשב לבין צורתה בכתב יד על נייר.כאן התערב שוב אזרח איקס-121333 בדיון. הוא חזר זה עתה מסיור ביקורת בעיר המקלט, היישוב שהוקם מחוץ לכיפה כמקום גולה לעבריינים על חוקי שימור האנרגיה. שם שמע על דמות מסתורית, אזרחית ממין נקבה שחיה בשולי היישוב, על גבול יער הגשם ההולך ומשתקם. אזרח איקס-121333 שמע מפי המקומיים שאזרחית זו יודעת לכתוב. חברי המועצה הגיבו תחילה בלגלוג ובאי אמון, אבל לבסוף הסכימו לשלוח שוב את אזרח איקס-121333 אל עיר המקלט כדי לברר אם האזרחית אכן יודעת לכתוב, ואם תסכים ללמד קבוצה נבחרת של מדענים לכתוב על מנת שיוכלו לבנות מחדש את הממשק עם "קריי".
אזרח איקס-121333 יצא לעיר המקלט. הוא נתקל בעוינות מצד המקומיים, שכולם כאמור עברייני אנרגיה גולים, אבל הופתע לגלות שרבים מהם סיימו לרצות את עונשם וסירבו לחזור אל הכיפה, ואף הסתגלו היטב לחיים בחוץ, ללא אנרגיה וללא שליטה מרכזית של מחשב. אזרחית צעירה אחת הסכימה לבסוף לקחת אותו אל ביתה של האזרחית הקשישה, אחרי שהבטיח לה שכל רע לא יאונה לא לה ולא לקשישה.
ביתה של הקשישה נראה כמו בית כפרי אנגלי מהמאה ה-18, והיא עצמה נראתה כמו גבירה ויקטוריאנית נכבדה, אבל קשישה הרבה יותר מהמלכה ויקטוריה. תגובתה הראשונה לבקשתו של האזרח איקס-121333 הייתה סירוב מוחלט. הוא ניסה להסביר לה את חומרת המצב, אבל לשווא. היא ובעלה גורשו מהכיפה לפני מאות שנים, ולמה שיהיה איכפת לה מה קורה בפנים? אבל לבסוף היא התרצתה, בתנאי שהמדענים יבואו אליה והיא לא תידרש לחזור לכיפה. לאזרח איקס121333 לא הייתה בררה אלא להסכים.
האזרח איקס-121333 יצא מביתה של הקשישה בדרכו חזרה אל הכיפה, אבל חזר לשם בסתר. סקרנותו לא הניחה לו והוא היה נחוש בדעתו לגלות את סוד אריכות הימים של הקשישה. כשהוא התגנב פנימה בחזרה, הוא הציץ מבעד לדלת חדר השינה וראה לתדהמתו את הקשישה מחליפה בגדים ומסירה איפור, פיאה נוכרית וכו'. מתחתיהם הוא גילה את האזרחית הצעירה שהובילה אותו אל הבית. קשה לדעת מי משניהם היה המום יותר, אבל אחרי שההלם הראשוני חלף, הוא שב והבטיח לה שלא יאונה לה כל רע, והיא גילתה לו את סודה של עיר המקלט. אבות אבותיה היו מהראשונים שהוגלו לשם אחרי בניית הכיפה. משפחת אמה, פליטה מברזיל שאחרי המלחמה, נשבעה לשמור על גחלת הכתיבה ובמשך מאות שנים העבירה את הסוד מדור לדור. ה"קשישה" הייתה המסווה שנועד לשמור על הסוד, וכל בת ירשה בתורה מאמה את התחפושת, וגם שם במקום מספר אזרח. שמה-שלה היה מריה.
האזרח איקס-121333 חזר אל ישיבת המועצה כשבשורות טובות בפיו. הקשישה מעיר המקלט הסכימה ללמד את המדענים לכתוב, אבל בתנאי שהוא יעמוד בראש המשלחת.
סוף
-
-
-
כשמחשב קורס, הכוונה היא שהמערכות שלו קורסות- התיכנות ומה שבפנים ב… חשיבה אם אפשר לקרוא לזה כך
כשמחשב קורס, זה לא כאילו זרקו אותו למים/פירקו אותו לגורמים/זרקו אותו מהחלון והוא נשבר
אם רוצים "לתקן" מחשב שקרס, צריך לתכנת אותו מחדש, לבנות מערכות פנימיות, לא צריך לחבר (לדוגמא) מחדש את הצג שנפל ממנו
ולכן, אם המחשב הראשי שלהם קרס (ואם כבר-אז יותר הגיוני שה*מחשבים* הראשיים ולא המחשב הראשי-שום מוסד שמכבד את עצמו מתבסס על מחשב ראשי אחד-אלא על רשת), הם לא צריכים לחפש מחשב שמלפני 1000 שנה- כי גם אותו צריך לתכנת.
המסקנה-את המחשב הישן מלפני 1000 שנה צריך לתכנת ואת המחשב שרק קרס צריך לתכנת… מה עדיף???דבר שני- אם יש את האנשים שגרים כבר כמה דורות מחוץ לכיפה ולא ניזוקים-למה הבהלה לשיקום הכיפה???? כל רעיון הכיפה הוא כי אי אפשר לחיות מחוצה לה ולכן צריך אותה, נכון? אז אם *אפשר* לחיות מחוצה לה- למה צריך להתחיל לתכנת מחשבים, ולא פשוט לצאת החוצה (כמו שכולם רוצים לפי הסיפור) ולחיות חיים נורמליים?
דבר שלישי- גם אם תקלידי כל החיים שלך ולא תדעי לרשום- את עדיין יכולה ללמוד לרשום בעצמך, ולבד. על המקלדת יש את האותיות מצוירות, נכון? וכשאת מקלידה את כל הזמן רואה את האותיות על צג המחשב, אז את יודעת איך הן נראות. את רואה עיגול, מה את לא יודעת איך לאייר אותו? אם את רואה פס ארון (נון סופית) או ריבוע (מם סופית) מה לא תדעי איך לאייר את זה??? Get real!!! אמנם הכתב יהיה איטי ארון ומסורבל יותר, אבל בכל זאת תוכלי לכתוב-ואת יכולה ללמד את עצמך, את לא צריכה שום אדם שילמד אותך-כי את לא ילדה בכיתה א' שבחיים שלה לא קראה או הקלידה.
דבר רביעי- הסוף מאוד מאכזב
זה בערך הכל (אין לי כוח לחשוב מה עוד יש)
-
-
-
-
