- This topic has 24 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
אני רוצה לסכם קצת ולהגיב על הדיונים שנערכו כאן לאחרונה, ועל טענות שונות שהועלו.
קודם כל, למי שחדש ולא מכיר את הנפשות הפועלות: אלי אשד, תומך מובהק של ספרות ישראלית, ובעל הגדרה נרחבת למד"ב. הגדרה נרחבת מדי, שאיש, למיטב ידיעתי, אינו מכיר בה.
אלי הרשטיין – תומך בספרות הישראלית בצורה יותר סולידית.ובכן, הטענות שהועלו בדיון הנוכחי הועלו בצורה זו או אחרת בעבר. הבעיה היא, כפי שכבר צויין, שאלי אשד לא מסכים ולא יסכים לשום ויתורים בעמדותיו. גם לאחר תשובות מנומקות, דיונים ארוכים וחסרי תוחלת והעלאת הודעות חוזרות ונשנות, הוא דבק בדעותיו ולא מוכן לקבל דעות שונות.
אוקיי. זכותו. אבל לאחר שנערך דיון, נערכו דיונים בוועד האגודה, והתקבלו החלטות, מן הראוי שיקבל זאת. אבל לא… ההודעות ממשיכות, וכדי למשוך תשומת לב ההודעות הופכות לאישיות נגד חברי הוועד או חברי וועדת פרס גפן. וזה לא מקובל. התוצאה – נוצר אנטגוניזם נגד האיש ובאופן טבעי גם נגד דעותיו. ואת זה, מסתבר, הוא לא מפנים, וחבל.
רוצים להתדיין בפורום זה? בבקשה. רוצים להעלות מאות הודעות שאומרות אותו דבר? בבקשה. אף אחד לא יסתום פיות.
אבל, לחברי הוועד, או לחברי וועדת פרס גפן, יש את הזכות המלאה לא לענות. כמובן שכל דעה שיביע חבר וועד או בעל תפקיד אחר, מובעת על דעתו, ואינה מהווה החלטה רשמית של הוועד, אלא לאחר הודעה רשמית כזו. וכמו שזכותם לענות, זכותם גם לא לענות.
התוצאה – מדיון ענייני ההודעות הופכות להיות אישיות וביקורתיות כדוגמת "למה הוועד לא עונה", ומהר מאוד הדיון הופך להיות אישי ולא ענייני.
חבל.
הוועד וחבריו, כזכור, אינם מקבלים משכורת מהאגודה, ומן הסתם רובם עסוקים גם בעניינים אישיים. הוועד מתכנס לפי הצורך ובהתאם לאפשרויות ולזמן הפנוי שלרשות חבריו. אז, מתקיים דיון בעניינים שעל הפרק. מה לעשות, וייתכן שישיבת בוועד תהיה חודש לאחר שנשאלה שאלה בפורום, והתשובה, או ההחלטה, תגיע לאחר מכן. צר לי שאנשים לא מסוגלים לקבל עמדה זאת, ודורשים תשובה מיידית.
חברה, זה לא הולך ככה.
ההחלטות יגיעו בזמן הראוי. קל מאוד לשבת בבית ולהקליד. קצת יותר קשה לצאת מהבית, לנסוע, להגיע לישיבת וועד בערב, לדון ואח"כ לחזור.מתוך כל אלה, אני לא רואה סיבה לענות לשאלות או הודעות קנטרניות. תאמינו לי, חברי הוועד קוראים כל הודעה בפורום, וקיימת התייחסות. לא תמיד היא פומבית, לא תמיד היא מיידית, ולא תמיד היא תמצא חן בעיני השואל, אבל התייחסות קיימת ותהיה.
לענין עצמו: דעתי האישית היא להוסיף קטגוריה נפרדת לספרים מקורים ישראליים, ללא מיון מאיזה הוצאה. ואני מדבר על ספרי מד"ב או פנטסיה מובהקים, ולא כל מיני שמונצעס איזוטריים, שרק אדם אחד עשוי להחשיבם כמד"ב. נשקול להרחיב את זמן ההוצאה ליותר משנה, לפחות בפעם הראשונה. אבל כמובן שזו דעתי האישית, והיא שקולה לדעת כל חבר וועד אחר.
מה שכן, אני מתכוון להציע שיפורסמו מספר המצביעים לקטגוריה זו, והמבין יבין.
פרופר לעניין הפורום: אנו מודים למנהל הקודם ובלה בלה. מאחר והוא פרש, אני לא מוצא טעם לדון בפעולותיו בעבר, בצדקתן או בחוסר צדקתן.
הודעות ענייניות בפורום לא ימחקו. הודעות פוגעות או אישיות, יוסרו מייד. שוב: הודעות שעיקרן או חלקן הינו התייחסות אישית לממלא תפקיד באגודה, תכונותיו, גילו, מינו או מוצאו – יעלמו מיידית.
כל חבר אגודה רשאי להביע את דעתו ועמדותיו ללא חשש מחיקה. הודעות חוזרות ונשנות באותו עניין – יישארו. שמבקרי הפורום יביעו את דעתם על הנושא. תהיה הצפה – חבל. הודעות מעניינות קודמות יילכו לאיבוד – חבל עוד יותר, אבל זה מה שיהיה.מנהל הפורום בפועל כרגע, ניר יניב, הוא מנהל האתר. מינויו זה (לפורום) הינו זמני בלבד, עד למינוי מנהל/ת פורום חדש. ביקשתי ממנו למתן את התבטאויותיו.
-
כיוון שגם אני, כמו כל משתתפי פורום זה, זכאי להביע את דעותי הפרטיות כאן, וכיוון שנוצרה אי בהירות מסוימת באשר לאופי דברי (כלומר – אני כוונתי לדבר כחבר אגודה מן המניין *ולא* כממלא תפקיד, והייתי בטוח כי הדבר מובן לכולם), אני מתחיל בזאת לסמן את כל הודעותי כחבר מן המניין במילים [לא בתפקיד]. כל הודעה המסומנת באופן זה מכילה את דעותי האישיות שלי, ניר יניב, כחבר אגודה מן המניין, ללא כל קשר לתפקידי (הזמני, אני מקווה) כמנהל הפורום הזה.
על מנת להדגיש את הדבר ביתר שאת, ולמען כל המתקשים שבכאן, הריני לשים את הסימון שנית לפני דברי הבאים:
[לא בתפקיד]
יפה.
אם כן, אני שב ועומד על דעתי – לחברי הועד עיסוקים טובים יותר משיחות זמנם בויכוחים עקרים עם חברים עקשנים. אני תומך בכל מאודי בגישת "באתי-קראתי-שקלתי-הגבתי_פעם_אחת-פעלתי-הלכתי". תפקידו של הועד, בסופו של דבר, הוא *להחליט* ו*לבצע*, לא ללקק לחברים.
וכן – זכותו *וחובתו* של הועד לבצע את החלטותיו שהושגו לאחר שיקול דעת, *גם כנגד* דעתם של חברי האגודה. אין בזאת לומר כאילו לא יכולות בקשות והמלצות של החברים למצוא דרכן אל הועד ולהשפיע, ובמקרים רבים אכן התבקשה עזרת החברים וכן השפיעו הודעות שנכתבו בפורום זה ובאחרים, אך הועד, בסופו של דבר, מחויב *לפעולה* ולא לדיון בה. -
נראה שעיקר הביקורת עלי הוא בטענות שאני חוזר על עצמי והטענה שאני מתקיף אישית אנשים אחרים. .
מדוע הועלו טענות אני חוזר על דברים שכבר היה עליהם דיון בשנה שעברה וגם לפני שנתיים?
מדוע להעלות שדים ישנים מרבצם ? למה סתם להרגיז אנשים ולגרום להם התקפי טירוף ?
מדוע ? כי מאז יצאו לאור ספרים חדשים שאני חושב שמן הראוי להביא אותם לידיעת ועדת הפרס שאינה מודעת להם כלל,יש מצב חדש . משום כך הדיון נפתח מחדש .
הושמעה גם הטענה שהויכוח הזה אינו מעניין כלל את הקהל הרחב , על הטענה הזאת עניתי למטה ,לא אחזור על התשובה.
הושמעה גם הטענה שאני תוקף אנשים אישית . למיטב ידיעתי ( ואפשר לבדוק זאת ) לא תקפתי איש אישית אני כן תקפתי את הוועדה כגוף אחיד אבל לא התקפות אישיות על אנשים בודדים כלשהם ,להוציא הערה ספציפית על רני וההערה הזאת שוב הייתה קשורה לנושא שדנו בו ולא לנושא באישיותו וכו' ( אני בכלל לא מכיר את רני).
אני מקווה שחברי הוועדה ידונו בטענות שהעליתי ושהן בהחלט תקיפות ויחליטו על קבלת קטגוריה חדשה אחת או יותר. אני בכל אופן מרגיש שהנושא מיצא את עצמו ולא אעסוק בו יותר עד שיתחילו הנדיונים לפרס גפן בשנה הבאה. -
מבחינתי אין זה משנה כלל אם חברי הוועד היו מגיבים בצורה עניינית מגיבים בזעם או שותקים כדג, אם כי כמובן האפשרות הראשונה עדיפה . לי יש טענות מסוימות שאני מעוניין שהקהל הרחב ידע אותם והם הועלו . אם חברי הוועדה היו מגיבים בצורה עניינית היה מתפתח דיון. אם לא הטענות נמצאות שם לידיעת הקהל וזה הדבר החשוב. אם הטענות החשובות בעיני היו נמחקות מסיבה כל שהיא הם היו מופיעות בפורום או בפורומים אחרים .
-
-
אני מסכימה עם רוב דבריך.
רק דבר אחד: אני חושבת שזה לגיטימי לחלוטין שאלי "מנדנד". יותר מזה, במידה רבה אני אפילו חושבת שהוא צודק. נכון, הצורה שבה הוא עושה את זה מעוררת אנטאגוניזם וחותרת תחת המטרה שלו, אבל עדיין אני חושבת שאין שום סיבה ממש טובה לא להוסיף לפרס גפן ספרות מד"ב ישראלית. הסיבה העיקרית שנמנעתי מלבטא את זה בויכוח האחרון היתה החשש שלי (שאני חושבת שבעקבות החידושים דהיום בפורום אורט יכול להיות מובן) שזה ייתפס כאינטרסנטיות.
אני מסכימה, הכי קל לי להגיד "צריך להוסיף קטגוריה" כשאת העבודה בתכל'ס עושים אנשים אחרים. אבל ממתי תוספת עבודה היתה באמת שיקול במניעי האגודה?
-
-
-
מתווספת השנה, יחד עם עם עוד כמה קטגוריות (שאינן קשורות ליצירה ישראלית), אלא שרוב חברי הועד סבר, ובצדק מסוים, שעדיף ללכת לאט ובטוח. לכן הוחלט להוסיף קודם כל את קטגורית הסיפורים הקצרים המקוריים, ובמקביל לאשר גם את שינוי מתכונת הבחירה. הוספת שני השינויים הללו היא משמעותית ביותר (במיוחד שינוי מתכונת הבחירה) ורצינו לראות כיצד יתקבלו השינויים הללו לפני שמבצעים מהפיכה שלמה.
כיון שהוחלט על שינוי המתכונת והוספת קטגוריה אחת השנה, הוחלט-בתמיכתי המלאה-שהקטגוריה הזו תיהיה קטגורית סיפורי המקור שם יש הרבה מאד מועמדים לבחירה ראשונית.
אפשר לומר על ההחלטה הזו הרבה מאד דברים, אבל להשתמש בה כדי לנגח דווקא את הוועד הזה שאינו עושה עבור יצירה מקורית (ואני לא מתכוון אלייך, בוג'י) נראה לי קצת צבוע, ואפילו חוצפני. ולכן אני, אישית, מרגיש קצת פגוע. כי שני האנשים, שבמקרה שמם זהה, שידעו יפה מאד עד כמה השתדלתי להביא את ההתייחסות ליצירות מקור השנה אל תוך פרס "גפן", דווקא הם החליטו לכוון אלי את חיציהם. אחד מהם (זה ששם משפחתו נרדף למפל) אף טרח להעיר הערות אישיות ואז לטעון שאינו מכיר אותי כלל.
שיהיה. אמרו לי עוד לפני שהתמודדתי בבחירות שיהיה שמח ושבשלב מסוים גם אני אספוג חיצים. אז הנה, זה הגיע. מזל שיש לי עור של פיל, גם הלילה אני מתכוון לישון בשלווה.
-
-
-
-
-
-
אם פגעתי בך אני מתנצל ,בבירור אמרתי דברים שלא הייתי צריך לאמר.וכמו אלי השני לא ידעתי על עמדתך ,בדובר אתה חטפת את המטח .
כן גם אני יודע מה זה לחטוף התקפות אישיות ( הוא נודניק , הוא פוגע וכו' וכו' ) לרוב מקבוצה קטנה מאוד של אנשים, אבל אני מתעלם ,אני מוצא שלא שווה אפילו להתייחס,המעשים מדברים בעד עצמם .. -
אם נושא הספרים הישראלים בפרס הגפן כל כך בוער בעצמותיך, ואתה טוען שבמשך ארבע שנים לא עשו כלום בנדון, איפה אתה היית? הרי סיימת את הכהונה שלך בועד בשנת 2000-1999, בדיוק כשהחלו לחלק את הגפן.
אז למה ומדוע לא העלית את הנושא אז, כשהיתה לך אפשרות ממשית להשפיע מתוך הועד עצמו?
למה לבוא עכשיו בטענות אל הועד הנוכחי שכן הוסיף קטגוריה מקורית כבר בשנה זו, בשעה שלא העלית את הנושא בזמן שהיית חבר בועד האגודה?
-
-
-
-
-
-
זה אומר שהם לא יודעים לקרוא את המכתב החודשי, לא מעורבים כמעט באף פעילות של האגודה ואף פעם לא מציצים באתר. אז עוד יחצ"נות לפרס לא תעזור להם.
אם הם לא חברים באגודה ו/או לא מגיעים לאייקון, אז באמת אין להם דרך לדעת על הפרס. אבל מאחר שזה פרס מאוד צעיר, אין פלא שלא הרבה אנשים שמעו עליו. תוך כמה שנים התמונה תהיה שונה לדעתי.
-
הפוכה.
פרס גפן הוא אחד הדברים שהכי באינטרס של האגודה שיכירו אותו. הגישה היא לא "בתוך כמה שנים הוא יהיה מוכר" – דברים כאלה, מה לעשות, לא קורים מעצמם, ופרס גפן לא מספיק צעיר כדי שנוכל להגיד "אוקיי, זה שלא מכירים אותנו זה כי לא נתנו לזה מספיק זמן".
הגישה היא "הבה נהפוך את פרס גפן למוכר יותר, ואז יהיה לו ערך גדול יותר מבחינת הוצאות הספרים, ולאגודה יהיה יותר כוח והיא תהיה יותר מוכרת".
אם נשב על התחת ונחכה לרגע הנפלא שבו המון אנשים יידעו מה זה פרס גפן, זה לא יקרה. אנחנו צריכים לדאוג שכל מי שרק יכול להכיר מה זה פרס גפן, יכיר.
כמובן, הדרך הקלה לדאוג לזה היא לתת פרס של מאה אלף ש"ח לסופרים הזוכים. אבל מכיוון שזה לא יקרה, כנראה שצריך למצוא דרך אחרת להביא את זה לתודעת הקהל… -
או פרסום על שלט חוצות ענק המזמין את עם ישראל להגיע לחלוקת הפרס.
אבל זה בינתיים מעל ומעבר לתקציב האגודה.
כך שהאופציה היחידה היא ליצור קשר עם איזה עיתונאי שיסדר לזה כתבונת קטנטנה בעמוד הלפני אחרון (כי יותר מזה העורך לא יסכים), וזה לא ממש יעזור.
אבל בעוד כמה שנים, כשהוצאות ספרים יתחילו לרשום על הכריכות שהסופר זכה בפרס גפן על ספרו X, אז אנשים יתחילו לדעת שהפרס קיים. וזה תפקידה של האגודה, לוודא שההוצאות ידעו לרשום את זה. -
-
