סוף הסמסטר מגיע?

[MuchRejoicing]

לקראת ביטול-או-לא הסמסטר, ספורט חדש נולד במקומותינו: חיזוי האפוקליפסה כתוצאה ישירה משביתת המרצים. אין בדעתנו לוותר על האפוקליפסה המגיעה לנו בזכות בגלל קלות דעתם של כמה מרצים בכירים ואיזה ראש אוניברסיטה או שניים, ולכן מי אם לא אנו, חובבי המד"ב, חייב להתגייס לפעולה! היכולת המפותחת שלנו לחשוב על קוי זמן עתידיים אפשריים, היא זו שהופכת אותנו למתאימים כל כך לתפקיד. השאלות הבוערות העומדות בפנינו הן, כמובן:
1. מהי השתלשלות העניינים המדוייקת שתוביל לאפוקליפסה עקב ביטול הסמסטר?
2. " " " " " " עקב אי-ביטול הסמסטר?

שאני אתחיל?
1. ובכן. הימים ימי סוף סמסטר א, אור לשנת 2008 לספירת הנוצרים. עקב התפוצצות המשא ומתן הגורלי בין המרצים הבכירים למשרד האוצר, מחליט ועד ראשי האוניברסיטאות על ביטול הסמסטר. זו לא היתה אשמתם. איך הם היו אמורים לדעת שזן נבון של חייזרים תלוי בנו? שחייהם האפורים והמדכאים מוקלים רק פעמיים בשנה, בסוף כל סמסטר אוניברסיטאי, בפסטיבל עונת הבחינות בישראל, כשתמונותיהם של המוני סטודנטים מתרוצצים והיסטריים משודרות על מסכי ענק ברחבי כוכבם החשוך, והם משתכרים ומתעלפים לשבוע? מנין למלומדים הארציים לדעת שבשבוע הזה, אם אינם מעולפים, מפרישים החייזרים הורמוני לחץ קטלניים, ושלא יהססו לנקום את נקמת מתיהם בכוכבנו הלא-מוגן?

2. הימים כנ"ל. במאמץ של הרגע האחרון, ניצל הסמסטר. לאחר דיונים שנמשכו כל הלילה, פורשים המרצים והפקידים העייפים למיטותיהם, להחלים מלילות ארוכים ללא שינה. למחרת, הסטודנטים מתייצבים ללימודים, סוף סוף, מרקדים באושר. באוניברסיטה העברית שבהרי ירושלים, נוצרים שני מוקדי לחץ – שני הקמפוסים עמוסים באלפי סטודנטים מרקדים וחסרי-מנוחה. הרעד נע במהירות לעבר השבר הסורי-אפריקאי, ובצירוף מקרים שהסיכויים לו אחד ל-1,880,746,100 מתמזגים עם רעד שעובר בו בדיוק באזור ים המלח. כדור הארץ נחצה לשניים, מגמה בוערת זורמת מלב האדמה בטיפות גדולות שמתקררות במהירות והופכות לחגורת מטאורים, כל מה שנותר כזכר למין האנושי.

ברור ומובן, אני חושבת, לאור הדברים, שלא הגזים מי שאמר שתוצאות השביתה עומדות להיות קטסטרופליות.

[מאת]

תגובות