- This topic has 43 תגובות, 16 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 2 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
משובים וסקרים כאלו מתאימים לדעתי לתקופה מסויימת אחרי בחירות. כדי ללמוד את דעתם של החברים, ולדעת מה להוסיף ולשפר לפי רצונם של החברים.
לעשות דבר כזה לפני בחירות הוא חסר טעם, במיוחד בגלל שאחרי הבחירות יתמנה ועד חדש (ולא משנה אם אותם אנשים יבחרו או לא) והמשוב לא יהיה רלוונטי כלפיהם (בגלל שזה יהיה ועד אחר)
לכן הצעתי, שאם נורא מתעקשים לקיים כזה משוב, יש לבצע אותו באמצע "קדנציה" ולא בסופה. -
-
-
-
-
-
-
-
-
סקר באינטרנט, לאנשים שלא מתרוצצים באינטרנט…
כן, יש לי דרך טובה יותר.
יבואו כל בעלי הדיעות וההצעות לאסיפה, יעלו את רעיונותיהם, ישמעו את תגובות החברים, ואם ירצו לעשות סקר, יעשו במקום הצבעה.
נשמע לי הרבה יותר הגיוני מאשר לעשות סקר באמצע תקופה.
אם זה יהיה באינטרנט, לא כולם יענו, אם זה יהיה בדואר, לא כולם יענו. הסקר בכל מקרה לא יהיה מייצג. ואז מה טוב בו?חוצמזה אנחנו מדברים על ועד שפועל שנה.
באמת נראה לך שסקר אחרי שלושה חודשים יכול לשקף את פעולות הוועד?
וסקר אחרי תשעה חודשים, נו, כמה זמן בדיוק יהיה לוועד כדי לשנות את תיפקודו?בקיצור, הצעה מיותרת לדלעתי.
-
חברי האגודה רשאים להעביר ביקורת, כמובן, אבל רק בבחירות, או בפניות לחברי הוועד, או בפניות לוועדת הביקורת, או בפורום הדיונים. סקרים הם נושא מיותר לחלוטין.
מספר חברי האגודה הוא מצומצם. לאור זאת, חברים שיש להם מה להגיד, בלהט, חייבים לראות את עצמם כמועמדים לוועד. אם היו לנו 5000 חברי אגודה, נו, אז הייתי מפריד קצת יותר בין הזכות להעביר ביקורת לבין החובה לעמוד לבחירה. אבל לאור היותה של האגודה מונה פחות מ 500 חברים, דומני כי יהיה זה רק לטובת האגודה, אם חברים המוחים על תפקוד הוועד, ירוצו לנסות למלא בו תפקיד.
*עכשיו*, אל תטעו בדברי. אני *לא* אומר שכל מי שמעביר ביקורת חייב לרוץ לוועד, אחרת הוא צריך לסתום את הפה ולהגיד אמן. אבל יש הבדל בין ביקורת, לבין השתלחות, יש הבדל בין ביקורת לבין איומי עזיבה ופרישה. אם היו לנו 5000 חברים, ניתן היה להניח כי בקרב הקבוצה החושבת X יימצאו שלושה אנשים שבאמת אינם יכולים, או ראויים, או מתאימים להיות בוועד, אבל הם ימצאו מתוך הקבוצה שלהם מישהו שכן ראוי, כן יכול וכן רוצה להיות בוועד. אבל עד לרגע בו יהיו לנו 5000 חברים, מוטלת החובה המוסרית על מי שחושב X ואין בקבוצתו מישהו אחר היכול יותר ממנו, או הראוי יותר ממנו, או המתאים יותר ממנו להיות בוועד, לרוץ בעצמו לוועד, כדי, בין היתר, לגייס חברים נוספים לאגודה החושבים כמוהו.
-
את הצעתי כשיטה להקמת מפלגות בתוך האגודה.
מי שחושב בלהט על נושא הקרוב לליבו בשונה מהוועד למשל, והוא אינו יכול, או רוצה או מתאים לרוץ לוועד, יכול להכריז על הקמת מפלגה שתישא על דיגלה את מה שיימצא לנכון, ואז לנסות למצוא בין התומכים לרעיונותיו מישהו שכן רוצה ויכול להיות בוועד, מטעם מפלגתו.
ואם לא יימצא מישהו כזה, אז או שהוא ירוץ בעצמו לוועד, כמו שהצעתי בהתחלה, או שהוא יגייס חברי אגודה חדשים בעלי רצון ויכולת לרוץ לוועד.חוצמזה, לא כל חברי האגודה נדרשים לכישורי ניהול מעולים. אפשרי בהחלט שאחד או שניים בוועד יהיו נטולי זמן או כח או כישורים מלאים לתפקיד. שיבואו רק לישיבות הוועד העוסקות בנושאים הקרובים לליבם. אם מספיק מחברי האגודה ייתמכו בחבר וועד שיצהיר כי הוא יבוא רק לשתי ישיבות בשנה, ושהוא לא מתכוון לעשות כלום במהלך השנה, פרט לקידום נושא X הקרוב לליבו, זה וודאי אומר כי מספיק חברי אגודה תומכים ברעיון כזה.
אני לא רואה סיבה למה אנשים ימנעו מעצמם לרוץ לוועד בנסיבות אלו.
-
סקר אינטרנטי (במנגנונים הקיימים כיום ובכלל) סובל מהמגרעות הבאות:
א. אין כל דרך לוודא כי המשיבים הם אכן חברי האגודה
ב. אין כל דרך לוודא באופן *מוחלט* כי אותו אדם לא ענה מספר פעמים
ג. הסקר, כפי שהוצע, אינו ממוקד מספיק (נניח ש-60% מרוצים מתפקוד הועד, או שרק 40% מרוצים ממנו – *אז מה*? מה נעשה עם המידע המופלא הזה?)
הדרך הנכונה, לדעתי, היא שאלון משוב ובו מספר גדול של שאלות ספציפיות כמו גם מקום להערות. טופס כזה נתן להדפיס ולשים בדוכן האגודה באיקון, כמו גם להעלות לאתר ולצרף למכתב החדשי. בדרך זו נקבל מקסימום מידע ממקסימום חברים.
אני מתנדב בזאת לעזור בהכנתו של טופס משוב שכזה (לעזור, קרי – לשתף פעולה עם עוד מישהו, עדיף מהועד, כיוון שאיני מכיר את כל היקף הפעילות). -
-
לכל אורך הדרך תמכתי בסקר מודפס, באייקון. לא קראת את ההודעות שלי?
ואני חושבת שזה אינטרס של הוועד לשמוע מה יש להמוני חברי האגודה להגיד. לא רק לקהילת האינטרנט, ולא רק למכורים מכולם, שטורחים לבוא לאסיפה השנתית.
אתה שוב ושוב מדבר כאילו שכל תפקידו של הוועד זה להיבחר מחדש, ושזה כל מה שעומד לנגד עיניהם. ככל שאני יודעת, מה שעומד לנגד עיני הוועד זה לקדם את האגודה, קודם כל. לפיכך, ככל שאני מבינה את זה, את חברי הוועד אמור לעניין מה חושבים כלל חברי האגודה, אפילו אם זה לא ישפיע על בחירתם מחדש או אי בחירתם.
החברים באגודה הם לא חברים שבויים. כשאדם לא מרוצה מתפקוד האגודה, ולא מרוצה מזה בצורה קיצונית, בדרך כלל הוא לא יבוא לאסיפה השנתית ויצביע נגד הוועד הנוכחי – הוא יפסיק לשלם את מיסי החבר שלו. זה מה שצריך להדאיג את כולנו, ואת חברי הוועד בפרט, לא השאלה אם יצביעו להם או לא יצביעו להם באסיפה השנתית. מכיוון שכך, נדמה לי שהפוליטיקה של הבחירות לוועד *קצת* פחות חשובה מאשר לשמוע מה יש לחברי האגודה להגיד. -
-
-
-
אני אומר: חברי אגודה שרוצים לשנות משהו, שיבואו לאסיפה.
את אומרת: לא בא להם. אבל הם יבואו לכנס, וימלאו דף משוב.אני אומר: חברי אגודה שרוצים לשנות משהו, שיבואו לאסיפה.
את אומרת: הם התייאשו. הם עלולים לעזוב את האגודה.WELL
אני לא מתכוון להחזיק בכח אף חבר אגודה שלא מוכן לטרוח לעשות *אחד* מהבאים:
לבוא לאסיפה
לכתוב בפורום האגודה באינטרנט
לפנות לאחד מנציגי הוועדואת מתכוונת לתת להם סקר. או יהה. זה מה יחזיק אותם באגודה.
בא נעשה את זה פשוט. תפקידו המינימלי של חבר אגודה זה לבוא להצביע. זו *חובתו היחידה* לאגודה. (חוץ מתשלום דמי החבר, כמובן). מי שלא בא לאסיפה, (ואין לו תעודת מחלה בתוקף ו/או אישור מההורים/אישה/ילדים ו/או צו מילואים בתוקף) שמועדה ידוע מספיק מראש, כמו אמר "לא מעניין אותי מה יהיו תכני האגודה בשנה הבאה, ועל מה ישים הוועד דגש בשנה הקרובה". עם כל הכבוד, אותי לא מעניין מה יש לאותו חבר להגיד בסקר.
משל למה הדבר דומה? לכף שרוב אזרחי המדינה לא יצביעו בבחירות הארציות, אבל יענו בפרוטרוט לסקרי דעת קהל, ואחר כך יתפלאו למה הממשלה לא משנה את דעתה עפ"י הסקר האחרון.אני ממש מצטער שלא הבהרתי את עצמי קודם. או שלא הבנת אותי.
*תפקידו של הוועד להבחר מחדש* הוא *אמצעי* ולא *מטרה*. לכן, תפקידו של הוועד להבחר מחדש הוא מה שיאפשר לו לקדם את העניינים הספציפיים המעניינים אותו בשנה הבאה.
את אומרת שתפקידו של הוועד הוא לקדם את האגודה. נכון. אבל אני הולך צעד קדימה, ושואל מה ייחשב לקידום האגודה? את חושבת א'? הצביעי למשה. את חושבת ב'? הצביעי לזלדה. ולכן, ברור כי הבחירות עצמן, אף שאין הן מיועדות כדי לרומם, לפאר ולקלס את חבריו, נועדו כדי להביע את בחירת החברים בדרכה העתידית של האגודה.לא היה ברור? ננסה שוב.
מועמד- ג'קאסס- שיתוף מס"ב-קדילאק לכל- וואט-אבר-מתחייב לישיבות
א' + – + + כולן
ב' + + + – 4
ג' – – – – 1
ד' – + – + 0מובן?
וכל חבר יצביע בעד המועמדים המקיימים את העקרונות החשובים לאותו חבר.
*זה* הסקר!אשמח לעמוד לרשותכם בתשובות לשאלות נוספות במידת הצורך.
-
-
-
האגודה הזו נוהלה הרבה זמן על יסוד אידיאליזם. כל פעם ששאלו אנשים "אבל מה מקבל אדם שחותם על כרטיס חבר באגודה?" הם קיבלו את התשובה "את ההזדמנות לעזור לקדם את המד"ב בארץ".
למרבה הצער, התברר שמספר האנשים שהנימוק הזה עובד עליהם קטן באופן מצער. משום מה, הרבה אנשים חברים באגודה לא מטעמים אידיאולוגיים, אלא בשביל הכיף. הם לא מרגישים מחויבים להצטרף לרזיסטאנס. הם לא מרגישים מחוייבים לבוא לאסיפה השנתית. הם לא מרגישים מחויבים, למעשה, לעשות שום דבר, חוץ מלשלם את המאה ש"ח לשנה, ולתת לאגודה מספר כזה או אחר של חברים שהיא תוכל להשתמש בו כדי לומר לגופים רלוונטיים, "רואים? יש לנו כך וכך חברים. שווה להשקיע בנו".
אני מעדיפה לחיות במציאות. במציאות – כמו שאני מכירה אותה – יש באגודה בסביבות 200-250 חברים שלא מגיעים לאסיפה השנתית. הרוב. האם אנחנו רוצים לדעת מה החברים האלה חושבים, או שמצדנו הם יכולים ללכת להתעטש? איש איש ושיקוליו הוא. -
האם אותם אנשים יקרים שלא באים לאסיפה השנתית, יבואו בכלל לאייקון, ואם כן, האם הם יטרחו למלא את גלויית המשוב, שתצריך מגוון פעולות כמו ישיבה, אחיזת עט, חשיבה, כתיבה ושילשול הגלויה לתיבה המיועדת, ולא ימצאו עניין רב יותר בהשתתפות באסיפה העשויה להבטיח הופעה מרהיבה של התלהטות יצרים, צעקות, בדיחות ושאר אלמנטים מושכי קהל?
אבל, אם את רצינית, אני הייתי מציע להוסיף לסקר שלוש שאלות:
…
12. כיצד הגעת לאגודה? היכן שמעת על פועלה?
13. האם את/ה מגיע/ה לאסיפה השנתית? אם לא, מדוע?
14. מדוע אינך מצביע ומשפיע על הרכב הוועד?אבל, הבעייה שלי היא אחרת.
נניח שאת מתקבלת כחברה בוועד, על בסיס מצעך כי אין להיפרד ממס"ב.
יומיים למחרת את מקבלת את גלויות המשוב, ומהן עולה כי רוב חברי האגודה מעוניין בהיפרדות ממס"ב. מה תעשי? התרגישי מחוייבת לקיים החלטות של אנשים שלא טרחו להצביע? התרגישי מחויבות לקיים החלטות של אנשים ההפוכות למצעך הרישמי?
האם את חושבת כי עלייך להתחשב ברוב החברים הדוממים, ולהעדיף אותם על פני אנשים *שטרחו ובאו לאסיפה, והצביעו עבורך?* -
-
שלמה של קבלת החלטות שמבוססת על מידת החשיבות שלהן לאנשים.
התיאוריה אומרת (באופן מאוד כללי) שאם מישהו (נגיד פוליטיקאי שצריך להחליט בין דעות סותרות של הבוחרים שלו או גננת שצריכה להחליט איך לפייס שני ילדים רבים) שצריך להחליט בין שני אנשים, אחד הקריטריונים להחלטה הוא המידה שבה ההחלטה חשובה לאחד הצדדים – הרעיון הוא להעדיף את מי שההחלטה חשובה לו יותר.
כשמעבירים את העקרון הזה למשחק פוליטי (ולא משנה אם מדובר בפוליטיקה ברמה ארצית, מקומית או באגודה למדע בדיוני ופנטסיה), המשמעות שלו היא שלפעמים יש עדיפות לדעות של קבוצת מיעוט בתנאי שמדובר בהחלטה שחשובה מאוד לאותה קבוצה, אבל חשובה הרבה פחות לקבוצת הרוב.
ואיך יודעים מתי החלטה חשובה למישהו? לפי מידת המאמץ שהוא עושה כדי לקבל אותה. לפי ההגיון הזה, אדם שהולך להצביע (ושוב, לא משנה אם מדובר בבחירות הארציות, המוניציפליות או בבחירות לאגודה) דעתו צריכה להחשב יותר מדעת המיעוט הדומם הלא מצביע, וזה כיוון שהמאמץ האקטיבי שהוא עשה בללכת להצביע מעיד על כך שהנושא חשוב לו יותר מאשר לאחרים.
-
מה שעולה מהסקר. אבל סקר כזה יכול לתת לו מושג מה אנשים רוצים.
מבחינות רבות, אני יכולה לקבל את זה שאנשי הוועד מחליטים החלטות בניגוד לרצון חלק מאנשי האגודה. למה? כי הם שם, כי יש להם את כל העובדות ביד, וכי הם מכירים את החומר קצת יותר טוב מכפי שמכיר אותו חבר האגודה הממוצע. זה לא משנה את העובדה שסקר כזה יכול לתת לחברי הוועד מידע חשוב לגבי רצונות אנשי האגודה.
ואגב, אני לגמרי לא מאמינה שאם אכן יהיה סקר, זו תהיה התוצאה. אני מאמינה שהרצון הנחוש להיפרד מהמועדון לשלום הוא של קבוצה קטנה של אנשים, ושרוב חברי האגודה (בהנחה שיש להם מספיק מידע על הבעד והנגד) יעדיפו להמשיך לשתף פעולה עם המועדון. -
-
-
-
-
