- This topic has 4 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 15 שנים, 3 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
מלאך המוות בא לבקר אותי בחלום. הוא עמד באמצע השמיים ועשה לי שלום. בדיוק עפתי באוויר, נופפתי בזרועות והבהלתי ציפורים נודדות.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו.
"באתי לקחת אותך." הוא אמר בנימוס וקרץ לי, דווקא בחור נחמד. מלאך המוות הוא עדיין מלאך, אחרי הכל.טוב, לקחתי את זה בקלות. כשאתה בחלום הכל יכול לקרות, לא צריך להתרגש יותר מדיי.
"אז אני מת על המיטה? באמצע הלילה?" שאלתי.
"מה לעשות? האמבולנס תקוע בפקקים" הוא אמר. "בוא, אנחנו ממהרים, יש לי עוד מיליון איש לבקר הלילה, וזה עוד בלי לכלול מוות קליני." איש פעיל, העסקים פורחים.
"טוב," אמרתי. "תן לי רק לסיים, בסדר?"
הוא עשה כן עם הראש והלך להתיישב על ענן גשם אפור. שלף מהכיס סנדוויץ עם משהו מת בין שתי פרוסות של גבינה צהובה והציץ מדיי פעם למטה.המשכתי לעוף קצת וניסית להתענג על הרגע. זו דווקא הייתה חוויה נהדרת. בדרך כלל כשיש חלומות טובים הם נוטים להעלם מייד, מקניטים אותך כמה נפלא יכול להיות ואז מתפוגגים.
הפעם לקחתי את הזמן.
עשיתי סלטות באוויר, השתנתי על האנשים למטה. עפתי עירום, חופשי ומאושר, כמו תינוק שעוד לא למד שהחיים הם זחילה אחת ארוכה בתוך שברי זכוכית וקיא של קופים.
וכמו שבמציאות שוכחים את החלום אני עשיתי את ההפך ושכחתי את המציאות שמחוץ לחלום. זה שם. . . רחוק, מעורפל, לא קיים.
בטח היו לי אישה וילדים אולי גם עבודה של פקיד עייף בתוך משרד ניירות שבמערכת המיזוג שלו תקוע עכבר מת.
אבל למי אכפת? אני יודע לעוף.
התמוגגתי אל תוך אורגזמה נמסה של התעלות נפש מרחפת. יש כזה דבר."טוב חבר, סיימתי." אמר המלאך וליקק את האצבעות. "אתה בא?"
"יש לי ברירה?" שאלתי.
"לא." הוא אמר.
ואז שמעתי קליק ומישהו כיבה את השמש. -
או אולי – *אז* מה?
יש כאן רעיון (לא מקורי במיוחד) גולמי, מזוקק, ללא דמות, ללא עלילה, ללא שום ציפוי, הסבר, רקע, או כל דבר שיעורר בקורא עניין.
טרי פראצ'ט כתב המוני מעברים כאלה בשיתוף דמותו של המוות, אך עשה זאת בחן רב בהרבה ובדרך כלל תוך העברת רעיונות מעניינים פה ושם. כאן, למרבה הצער, אין כלום.
הסגנון סביר – וכעת הגיע הזמן להתחיל לכתוב תוכן…
-
-
-
-
