- This topic has 27 תגובות, 10 משתתפים, and was last updated לפני 22 שנים, 10 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
"אנחנו לא החזית לשחרור יהודה – אנחנו חזית יהודה החופשית!
– ואנחנו החזית החופשית ליהודה המשוחררת!
– ואנחנו פורשי החזית לשחרור יהודה המשוחררת וגם החופשית!"…..
(מונטי פייטון: בריאן, ציטוט חופשי).אכן, לימים טובים הגענו. לא שחברי אגודה חוטפים שיחים מנשים זקנות, אבל חנוכה הוא זמן לא רע להזכיר משהו על שנאת חינם, מלחמות אחים וכיו"ב.
קראתי את הפתילים ואני עוקב, כבר כמה זמן, אחרי הטענות מצד חברי האגודה השונים, מכל הצדדים. עמדתי האישית בנושא, די ברורה וחד משמעית, יצאה במכתב פנימי שנשלח לכל שאר חברי הוועד. לשינוי של ממש לא הצלחתי להגיע.
קיצורו של עניין: טוב לכל שלטון נבחר שתהייה לו אופוזיציה. הרבה פעמים היא מראה בעיות הדורשות תיקון, מעלה קולות צודקים ומצביעה על דברים שהציבור באמת צריך ורוצה.
מצד שני – בהנחה שהוועד עושה כמיטב יכולתו, ומוטלת עליו אחריות של טובת הכלל, הוועד צריך להתפשר ולקבל החלטות. ברגע שיש החלטה, תמיד יהיה מי שזה לא נוח לו, בעייתי או מעלה טענות כנגד. המתלוננים הם בד"כ מיעוט, והרוב בעד.
הרוב בא מגוש דן? להזכיר לאנשי חיפה מה קרה בפעמיים האחרונות בהם ניסינו לארגן אירועים בחיפה? היענות של אדם אחד!
השעה לא נוחה? תפסנו טרמפ על וואלה, חד וחלק. מי שלא נוח לו, מצטערים, לא קביעה שלנו. סוס שמקבלים במתנה- לא בודקים לו בשיניים.
לא נוח לחזור? ברכב שלי יש עוד ארבעה מקומות, ואני מגיע לחדרה. אני לא היחיד, וככל הזכור לי בכל הקונים פרחה תעשיית הטרמפים. ארגנו לעצמכם מקום.לגבי דרך קבלת ההחלטות, אליטיסטיות וסנוביזם:
ישנן החלטות בוועד שלא כל חברי הוועד מסכימים להן, והיו הצבעות בהן עלו בלהט טענות נגד משהו. בסוף יש הצבעה, שגם אם חבר וועד אינו מסכים לתוצאתה, היא הקובעת. והיו ויכוחים סוערים, והיו שאלות שלקחו הרבה זמן, ומאמצי שיכנוע שלא היו מביישים את דני נווה, או את יוסי שריד – לפי העניין והמצב.
ישנן תגובות שאפשר לא להסכים להן, ישנה דרך תגובה או ביטוי שניתן לא להסכים איתה. בסה"כ, רבותי, כולנו אנשים, וכל חברת וועד – כולל היו"ר- זכאי להיות עצבני. יש זכות לטעות בניסוח, ויש זכות לתשובה החלטית. פוגעת – לא. מבזה – לא. "סתום את הפה" – לא. אני לא מסכים לתשובות כאלה, ומשתדל לשנות אותן. לא הצלחתי, ולכן סביר להניח שלא אתייצב בבחירות הבאות אלא אתן לאחרים להבחר ולשנות.
אבל, מאחר וכולנו אנשים וכו', גם זה קורה.
אז אם הדרך לגיהנום מלאה כוונות טובות, בואו נעזוב את הכוונות ונבדוק תוצאות. כמה ואיך היו האירועים השנה? מה מצב החברים? מה מצב הקופה? זזנו קדימה או אחורה?
לכן: כל מי שצועק לפטר את הוועד – שיקום ויפטר. יש בחירות. רוצים לשנות? לתרום? להחליט בעצמכם? הגישו מועמדות ולכו על שינוי מבפנים. לא מבחוץ.
בסה"כ, אנשי ונשי הוועד הנכחי, שהיה לי הכבוד – וזה היה כבוד – לעבוד איתם, עשו עבודה טובה. עזבו השקעה, עזבו זמן, שעות שינה, ושאר זוטות. בסופו של דבר השורה התחתונה נראית ממש טוב.
אז לפני מעלים טענות – שימו את עצמכם בנעליים של חבר ועד, תראו אם יש לכם את כל העובדות, ואם היא במקום. אם כן והיא לא התקבלו – זכותכם לשנות. בבחירות. -
מדבריך ומדברי קודמך אני ניצב בפני תמונה עגומה להחריד של מצב אגודה ישראלתית למד"ב ופנטזיה, אנחנו מתחילים להזכיר את כנסת ישראל, זה לא דבר חיובי. קואליציה שכל נסיון שלה לעשות משהו עולה עליו גל שת תגובות נגד מכל הכיוונים ואופוזיציה שכל הזמן מתנגחת בה ומנוגחת בחזרה. אני לא אומר שהועד לא עשה עבודה טובה, מצד שני הם לא יקבלו עליה פרס ישראל.
יש בעיות, יש מספיק הצעות לפטור אותן… אולי במקום לצעוק ולריב על זוטות אפשר לסגור את הדיונים הארוכים, אומנם חשובים, אך לא תורמים לאיש דבר חוץ מעצבים. הבחירות לא רחוקות, אם הועד ישרוד עוד שנה (והוא כנראה ישרוד) תמיד יהיו אנשם לא מרוצים, למה? כי ככה זה יהודים. נכון לעכשיו עדיף לנסות להסתדר עם מה שיש במקום להרביץ לו וזה נכון לשני הכיוונים -
נסה (נסו?), למשל, לראות את זה כך.
כמה אנשים בסך הכל השתתפו במהומות הפורומים, כאן ובאורט? נניח (לא ספרתי ממש, רק עיינתי קלות), מתוך נדיבות, כי מדובר ב-20 איש. בסדר? מתוכם, כמעט חצי הנם נושאי תפקידים בפורום, והשאר מקטרגים עליהם.
במילים אחרות, אנו מדברים, במקרה הקיצוני, על כ-11 או 12 מקטרגים (במציאות יש פחות – נראה לי כי הייתי נדיב מדי בהערכתי). זאת מתוך, כמה, כ-*200* חברי אגודה?בקיצור – אל תתן למיעוט זניח קולני שכזה לקלקל לך את התיאבון…
-
רכז טרמפיאדה, ניקח אדם/יצור/חבר אגודה, שיהיה מוכן לפרסם את הטלפון שלו. כל מי שיהיה מוכן להסיע יתקשר עליו ימסור שם, עיר מגורים ונתיב נסיעה. מי שצריך הסעה שיתקר עליו וירשם, הרכז יצליב את הנתונים וימצא למי שצריך הסעה טרמפ מהאזור שלו או שעובר דרכו ושלום על חובבי ישראל. אני אפילו מוכן להתנדב לתפקיד עם אף אחד אחר לא יהיה מוכן וממש ממש לא תהיה בררה אחרת.
-
-
-
סתם מתוך סקרנות גרידא, האם יש מקום שבו אפשר לעיין בתקנון האגודה ? (אני מניח שקיימת מפלצת כזאת)
ועכשיו לעניין,
אני אומנם לא חבר אגודה, ולא עוקב מקרוב אחרי פעילותה, אך אחרי הויכוח האחרון עקבתי (גם כאן וגם באורט, כאשר הוא מסכים לעלות)
ואני חייב לציין שאנשים כאן מנגחים את האגודה ללא שום בסיס מוצק, לפחות לא לגבי שר הטבעות, אני בתור צופה מהצד, דווקא מאוד מתרשם לטובה מפעילות האגודה וההיקף שלה, נכון לא הכל מושלם אבל יש בהחלט פעילות ענפה וברוכה.
אנשים כאן מצפים יותר מדי מגוף אחד – אם אתם רוצים פעילות מקומית מישהו צריך להתנדב להרים אותה, אי אפשר להגיד לאנשים שמנדבים את הזמן החופשי שלהם להרים X פעיליות בשנה, להרים עוד כמה במקום אחר, מי שרוצה להרים פעיליות צריך לקחת את האחריות על עצמו, תפקיד האגודה במקרה זה הוא לעזור לבן אדם *אבל לא* להרים אותה בשבילו.לדוגמא אני אקח את התא החיפאי למד"ב, אשר מרים לפחות שני אירועים בחודש שקשורים למד"ב באיזור חיפה, לכן מי שרוצה – יכול. ומי שלא רוצה – מתבכיין.
בקשר לסיאוב האגודה, "קליקה" ושאר כינויים, אם אני הייתי בהנהלת האגודה, לא הייתי מגיב לדיון מעל דפי הפורום כלל וכלל, לפי דעתי הם הוכיח את הנחמדות שלהם בזה שהם בכלל מגיבים להודעות האלה. אם יש למישהו טענות על סיאוב, וסנוביות של ההנהלה, שידבר עם האנשים ישירות, ולא יילך ינגח אותם בפומבי. ואם אי אפשר לדבר איתם ישירות – יש בחירות פעם בשנה, או שאפשר לעזוב את האגודה ולהקים אירגון מתחרה – אנחנו לא חיים בברית המועצות.
אנשים כאן שוכחים –
כנסת ישראל מייצגת את כל אזרחי מדינת ישראל, באשר הם, ויש לה מחויבות כלפי האזרחים.
האגודה מייצגת אך ורק את אותם חברים שמשלמים לה ממיטב כספם, אם היא הגיעה למצב שבזכות עבודה קשה היא מייצגת את כלל קהילת המד"ב בארץ אז צריך להגיד כל הכבוד, ולא לבוא אליהם בדרישות. האגודה היא נותנת שירותים, אם מרוצים מהם משלמים, אם לא אז לא משלמים.ולא אני לא חושב שהאגודה היא גוף מושלם, יש לה פאקים, כמו לכל גוף (חוץ מאשר "מסלול"
) אבל גם אם מגלים פאק כזה, זה לא סוף העולם, זה לא אומר שהאגודה מושחתת, וזה בטח לא סיבה לפרסם בכל פורום מד"ב ברשת (אפילו לוואלה הגיעו).-דניאל
-
איני יודע כמה גולשים יש, ונראה לי כי גם אתה לא. הרבה אנשים גולשים ולא טורחים לכתוב. כנ"ל באתר זה (מספר הכניסות הרשומות שלנו גדול בסדר גודל ממספר האנשים הכותבים כאן).
באשר למניעים הפסיכולוגיים העומדים מאחורי תגובה/אי-תגובה (ע"ע "בושה") – גם כאן לא לי ולא לך פתרונים.
מה עושים?
אני אדם פרגמטי: קיימים X אנשים באגודה, Y מתוכם רוצים להתלונן. אדם הרוצה להתלונן, פתוחות בפניו האופציות הבאות: א. פורומים שונים, ב. דוא"ל, ג. אסיפה כללית, ד. פרישה בתום תקופת החברות.
ובכן: את א. אנו רואים כאן במלוא הדרו (ו/או כיעורו, מחק את המיותר). את ב. אני רואה (בכל הנוגע לאתר, כמובן), והמראה די נאה, תודה. את ג. נראה באספה (גם שם קיים הסיכון של מיעוט קולני ושולל המציג תמונה מעוותת של פני הדברים), ואת ד. נוכל להעריך כשתסוכם שנת הפעילות.
אך בינתיים *העובדה* היא זאת: *מניין המתלוננים בפועל אינו עובר בשום פנים ואופן את המספר 20, נקודה*. מתלוננים פוטנציאליים יש תמיד, כמו גם מעריצים, אוהדים ומאושרים. על כל "מתלונן פוטנציאלי" אלמוני שלך אשיב לך ב-"מאושר פוטנציאלי" פלמוני שלי.
וזהו. כרגע, עד שיוכח אחרת, יש לנו עסק עם מיעוט קולני.ובנימה אישית, אך ללא רצון לפגוע: אני חייב להודות שאיני מבין מדוע אתה עקבי בחיפושך אחר דברים להתלונן עליהם. זכורים לי דיאלוגים אתך בהם הצהרת שוב ושוב כי אתה רוצה "להראות לאגודה מה זה" (למשל – כשהקמת את ה-Fanzine שלך כתחליף למימד, או כשביקשת ממני לתת לך מרחב אינטרנט בשבילו). *למה*? הרי אין בכך משום ביקורת בונה או עזרה. נראה לי כי הקינטור החוזר ונשנה רק מזיק לך ולאגודה גם יחד, ויוצר אוירה רעה. למה שלא תנסה להשקיע את האנרגיה והזמן העודפים במשהו מועיל, במקום?
(אני, למשל, אשמח לעזרה – אך הצעתי הנה כללית: אתה יכול לעסוק במשהו מועיל *לך*…) -
האגודה הוקמה כדי לקדם את נושא המד"ב בארץ, כך שהיא מייצגת, למעשה, את כל החובבים באשר הם – גם אם לא שילמו דמי חבר.
חברי האגודה הם האנשים הטובים שהנושא היה להם מספיק חשוב בשביל לתרום את דמי החבר למען מימון פעילויות האגודה, או מי שהגיעו למסקנה שהתמורה שניתנת להם אישית מהתשלום (קריא – המימד והנחות בארועי האגודה) שווה את המחיר. המויבות היחידה של האגודה כלפי חבריה היא לספק להם את השירותים שמקבלים כל שאר החברים. פרט לכך, המחויבות היא אך ורק לקידום תרבות המד"ב והפנטסיה בארץ. לחברי האגודה לא צריכה להיות שום עדיפות על פני אנשים אחרים בזכות להתלונן, לעזור, או לפלוש בחשכת ליל לספרייתו המבוצרת של היו"ר.
עם המסקנה שלך אני דוקא מסכים. לא היה צורך בהפצת הטענות בכל הפורומים, ובודאי לא כשהטריגר לתלונה הוא תלונה לא מוצדקת. אף אחד לא הרוויח מזה.
-
-
-
כמובן שקל לפזר דברים כאלו בפורום שאתה מפקח עליו, ומאחר שבהגדרה אינך טועה, הרי שגם כאן אתה הרי צודק.
רק לתקן את אי-השגיאות שלך.
אף פנזין לא הוקם כדי להראות למישהו משהו. עשיתי משהו שגרם לי הנאה, ואני חושב שעשיתי עבודה טובה. אתה לא? אתה רשאי לפנות אלי בדואר. ביקורת פומבית אינה מתקבלת בברכה, כפי שהכללים שקבעת אתה קובעים.
בנוגע לשטח אכסון, המטרה היחידה היתה לתרום לאגודה עוד טיפה. עוד תוכן. לא אז ולא עכשיו קיימת בעייה למצוא שטח אכסון בחינם. העדפתי שזה יהיה על שרתי האגודה, ותחת דומיין האגודה. אתה יכול לקרוא לזה פטריוטיות, אם תרצה.ובתור אחד שמכתיר את עצמו כנסיך ההגיון, אתה מסתמך יותר מדי על הנחות היסוד שלך. קבוצת אנשים שהוגדרה בתור מיעוט צעקני, תשאר תמיד מיעוט צעקני. זהו הטבע של מסקנות הנובעות מהגדרות יסוד חסור ביסוס.
ובנוגע לשאר חיי האישיים – תסלח לי אם לא אתה האיש ממנו אקח עצות בקשר אליהם.
-
-
-
אין מה לעשות, נהיה קל באופן מזעזע להשמיץ ולהעלות טענות לא בהכרח מבוססות. נכון, יש בזה יתרונות, כי זה מאפשר להעלות גם את הטענות היותר מבוססות, אבל למרבה הצער זה גם נותן את הכוח למי שרוצה לצאת במסע השמצות (ולא בהכרח טורח אחר כך לתקן את הנזק כשמתברר שהוא שגה).
אז מה היה לנו כאן?
היה לנו אחת הייזל נלהבת, שמסרבת לקבל את ההסברים ההגיוניים מאד של האגודה (גם לגבי ההגיון שבעריכת אירועים בתל אביב, גם לגבי היום והשעה, וגם לגבי כל דבר אחר), שלא ממש חיכתה לקבל הסברים, אלא מיהרה להפיץ את דבר הבשורה בכל פורום אפשרי, ובכך גרמה נזק רב לשמה של האגודה.
שניים שלושה תומכים קולניים, שברובם לא הביאו נימוקים יותר חזקים מאשר "האגודה לא יודעת לקבל ביקורת" ולא ממש הסכימו לקבל כל הסבר שניתן להם, ולא משנה כמה הגיוני (ואלה מביניהם שהיו פחות קולניים דווקא הבינו וקיבלו את ההסברים כשהם טרחו להקשיב להם עד הסוף).
הרבה אנשי אגודה שהתרגזו, ובצדק, על מסע ההכפשה, שלא התבסס על נסיון לברר את הדברים בצורה מסודרת והגונה, אלא מלכתחילה על הפצה של השמצות על האגודה בכל מקום אפשרי.
מה יצא מזה לחובבי המד"ב הישראליים, חוץ מהאבקות בוץ משעשעת?
כלום.
וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע, דברים מעין אלה יביאו להחלשת כוחה של האגודה, ומה שייצא לחובבי המד"ב הישראליים יהיה אבדן חלק מההישגים הנפלאים שהצלחנו להשיג סוף סוף (לפני שנתיים, מישהו בכלל דימיין שגוף כמו וואלה יארגן הקרנה חינם של סרט להיט לחברי האגודה?)
אז אני לא אומרת "חייבים לשמור על כוחה של האגודה, אז אל תעבירו ביקורת". ממש לא. כפי שאנשים פה יודעים היטב, אני לא נמנעת כלל וכלל מהעברת ביקורת על האגודה. אבל בחיאת. למה לפתוח במסע השמצות כזה בכל פורום אפשרי? למה לא להקשיב להסברים? למה ללכלך סתם? מה זה נותן למישהו מאיתנו? האם מישהו באמת מדמה בנפשו שמעכשיו האגודה (שנותרת אותה אגודה ענייה שמבוססת על קריעת תחת של מתנדבים ועל נדבות מצד גופים גדולים) תקיים את כל (או חלק) מאירועיה הגדולים בכפר סבא (חיפה! עדיף חיפה!) ותימנע מכל אירוע שמציעים לה שנופל על כניסת השבת?
ואגב, מילה ספציפית יותר לגבי הריכוזיות התל אביבית: הייתי שמחה מאד אם היה נמצא המתנדב שהיה מארגן הרצאות גם באיזור חיפה (אינטרסים פרטיים שלי, כמובן). אבל לגבי הכנסים, אני לחלוטין תומכת בקיומם באיזור תל אביב. איזור תל אביב הוא כרגע (למרבה הצער…) האיזור המרכזי של המדינה, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה גאוגרפית, ובארץ שבה קהילת המד"ב קטנה כמו בישראל, זהו המקום ההגיוני היחיד לארגן כנסים גדולים. אני לא ממש מבינה את האנשים שמתעקשים לנסות להעביר את הכנסים הגדולים לאיזורי פריפריה. לא רק שזה יקשה יותר על הבאת אנשים לכנס, זה גם יקשה יותר על האנשים שגרים בקצות הארץ. מה ההגיון? -
-
זה לא משהו חדש
למעשה זה אחד הדברים שאני עושה בשנה האחרונה.
הוא כולל הפצה של מידע על האגודה (ברשת ולחברי אגודה) ובנוסף אני עונה שאלות טענות ומענות שנשלחות אלי למייל, בדואר, כאן ובמדור החדשות.הייזל שפזרה הודעותיה בפורומים נשלחה למקום המתאים לדון בנושא (פורום אורט הוא לא!!! פורום האגודה).
כאן אני צריכה, וגם משתדלת להבליג גם כשאני, כחלק מקליקה מסואבת, מותקפת בין אם זה נעשה בצדק או שלא בצדק. אני לא חשה בצורך להגיב באותה צורה בפורום שלא קשור לאגודה ביחוד לא כשאני מותקפת באופן אישי (והכוונה היא כבר לא להייזל).
הסיבה שפה לא עניתי לטענותיה של הייזל היא מכיוון שאני חושבת שביקורת היא דבר חיובי אבל כמו שצריך לדעת לקבל ביקורת, צריך לדעת גם איך לתת אותה.
ורק כדי להאיר את עינהם של כל מי שמעוניינים בתפקיד הדובר בקדנציה הבאה – הוא דורש זמן רב ומעורבות רבה בכל פעילויות האגודה. למרות זאת הוא לא יכול להיות תפקידו היחיד של חבר וועד מאחר שיש יותר עבודה מידיים עובדות.
כחברת אגודה מי שיציע את עצמו לתפקיד זה בלבד צריך לדעת שקולי לא ינתן לו. קשקשנים (מותר לי להגיד קשקשנים??) יש לנו מספיק.מבחינתי הנושא כבר לעוס מספיק. אפשר לעבור לקרב הבא???
-
אולי אפשר להגדיל את מספר חברי הועד (200 נשמע מספר עגול ויפה).
אני לא מבין איך את יכולה לכעוס עליה על כך שהיא פרסמה בכל הפורומים. הרי האגודה דואגת לפרסם את עצמה בכל פורום אפשרי, אז את הביקורת צריך להחביא? המטרה היא שלאנשים תהיה גישה גם לחומר הפירסומי ויחסי הציבור שהאגודה עושה לעצמה בפורומים וגם לביקורת המופנית כלפיה.
-
-
אני מסכים עם רוב הדברים שאמרת אבל מה יש נגד ארועים בפריפריה, אמת שדברים גדולים כמו האספה הכללית, הקונים הגדולים של האגודה וארוע מרכזי כמו מה שעושים עכשיו עם שר הטבעות, שאלו ארועים מאוד גדולים, צריך לעשות במרכזי אוכלוסין (למרות סכנת הפיגוע, תחשבו על זה, פצצה אחת בהקרנה ושני שליש קהילה נמחת מהעולם) כי מה לעשות קל להגיע לשם והרבה כבר גרים שם. אבל זו לא סיבה לא לערוך ארועים בפריפריה, ובתור אח שניסה (ואני מודה שנכשל) להרים משהו בפריפריה (עד כמה שרחובות זה פריפריה) והולך לארועים בפריפריה (לא ארועים של האגודה, כי אין כל כך הרבה) אני יודע שהבעיה היחידה להגיע לארועים הללו היא מוטיבציה ושמישהו ידע שיש ארוע. ואני מזכיר, אנחנו חיים בישראל, המרחק הכי גדול בין שתי נקודות זה תשע שעות נסיעה, ואם נגיד שרוב הקהילה שוכנת בת"א זה עד חמש שעות ואני כולל נסיעות עד אילת או דן, זה לא הרבה, תחשבו שחובבים בחו"ל נוסעים למיני-קונים עשר שעות לכל כיוון.
-
-
בתור אחת מראשוני התא החיפאי (המקורי), ומארגנת ומשתתפת קונים ואירועים שונים ומשונים באיזור חיפה, אני חושבת שאתה נובח על העץ הלא נכון.
התגובה שלי היתה *אך ורק* ביחס לכנסים הגדולים של האגודה, וחשבתי שזה היה ברור. אני לא חושבת שצריך לעשות את אייקון שנה אחת בתל אביב, שנה אחת בחיפה ושנה אחת בירושלים. לגמרי לא. אני חושבת שזה טוב שהוא מתקיים שנה אחר שנה בתל אביב, ושצריך להמשיך כך.
לגבי פעילויות מקומיות? כמובן שצריכות להיות פעילויות מקומיות. מאיפה הוצאת שאני נגד זה? -
-
למה כל שנה בתל-אביב? בעיקר עכשיו, כשיש שני כנסים גדולים, למה שניהם צריכים להיות דוקא באיזור המרכז? הנימוק היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא נוחות, אבל בעצם הכי נוח יהיה פשוט לקחת את הסרטים בוידאו וזהו. אני חושב שהרבה יותר כיף כשחלק מחווית הקון הוא הנסיעה למקום חדש ומעניין ומלבד זאת קונים בפריפריה יכולים לייצר תרבות, שלדעתי היא רצויה, של אירועים פרטיים לצד או אחרי אירועי הקון.
-
1. תל אביב נמצאת, גאוגרפית, במרכז הארץ. הווה אומר, מרחק ממוצע מינימלי לכל הבאים.
2. תל אביב משמשת בימינו, בין אם נרצה ובין אם לא, כמרכז התרבות והבידור של ישראל. הווה אומר, רייטינג (דבר שהאגודה צריכה נואשות). גם במה שנוגע לפרסום הכנס (אני בטוחה ששמת לב שאפילו כשיש פיגועים בחיפה, לוקח ים של זמן עד שמביאים צילומים מהמקום. אתה יודע למה? כי אין צוותי צילום מחורבנים בחיפה, וצריכים לקחת צילומים מרשתות מקומיות ערביות. זה למה. התקשורת לא מתייחסת כמעט לערי הפריפריה, ובטח לא במה שקשור לבידור. רע מאד לחשיפה) וגם במה שנוגע להגעת אנשים – לכנס בפריפריה יגיעו פחות אנשים. ר' סעיף 1 ו3.
3. תל אביב נמצאת במוקדו של ריכוז האוכלוסיה הגדול של ישראל, מה שאומר שכנס בתל אביב יהיה קרוב לבית להכי הרבה אנשים.
לעומת זאת, סיבות בעד קיום כנסים בפריפריה, לפי ההודעה שלך:
1. למה לא?
2. כי זה מגניב.
3. כי גם אחרים רוצים, וזה לא הוגן שזה תמיד באותו מקום.
תסלח לי אם אני אגיד שהייתי עשויה להשתכנע, אילו רק הנימוקים שלך היו קצת יותר משמעותיים מזה?
אה, כן, ותרבות של אירועים פרטיים כבר יש בפריפריה, תודה רבה, ולא פחות מאשר בעיר הגדולה תל אביב (למעשה, אם כבר מדברים, איפה בדיוק "התא התל-אביבי"? כי כבר יש תא חיפאי, רחובותי, ירושלמי, באר שבעי והשד יודע מה עוד). אנחנו לא עד כדי כך נחשלים, אפילו אם רשתות החדשות לא רואות לנכון להחזיק אצלנו ניידות שידור וצוותי צילום. (ואני לא מדברת רק על חיפה). חוץ מזה, מי לעזאזל מארגן אירועים פרטיים אחרי הקון? אני, בסוף כל יום של אייקון/פנטזי.קון, רק מסוגלת להישפך למיטה. יש פה אנשים שמארגנים אירועים בימים האלה? -
ואני חשבתי שכל הרעיון לקיום כנס הוא "כדי שיהיה מגניב" (ואחיו "כדי שיהיה כיף" שדומני שבו השתמשתי בהודעתי).
מתברר שיש כל מני סיבות אחרות כמו רייטינג וקרבה לבית. אולי נבטל את הכנס ונשדר פרק של דודו טופז במקום? גם הכי קרוב לבית (במקלט הקרוב אליך!) וגם אחלה רייטינג.
בנימוק ה"הגינות" (לא הוגן כלפי אחרים וגו') דומני שלא השתמשתי אך כיוון שכרגע אני לא מתכוון שקרוא שוב את הודעותי אתן לך להינות מן הספק בעניין זה.
-
-
רייטינג זה חשוב. רייטינג זה נורא חשוב. רייטינג מביא תקשורת, רייטינג מביא פרסום, רייטינג מביא משתתפים.
לאור העובדה שכרגע לאגודה אין ממש תקציב לפרסום מודעות עמוד בעיתונות היומית או פרסומות בטלוויזיה, חשוב לנו כל מילימטר של רייטינג שנופל לידינו. וזה כי חשוב לנו שיבואו הרבה אנשים לאייקון. וזה, בין השאר (חוץ מדברים שוליים כמו העלאת המודעות למד"ב וכאלה) חשוב כדי שלאגודה יהיו רווחים, והיא תוכל ברווחים האלה לעשות דברים כמו להוציא את המימד, לממן את התכתובת שלה לחברי האגודה, ולממן את הבסיס לכנס הבא…
כן, אני יודעת, היה הרבה יותר מגניב לעשות כנס שבו היינו חושבים רק על מגניבותו הכללית של הכנס ולא על דברים נחותים כמו רייטינג, אבל כמה מאיתנו, מה לעשות, חיים על כדור הארץ ולא בספירות העליונות.
אגב, שאר הטיעונים שהעליתי עדיין תקפים. אולי לך זה יותר כיף ומגניב שיותר מחצי ממשתתפי הכנס הפוטנציאליים יצטרכו לנסוע מאי-שם בואך קיבינימט כדי להגיע לכנס, אני משום מה מאמינה שרוב המשתתפים הפוטנציאליים מעדיפים למזער מרחקים, אפילו אם זה יבוא קצת על חשבון מגניבותו הכללית של הכנס.
-
