- This topic has 9 תגובות, 5 משתתפים, and was last updated לפני 23 שנים, 4 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
*משב של זמן*
נפרדו אי-אז: בטרם אופק התעורר,
אור כוכב צפוני צבע שניהם אפור.
זכרה איך שערו נדמה לה כלבן חיוור;
גווני הים שבעיניה שוב לכדוהו, ויזכור.אחר נסעה לגורלה: הותירה בוהק שערו
מעבר זמן נמתח, מעבר אור אחרון.
ועת כוכב צפוני שב להבהב בזוהרו
את גון עיני הים שלה נשא כזיכרון.הכניעה הגעגוע: בחלוף שנה חזרה.
יקר היה לה שערו מכל אוצרות הרחק.
כוכב צפוני את נתיבה בליל הורה,
עם שחר על דלתו נקשה בלב דופק.פתח הדלת: הוכתה משב של זמן,
עינים כעין ים בכו בהבנה:
לא כוכב צפוני את שערו צבע לבן –
היא, בנסיעתה, כפתה עליו זקנה. -
ניסיתי לכתוב שיר מדב"י, בהשראת שלל השירים שצצים כאן. למעשה, בניגוד לשלל השירים שצצים כאן. החלטתי שבניגוד לכל החובבנים הללו מסביב, השיר שלי יכיל אלמנט ברור מאוד של מד"ב, וישמור על רמה טקסטואלית גבוהה.
נכשלתי בגדול. מתברר שלא כל כך קל להביע רעיון מדב"י תוך שמירה על חריזה ומשלב, והתוצאה נראית (לי לפחות) מגושמת במקצת. אני מקווה, לפחות, שאפשר להבין את הרעיון העומד מאחורי השיר.במילים אחרות: אני יודע שבמבט ראשון זה נראה כמו פנטזיה. זה לא. שווה לקרוא שוב.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
