מחשבות על פרסום האגודה ואייקון.

[Kipod]

ראשית, הבהרות –
א. כן, אני יודע שחלק מהאמור מתבצע כבר היום.
ב. כן, אני יודע שחלק מהדברים לא פשוטים לישום.

חשבתי מעט על הפעילויות בהן האגודה נוקטת בימים כסדרם כדי לפרסם את עצמה. שלא במסגרת אייקון.
האמת היא, שאני לא מודע למה שנעשה. אני רואה בעיקר את הדף המתווסף בסוף כל ספר של אופוס. אני גם לא יודע כמה טפסי חברות מגיעים לעבודה כתוצאה מזה. האם יש מישהו כאן שיוכל לענות?

אבל כפי שאני רואה את זה, גם אותם טפסים עשויים לשמש כלי יותר אגרסיבי לגיוס אנשים.

מה הסיכוי שבן-אדם השומע על האגודה דרך אותם טפסים יסכים לשלוח כסף לכתובת האמורה? לא הרבה, נראה לי. מקסימום שנשיג הוא שהאדם יכנס לאתר, יקרא כמה כתבות, אולי יאהב ואולי לא – ואם לא יאהב, יצא.
איבדנו בנאדם. אסור לנו לתת להם לצאת.

מה שאני מציע זה שינוי פעוט באיסטרטגיה. במקום לפרסם כל השנה את האגודה, לפרסם את אייקון. אם נמשיך באותה דוגמה, אותו דף בסוף ספר אולי יכיל את טופס ההצטרפות לאגודה על 1/5 עמוד, אבל כל השאר יפרסם את אייקון בתור הדבר המדהים ביותר שנוצר אי פעם, וישדל את הקורא להכנס לאתר אייקון.

לאתר צריכות להיות שלוש פונקציות עיקריות –
*א.* תיאור אייקון הבא. בין אם בשלב ה-"יהיה, אבל עדיין לא הוחלט מה", שלב ה-"יהיה אייקון בנושא אילוף קרפחיות", או שלב ה-"יהיה אייקון וזאת התוכנייה שלו".
*ב.* תיאור אייקון הקודם. מי שכבר נכנס וקורא חייב להשתכנע שאייקון שהוא כרגע פספס היה הדבר הכי מגניב בעולם. ההקרנות הכי רעננות, המרצים הכי חתיכים, הסרטים הכי אדירים – וכן הלאה. איך? כמובן זה ידרוש שיפור החלק של "מה היה".

אז מה באמת היה?
– קטעי עיתונים, או לפחות החלקים הרלבנטיים מכתבות.
– תמונות מהקון.
– חוות דעת של מבקרים. לאסוף מהפורומים, מצידי, או מטפסי המשוב.

*ג.* רשימת תפוצה.
זה בעצם מה ש"ימנע" מאנשים מלצאת מהאתר. אם משכנעים אותם שהיה מגניב לאללה, ויהיה מגניב לאללה, וכל מה שהם צריכים לעשות כדי להיות חלק מזה זה לשים ארת כתובתם במשבצת קטנה – הרווחנו בן אדם. סבירות לא רעה שהוא גם ירשם לאגודה, מאוחר יותר.

שלושת החלקים חשובים במידה שווה, לכל אורך השנה. שכבר היום, אם מישהו נכנס לאייקון, נספר לו על אייקון הבא.
השינוי הנדרש באתרי אייקון הקיימים הוא מינימלי. כל מה שצריך הוא אתר מעטפת, שישב בכתובת הקבועה של אייקון.

[השועל בכרם]

כי בכללי אני מסכים איתך, אבל לעניות דעתי, גם הפיתרון שלך מותיר את האגודה עם חבורה מצומצמת של קהל היעד. חבורת הגולשים באינטרנט.

אין לי סטטיסטיקה איזה אחוז מהאוכלוסייה גולש באינטרנט, ובאיזו תדירות, אבל הרעיון לפרסם בעמוד בסוף הספר את כתובת אתר אייקון, אינו יעיל, לדעתי.
א. לפעמים זה יהיה כמעט שנה מראש.
ב. כנראה שרוב חובבי מד"ב אינם גולשים באינטרנט. עובדה שהם טרם נחשפו לפורומים, ולאגודה.

דווקא דף בסוף הספר בו תתואר האגודה, מטרותיה ופעולותיה, נראה לי אישית יעיל יותר.
איך יצא הדף בסוף "חלומות"?

לדעתי, האגודה צריכה להתרכז בפרסום "מיינסטרימי" חודשיים לפני אייקון. לא פרסומות וג'ינגלים בטלויזיה, אבל מיני-תוכנייה שתופץ בנקודות חלוקה "לא שגרתיות" בהן רב יותר הסיכוי להגיע לכל אלו שחיסלו את הסידרה הלבנה של עמובד לפני חמש עשרה שנה ורכשו את פנטסיה 2000 בתקופה ההיא, ואינם חברים היום באגודה. לפי החשבון שלי יש אלפים כאלו, לא?

יתרה מזאת. בכל פירסום בו אתה משכנע מישהו להיות חבר אגודה, אתה צריך להגיד לו למה כדאי לו להיות חבר אגודה.
אני הצטרפתי לאגודה, רק בגלל שאמרו לי שהיא מקדמת את המד"ב בישראל. לא בגלל אייקון, לא בגלל פנטזיקון, לא בגלל הנחות באופוס ולא בגלל המימד העשירי. אני מניח שחלק גדול מגרעין החברים של האגודה, הצטרף מאותה סיבה.
אבל הפוטנציאל "הציוני" הזה מוצה כנראה. אנשים שדיברתי איתם, שאלו "מה יוצא לי מהמאה שקל שאני משלם?" התשובה "המימד העשירי" לא משכנעת אותם. התשובה "הנחה באירועי אייקון" לא משכנעת אותם. קודם צריך למצוא גורם מדרבן יותר יעיל להצטרפות לאגודה, ואז יהיה קל יותר לצרף חברים לאגודה.

[Kipod]

קודם כל – הדף בסוף חלומות באספמיה יצא נהדר. מעניין אם האינפורמציה ניתנת לדחיקה לגודל של דף ממוצע של ספר.

וה-"מה יוצא לי מזה" הוא הבעיה העיקרית שלנו. כל עוד האגודה לא תאמץ מאפיינים אלו או אחרים של מועדון צרכנים (ובין השאר, כולנו צרכנים), האגודה תהא מוגבלת לאלו שרוצים הנחות לאייקון. לפיכך הצעתי את שהצעתי. פרסם מוצר. אל תפרסם רעיון.
אם הצלחת לגרום למישהו היום להשאיר את כתובת הדוא"ל שלו עוד עשרה חודשים תוכל לגרום לו להגיע לאייקון.

ובנוגע לאלו שלא גולשים באינטרנט – למיטב ידיעתי גם היום לא פונים אליהם.

[שלמקו]

ספר הוא לא מוצר תקופתי. מעט אנשים קונים ספר מיד כשהוא יוצא, יש אנשים שקונים ספר גם שנה וחמש שנים מאז שהוא יצא (אפילו חדש). טופס המיועד לאייקון סביר להניח שיהפך לבלתי רלוונטי בשלב זה או אחר (אא"כ אתה שומר על מינימום מידע, ואז אתה מאבד את המשמעות), בעוד טופס של האגודה הוא רלוונטי כל עוד לא ישתנו הפרטים של האגודה. אז אולי כדאי לנסות לדחוס את העמוד מחלומות לגודל סטנדרטי של עמוד ספר (או שני עמודים, או עמוד דו צדדי). אבל אייקון (ואם כבר- למה לא פנטזי.קון? לא נשמע יותר רלוונטי לפעמים?)- בעייתי.

[גל]

אופוס" – אני לא יכול לתת לך כמות מדוייקת, אולי יוני יכול שכן הוא זה שמקבל את הטפסים, אבל אני יכול להגיד לך בוודאות שאנשים כן נרשמים גם באמצעות טפסים אלו.
אבל אני מסכים שעמוד כמו בחלומות (שנראה טוב מאוד) עשוי להיות אף יותר יעיל.
לגבי פרסום אייקון בספרים – מה ששלמקו אמר

[Kipod]

כפי שפרסום האגודה לא משתנה בהתאם למבנה הועד, פרסום אייקון לא משתנה עקב מה שהוא במקרה מכיל או לא.
באמת לא בעיה לנסח פרסום שיהיה תקף לעשר השנים הבאות.

[אמבר]

שיהיה. אני קיבלתי אחרי אייקון מכתבים לדואל של אייקון של אנשים שפיספסו את אייקון ורוצים לדעת איך לא לפספס את האייקון הבא. אם היתה לי רשימת תפוצה, הייתי יכולה לרשום אותם לשם וזהו.

לגבי הפרסום בספרי אופוס, עקרונית אתה צודק, יש רק בעיה קטנה אחת – ספרים נמכרים לאורך שנים. מה יעשה הבנאדם שיקנה את, נגיד, עלית אנדימיון וימצא שם פרטים על אייקון המגניב שהיה . האם הוא יקרא עד הסוף ויסיק שתמיד יש אייקון בחול המועד סוכות בסינמטק? האם הוא יזכור שנה אחרי זה שיש אייקון מגניב בסינמטק?

[Kipod]

הפרסום הוא רק הפניה לכל הטוב והמבחר שיש באתר, גם היום, וגם דברים שיתווספו בעתיד.

[אמבר]

בנאדם שיקנה ספר שנה או שנתיים לאחר הוצאתו להאמין שזה תקף גם לשנה הקרובה. הוא גם יכול להאמין שזה כנס שהיה ולא יחזור יותר.

[שלמקו]

האם תסתפק בכך שבסוף הספר תהיה הודעה "האגודה הישראלית מארגנת כל שנה בחול המועד סוכות את "אייקון", הכנס הראשי של המדע הבדיוני בארץ", ולינק לאתר הכנס? כי שורת מידע שכזו לא נראית מושכת בכלל. לכל היותר, היא שייכת בתוך עמוד נרחב יותר שמדבר על האגודה.
או שמא אתה רוצה להוסיף למשל שב1998 הגיעו לארץ שני סופרי מד"ב בריטיים לאייקון? ואם מישהו קורא את זה ב2005, זה אמור להרשים אותו ששני סופרים הגיעו ומאז לא הגיע אף אחד?

כל פירוט נרחב יותר לאייקון, לדעתי, יפול מהר לבעייה של אנאכרוניזם. כל פירוט מצומצם אחר ראוי שיהיה כחלק מפרסום כולל יותר של האגודה, כאשר *בין* הכתובות שיופיעו יהיה אתר האגודה- ואתר אייקון.

אם כי ראוי לברר באופוס, באודיסאה, ובשאר ההוצאות בהן יש את אנשי שלומנו בוין המחליטים, האם אפשר להכפיל את השטח המיועד לאגודה- שני עמודים או עמוד דו צדדי, עמוד אחד הטופס ועמוד שני העתק של מה שהיה בחלומות באספמיה.

[Kipod]

אבל בצורה יותר סקסית.
"כל שנה…"

מה זה בדיוק צורה יותר סקסית?
-כרגע- אין לי רעיונות. אבל קביעה מדויקת של נוסח היא מהדלות שבדאגותנו. בשביל זה – תמיד יש את אחר כך. תמיד יש סיעורי מוחין, ומאגרי מוחות שיחשבו ויחליטו על נוסח מדויק. אבל קודם צריך לדעת מה רוצים. לפני האיך.

[יעל]

אני בטוחה שיגיעו הרבה יותר טפסים.

[?? ???????]

אני מסכים שטופס ההצטרפות לאגודה לבדו בספרים לא יניע יותר מדי אנשים להצטרף לאגודה. אבל אני לא בטוח שהבלטת אייקון כן תעשה את זה (לדעתי, זה עשוי ליצור אצל אנשים את הרושם המוטעה שאייקון זה הדבר היחיד שהאגודה עושה). לכן מה שצריך להיות שם הוא מידע כללי על הפעילויות הקבועות – אייקון, פנטסי.קון וההרצאות על שם גפן תוך הדגשת העובדה כי לאגודה יש פעילויות *נוספות* לאורך השנה.
השאלה הקריטית, כמובן, היא האם נצליח לדחוס את כל זה ביחד עם טופס הרשמה לספר (מאחר ואינני בטוח כי לכל רוכשי הספרים האמורים ישנו חיבור לאינטרנט).

[גרומיט]

המטרה של אתר האגודה ודרכי המגע האחרות שלנו עם הקהל היא בעיקר לשמור על קשר עם אנשים שכבר מודעים לאגודה ומתעניינים בפעולותיה (וכמובן עם חברי האגודה בכלל), וההצעות של קיפוד לשיפור בנושא הזה יכולות בהחלט לעזור.

יחד עם זה, אם רוצים למשוך קהל חדש, המאמץ חייב להיות להגיע למגע ישיר עם אנשים – דרך תאי סטודנטים (והבאר הוא דוגמה נפלאה איך לעשות את זה נכון), חוגים במתנ"סים ובבתי-ספר, הרצאות, הקמת תאים נוספים בכל הארץ וכך הלאה.
כל אלה, כמובן, דורשים אנשים שיזמו אותם. מאגר המרצים, המתנדבים ובעלי היוזמה והמרץ, לרוע המזל, לא גדול מספיק בשביל להשיג את מה שאנחנו רוצים, אבל מגע ישיר הוא ללא ספק דרך הפרסום היעילה ביותר שקיימת.

[מאת]

תגובות