- This topic has 52 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 14 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
פרוטוקול ישיבת ועד האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
יום שני, 19/11/2009נוכחים:
יו"ר: ליאת שחר
חברות הוועד: עדי לויה, נעמה פרידמן, לילי דאי
נציגת אמא"י: קורל
נציגת שגרירות סאנידייל בישראל: אולה
הופעת אורח: מאפינס מדהימים שנאפו בטוסטר של לילי.1. עדכונים:
עדכון אמא"י באדיבות קורל: ישיבת ועד אחרונה התרחשה ב-18.11,פרוטוקול הישיבה יועבר לעדי, שנבצר ממנה להגיע לישיבה זו. בפגישה דובר על: אוטקו.קון שיתקיים בוואהל ביום ג' ה-15.12. פגישת סגל לכנס פורים ראשונה ב-20.11.09 בניהול אורן ורונן סוכם כי במידה ויגויסו פעילים מהאגודה שאינם חברי אמא"י לפעילות בכנסי אמא"י, ליאת תיודע בנושא. כמו כן הוסכם, כי על מנת לקדם את הכשרת הפעילים של אמא"י, פעילים אלו יגויסו לתפקידי עוזרים ולא כאחראים. נידון נושא ההפקה בדפוס הפאנזין האינטרנטי. יריד אומנים עם יוצרים צעירים המתוכנן לחנוכה בדיזינגוף סנטר. אירוע פריחת הסאקורה בשיתוף הגנים הבוטניים מתקדם בטיפול קורל. מתוכננת מסיבה ל-17.12. התחילו צעדים לקראת שיתוף פעולה עם שגרירות יפן.עדכון שגרירות באדיבות אולה: השגרירות מתקדמת יפה.
עדכון פרס גפן: ועדת פרס גפן אוישה: יו"ר- עידו ענבל, חברות ועדה ? יוליה שנרר והדס שמע. כמו כן, התחיל להתגבש צוות תומך מבין הפעילים. פגישה ראשונה נקבעה ליום ג' 1.12.09. בפגישה תגובש רשימת שינויים ותוספות לאתר פרס גפן ויחולקו משימות לקראת פתיחת שלב א'.
עדכון מעבר שרת: ליאת מעוניינת לדבר על הנושא עם אביחי ולהתייעץ עם הטולקינאים, שעברו שרת לאחרונה.
עדכון אתר האגודה: מתוכננת פגישה של ליאת עם אביחי מארק בשבוע הקרוב, בה תידון תכניתו של אביחי לשיפוץ אתר האגודה. לילי תפגש עם אהוד מימון, עורך האתר.
עדכון מאורות:
הכנס מתקדם יפה. הובהר כי החזרי הוצאות לסגל יבואו מתקציב הכנס.
לילי: האתר של הכנס מדהים. חלק מהרעיונות והאנשים כדאי לגייס לאתר האגודה לאחר מכן. הסגל התחיל לפעול מול המרצים. בקרוב יהיו פלאיירים להפצה בירושלים. קרן מאורגנת להפליא.עדכון עולמות:
ליאת עדכנה בנושא זה. לעולמות אין מנהל יחיד אלא צוות מנהל המורכב מראשי תחומים ? תוכן, חומרי הקרנה, כ"א לוגיסטיקה ושיווק. הצוות המנהל ייפגש פעם בחודש ומנוהל על ידי תומר ואורי. תקציב הכנס נמצא בתהליכי בניה ואישור.עדכון ספריית עמוס גפן:
סיגל גפן הציעה לתרום לאגודה מספריו של עמוס גפן. לאחר ביקור בספריה התברר כי הספרים הם באנגלית. נערך דיון בדרך הנכונה לטיפול בספרים אלו. הועלתה האפשרות של ארגון כנס בדיון סביב פועלו של עמוס גפן, ומכירת הספרים במסגרת אירוע זה, כאשר עם הספרים תחולק סימניה מהודרת לזכרו של עמוס גפן. רעיון נוסף שעלה הוא תרומת ספרים אלו לבתי ספר תיכון ברחבי הארץ.עדכון יחצ"ן:
לאחר דיון בועד הוחלט כי למרות שזו הזדמנות יוצאת מן הכלל, כרגע לא ניתן לשלם ליחצ"ן על שירותיו, כי תקציב האגודה השנה לא מותיר את העודפים הדרושים, אף לא במחיר המוזל שהוצע לה.
.
עדכון תשלום באינטרנט:
ליאת וארז עברו על ההשוואה בין לתרום.קום וישראל תורמת והוחלט שאין שום סיבה לעבור ממשק.עדכון אייקון ודיון במסקנות האסיפה הכללית: הועד פועל ליישום החלטות האסיפה. סיכום קצר של האסיפה הכללית ישלח לחברי האגודה.
2. שימור וגיוס חברים ? דיון בהצעותיו של גל חימוביץ לשימור וגיוס חברים:
א. הוזלה של דמי החבר ? בישיבה על תקציב האגודה שתת קיים החודש תיבחן עלות חבר באגודה מכל הבחינות- הוצאות שוטפות של האגודה, שנתון, דואר וכו'. לאחר תחשיב זה נוכל לראות אם ניתן להוזיל את דמי החבר.
ב. הוזלה של דמי חבר לחברים צעירים ? ההוצאות על חבר צעיר זהות להוצאות על כל חבר. גם נושא זה ייבחן לאחר חישוב העלויות.
ג. שימור: לשלוח מכתב לכל החברים לשעבר. הועד פסל את הרעיון כיוון שזה עשוי להחשב כספאם. רעיון חלופי שעלה הוא אפשרות ליצור קשר אישי בין הפעילים הנוכחיים וחברים שעזבו, אך לדעת חברות הועד שיווק אגרסיבי כזה יכול ליצור אווירה רעה.
ד. מתנה לחברים ותיקים שעזבו או משהו אישי. ? הועלה הרעיון לנוהל קבוע שבו אם אתה חבר עשר שנים או חמש שנים רצוף אתה מקבל שי מסויים מהאגודה.
ה. מחירי חבילה לרכישת חברות רב שנתית ? במידה ויוחלט לעשות משהו כזה יש לקבוע נהלים לחברים שירצו לפרוש באמצע התקופה וכד'. כדאיות נושא זה תעלה בישיבת התקציב.
ו. מרצ'נדייז נוספים ? יומן או משהו דומה. נעמה מתנגדת בתוקף להוצאה הכספית הכרוכה בכך.
ז. ליאת העלתה רעיון של מבצע חד פעמי לחברים ותיקים ? האפשרות תיבחן לאור שיקולים תקציביים.
ח. גיוס חברים חדשים: יבחנו אפשרויות לפרסום מודעות של האגודה ושת"פים עם גופים שונים.
ט. כנסים והטבות ? הגדלת ההטבות למחדשים בכנסים: הוחלט על חלוקת מגנטים של האגודה לחברים חדשים ומחדשים בדוכני האגודה.
י. פישוט תהליך הרישום במהלך הכנס ? הרעיון הוא לתת לאנשים למלא רק שם וכתובת אי מייל ונשלח להם טופס אינטרנטי. לילי מתנגדת כיוון שיש סיכוי שאנשים לא ימלאו את הטופס ואז יחסרו לנו פרטים. הוצע כי בדוכני האגודה יהיה לפטופ עם אינטרנט כדי שיהיה אפשר לגבות באשראי דרך לתרום.קום.
י"א. להפוך את הטופס עצמו למקוון. יש דרכים באינטרנט בהן לחיצה על כפתור / סימון תיבה מהווים הסכמה. עצם התשלום גם מהווה את האישור. האפשרות תיבחן לעומק.
י"ב. הנחה דרך האינטרנט לסטודנטים וחיילים. הוחלט כי לא נדרוש צילום של תעודה המעידה על הזכאות להנחה אלא נבקש מחיילים לציין מספר אישי, ומסטודנטים נבקש לציין את המוסד בו הם לומדים. התעודות יבדקו מדגמית בדוכני האגודה בכנסים. במידה וימצא כי חבר אגודה אינו זכאי להנחה שקיבל, יופעל נוהל אי סדרים בתשלום, אותו יש לאשר באסיפה הכללית הבאה.3. פירוט תחומי פעילות לגוף הפעילים:
אתר האגודה (תוכן, טכני ופרסום), פרס גפן, פרס עינת, מועדוני קריאה, הספריה של עמוס, שנתון, שימור וגיוס חברים חדשים, פרויקט סיפריות, פרויקט רידרים, פרויקט בתי ספר, צוות גיוס כספים + מנהל.4. מעבר על המלצות ועדת הביקורת משנת 2008:
התקבלו המלצות ועדת ביקורת בנושאים:
– האצלת וביזור סמכויות בין פעילי האגודה. בין השאר, הוקם גוף פעילים, והוא בשלבי התבססות, ארגון וצמיחה.
– הזמנת מנהלי אירועים או מי מטעמם לישיבות סיכומי האירועים בועד
– קביעת מזכיר ועד ומטרות ארוכות טווח לפעולתו בישיבת הועד הראשונה
– יצירת תוכנית עבודה מפורטת ומתוארכת ליעדי הועד
– מסירת דיווחים מפורטים ככל הניתן לחברי האגודה על פעולות הועד
לא התקבלו המלצות ועדת ביקורת בנושאים הבאים ומהסיבות הבאות:
– נושא אייקון: הנושא נדון בימים אלה, ועובר שינויים. הערות ועדת ביקורת תילקחנה בחשבון.
– קביעת נוהל קבלת החלטות במייל: היות ועל פי התקנון על החלטות מחוץ לישיבות ועד להתקבל טלפונית ולא במייל, וגם אז רק במצב בו ההחלטה הינה פה אחד, ההמלצה לקביעת נוהל כנ"ל אינה רלוונטית כרגע.
– מניעת חברי ועד ו-ועדת ביקורת מתפיסת מקום מרכזי בכנסי האגודה: הועד דחה את המלצת ועדת ביקורת, מפני שלדעת חברות הועד מדובר בהמלצות שאינן ישימות במצב הדברים הנוכחי.5. רשימת המטלות עודכנה.
מרשימת התפוצה של הועד:
– נגה פרנקל מונתה למנהלת התא הירושלמי שבשלבי הקמה. תודה נוגה! אנחנו אוהבות אותך! וכל הירושלמים שם בחוץ שרוצים לתרום להקמה הנ"ל מוזמנים מאוד ליצור קשר עם הועד, ונכוון אותם אל התא הקרוב (עכשיו) למקום מגוריהם.
– זיו קיטרו מונה למנהל פורום הסיפורים של האגודה. תודה זיו! אנחנו אוהבות גם אותך!
– מפגש הפעילים במהלך כנס מאורות יכלול דיון בנושא אתר האגודה. (בואו והתנדבו! יש מספיק אהבה לכולם) -
בכל הנוגע להוזלת דמי החבר – זה מעגל שרבים ניסו לרבע אותו בעבר ולא הצליחו. ארגונים מתחרים לאגודה שגבו דמי-חבר נמוכים יותר נפלו כמו זבובים. לאגודה יש הוצאות שוטפות, חלקים לפרויקטים מאוד גרנדיוזיים (שנתון, כנסים שנתיים) והיא צריכה את דמי החבר ברמתם הנוכחית כדי לתפקד ביעילות. הניחוש שלי? רוב אלה שלא מצטרפים לאגודה או מחדשים חברות כרגע גם לא יעשו את זה אם המחיר ירד.
בנוגע למשלוח הודעות לחברים לשעבר – אם זה נעשה דרך הדואל זה באמת ספאם (ונדמה לי שגם לא חוקי), אבל אם זה נעשה דרך דואר רגיל, לא ממש. אני לא חושב שיראו בזה הטרדה. לדעתי (והעליתי הצעות דומות בעבר) אפשר לצרף למכתב כזה סיפור לדוגמה מתוך השנתון, ביחד עם פירוט על מה אפשר למצוא ביתר השנתון, כדי להמחיש באילו תחומים האגודה פועלת כיום. -
בנוגע להוזלת דמי החבר – ראשית, העובדה שיש קורלציה בין רמת דמי חבר נמוכה להתפוררות הארגון עדיין לא אומרת שזה בגלל זה.
שנית, ההוזלת העיקרית שרציתי היא לחברים צעירים, ולו משום העובדה שכרגע כמעט ואין לנו כאלה (או, בוא נאמר, נכון לתקופה בה התפטרתי מתפקיד המזכיר היו לנו פחות מ-15 חברים צעירים באגודה). המטרה היא למשוך דם צעיר לאגודה, כאשר אם נצליח גם לשמור עליהם, הרי שתוך שנה-שנתיים-שלוש הם ישלמו כבר מחיר רגיל.בנוגע למשלוח לחברים לשעבר – ציינתי בהמלצות שלי, שלפחות מנסיון העבר, זה לא היה ממש יעיל (יעילות של פחות מ-5%). ולכן בדואר רגיל זו הוצאה כספית שיתכן ואפילו לא תכוסה בשלמותה.
כן המלצתי לפנות ישירות לפעילים שעזבו בכדי לנסות לשכנע אותם לחזור ולשלם דמי חבר. -
*פרס גפן*
מתי פורסם קול קורא למתנדבים לענייני פרס גפן? לא זכור לי שראיתי כזה, אם כי, כמובן, יתכן שפספסתי.
אה, כן, ומה קורה עם הטיפול באתר פרס גפן, שנכון לרגע זה אינו שמיש כלל?*אתר האגודה*
מיהו אביחי מארק? האם הוא מנהל האתר החדש? אם לא, האם יש לאתר מנהל? ומה עושה את ליאת שחר – אדם שבבירור (ועל פי הודאתה שלה) לא מבין באינטרנט, האדם הנכון להיפגש איתו – לבד, על פי ניסוח הסעיף – לגבי תוכניתו לשיפוץ האתר? איך תהיה ליאת מוכשרת לשפוט את תוכניתו לשיפוץ האתר, או אפילו להעביר את פרטיה בצורה מסודרת וברורה לוועד ולחברי האגודה? האם יש מישהו שמבין בענייני אתר האגודה ונוכחות אינטרנטית בכלל, וצפוי לשמוע ולבקר ממקור ראשון את התוכנית הנ"ל, *לפני* שתעלה לדיון בוועד?*עולמות*
מיהם תומר ואורי, והאם אפשר לבקש מהוועד, בבקשה, כשהוא מאזכר שמות שונים בפרוטוקול שלו, לתת אותם במלואם ואם אפשר, גם עם מעט רקע? כי לרבים מאיתנו, זה לא אומר שום דבר, וזה עושה את הפרוטוקול לחסר ערך למעשה. להזכירכן, אתן לא כותבות את הפרוטוקול לעצמכן.*תשלום באינטרנט*
ומה לגבי שאלת המכירה המקוונת של מרצ'נדייז והחנות הווירטואלית, נושאים שהשאלות לגביהם עלו כבר לפני חודשים (למעשה, הרבה *לפני* שעלתה השאלה אם לעבור לשירות סליקה אחר, שאני אפילו לא ממש בטוחה *מתי* היא עלתה בכלל, ואני אשמח אם ירעננו את זכרוני בנושא) ונותרו פתוחות, והיו אמורות להיות "בבירור"?*תחומי פעילות לגוף הפעילים*
הצגתם שם רשימה די ארוכה של נושאים. האם לא הגיוני יותר, לאחר פעילות "התנעה" התחלתית, לתת לגוף הפעילים לבחור בעצמו את נושאי העבודה שלו? זה בהנחה, כמובן, שהפעם רוצים שגוף הפעילים יפרוש כנפיים וייהפך עצמאי, ולא יישאר דבוק לסינר של אמא'לה-הוועד. ובאמת, מה כללי הפעולה של אותו גוף הפעילים? מה ה"מנדט" שלו מבחינת האגודה?*גוף פעילים*
סליחה על הציניות (ועל הזלזול הנוראי בעבודתם של פעילים), אבל לומר "הוקם גוף פעילים" זה *ממש* ריצה מטורפת קדימה. נכון לרגע זה, בקושי הונחה תחילתה של תשתית, עוד לא "הוקם" שום דבר. אחרי שיהיו כמה אנשים שאפשר יהיה לראות אותם כקבועים בגוף הזה, והגוף הזה יצליח לקבוע לעצמו נוהל עבודה מסודר (ונושאי עבודה שהוועד לא יפרט עבורו, ר' סעיף קודם), אפשר יהיה לדבר על "הוקם". נכון לרגע זה, הוא נמצא בהקמה.*קביעת מזכיר ועד ומטרות ארוכות טווח*
מה באמת קורה עם זה? ומה קורה עם קביעת לוח זמנים והיצמדות אליו? כי אני לא רואה בפרוטוקול הזה זכר ללוחות זמנים לביצוע פעולות (כפי שהוועד הבטיח שהוא "מנסה לעשות" בתגובה לאחד מהניג'וסים שלי מהעת האחרונה), ואני תוהה אם יש לכן לוח זמנים מוגדר למועד שבו תתחילו לקבוע לוחות זמנים סבירים *ולעמוד בהם*. כמה זמן אתן מקציבות לביצוע כל אחד מסעיפי הביצוע בפרוטוקול הזה, ומי אחראי לעמידה בלוח הזמנים?*התא הירושלמי*
האם התא הירושלמי הוא גוף חסות של האגודה, גוף עצמאי שמקבל עזרה מהאגודה, או מה? כי על פי הניסוח (ועצם הכללתו בפרוטוקול) אפשר להניח שבניגוד לכל שאר התאים הקיימים (שהם גופים עצמאיים ידידותיים לאגודה, ככל שאני עוקבת), הגוף הירושלמי הוא גוף-בן של האגודה, שמנהלו ממונה על ידי האגודה. האם כך הדבר? ואם לא (ובעצם, גם אם כן), אפשר לבקש בבקשה ניסוחים קצת יותר בהירים בפרוטוקולים הבאים? (זה נכון, אגב, לגבי כמעט כל הסעיפים בפרוטוקול הזה. הם באמת לא ברורים מספיק למי שלא נמצא בוועד).תוספת:
*יחצ"ן*
מה קורה עם הקשר הקיים עם יחצ"ן? ספציפית, דורית תמיר עבדה לפחות כמה זמן מול אמיר שחר בענייני השנתון (באופן התנדבותי לחלוטין מצדו, אגב), לא יודעת אם עוד משהו. האם התבסס מולו שיתוף פעולה לאורך זמן? או ששוב הוועד יניח לזה ליפול בין הכיסאות, וגם בעתיד פעילים עצמאיים ימשיכו לגלות שבעצם, יש לנו יחצ"ן מתנדב רק כשהם ידברו איתי במקרה, ואני אמסור להם באופן עצמאי את הפרטים? מה עושה הוועד כדי לא לאבד את הנכס הזה *עוד פעם*? -
כי אני, כרגע, יודעת בדיוק על אחד כזה: סטארבייס 972. ואיכשהו, אני *ממש* לא חושבת שאפשר לייחס את ההידרדרות שלו לגובה דמי החבר. העמותה, לעומת זאת, למיטב זכרוני, דווקא במצב סביר בהחלט.
לגבי הוצאות האגודה: השנתון היה אמור להוזיל את ההוצאות ביחס למימד. זו הייתה אחת הסיבות לבחירה בו. אם הוא יטופל נכון, הוא אפילו יכול להכניס כסף לאגודה. אולי לא הרבה, אבל להחזיר את עצמו ועוד קצת. לגבי כנסים – כנסים הם באופן מסורתי מקור הכנסות, לא הוצאה, וככל הידוע לי הדרישה מכנסים היא שלכל הפחות יחזירו את עצמם – בדרך כלל הציפייה היא לרווח, וכנסים הפסדיים הם נדירים אצלנו אם הם קיימים בכלל. כך ששתי הדוגמאות שנתת, לדעתי, לא מצדיקות את גובה דמי החבר שלנו. לאגודה *יש* הוצאות שאינן חוזרות, אבל אלה מצויות במקומות אחרים (דיוור, למשל, שהוא הוצאה מעיקה למדי, עם כל מה שנלווה אליו – ניירת, דפוס וכולי).
לא יזיק לאגודה לשבת עם המודל הפיננסי שלה ולעשות עליו חושבים – האם היא מקבלת את כספיה מהמקורות הנכונים והאם לא היה ראוי למצוא דרך אחרת להשיג אותם. ואגב, אני לא בהכרח אומרת שצריך להוזיל את דמי החבר (בטח לא כשדמי חבר הם כל מה שצריך כדי לרכוש זכות הצבעה לאגודה – הרעיון להוזיל את הזכות להצביע באספה הכללית של האגודה עוד יותר נראה לי מחריד), אבל אני כן אומרת שראוי לחשוב על זה. אולי לחשוב על מבנה חברויות מדורג, למשל. -
מנהלת התא הירושלמי (הנפלאה להפליא) לא כל כך מונתה על ידי הועד, כמו הותקפה על ידי חברת ועד שתיוותר אנונימית בעודה קהל שבוי במכונית נוסעת במהירות גבוהה ובכביש בין-עירוני. וזה משום שאותה חברת ועד נורא רוצה שיהיה מי שיארגן לה מד"ב קל"ב. היות והתא הוא בשלבי הקמה בלבד כרגע, והיות ויש לנו הזדמנות לחשוף אותו במאורות וכו', אז הועד מאוד רוצה לסייע ככל הניתן איתו. הדבר הוסף לפרוטוקול כי הוא עלה ברשימת התפוצה של הועד, כי הוא משמח, וכי אנחנו אוהבות את נגה ורוצות שהעולם ידע. וכי הקמת תא מד"ב ירושלמי היא משהו שרלוונטי לחברי האגודה, וכדאי שהם ידעו – ואולי מי מהם יתנדב לעזור עם זה…
לא צריך לנתח כל מילה בכאלה רמות. באמת.
-
הפרוטוקול הזה לא נועד להיות רכילות סחבקית בין חברים – הוא נועד לתת לכל חברי האגודה מושג מה עושה האגודה שכולנו חברים בה. ומאחר שכך, המידע שניתן בו צריך להיות מדויק ככל האפשר כדי ש*אנחנו* נוכל להבין אותו היטב.
אני מצטערת שההתקרצצות שלי מטרידה אותך והורסת לך את הכיף. ועם זאת, אני עדיין רוצה לדעת מה האגודה שאני חברה בה עושה, ואני רוצה לדעת מה היחס שלה לתאים, משום שלדעתי, אם האגודה מתייחסת לתאים כאל גופים ידידותיים אבל לא גופי חסות, המשקל של זה על משאביה המוגבלים שונה לחלוטין מהמשקל של מצב שבו היא מתייחסת אליהם כאל גופי חסות. נכון לרגע זה, נראה לי שלאגודה יש יותר גופי חסות ממה שהיא מסוגלת לבלוע, ואם מערכת היחסים שהיא בונה עם גופים חדשים שונה ממה שהיה מקובל עד עכשיו, אני רוצה לדעת על זה.
אז אנא, דאגו לנסח את הפרוטוקול כך שישקף לא רק את הכיף שלכן מפעילות האגודה, אלא גם את הפרטים המדויקים לגבי מה שהאגודה עושה. משום מה, יש אנשים שטורחים לקרוא את כל המלל הזה, וגם חושבים שהפרטים שרלוונטיים להתנהלות האגודה משמעותיים אפילו יותר מהשאלה אם חברות הוועד מרוצות מזה שיש להן פעילויות קל"ב. אלוהים יודע למה. -
-
כפי שכבר צוין כאן, ביחד עם היעדים ארוכי הטווח שהועד הנוכחי הציב לעצמו:
http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,51602,51602#msg-51602 -
פרס גפן
הקול הקורא יצא במכתב החודשי של נובמבר, וחזרנו עליו באסיפה הכללית באותו החודש. בקשות לתיקונים ושינויים באתר פרס גפן הועברו לאחראית על הנושא.אתר האגוודה
אביחי מארק התנדב לסייע עם האתר. הוא לא מונה עדיין לאף תפקיד. ליאת עומדת לפגוש אותו על מנת להבין במה התכנית שלו כרוכה לפני שתעביר אותה לוועד.
כרגע אין מנהל לאתר האגודה. דותן וחנית הם שניהם פעילים משכמם ומעלה, אך לאף אחד מהם, למיטב ידיעתנו, אין את הזמן או הרצון לקחת עליו את התפקיד במשרה מלאה. אם תצליחי לשכנע מי מהם, נהיה כמובן אסירי תודה לנצח.
אנחנו בהחלט מחפשות מישהו שיקח על עצמו את התפקיד, ונמשיך לחפש עד שיאויש. בינתיים, אנחנו ממשיכות לפגוש מתנדבים שמציעים לעזור.עולמות
את צודקת, לא שמנו לב. מדובר בתומר שלו ואורי נוימן.תשלום באינטרנט
כפי שניתן לראות בפרוטוקול הזה: http://forum.sf-f.org.il/read.php?10,52178,52178#msg-52178
הנושא עלה, ובינתיים, לאור הסכומים הקטנים והטרחה הרבה שבאחסון ושליחה (שאין מתנדב שיקח אותה על עצמו), זה לא יוצא אל הפועל. לכל הפחות עד שנראה איך מכירת השנתונים עובדת: אם נגלה שזה מאוד קל ורווחי, ורבבות מתנדבים רוצים למכור מרצ'נדייז – נשמח לשקול את העניין מחדש.תחומי פעילות לגוף הפעילים
גוף הפעילים עודנו בתהליכי בניה וגיבוש. הועד פירט, עבור הפעילים בגוף הפעילים, נושאים שהוא חש כי האגודה זקוקה לעזרה עימם – מה הפעילים יקחו על עצמם ויבחרו לעשות זו כמובן הבחירה שלהם, ואם הם יחליטו להעלות פרויקטים חדשים לקחת על עצמם, כמובן שהם יכולים.
ואת צודקת, כללי הפעולה והמנדט של גוף הפעילים, כמו גם תחומי הפעילות שיבחר לקחת על עצמו – יקבעו כאשר זהות הגוף הזה תתגבש.מזכיר ועד ומטרות ארוכות טווח
כאמור בתגובתי לחגית, אני מזכירת הועד. וכן, אנחנו מנסות להציב לעצמנו יעדים ולעמוד בהם – את המרכזיים שבהם ניתן למצוא באותו הפרוטוקול אליו הפניתי את חגית.התא הירושלמי
התא הירושלמי רק מתחיל. בעצם, הוא רק מנסה להתחיל עדיין. כשהוא יתחיל לתפקד, יהיה אפשר להסדיר את מעמדו וזהותו. בינתיים הוא פעילות חובבים, שהיות וחשובות לנו פעילויות מחוץ לאזור תל אביב – אנחנו תומכות בו ככל הניתן. במיוחד בהתחשב בהזדמנות לקדם אותו בכנס "מאורות" שמתקיים בירושלים. וכן, כמו בכל דבר – זה עוזר כשיש חברת ועד שהנושא קרוב לליבה.יחצ"ן
ההתנדבות של אמיר שחר היא בהחלט נכס, ואנו מודות לו על הנכונות לייעץ לאגודה, אך מדובר בייעוץ בלבד. חשוב, אבל עדיין שונה מיחצ"ן במשרה מלאה. המדובר בסעיף זה בהזדמנות להעסיק יחצ"ן שייחצ"ן את האגודה בפועל, לא ייעץ לה – הזדמנות חשובה בעינינו, אם כי כאמור בפרוטוקול, הועד חש שנכון לרגע זה אין באפשרותה של האגודה לקפוץ עליה.
זה לא סותר את העובדה שאמיר סייע מאוד בפנטסי.קון, בפרס גפן ובפרויקטים נוספים, פעילותו מוערכת מאוד, ואנו מקוות שהוא ימשיך לייעץ כאשר יפנו אליו בקשר לפרויקטים נוספים של האגודה. -
למה לא אמרו לי את זה קודם?
אני מצטערת, לא הבנתי שזה שיש מנהלת לתא מד"ב ירושלמי שבתהליכי התהוות זה מידע שלא חשוב לחברי האגודה שמטרתה לקדם את הז'אנר בארץ. גם לא הבנתי בבירור שצריך להעביר מידע לחברי האגודה, וזו כנראה הסיבה שכל חודש הפרוטוקול שיוצא מפורט יותר. אני קצת קשת הבנה, את יודעת איך זה.
ובעיקר לא הבנתי שזה שאני חברת ועד אומר שאסור לי יותר ליהנות מהפעילות שלי באגודה. אני מתנצלת. זו כנראה האסטרטגיה האגודתית למניעת שחיקת חברי ועד – הרי ידוע שכשבוחנים כל מילה שלך וחס וחלילה שתגידי משהו כי את מאמינה בו והוא חשוב לך ואת נהנית ממנו, ושלא נוסח על ידי שבעה עורכי דין עד שיצא ממנו כל המיץ והכיף, זו הדרך האופטימלית לעודד התנדבות והמשכיות.ואגב – זו לא ההתקרצצות שמפריעה לי. אני במקרה חושבת שהיא מועילה, ואפילו מאוד. זה הטון שרומז שכל מי שבועד מטומטמת, כשתתינו יודעות שזה לא המצב, וכשאני יודעת יפה מאוד שאת יודעת את זה. ובכל זאת, זה שאת מתעקשת להתנסח כאילו זה המצב מפריע לי משום מה. לכי תביני.
-
*פרס גפן*
אה, המכתב החודשי. המסמך הנפלא שחצי מהאנשים (לפחות) שמקבלים אותו במייל לא קוראים אותו (אני ממליצה על סקר בנושא, אם כי אולי עדיף לא לצרף אותו למכתב החודשי. תיווצר שם הטיה קלה, חוששתני), אבל מצד שני הוא גם לא מתפרסם באינטרנט כי… אה, באמת שאין לי מושג למה הוא לא מתפרסם באינטרנט. אני זוכרת שהייתה לזה איזושהי סיבה נורא חשובה. את יכולה להזכיר לי מה היא הייתה?*אתר האגודה*
שוב אני שואלת: ליאת, על פי הודאתה, היא "לא אדם של אינטרנט". מה עושה אותה האדם המתאים לשמוע על תוכנית השיפוץ של אתר האגודה ולהביא אותה בפני הוועד? האם היא מסוגלת לשפוט פלטפורמות, פונקציונליות ושאר ירקות שהם בגדר מידע חיוני לגבי אתר האגודה, ואחר כך גם לזכור אותם כראוי כדי להעלות אותם בפני הוועד וחברי האגודה?ואם כבר מדברים, מסתובבות שמועות שבכנס מאורות יהיה מפגש פעילים שנושאו אתר האגודה. האם *זה* לא היה המקום להעלות בו את התוכנית, כדי לאפשר לפעילים שהנושא מעניין אותם להמשיך בסיעור המוחות ובטחינת הנושא *לפני* שסוגרים תוכנית? או שנראה לכן יותר כיף להעלות תוכנית, ואז לתת לפעילים לטחון שוב מים שוב ולהציע תוכנית *משלהם*? או שאולי כל הרעיון לתת לפעילים להחליט מה הם רוצים מהאתר ואיך הם רוצים שייראה הוא סתם בזבוז זמן אחד גדול?
כמו כן, לגבי ניהול אתר האגודה את אומרת "אך לאף אחד מהם, למיטב ידיעתנו, אין את הזמן או הרצון לקחת עליו את התפקיד במשרה מלאה". מה אני אגיד לך, ה"מיטב ידיעתנו" הזה מטריד אותי. האם ייתכן שזה אומר שלא פניתן אליהם כדי לוודא את זה? האם זה אומר שלא פניתן לפעילים אחרים? האם זה אומר שלא פרסמתן פנייה לציבור? איזה מאמץ, באמת, נעשה כדי לגייס לאתר האגודה מנהל? האם תוכלי, בבקשה, לפרט?
*תשלום באינטרנט*
אני אאמין לך שהנושא עלה בפרוטוקול ההוא (לא ציינת סעיף, ואני לא הולכת לחפור בכל הפרוטוקול ההוא כדי למצוא אותו – הממ, אני די בטוחה שאמרתי משהו לגבי מידת האינפורמטיביות והשמישות של הפרוטוקולים, אז למה לחזור על עצמי). ועכשיו אני אשאל אותך מתי הוא עלה מול פעילי האגודה, מתי הייתה הפנייה אל פעילי האגודה בחיפוש אחר מתנדב בנושא, ומי היו כל אותם עשרות פעילים שסירבו להצעת הוועד לעזור. סתם, מתוך סקרנות.
אה, ומה היו האפשרויות האחרות שבדק הוועד בנושא? בזמנו דובר על כך שהוועד יחפש חלופות, כמו למשל חנויות וירטואליות קיימות שאפשר להתעלק על המערך שלהן תמורת עמלה כלשהי. האם זה נבדק?
ובנוסף, מה עם דף מרצ'נדייז (גם ללא אופציית קנייה) שיציג לציבור את מגוון הפריטים השונים שהאגודה הציעה למכירה בעבר ובהווה? אני בטוחה שאני לא אהיה היחידה שאשמח לראות דף מידע (אפילו היסטורי באופיו) ובו מגוון העיצובים לסיכות, סימניות, חולצות, פוסטרים ושאר ירקות שהאגודה הציעה לציבור בימיה הארוכים. אזכרנו יחצ"נות בהמשך? הנה משהו מושך עין שלא יזיק אם יתקיים.*מזכיר הוועד*
שוב אני שואלת את שאלתי שלא נענתה בשום צורה שהיא: מה לוח הזמנים שהוועד קובע לעצמו *למטרות לביצוע שאותן הציג בפרוטוקול זה עצמו*, ומי אחראי על כך שיבוצעו במועד? לאור העובדה שכל ההחלטות שצוינו בפרוטוקול שלעיל לא תוארכו (למשל, "תיערך פגישה בנושא זה וזה עד תאריך זה וזה לכל המאוחר, המסקנות יפורסמו עד תאריך זה וזה לכל המאוחר וביצוען יתחיל עד תאריך זה וזה לכל המאוחר"), אני מסיקה שהוועד ממשיך לעבוד על פי שיטת "מתישהו", וזה בניגוד לטענה שלכן מהזמן האחרון שזה הולך להשתנות. לא מעניינות אותי ה"מטרות לטווח ארוך". מעניינים אותי הנושאים הקטנים לביצוע שהוועד מדבר עליהם *עכשיו*, ולוח הזמנים שבו הם אמורים להתבצע (כש"להתבצע" פירושו "להתקיים במציאות", להבדיל מהמצב הנוכחי שבו הם "עולים לדיון בישיבות"), כשבימינו אחוז גבוה מדי מהם נסחבים לפחות חודשיים (בדרך כלל יותר), וכל פעם ששואלים מה קורה איתם, מקבלים את התשובה הנפלאה "בקרוב תהיה ישיבה בנושא".*יחצ"ן*
הרשי לי לחסוך לכן זמן ומאמצים לפעמים הבאות שהנושא יעלה: לא תמצאי יחצ"ן שייחצ"ן את האגודה במשרה מלאה במחיר שהאגודה תוכל לעמוד בו. יחצ"נות של ארגון (להבדיל מיחצ"נות נקודתית של אירוע) דורשת השקעה גדולה של כסף לאורך השנה וכל עוד האגודה לא תתעשר בצורה רצינית, האופציה הזאת לא תתקיים. הנושא הזה עלה לדיון בערך חמש מאות אלף פעם בעבר ובכל פעם נדחה בדיוק מאותה סיבה.
מה שדרוש לנו זה לא יחצ"ן – זה ועדת יחצ"נות שתורכב ממתנדבים וזה יהיה תפקידה, ותעשה את העבודה – השחורה אך הפשוטה למדי – ב*הנחייתו* של יועץ מקצועי. אגב, גם זה כבר עלה די הרבה פעמים, לאגודה כבר היו כמה אחראי יחצ"נות מבין מתנדביה הרגילים (בשלוף אני זוכרת כרגע, אם זכרוני אינו מטעני, את רני גרף ואת דורה קישינבסקי, יתקן אותי הציבור אם אני זוכרת לא נכון), ואני באמת תוהה למה אין כזה כרגע. ובעצם, תהיתי את זה גם בפעמים הקודמות ששאלתי את זה.
פרסמתם בשעתו, לפני הבחירות האחרונות, רשימה ארוכה, מייגעת ומרשימה למדי של "תפקידים לחברי הוועד". מה עם רשימת "תפקידים לאיוש באגודה"? האם יש לאגודה – או אמור להיות לאגודה – אדם שתפקידו להיות אחראי על יחצ"נות? חסויות? קשרים עם מוסדות חינוך? מרצ'נדייז? פעילויות מקומיות? (אגב, יש לי את הרשימה הזאת בשלוף, כמובן, כי זו *כל כך* לא הפעם הראשונה שאני מעלה את זה). אולי באמת זה דבר שאפשר למסור לגוף הפעילים לטפל בו – הכנה ואיוש של רשימת בעלי תפקידים שהאגודה זקוקה להם? בטח יביא יותר תועלת מאשר לעודד את גוף הפעילים לטחון מים לגבי אתר שאין לו מנהל, ושהוועד, ככל הנראה, כבר מקבל הצעה לשיפוצו בלי להעלות את הנושא קודם באותה אספת פעילים ידועה. -
את לא שמה לב בעצמך שפונקציית העברת המידע שבו נפגעת קשות על ידי האורך הזה, כי רוב הציבור לא מסוגל לקרוא דברים כאלה, ובטח לא לאתר בתוכם מידע מאוחר יותר, כשהמידע הזה חיוני?
לי, כחברת אגודה, *חשוב* לדעת איך מוגדר התא החדש מבחינת האגודה. חשוב לי לדעת שכשכתוב "הוקם תא" ו"מונה מנהל", זה בעצם לא אומר שהאגודה לקחה על עצמה את הסמכות למנות את המנהל הזה, אלא שהאגודה רק בתפקיד של עוזרת ומסייעת (תפקיד ראוי וחשוב מאד). וכן, זה יותר חשוב לי – כחברת אגודה – מהכיף האישי שלך, שאני מאד בעדו כאדם פרטי, אבל הוא לא מידע רלוונטי בפרוטוקול.
כן, אני מעדיפה פרוטוקול משמים ומינימליסטי שהמידע בו יהיה מנוסח בצורה שאני יכולה להבין כראוי, ויכול לשמש רפרנס טוב לעתיד, ושכשאני אחפש בו מידע רלוונטי בעתיד אני לא אטבע בכמויות בלתי אפשריות של מלל שהמידע הרלוונטי בעצם לא נמצא בו. בשביל זה הפרוטוקול קיים. לא כדי להתלהב מזה שיש תא ירושלמי – כדי שיהיה לנו, חברי האגודה, רישום של הקמתו של התא הירושלמי ומערכת היחסים שהוגדרה בין האגודה לבינו. ולמרבה הפלא, צריך הרבה פחות מילים כדי לנסח פרוטוקול אינפורמטיבי מאשר כדי לנסח פרוטוקול פחות אינפורמטיבי. הניסוח "האגודה סייעה ל-X להקים תא חובבים ב-Y" קצר יותר, ידידותי יותר ומובן יותר מכל ניסוח אחר, שמשאיר את המידע הזה מעורפל.
ואם הטון שלי, כאילו שחברות הוועד "מטומטמות", מעצבן אותך, תחשבי כמה שמעצבן אותי אופן הניסוח שאתן משתמשות בו לכל הפרוטוקולים וההודעות לחברי האגודה, ניסוח לא אינפורמטיבי שנותן את ההרגשה ש"אתם לא באמת צריכים להטריח את ראשכם הקטן בפרטים האלה, העיקר שהוועד יודע אותם, תשמעו אתם כמה שזה מגניב". *אנחנו צריכים להטריח את ראשנו הקטן בפרטים האלה, בשביל זה הפרוטוקול קיים. תפסיקו אתן להתייחס לחברי האגודה כאל חבורה של מטומטמים שלא באמת צריכים את המידע הענייני והמדויק כי הם לא בוועד.*
-
הפרוטוקול ארוך ומפורט *מדי*? כי אם נקצר ונתמצת אותו לא יטענו שהפרוטוקול קצת ומתומצת מדי? כי הפרוטוקול לא הפך ארוך ומפורט יותר כי היו תלונות עליו בעבר, מתוך ניסיון לערב את חברי האגודה כמה שיותר? אה, לא, אבל תערבו אותם רק מתוך הנחה שהם לא באמת טורחים לקרוא הודעות ארוכות… אבל אל תתייחסו אליהם כמטומטמים, חלילה, כי ההנחה ההזו ממש לא נופלת בקטגוריה הזו.
כנ"ל "לא הוצאתן קול קורא, אה בעצם כן הוצאתן אבל בפורמט שאני לא טורחת לקרוא ולכן אף אחד לא קורא". זו דרך תקשורת מרכזית של האגודה עם הפעילים, נכון להיום. אסור להשתמש בה עכשיו? מצטערת. לא הודיעו לי את זה.אף אחת לא מנסה להדיר אף אחד, לא ממידע ולא מפעילות. ואם מישהו מרגיש שהוא רוצה לפעול ולא מקבל מספיק עידוד מהועד – שיספר לנו על זה. אני מוכנה לקפץ סביבו עם פומפונים אם זה יתקן את הרושם המוטעה הנ"ל. אנחנו בעד פעילים. אנחנו בעד יוזמה. כל מי שרוצה להציע הצעות או ליזום יוזמות מוזמן לעשות את זה. למשל, כל הודעה על ישיבת ועד מלווה בהזמנה של פעילים להצטרף לתחילתה. ואת יודעת מה – פעילים שביקשו הגיעו. כמה פעמים את חושבת שזה קורה? את באמת חושבת שאמרנו לא? אנחנו שולחות מידע כל הזמן, ומיילנו פתוח לשאלות כל הזמן, ובשום שלב לא ביקשנו מחברי אגודה לא להטריח את מוחם. אנחנו פוגשות מתנדבים שרוצים לעזור בדברים – וזה לא בסדר. אנחנו מארגנות דיון פתוח במפגש פעילים – וזה לא בסדר. אנחנו עושות גם וגם – וזה כבר ממש לא בסדר, כי משום מה האחד הופך את השני לחסר משמעות? אני מצטערת, אבל לא ממש הצלחתי לעקוב אחרי הטיעון ההוא לגבי אתר האגודה… מה?
אנחנו מנסות להשתפר, אבל משום מה נראה שלא משנה מה אנחנו עושות, זו תמיד טעות: או לא מפורט מספיק או מפורט מדי, או – וזה האהוב עלי בינתיים – מפורט מדי אבל לא בדברים *הנכונים*, בהם הוא לא מפורט מספיק. בחייאת.
-
ואם תבדקי את התגובות שלי בנושא בעבר, מאז ומעולם הייתי נגד פרוטוקולים מפורטים *מדי*. מה זה פרוטוקולים מפורטים מדי? פרוטוקולים שיוצאים ארוכים כאורך הגלות. פרוטוקולים שמפורטים בהם דיאלוגים במקום לפרט את עמדת הצדדים ומה הוחלט בסוף ולסגור עניין שם.
אני רוצה פירוט. אני רוצה פירוט של *מה שרלוונטי*. אני רוצה לדעת שמות, מקומות, תאריכים, נימוקים להחלטה, מה הוחלט בסוף ומתי זה יבוצע. על מה התחייבה האגודה, על מה היא לא מתחייבה, מה מתוך משאביה היא תקצה לעניין, מי אחראי על הביצוע. אני לא רוצה פירוט של דברים אחרים, שממלאים את הפרוטוקול במלל ועושים אותו לא שמיש. לא מעניין אותי מה אמרה ליאת ומה אמרה יעל (לדוגמה ראי את הפרוטוקול שקישרת אליו בתשובתך המקורית, זה שאמרתי שאין לי כוונה לקרוא אותו במלואו עכשיו כי הוא בלתי קריא). מעניין אותי מה היו הנימוקים המשמעותיים (במקרה שהם נחוצים) ומה הוחלט, בכמה שפחות מילים ועם כמה שיותר מידע.
את חושבת שזה סותר? זכור לי – תקני אותי אם אני טועה – שאת נוהגת לכתוב סיפורת מדי פעם (ומעט מדי). אני *די* בטוחה שאת יודעת את ההבדל בין "סיפור ארוך" ל"סיפור טוב". הייתכן שאת לא מבינה את ההבדל הזה כשמדובר בפרוטוקול? אורך הפרוטוקול אינו מדד לאיכותו. הוא אפילו אינו מדד לכמות המידע שנמסר בו. נתתי לך דוגמה אחת איך משפט קצר אחד יכול לתת יותר מידע מכפי שנמסר בסעיף הרלוונטי פרוטוקול הארוך-מדי שלעיל. את רוצה שאני אבצע לך עריכה אגרסיבית לדוגמה על כל הפרוטוקול, רק כדי שתביני את הרעיון? (רמז: אני ממש אתעצבן אם תגידי כן. טענת בעצמך שאתן לא מטומטמות, אני יוצאת מנקודת הנחה שאתן מסוגלות להבין למה אני מתכוונת גם בלי שאצטרך לבזבז את זמני על דוגמה מיותרת).
*בפרוטוקול יש הרבה מילים. המילים האלה לא מוסרות את כל המידע הנחוץ, ומצד שני חלק מהמילים מיותרות. לכן, מי שקורא את הפרוטוקול מועמס בהרבה מילים מיותרות, ולעומת זאת לא מקבל את כל המידע שהוא צריך*. זה הכי פשוט שאני מסוגלת לנסח את זה. אני מקווה שהמסר שלי מספיק ברור. זה לא האורך, זה הטכניקה.
אה, ולגבי המכתב החודשי: כן, זה פורמט מחורבן. כן, הרבה ממנוייו לא טורחים לקרוא אותו (כפי שאני בטוחה שיתברר לך אם פשוט תשאלי אותם מדי פעם. כל פעם שיוצא לי לומר לאנשים, "אבל זה היה במכתב החודשי!" הם תמיד עונים לי, "אופס, לא קראתי אותו"). וכן, אני חושבת שלפרסם פנייה לציבור בפורמט שהציבור לא קורא זה בדיחה עצובה, במיוחד כש*יש* לרשות האגודה לא מעט משאבים אחרים שזוכים לרייטינג גבוה יותר.
-
-
-
ועמותות לא נכללות בחוק הספאם.
אבל אני מסכימה שזה עלול ליצור אנטגוניזם, בייחוד בהתחשב בקהל היעד שרובו אנשים שלא אוהבים פלישה למייל שלהם.
אבל מאחר שעכשיו עם השנתון היו כמה וכמה אנשים שחידשו חברות במיוחד בגלל השנתון, יש אולי מקום להתקין באתר באנר יותר גדול ובולט שמזכיר שחברי אגודה מקבלים עותק אחד חינם. זה בהחלט יכול לעודד את אותם אלה שעשו מנוי לאספמיה כדי לתמוך בספרות ישראלית מקורית להצטרף לאגודה.
ישבתי בדוכן של אספמיה לא מעט, והיו לא מעט אנשים כאלה. לא בטוח שכולם חברי אגודה היום, וזה יכול לגרום להם להיות חברי אגודה.
אם מעניינת אותם האגודה אפילו קצת, הם יכנסו פעם בתקופה לאתר ויראו את הבאנר. -
-
הריני להמליץ לחברת הוועד הנכבדה *לקרוא* את השאלות וההצעות שעלו כאן, ולענות עליהן באופן ענייני.
כן, אני מבינה שאת תומכת נמרצות בכל הודעה שאומרת "אנחנו הוועד ועובדים קשה, תפסיקו לבלבל לנו את המוח", אבל מאחר שבלבולי המוח לא ייפסקו (לפחות לא מצדי, שהרי זה הדבר היחיד שאני יכולה להתחייב בנוגע אליו), אולי כדאי לבדוק גם את הנושאים האחרים שעלו פה ועשויים להיות רלוונטיים. כלומר, אם את חושבת שהם נוגעים *אלייך*. תמיד יכול להיות שהדבר היחיד שנראה לך שנוגע אלייך בתפקידך כחברת ועד זה המסכנות האינסופית שלך מזה שאנשים רעים מבלבלים לך את המוח על האופן שבו את מבצעת את תפקידך. לא זכור לי שהיו יותר מדי דברים אחרים שהתייחסת אליהם כאן עד היום. -
-
אנחנו עושות את כל המאמצים כדי שהפרוטוקול ייתן את המידע הרב ביותר. אף אחת מחברי הוועד לא חושבת שחברי האגודה מטומטמים, או שיש מידע שהם לא צריכים לדעת. ואני די בטוחה שאף אחד מחברי האגודה, חוץ ממך, לא חושב שאנחנו חושבות ככה.
מטבע הדברים, יהיו תמיד סעיפים בפרוטוקול שברורים לנו, אך לא ברורים לקורא החיצוני. במקרים כאלה, אנו תמיד יותר משמחות לענות לכל מי שמבקש הבהרה. אך יש גם דרך וצורה לבקש הבהרות. אין שום צורך להניח מראש כי השמטנו מידע במתכוון, ואין שום צורך להתנסח תחת ההנחה הזו מההתחלה. אם מישהו שואל שאלה ולא מקבל תשובה בזמן סביר (כאשר זמן סביר הוא יומיים ולא מספר שעות), אז אולי זה הזמן להתחיל לתקוף.
-
-
פרס גפן
הסיבה שהמכתב לא מתפרסם באינטרנט כפי שהוא היא כי הוא פלטפורמה נוספת לפרסום שעומדת לרשום האגודה. זה משהו נוסף לתת לנותני חסות או לשיתופי פעולה פוטנציאליים. אם נפרסם אותו באתר אז כל מה שיהיה לנו לומר זה שאנחנו יכולים לפרסם באתר האגודה.
זה כמובן לא אומר שהמידע המוצג בו לא צריך לעלות לאתר האגודה כידיעות נפרדות.אתר האגודה
אני אולי לא אשת אינטרנט, אבל אני יכולה להבין תכניות פעולה ומה הצרכים שלהם. אני צריכה להבין את הדברים האלו לפני שאני מציגה כל תכנית בפני כל אדם או גוף פעילים.
ואנו מבקשים מתנדבים לאתר כל הזמן. וזו אחת הסיבות שהנושא עולה לדיון במאורות.מכירה באינטרנט
ההחלטה נבעה גם מבסיבה שכלכלית זה פשוט לא משתלם. בנוגע לדף מוצרים, זה רעיון שעלה וייבחן כחלק מחידוש פני אתר האגודה.מזכיר הוועד
לוח הזמנים למשימות בפרוטוקול זה יתפרסם ביומיים הקרובים.יחצ"ן
חלק מהנושאים שיעלו במפגש גוף הפעילים היא רשימת התפקידים שהוועד הציע (שימי לב, הציע ולא קבע), וכמובן שיהיה מקום לבנות רשימה חדשה. -
אה, אופס, רגע, מחקת את זה בעצמך, זו לא הייתי אני. אויש, ואני כבר הייתי מרוצה מעצמי ומהרודנות שלי. טוב, נו, אז בואי נגיב על הכותרת החדשה: לא באמת אכפת לי את מי אני מזכירה לך. את חברת ועד, ומאז שאת חברת ועד, את כמעט לא משתתפת בפורום הזה לשום מטרה מלבד כדי להתלונן על זה שנורא מעצבן אותך שמעבירים עלייך ביקורת כחברת ועד.
לא מוצא חן בעינייך שמעבירים עלייך ביקורת? אוי, באסה. את יכולה לנסות למצוא מישהו שיחליף אותי כמנהלת הפורום הזה, מתוך תקווה שזה יגרום לי להפסיק להשתתף בו (יש סיכוי, אפילו די טוב. אני לא באמת נהנית מההשתתפות פה, או מלראות מה עושים עם האגודה שתרמתי לה כל כך הרבה שעות התנדבות כבר יותר מעשר שנים. רק, רמז: אני לא הולכת להסכים להחלפה על ידי מישהו שלא מתאים לתפקיד. את הטעות הזאת כבר עשיתי בעבר ולא אעשה שוב). את יכולה גם לנסות לשכנע את האספה לסלק אותי כחברת אגודה מן המניין, מי יודע, אולי הם יסכימו, יש כבר כמה אנשים שנמאס להם ממני, אולי הם יספיקו כדי להשיג רוב. *או* שאת יכולה לנסות להתמודד עם הביקורת, ואני מתכוונת *להתמודד* עם הביקורת, לא לנסות לשכנע אותי לסתום את הפה כל פעם מחדש (מה שאלוהים יודע שאף אחד לא הצליח עד היום, אלא אם כן היה לו מחק ביד והוא היה מספיק טיפש כדי להשתמש בו, וגם אז זה לא באמת עבד טוב, כי משום מה אנשים מקשיבים לי גם במקומות אחרים). בחירה שלך. אם תמשיכי עם הקו שבחרת בו עד היום, אני מנחשת שתמשיכי בקו ה"אוף, תשתקי קצת, הביקורת שלך לא מעניינת אותי ואת סתם רעה!", אבל מי יודע, אולי תפתיעי אותי.
-
אבל אם יגיד לך בנאדם שהוא חושב שכדאי להעביר את האתר לפלטפורמת ג'ומלה (נניח), להכניס בו את איקס הפונקציות הבאות, וזה ידרוש כך וכך שעות עבודה של כך וכך מתנדבים וכך וכך תחזוקה מאוחר יותר – יש *איזשהו* סיכוי שתהיי מסוגלת להעריך אם התוכנית הזאת מחוברת למציאות ודומה למשהו שהאגודה מסוגלת לעמוד בו לטווח הארוך?
האתר, כפי שהוא כרגע, דורש תחזוקה מינימלית ונותן תועלת מקסימלית יחסית להשקעה. המערכת של טל כהן היא בעלת תחזוקה עצמית, וכשנוצר מצב שלאגודה, משום מה, חסרים אנשי תחזוקת אתרים (-שיעול-אתר פרס גפן-שיעול-), אתר האגודה עדיין ממשיך לתפקד כראוי, כמעט מעצמו. אם משהו בעיצוב מתחרפן, יש אנשים לפנות אליהם כדי לתקן את זה (ונדיר שדבר כזה קורה – בעיקר כי מתעסקים עם העיצוב כמה שפחות, מערכת העיצוב של אתר האגודה היא משהו די מפלצתי). איך תוכלי, כמי שלא מתמצאת באינטרנט ובאתרים, לשפוט אם התוכנית שמוצעת לך *באמת* תהיה משהו ניתן לתחזוקה גם בעוד שלוש שנים, כשהאדם הנוכחי שאחראי לנושא יעבור לתחומים אחרים, ולא יהיה לך מתנדב להחליף אותו? איך תוכלי לשפוט אם הערכת שעות העבודה והמשאבים שאת מקבלת ריאלית? איך תוכלי לשפוט אם הפונקציות שמציעים לך באתר האגודה סבירות, מתאימות לצרכים, מתאימות לעולם האינטרנט של ימינו, מתאימות למספר המתנדבים בתחום המחשבים והאינטרנט שעומדים לרשות האגודה בכל רגע נתון, ובאופן כללי קבילות? ואיך תוכלי, כאדם שלא מתמצא, להבין את כל הפרטים ולהפנים אותם מספיק טוב כדי שתוכלי אחר כך להעביר את זה לוועד שלא כטלפון שבור?
האם זה נראה לך נכון שאדם שלא מקצועי (ואפילו לא בעל הבנה בסיסית) בתחום הוא זה שיבחן תוכנית מעין זאת? נניח שהייתי אני בוועד היום – האם היה נראה לך מתאים אם הייתי אחראית על ישיבה מקצועית בנושא גיוס מתנדבים וניהול כוח אדם בכנסים, נניח? (רמז: נושא שאין לי בו מושג ירוק, על אף מגוון סגולותיי הנפלאות בתחומים אחרים).
זה שאת יו"ר עוד לא עושה אותך האדם הנכון לטפל בכל נושא שבעולם. למנות אדם לטפל בנושא שהוא לא רק לא מקצועי בו, אלא גם חסר ידע בסיסי בו, זה רעיון רע. האגודה עושה את זה יותר מדי, וזה ממשיך, כל הזמן, להיות רעיון רע, ולהניב תוצאות רעות.
-
-
אה, רגע, אבל בשביל זה אני אצטרך להפסיק להעביר ביקורת על הוועד, כי עדי לא אוהבת את זה וכשאני עושה את זה היא מתעצבנת.
הממ. לא, אז אני לא אפסיק. מצטערת, לילי, תצטרכי למצוא את השלווה שלך במקומות אחרים.ולשאלתך: לא, אני לא חושבת שהאגודה נפגעת מזה. אני חושבת שמה שהאגודה נפגעת ממנו זה אדישות, חוסר ביקורתיות, ואנשים שמניחים למים להישאר שקטים כי לא בא להם לעשות גלים, או כי סתם לא אכפת להם. אמוציות גבוהות מעולם לא היו מהדברים שבאמת מזיקים לארגון, אדישות ושאננות כן.
-
-
פעם אחת אני מתכוונת להתייחס באופן אישי לרפש שאת מטיחה בי כבר קרוב לחצי שנה.
האם אי פעם, בכל עשרות ההודעות האלה, באת ושאלת "עדי מה קורה עם כך וכך?" לא. יותר קל ישר לבוא בהאשמות ובטרוניות, ולאחר מכן להאשים את "הועד".
לפני כמה זמן יצרת לך מפלצת חדשה, שאת נלחמת בה כל העת בלהט דון קיחוטי נוטף ארס, והחלטת שלמפלצת הזו קוראים "ועד". ואת כל הרעות החולות הקיימות והדמיוניות את מטיחה שוב ושוב ב"וועד" הזה.
את סותרת את עצמך ללא הרף – מצד אחד טוענת שאני מתבכיינת (!) כשמעבירים עליי ביקורת, ומצד שני באה אליי בטענות על זה שאני לא כותבת בפורום. אם אני לא כותבת בפורום, איך אני מתבכיינת? ואם פעם אחת – כן בפעם ההיא, מזמן מזמן, כשעוד האמנתי שיש בך שביב של טקט וחמלה – ביקשתי ממך להפסיק עם הביקורת האישית הרי שמיד אמרת לי באותה התלהמות אופיינית "לא! אני לא מתכוונת להפסיק!". אז הבנתי שאין עם מי לדבר, ולכן פשוט ויתרתי. זה שהלכתי מהעימות הזה לא אומר שאת ניצחת, את פשוט רבה עם הקיר.
אני לא כותבת בפורום הזה, כי הפורום הזה לא כייפי. למעשה, הוא היה הרבה יותר כייפי כשעוד אנשים כתבו בו, במקום המצב הנוכחי שבו כל הודעה שבו מיד מקבלת תגובה מלאת בוז וביקורת מאת מנהלת הפורום, וכל פתיל שלדעתך הוא מטעם "הוועד" הופך לריב שלך עם המסכן שכתב תגובה.
אה, רגע – אם אני חברת ועד אני לא אמורה להיכנס לפורום הזה בשביל הכייף, נכון? חברי וועד לא אמורים לעשות כייף, ואם איפשהו תתפסי אותנו עושים את זה, מיד תשביתי לנו את השמחה. כמו עם גוף הפעילים, לדוגמה.
אני בוחרת לא לענות לך, ולא להתחיל להסתבך בהסברים, ולהקדיש שעות ארוכות על כל ניסוח של משפט, על כל פסיק ונקודה, כי זה מה שאת עושה לכל הודעה והודעה. את מצפה מחברי הועד מצד אחד להגיב בפורום באופן שוטף, ומצד שני להתנסח ברהיטות ובהירות מקסימלית, שאותה לא עושים גם אנשים שזהו מקצועם, כשכל אותו הזמן יש לנו הרבה דברים אחרים לעשות. חלקם לטובת האגודה, חלקם לטובת חיינו הפרטיים.
בניגוד אליך – אני לא יושבת מול המחשב כל היום. כשאני עושה דברים בשביל האגודה – אני עובדת עם אנשים, לא מתחבאת מאחורי המקלדת.
ומכיון שאני עובדת עם אנשים, לפעמים הם עסוקים, או לא זמינים או – רחנא ליצלן – טועים.
אם בכל פעם שמקלדתך נטפה עליי ארס הייתי מפנה את הזרם לכיוון הנכון במקום לספוג את הכעסים שלך – לא היו נשארים לי אנשים לעבוד איתם. אז לקחתי את האחריות הקולקטיבית וספגתי את הביקורת שלך בשקט, והמשכתי לעבוד עם האנשים שאכזבו אותי, וראו איזה פלא – כשמעודדים אנשים הם עובדים הרבה יותר טוב מאשר כשצועקים עליהם שהם לא עושים את העבודה ההתנדבותית שלהם כמו שצריך.בניגוד אליך, אני מאמינה בפניה אישית אל אנשים, ולא בהטחת "ביקורת" בפורום ציבורי.
מצחיקה אותי במיוחד העובדה שאת – שהעבודה שלך היא מילים – אפילו לא עוצרת לחשוב אפילו לשניה אם יש דרך אחרת לומר את הדברים, ומצפה שאם שוב ושוב תבעטי במוסכמות בדרך המגניבה הזו שלך אנשים יקשיבו.
לא, לא נראה לי שאנשים באמת מקשיבים. אני נכנסת לפורום וקוראת בו כי אני חייבת. אני לא מגיבה בו כי ממילא כל דבר שאני אכתוב את תנתחי ותפרשי ותאשימי את "הווועד" בכל דבר אפשרי, ותנטפקי כל שגיעט קטיו אפשרית.
-
זו בלי ספק דרך הרבה יותר נוחה להתייחס לביקורת מאשר להגיד, "וואלה, יכול להיות שפישלתי".
"ועד, אתר פרס גפן לא מתפקד כבר חודשיים. המיצוב שלו בגוגל יורד לביוב. לא דרוש זמן רב כדי לתקן את העובדה ש*לאתר אין ניווט*. צריך לעשות את זה *עכשיו*. תראו, גם יעל פורמן, שמבינה במיצוב אתרים בגוגל, חושבת ככה!"
"את סתם מטיחה בי ארס באופן אישי".בסדר, עדי, בסדר. הכל הטחת ארס. זה *לגמרי* תקין שאתר פרס גפן לא פועל במשך חודשיים, עם בעיה שניתנת לתיקון בתוך יום אחד (ושכל וובמאסטר ששווה משהו *היה* דואג שתתוקן באותו יום). זה *לגמרי* תקין שחברת הוועד שאחראית על פרס גפן – או כל חברת ועד אחרת, למעשה – לא תחשוב אפילו להודות שיש משהו לא בסדר בזה. זה *לגמרי* תקין שמאז שהעליתי את הנושא ועד היום, לא שמענו שום תגובה בנוסח, "אוקיי, איך מתקנים את זה מהר, כדי שזה יפעל?" זה *לגמרי* תקין שבכל פעם שהעליתי מצב בעייתי כלשהו בפורום הזה, הדרך היחידה שבה הוא יתוקן בזמן סביר (או בכלל) הייתה שאני אקח על עצמי לגייס את כוח האדם הדרוש ולדאוג לתיקון המצב בעצמי, ולא משנה אם יש לי או אין לי זמן ומשאבים לזה (דוגמה אחרונה: גיוס מנהל לפורום הסיפורים).
זה *לגמרי* תקין שהדבר היחיד שהיה לך בראש, מאז ועד עכשיו, זה שהעובדה שאתר פרס גפן – אחריות שאת לקחת על עצמך – לא מתפקד זו הטחת ארס מצדי. וכנ"ל לגבי כל דבר אחר שלא מתפקד. כן, הטחת ארס אישית, כלפייך. כי חלילה, זה לא שהיה שם משהו שצריך לתקן. זה לא שהיה שם משהו שצריך לתקן *בדחיפות* וכבר חודשיים שזה לא קורה, ובזמן הזה נגרם נזק לתוצרי עבודה של שנים, עבודה שגם אני הייתי מעורבת בה. לא. זה כי לי יש את התחביב האישי הזה להטיח בך ארס.
ו*בכלל* לא נראה לך שמשהו לא בסדר עם תמונת העולם הזאת. בכלל בכלל בכלל לא.אמרתי, עדי. לך ולכל חברת ועד אחרת: תמצאו מנהל פורום *מתפקד* אחר, ואני אוכל, בשמחה רבה, להפסיק לפקוד את הפורום הזה ולהשאיר אתכן לעשות את עבודתכן בשקט ובנחת. אף אחד לא יפריע לכן להשאיר אתר לא מתפקד במשך חודשים רצופים, או לדחות מטלות במשך חצי שנה, או להעביר את אותה מטלה עצמה במשך קרוב לשנה בין ארבעה צוותי עבודה שונים, ושהיא עדיין תישאר בשלב ה"ישיבות". אני לא *נהנית* לראות את הדברים האלה, וממש מעדיפה שהם יתרחשו מחוץ לשדה הראייה שלי, ואילו יכולתי להפסיק לקרוא את הפורום הזה, הייתי עושה את זה בשמחה. תמצאו מנהל קבוע במקומי (להזכירך, אני אמורה להיות מנהלת זמנית, שנועדה לפתור את פיאסקו הניהול שהיה כאן קודם, ולא הצקתי לכן עד עכשיו למצוא לי מחליף כי ידעתי שאתן עמוסות) שיודע את העבודה ושלא יתן לפורום הזה להידרדר לכלבים, ולא תהיה מאושרת ממני להפסיק ללכלך לכן את הפורום הנקי, החייכני והלא טורדני שלכן. כי פייר, לראות את כל זה עושה לי רע כל פעם מחדש.
-
-
זה האופן בו את מעבירה ביקורת שפוגע ברגשותיהם של אנשים מסוימים, ומחריד אחרים. לפני לא הרבה הודעות פנית לסופרת שבי לגבי ענייני אורך ואינפורמטיביות. הרשי לי לעשות אותו דבר איתך בענייני טון: הביקורת על הועד תמיד תוקפנית, מאשימה, חסרת סבלנות, חסרת אמון, ולעיתים קרובות אישית. ואז את מתפלאת שאנחנו לא דולות את הביקורת החשובה מהמלל הזה ומתעלמות מכל מה שעוטף אותו? זה לא כזה פשוט.
-
-
בואי אני אבהיר את הכוונה שלי ברמה הספציפית הזאת, וסליחה אם אשתמש בעצמי בתור דוגמה – זה מה שאני מכירה.
בתקופה ששירתתי בניהול אתר האגודה, צברתי בהדרגה כמה פעילים בעלי יכולות שונות בתחומים שהיו רלוונטיים לתפקיד. ידעתי, פחות או יותר, איזה אנשים יש לנו שמסוגלים לתחזק אתר וורדפרס, ובאיזה רמות. ידעתי, פחות או יותר, מי יש לנו בסביבה שאפשר להיעזר בו כגרפיקאי. ידעתי, פחות או יותר, איזה מתכנתים יש שהאגודה יכולה לפנות אליהם. והיה לי מושג די טוב מה הסיכוי שנוכל להיעזר בכל אחד מהם בכל זמן נתון (שיקולי זמן פנוי, שחיקה, עיסוקים אחרים וכדומה). זה היה מובן מאליו, כי מנהל אתר בהכרח נמצא בקשר מתמיד עם האנשים שהוא עובד איתם ועוקב אחריהם.
לא ידעתי מספיק, כמובן, כי מעולם לא הגעתי לנהל את אתר האגודה כמו שבאמת צריך לנהל אתר (חוסר זמן, חוסר משאבים, מה שזה לא יהיה). אבל בלי שמץ של ספק ידעתי על הדברים האלה הרבה יותר מכפי שידע על זה כל חבר ועד אחר, והידע, כמובן, הלך והצטבר.
מה שאני מטילה בו ספק – על סמך הניסיון שלי בעניין – זה שיש לך יכולת לשפוט איפה האגודה עומדת מבחינת כוח אדם בתחום הזה. לא רק לך – לכל אדם שלא עוסק בנושא הזה בצורה יומיומית ומקצועית, ולא נמצא בקשר מתמיד עם כוח האדם של האגודה בתחום. אין לך אפשרות לדעת אם מחר יתברר לך שהערכות כוח האדם שלך היו שגויות, כי האדם שחשבת שעומד לרשותך בעצם לא עומד לרשותך, ואת לא מכירה מישהו אחר שיחליף אותו. את לא יודעת מספיק על מי מתמחה במה.
אני לא מדברת באוויר, ראיתי את זה קורה. ראיתי מצבים שבהם הוועד לא ידע על אנשים שאפשר להקצות למשימות מסוימות, ופעילים (ביניהם אני) איתרו באופן ספורדי למדי את האנשים שיעשו את העבודה. הוועד לא יודע מספיק על כוח האדם המתמחה שעומד לרשות האגודה בתחומים האלה.
החשש הגדול ביותר שלי הוא שתתקבל החלטה על שינוי באתר שיתברר מאוחר יותר – כשיהיה מאוחר מדי – שלא רק שהוא לא באמת מתאים לצרכי האגודה, האגודה גם לא יכולה לעמוד בו לטווח ארוך, משום שכוח האדם הדרוש לא זמין באופן קבוע. כל מערכת שתדרוש תחזוקה עצמאית מצד האגודה תחייב גם יכולת של האגודה להתחייב באופן קבוע שמעתה ועד עולם יהיו לה *תמיד* אנשים שיוכלו לתחזק אותה. עד היום, זה פשוט לא המצב. לאגודה אין וובמאסטרים לאתרים שלה בכל רגע נתון. זה לא פוגע במגזין, כי הוא מתוחזק על ידי מישהו אחר באופן קבוע. זה כן פוגע בתת-האתרים שלה. וזו בעיה רצינית, שעלולה להיות *הרבה* יותר חמורה (וגרוע מכל – בלתי הפיכה) אם יהיה מדובר במגזין המרכזי.
-
-
הביקורת שלי על הוועד מתחילה תמיד בצורה רגועה יותר.
את מתייחסת לביקורת שנוגעת לדברים שלא נפתרים כבר חודשים על גבי חודשים, ואומרת, "ורד, כמה שאת תוקפנית!"
ובכן, אם פניתי לוועד לפני יותר מחודשיים, על בעיה שצריכה להיפתר מהר, והוועד אמר (כלומר, אם הייתה בכלל תגובה מצדו), "שטויות, זה שום דבר", ואחר כך, אחרי פנייה נוספת, אמר, "כן, בטח, זה יטופל", ואחר כך, אחרי פנייה נוספת, אמר, "זה יטופל מתישהו, ביחד עם המון בעיות נוספות", כשכל הזמן הזה הוא משדר שבעצם, זו לא בעיה רצינית, וזה לא דחוף, וזה לא עניין – ברצינות ציפית שאני לא אתעצבן באיזשהו שלב?דה פקטו, לאתר האגודה אין מנהל כבר שנתיים. האגודה מתכננת את החלפת השרתים שלה כבר קרוב לשנה, אם אני לא טועה (ודוחה פרויקטים בזמן הזה). אתר פרס גפן לא מתפקד כבר יותר מחודשיים, ואף אחד אפילו לא מסביר לנו מה לא בסדר עם האתר שכל כך קשה להחזיר לו את סרגל הניווט. כל הזמן הזה אנחנו שומעים מסרים מרגיעים בלי הפסקה.
באיזה שלב מותר לי להפסיק להיות רגועה ולהתחיל להתעצבן על זה שמורחים אותי? באיזה שלב מותר לי להתחיל לחשוב שזה שכבר חודשיים, חצי שנה, שנה, שנתיים מספרים לי שהבעיה או-טו-טו תיפתר, ושהנושא בישיבות, ושהכל בסדר, לא לדאוג, זה ממש ממש מרגיז? תני לי הערכה, לילי, אני אשמח לשמוע באיזה שלב לדעתך זה נהיה לגיטימי להתחיל לחשוב שזה ממש לא בסדר שהוועד מכחיש את קיומן של בעיות. וספרי לי, לילי, גם מה בדיוק מתקדם כשהפנייה לוועד נערכת בטון רגוע ובצורה חביבה, כי זכור לי, למשל, עניין הנהלת הפורום הזה, והעובדה שפניתי לוועד (ולחברי ועד אינדיווידואליים) במייל מאחורי הקלעים, בשקט, והעובדה שכאן אנשים מחו על מה שהלך בפורום בשקט ובחביבות, וכמה זמן לקח לפני שהעסק באמת קיבל טונים מכוערים – ורק אחרי שהעסק אכן *קיבל* טונים מכוערים, הוועד עשה משהו בנושא, אחרי חמישה חודשים של גועל נפש. אז אולי תספרי לי, לילי, על מידת היעילות שיש לפנייה בנימה חביבה ובמייל אישי לוועד? וכמה זמן צריך בנאדם להניח שזה ייקח לפניות החביבות האלה לעבוד?
כן, ברור שאני כועסת על הוועד *עכשיו*. הוועד מורח את הנושאים האלה כבר המון זמן, וכל הזמן הזה רק משדר מסרים מרגיעים בנושא ומבטיח שזה בטיפול. מה דעתך להפסיק עם גישת "הכל בסדר, הכל בטיפול" ולומר לנו, חברי האגודה, במפורש שכן, יש בעיות, דברים לא הולכים בדיוק כמו שהם צריכים ללכת, זה באמת היה צריך להיות מטופל כבר לפני המון זמן ולא הצלחנו לעשות את זה, ואנחנו מצטערים, אולי תעזרו לנו לפתור את זה? *את* לא היית מתעצבנת על בנאדם שבמשך חודשים מספר לך שהכל בסדר ומורח אותך בדברי הרגעה על זה שהכל יטופל?
-
ואולי כדאי שתעצרי רגע עם הפרנויה שלך, ותשאלי את עצמך אם משהו ממה שנאמר מוצדק. אולי באמת יש דברים שלא לגמרי בסדר, ואולי באמת את יכולה להרשות לעצמך להודות בפני חברי האגודה שמשהו לא לגמרי בסדר. לא ברמה האישית. לא את. אבל דברים שהיו צריכים להתבצע ולא התבצעו כראוי, וזו לא בושה ולא זוועה גדולה להודות בזה. העובדה שאת אפילו לא מסוגלת להודות שזה שאתר פרס גפן לא תוקן לא בסדר, ו*חייבת* לראות את זה כלא יותר מהתקפה אישית, מעוררת, לפחות בי, לא מעט שאלות.
-
להתעלם ממך ומהקנטרנות שלך כי הטונים שלך מעוררים בי רגשות עזים ושליליים, שלא אפרטם כאן אינה כמו אי הודאה בטעות.
וזה שלא בא לי – כן, שמעת אותי, לא בא לי – להתרפס בפנייך בכל פעם שאת כותבת הודעות תוקפניות עם טונים אישיים לחלוטין לגביי ולגבי התפקוד שלי, ומכילות גם משפט אחד או שניים לגבי עבודתי כחברת ועד לא אומר שאני לא מטפלת בנושאים, או שאני חושבת שהכל בסדר.
ואם עוד לא הבנת – לדבר הזה קוראים התעלמות. במופגן. ואני אחזור לעשות את זה עכשיו.
-
מלכתחילה את מתנהגת ככה. זה לא ש"עכשיו זה נהיה אישי" אז את מסרבת להודות שמשהו לא בסדר. מהפעם הראשונה שהעליתי פה משהו שלא בסדר בתחום שהוא – שומו שמיים – תחת אחריותך, מעולם לא אמרת "וואלה, משהו לא בסדר", מבחינתך זה היה אישי מהרגע הראשון שהעזתי לומר שיכול להיות שמשהו לא בסדר באופן שמטפלים בפרס גפן. למעשה, אני לא ממש חושבת שזכורה לי פה תגובה שלך על כל דבר שהוא שלא הייתה "זו התקפה אישית".
לא שזו רק את, כמובן. זו נורמת תגובה מצד הוועד באופן כללי. אנחנו מקבלים פה סיסמאות הרגעה באופן קבוע, וגם כשדברים נגררים במשך חודשים, ממשיכים לקבל את אותן סיסמאות הרגעה חבוטות, וכמעט אף פעם לא תשמעי תגובה של הוועד שאומרת, "וואלה, נכון, זה לא בסדר, לא הצלחנו לעשות את זה כמו שצריך". שזה דבר ש*היית* מצפה לשמוע מגוף שעושה דברים, כי אין אף אחד שעושה דברים ומצליח לעשות את כולם כמו שצריך. אבל לא, התשובה היא ש"זה בישיבות, כי צריך לדון בזה עד הסוף לפני שאפשר לבצע, אבל אל תדאגו, הכל בשליטה", גם כשמדובר בדברים שברור לכל בר דעת שזה לחלוטין לא סביר שהביצוע שלהם לוקח כל כך הרבה זמן.
תתעלמי, עדי, תתעלמי. זה בריא. חברי האגודה לא *באמת* צריכים לדעת שמשהו לא בסדר, כדי שיוכלו, אולי, לעזור לשפר אותו. חלילה, חברי האגודה צריכים לקבל את המסר המתמיד שהכל בסדר, השמש זורחת, הציפורים מצייצות והוועד מטפל בכל היטב, כדי שיוכלו לחזור לישון בנחת ולדעת שהם בידיים טובות. שזה, כמובן, מה שחברות הוועד רוצות, נכון? שחברי האגודה יחזרו לאפתיה המנומנמת שלהם בידיעה שמישהו אחר מטפל בכל מה שצריך לטפל בו, ולא יחשבו שאולי יש משהו לא בסדר שהם צריכים לעזור לשפר? כן, נראה לי שכן.
-
-
-
-
רק אם אני אומר "וואלה משהו פה לא בסדר".
אה, נכון. את מאמינה בדיבורים. לא בעשיה, חלילה.
וכיוון שנורא קל לדבר, את שופכת מילים ועוד מילים על כמה שמישהו לא בסדר. לרוב, בלי לבוא ולהגיד את זה באופן פרטי (ואת זה אני אומרת מניסיון שלי, אולי עם אחרים כן היתה תקשורת אישית), או בצורה ישירה, או בצורה ברורה. לא, רוב התלונות מתחילות בצורה עמומה משהו, ומתחילות לקבל צורה רק לאחר מכן. אבל איכשהו תמיד הצלחת להתנסח בצורה קנטרנית וברוטלית. וזה לא קורה רק חודשיים, אל תשלי את עצמך.
ואחר כך את מצפה שאותו בן אדם יגיד שאת צודקת (כי כשזה קורה את אף פעם לא חוגגת על הדם)?
ובאותו הרגע ממש יתקן את כל מה שדרוש תיקון – לא משנה אם זה אפשרי או לא אפשרי?.עד לימים אלו – בהם נמאס לי לשתוק ולהתעלם מההתנהגות הזו – האדם היחיד שהתעלמתי ממנו במופגן הוא את. אני לא מאמינה בעידוד התנהגות כזו, ובקפיצה לדום כל פעם של"ניג'ס" כפי שהגדרת את עצמך, יש זמן לכתוב בפורום.
-
אני לא פה כדי לחלק מחילות. מה אני, האפיפיור?
אני רוצה שיפסיקו למרוח אותי. אותי, ואת חברי האגודה האחרים. זה הכל. אני רוצה שיפסיקו לספר לי במשך חודשים שהכל בסדר, הכל בטיפול, הכל "בישיבות", כשבעצם דברים לא זזים בכלל. כשבמשך חודשים ארוכים מחליפים ארבעה (נדמה לי שאלה היו ארבעה, לא ישבתי לספור במדויק אבל זה הרושם שלי) צוותים שונים לצורך מעבר השרתים של אתר האגודה, ועדיין זה נמצא "בישיבות", אבל הוועד גורם לזה להישמע כאילו זה לגמרי בסדר ולגמרי תקין ולגמרי בשליטה – תשמעי, זאת מריחה.
ואני לא צריכה למחול לך – או לאף אחד אחר – על זה, כי זאת לא פגיעה *בי*, וכי אני לא חושבת שאת איזו חוטאת שצריכה להיענש או איזושהי תפיסה מגוחכת באותה מידה. ההתנהלות הזאת, של חוסר הודאה בדברים שלא עובדים כמו שצריך, זו פגיעה באגודה ובהתנהלות התקינה שלה מול חבריה, לא בי. ובאופן טבעי, אני לא אדבר איתך – או עם אף אחד אחר מחברי הוועד לדורותיהם – על העניין הזה באופן אישי, כי אני לא רוצה שתפתרו בעיה אישית שלי בשושו ובהיחבא, רק כי לי יש קו ישיר אל הוועד – אני רוצה שחברי האגודה יקבלו דיווח שמחובר למציאות ולא מורח אותם. וזה לא דבר שסוגרים "מאחורי הקלעים", כי מדיניות "מאחורי הקלעים" הזאת היא בדיוק מה שמוביל לזה שלא מוכנים להודות שמשהו לא בסדר מלכתחילה.
-
והאגודה תמיד נפגעת מזה שמישהו מתעקש להוציא את הדברים שלא בסדר מתחת לשטיח. עכשיו, תגידי לי מה האלטרנטיבה? להעמיד פנים שהכל כן בסדר, ולהשאיר את הדברים שלא בסדר מתחת לשטיח? לא יודעת אם את זוכרת, אבל בחודשיים אחרי שפרשתי מהוועד, אז, מזמן, הקפדתי לשמור על שתיקה מוחלטת בכל מה שנוגע לביקורת שהייתה לי על הוועד בכל פורום פומבי. לא אמרתי על זה מילה לא כאן, לא בבלוג שלי ולא בשום פורום אחר מלבד שיחות פרטיות, מתוך ההנחה שצריך לתת לוועד להשתקם, לאגודה להחלים, ולפורום להתיישר. נו, ומה יצא מזה? יצא מזה שאחרי שאנשים שמעו את מה שהיה לי לומר – באיחור ענקי, וכשכבר לא היה מה לעשות בנושא – הם נזפו בי ששתקתי, כי זה לא בסדר מצדי ששמרתי את הביקורת הזאת מחברי האגודה האחרים, שלא קיבלו שום מושג על הבעיות. וכן, זה היה נורא נורא מגעיל ולא נעים כשאמרתי את מה שהיה לי לומר (וזה גם היה מעט מדי ומאוחר מדי), אבל אלה דברים שהיו חייבים להיאמר, והיום אני ממש ממש מצטערת שלא אמרתי אותם מוקדם יותר.
אין דרך נעימה לומר דברים לא נעימים. אין דרך נעימה לנסות לנער אנשים שבמשך חודשים עסוקים בלנסות לשמור על אווירת הפרחים והפרפרים על ידי זה שהם מכחישים בעיות. אז מה את מעדיפה שאני אעשה, אמבר? שאני אראה דברים מקולקלים ומזיקים ואשתוק, רק כדי שהפורום הזה יישאר נעים? שאני אקבל את גישת הטיוח המתמשכת שעל פיה בעיות שלא נפתרות במשך חודשים הן דבר תקין לחלוטין ואניח לזה להישאר על מי מנוחות? שאני אפנה לאנשים בשו-שו ומאחורי הקלעים כדי שחס וחלילה משתתפי הפורום הזה לא ייחשפו לעובדה שמשהו לא בסדר, למרות שאני יודעת מניסיון שלרוב, דברים שנעשים בצורה הזאת לא מגיעים לשום מקום? (וראי את הדוגמה של הנהלת הפורום הזה עצמו, שלמרות פניות חוזרות ונשנות – לא רק שלי – דברים התחילו לזוז רק אחרי שהטונים נהיו גבוהים וסוערים). תציעי אלטרנטיבה. כי אני, האמת, די מיואשת מהדרכים החלופיות.
-
-
-
-
-
-
-
שזה מצב מתמשך כבר די הרבה זמן, ולמעשה זו אחת ההשגות שהעליתי בזמנו כשגיא וינר מונה למנהל (או מנהל טכני. או איש טכני. או אני לא יודעת איזה תואר הדביקו לו בסוף) אתר האגודה. שניהם מעולם לא היו ממש זמינים.
שלא לדבר, כמובן, על העובדה שלא מספיק לדעת כמה זמן פנוי יש לאיש מחשבים זה או אחר – צריך לדעת גם מה תחומי הידע הספציפיים שלו. הבחירה במערכת התחזוקה של אתר האגודה צריכה להתבסס, בין השאר, גם על הצפי למספר האנשים הטכניים בעלי יכולת באותה מערכת ספציפית. המערכת של טל כהן קלה ללמידה לכל אחד, גם מי שאין לו ידע מיוחד במחשבים. מערכות שדורשות תחזוקה קבועה ונרחבת בפלטפורמה מסוימת זה כבר עניין אחר.
-
