- This topic has 12 תגובות, 5 משתתפים, and was last updated לפני 18 שנים, 5 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אייקון 2006 כבר כאן, ושלושה סיפורים אחרונים לקראתו עלו בפרויקט "חלום בהקיץ": "מורדת", סיפורה של רותם ברוכין על מורדת ממחתרת החולמים ועל החוקרת שמנסה לדובב אותה, התפרסם במגזין בלי פאניקה; "נעלמים", סיפורו של אהוד מימון על חקירה משטרתית שמנסה לפתור סדרה של פשעי-חלום חריגים, התפרסם ב-ISF; ו"כי שרית ותוכל", סיפורה של ורד טוכטרמן על אדם המנסה להתמודד עם סיוטיו ולגלות את מקורם, התפרסם בפאה החמישית.
מורדת: http://www.blipanika.co.il/?p=1305
נעלמים: http://www.isf.co.il/article.asp?ref=1270
כי שרית ותוכל: http://p5.roleplay.org.il/content/?did=21&aid=b786a31b1bd198c5ef2d076cb3f1c8d6סיפורים נוספים אפשר למצוא בגיליון המיוחד של "חלום בהקיץ", להשיג בדוכן "חלומות באספמיה" בפסטיבל אייקון.
http://www.aspamia.co.il/scripts/prodView.asp?idproduct=96משחקי תפקידים במסגרת הפרויקט ייערכו במהלך פסטיבל אייקון.
http://2006.icon.org.il/event_list.php?categories=&category=79&p1=&p2=&p3=&round=&p4=90עוד פרטים על פרויקט "חלום בהקיץ" ניתן למצוא באתר הפרויקט.
http://dream.sf-f.org.il/שיהיה לכולנו אייקון נהדר!
-
מורדת הוא סיפור איכותי ומרתק, רותם יישר כוח
השאר היו מעוגנים מידי במציאות שלנו לטעמי האישי.כל הסיפורים טיפלו בתופעה כאילו היא הפתעה של השנים האחרונות ולא כאילו היא יכולת אנושית מוכרת מזה יובלות.
לטעמי זה היה פיספוס אבל אותי לא הבנתי את מטרת התרגיל.מכל מקרה זה הציג את ישראל בצורה קודרת ודואלית שבה צה"ל מנסה בכל כוחו הנואש להציל את העם מצד אחד ומצד שני מתדרדר לעריצות בעל כורחו מהסוג הגרוע ביותר.
מעניין מה היה קורה אם התרגיל הבא היה על סגנונות כתיבה במקום על נושאי כתיבה.
כמו למשל לכתוב סיפור בסגנון גותי
זה תמיד רעיון שמעלה חיוך על פני. -
הרעיון בפרוייקט הוא שבערך בתקופה שלנו אנשים מתחילים לקבל את היכולת הזו להגשים חלומות. לכן כשהסיפור מתרחש ב"עתיד הקרוב" תכונת הגשמת החלומות היא אכן הפתעה. כשהסיפור מתרחש ב"עתיד הרחוק" זו כבר תופעה מוכרת וידועה. ומה שיפה בחוברת זה שיש מגוון גדול מאוד (אני בעצמי רק בהתחלה שלה וכבר ראיתי את זה).
תרגיל "סגנונות" יכול לדעתי מאוד לשעמם. חשבי על עשרה סיפורים כולם באותו סגנון.
-
בקשר למציאות הקודרת – את מדברת רק על הסיפור שלי, נכון? כי שני הסיפורים האחרים לא עשו שימוש בצה"ל (בזה של אהוד המטפלת בחלימה היתה המשטרה).
וכמו שיעל אמרה, את צריכה לקרוא קצת על העולם, או בגיליון, או בערכים של המילון: http://dream.sf-f.org.il/lexicon/doku.php?id=%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F
יש שם קו זמן ברור ומפורט שעוזר להבין לאן כל אחד שייך את הסיפור שלו (לפחות בקווים כלליים), והתקופות באמת שונות ומגוונות ומאפשרות לכתוב סיפורים שמתייחסים למימוש חלומות בצורות שונות לחלוטין.
למעשה, אם כבר, היה מצויין לדעתי אם העורכים של המילון היו ממשיכים את מה שעשו עם הסיפור של לביא ומסווגים את כל שאר הסיפורים לתקופת הזמן שלהם (יש בטח כמה שיכולים להתאים ליותר מאחת, אבל זה גם בסדר). אפשר גם לציין לאיזו תקופה הסיפור משתייך בהקדמה לסיפור עצמו (אם כי זה כבר פחות חשוב). אני למשל כתבתי את "מורדת" מתוך מחשבה ברורה על "שנות ההתגלות", (אבל בדיעבד בוודאי מתאים יותר ל"שנות ההסלמה"), ואת הסיפור שלי בגיליון הפרוייקט ("עולם מושלם") ניסיתי להתאים ל"תקופת ההתאוששות" או ל"עידן השגרה".פרוייקט שמבוסס על סגנונות כתיבה זה מעניין, לדעתי, אבל אני יודעת שאם תגידי לי "תכתבי סיפור בסגנון גותי" לא יצא מזה כלום. רעיונות ועולמות הם מה שמניע כותבים (טוב, אותי, לפחות), ונותן להם את ההשראה ואת הסיפור.
לעומת זאת, אם תקחי רעיון אחד מסויים, או עלילה אחת, ותתני לעשרה כותבים לכתוב את אותו דבר בסגנון שלהם – זה אולי יהיה מעניין. -
-
-
-
בשבילי זה מתחיל מהצבעים. שחור לבן ואדום.
הרבה שחור, מעט לבן וגוונים של אפור כאשר אדום של דם מופיע להדגשה.
זה גם סגנון הלבוש.
כסף יופיע יותר מזהב, קטיפה שחורה ובטנה אדומה, שיער שחור, עור לבן…גותיקה זה גם סגנון ארטקטורה מוכר. על זה אפשר לחקור בצורה מסודרת בספרי היסטוריה. וגם להתרשם. תמונות יפות.
המטרה של רבים מהמבנים הגותיים הייתה להרשים. לגמד את האדם מול התפארת האלוהית המוחשית, לא רק הפילוסופית.גותיקה זו גם פילוסופיה, אצולה מול צמיתות, מחוייבות מלידה לעומת זכות מלידה, שיא התרבות מול הבורות הדלה, חיים קשי יום רוויים ביראת שמיים למרות הידיעה האמיתית שיש דברים גרועים ביותר כאן קרוב קרוב והמלאכים רחוקים רחוקים. חיים קלים אינדיבידואליים נצלניים של חשיבות עצמית מלידה רווים בתחושה שהכל מגיע לי והמחר ישעמם בדיוק כמו האתמול.
גותיקה זה גם שדים ומלאכים. גותיקה תמיד הלכה יד ביד עם העקרונות הדואליים ביותר של הנצרות. גותיקה היא קו התפר המעורפל בין הגהינום לעולם בני התמותה כאשר גן העדן רחוק מתמיד ואורו זוהר קלושות דרך העננים הכבדים. מספיק בשביל שנדע שהוא שם, לא מספיק כדי לקרוא ללא עזרתו של נר.
השדים הם כאן והם תמיד שמחים לעזור, עם מחיר כמובן. המלאכים צופים אבל ירדו לעזור רק לקדושים שבקדושים ברגעים הקשים ביותר וגם זאת רק לאחר מבחנים אכזריים של חוסר שבירה.גותיקה זה גם כל דבר ישן ועתיק. אבק ומוות וטחב ודברים ששמנו רחוק מהעין כדי שישארו רחוק מהלב, רק שהם תמיד חוזרים להטריד בחלומות. גותיקה זו תרבות מתפוררת לאבק שמנסה עדיין לעטות עליה שריד של כבוד עצמי למרות שימי הזוהר חלפו מזמן. טירות עתיקות מתפוררות להן מהזנחה, בין אם בגלל שבעל הבית עני מכדי לתקן אותן ובין אם בגלל שבעל הבית מטורף מכדי שיהיה לו אכפת… או גרוע מכך…
יש המון מה לכתוב בתוך הז'אנר הגותי, המון סיפורים לספר.
רק צריך להביט נכון דרך כדור הקריסטל הסדוק הזה… -
-
-
-
-
-
