ללא כותרת › ללא כותרת › פורום האגודה › מה דעתכם לעשות פרוייקט ישראלי בדומה לhttp://librivox.org/
- This topic has 18 תגובות, 7 משתתפים, and was last updated לפני 17 שנים, 6 חודשים by עדי.
-
מאתתגובות
-
-
???משתתף
http://librivox.org/ הוא פרוייקט שמאפשר גישה להרבה ספרים מוקלטים שפג תוקף הזכויות היוצרים שלהם, שהוקלטו ע"י הקהילה.
כל אחד יכול להקליט את עצמו ולעלות פרק.
כתוצאה מיכך, זה יעודד קריאה, ויאפשר לשמוע ספרים גם לכאלה שאין להם זמן לקרוא, ולא חסר סיבות נוספות.
אני התחלתי לחזור לקרוא ספרים, יותר נכון לשמוע, דרך אתר זה…
נדב
-
kennyמשתתף
זכויות יוצרים על ספרי המקור פגות רק שבעים שנה לאחר מותם של המחברים. אני לא מצליח להיזכר ביצירת מדע בדיוני כזו בעברית.
בנוגע לתרגומים, קח בחשבון שלהוצאות לאור בעברית זכויות יוצרים על התרגום. אם מתחילים בפרויקט כזה, צריך ראשית לבדוק מהי התקופה שבה זכויות אלה חלות, והאם יש יצירות שזכויות היוצרים על התרגומים שלן כבר פגו.
-
???משתתף
כלומר אם יש ספר שנגמרו הזכויות יוצרים שלו, ומשהו תירגם את הספר לעברית, אז על הספר המתורגם יש זכויות יוצרים עד 70 שנה אחרי שהמתרגם מת????
איזה חוקים מוזרים ובעיתים…
אבל עדיין יש מעט ספרים שמשוחררים תחת CC, ואז אין בעיה לעשות זאת, אם כי אין הרבה…
-
גרומיטמשתתף
בעבזרית שפורסמו תחת רשיון CC. יש ב"בלי פאניקה" שני סיפורים כאלה, וככל הידוע לי הם כרגע היחידים.
-
???משתתף
מה בדבר לשאול את המתרגמים אם הם מוכנים לשחרר את התרגומים שלהם, רק בצורת אודיו?
יש גם את נולדו חופשיים ששוחרר כCC
-
kennyמשתתף
הזכויות אינן של המתרגמים, אלא של ההוצאות לאור. אני עצמי מתרגם, ולהלן חלק מסעיף מתוך החוזה שעליו חתמתי לתרגום ספר:
"כל הזכויות מהספר המתורגם, לרבות זכויות התרגום, שייכות להוצאה, ואין באפשרות המתרגם למסור את העבודה המתורגמת או חלקים ממנה לכל גורם שהוא, בין בתמורה ובין בלי תמורה."בכל חוזה שנחתם בין מתרגם להוצאה לאור תמצא את הסעיף הזה או סעיף דומה לו.
בסופו של דבר, הוצאה לאור היא עסק כלכלי שאנשים רבים – הסופר, המו"ל המקורי, סוכנים ספרותיים, המו"ל בארץ, מתרגמים, עורכים ועוד – מוצאים את מחייתם ממנו. מטרת חוקי זכויות היוצרים היא להבטיח שאנשים אלה יוכלו אכן לפרנס את עצמם כך, תוך אפשרות לאחר פרק זמן מסוים להפוך נכסי תרבות לנכסי הכלל. ליווריווקס לוקח בדיוק טקסטים כאלה שהם רשות הכלל ועושה בהם שימוש. לנו עדיין אין טקסטים שהגיעו למעמד הזה. הספר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע שיכול להתאים (צריך לבדוק מתי הוא תורגם) הוא "אלטנוילנד" של הרצל.
-
???משתתף
שלום
על אותו עיקרון מחשבתך למה לא לאסור על לשים את הספר בספריות? כי הם עושים נזק כלכלי גדול לאותם מוציאי אור, כי זה מונע מהרבה אנשים, לקנות פיזית את הספר, ובמקום זאת להשאיל אותו מהספרייה…
חוקי זכויות היוצרים נועדו במקור כדי לתת קרדיט ליוצרים אבל הפכו ברבות הימים ככלי להגבלת השימוש ביצירות על ידי המוציאים לאור. הגבלות אלו לא עוזרות למחבר היצירה, בדרך כלל מפריעות לו.
הרי, שאם הספר הוא לא חופשי, הדרך היחידי להסתכל עליו זה בחנות, או שמישהו המליץ עליו, או שלהוצאת הספרים יש תקציב טוב לשיווק.
אם הספר משוחרר ברשיון חופשי, אז אומנם יהיו כאלו שלא יקראו אותו אבל ליותר אנשים יהיה גישה אליו כדי שיוכלו לבחון אותו, להמליץ עליו.
וזה כן יעודד אותם לקנות, כי יותר נוח לקנות את ספר מאשר להדפיס אותו בבית, להרבה אנשים הפורמט הנייר הרבה יותר נוח.
לדוגמא כספר שיצא ברשיון חופי הוא נולדו חופשיים של אורי עידן:
http://www.thestories.org/book/bornfreeבנוסף קראתי איפשהו סקירה אני כבר לא זוכר איפה על עלייתו של הקומיקס כיום, והוא עלה בגלל שהתחילו לשטף אותו בתוכנות השיתוף ווחשף אותו ליותר אנשים, ובנוסף לכך הם העדיפו לקנות אותו כדי שיהיה להם "ביד", בעל ערך, כי סתם משהו דיגיטלי אין לו ערך כמו ליצירה מודפסת.
יש גם מאמר על זה כאן:
http://www.gnu.org/philosophy/right-to-read.he.htmlהדבר נכון גם לתחומים אחרים כמו מוזיקה ותוכנה, איך יוצרים ישווקו את עצמם ויכירו אותם?
יש לי דוגמא, איך דווקא השיתוף הפיראטי עזר לחברות להצליח, אבל אני צריך לחפש אותה עוד קצת.נדב
-
גרומיטמשתתף
וכך גם הרעיון של קוד פתוח ופרסום חופשי ברשת, אבל כולנו כבר שמענו את הנימוקים שלך ודומים להם. כאדיאולוגיה זה יפה. החוק, לעומת זאת, טוען אחרת, והאגודה, כארגון, חייבת לציית לחוק.
-
אורי עידןמשתתף
נדב הפנה אותי לדיון הזה. אני המחבר של הספר "נולדו חופשיים" ושל עוד ספר בשם "זריחה חדשה" שיצא בקרוב.
חוק זכויות יוצרים לא אומר דבר בנושא.
הרשיונות המבוססים על חוק זכויות היוצרים הם הדברים המגבילים.
הרשיון נקבע על ידי בעל הזכויות שלצערי הוא במקרים רבים לא היוצר (במקרה שלי הקפדתי להשאר בעל זכויות היוצרים).
אין שום בעיה לבקש רשות וגם לקבל אותה מבעלי זכויות היוצרים.
לפני שקובעים שאי אפשר, כדאי לנסות.
פרסום יצירה או חלק מיצירה הוא אינטרס של בעל זכויות היוצרים. אם הוא לא מסכים, ההפסד הוא בעיקר שלו.נושא של קוד פתוח וספרים חופשיים זה לא אידאלים בלבד זה כלי מעשי ביותר להפיץ יצירות ולהרוויח כסף.
אגב. חשוב להפריד בין חופשי לבין חינמי. כל היצירות שלי מופצות תחת רשיונות חופשיים. אבל לא כל היצירות שלי חינמיות. אחרי הכל אני סופר שחלק מהפרנסה שלו (לצערי זה רק חלק) היא הכתיבה. -
???משתתף
אם הזכויות יוצרים של ספר פגות 70 שנה אחרי שהוא מת, מה בכלל המשמעות אם הפצות הספרים מחזיקות את הזכויות?
הרי לא הגיוני שזה יקרה 70 שנה אחרי שהוצאה לאור פושטת את הרגל, כי זמן זה יכול שלא להגיע…
-
גרומיטמשתתף
אין לי בעיה עם האידיאולוגיה שלכם (פרט לזה שהיא מעייפת אותי), אבל כל מה שכתבת כאן נכון רק מנקודת המבט של היוצר. האגודה, כמי שההודעה המקורית בדיון הזה הציעה לה לפרסם דברים, אינה יכולה לפרסם יצירות שמוגנות בזכויות יוצרים. שום הטפה בשבח רשיונות CC ושאר פתרונות מהסוג הזה לא תשנה את העובדה שהרעיון שהוצע כאן אינו מעשי. הדיון אינו אם זה נכון או לא נכון להגן על זכויות יוצרים, אלא דיון על הצעה קונקרטית שאינה מעשית. כמעט שאין כיום יצירות רלוונטיות בעברית שניתן לפרסם בלי לפגוע בזכויות היוצרים של סופר או של הוצאת ספרים, או גם וגם.
-
???משתתף
של היצירה (לא ממותו של בעל הזכויות).
-
חגיתמשתתף
אם הבנתי נכון, ההצעה המקורית הייתה להעביר ספרים לפורמט אודיו.
מה שאומר שלאו דווקא ספרים מתורגמים – יש סיפורת עברית שניתן להקליט.
נכון, גם כאן יש את עניין זכויות היוצרים אבל היוצרים נמצאים הרבה יותר קרוב. רם אורן לדוגמה נתן לספריה לעיוורים בנתניה את הזכויות על ספריו. אפשר לבקש מסופרים אחרים לעשות דבר דומה ובתמורה הם יקבלו הפצה נרחבת של היצירות שלהם. אני בטוחה שלא כולם יסכימו, אבל לנסות אפשר. -
???משתתף
מתוך הFAQ של הפרוייקט:
"This is complicated business, but in the US, anything published before 1923 is public domain, in the US. It may not be public domain in other countries.
Similarly, a book may be in the public domain in another country, but not in the US."http://librivox.org/forum/viewtopic.php?t=881&sid=b27bae4ce82f671d0b5d895351224869
בנוסף מסתבר שיש שם ספרים בשפות אחרות (כולל ספר בראשית בעברית), וניתן למקד לפי שפה בחיפוש המתקדם:
http://librivox.org/newcatalog/visitor_advanced.php -
???משתתף
זה הייתי אני מיקודם, משום מה כתבתי את הנושא במחבר…
-
Boojieמשתתף
התשובה המתבקשת היא "אתה מתנדב?"
זו לא תשובה הומוריסטית עוקצנית. האגודה מושתתת על עבודת מתנדבים, ואמנם רעיונות יש לנו המון – מה שחסר לנו תמיד זה אנשים שיבצעו אותם.
אם אתה מעוניין להתנדב לבצע פרויקט כזה, האגודה תוכל לתת לך גב, אם תראה לנו שאתה באמת רציני בכוונתך לממש אותו. זה אומר, לבצע בדיקה יסודית של כל מה שנדרש כדי שפרויקט כזה יוכל לפעול: לפחות להתחיל לבדוק לאילו יצירות אתה יכול להשיג זכויות ובאילו תנאים (למשל, אם תצליח להשיג זכויות לספרים ישנים ומבוקשים שכבר אינם מודפסים, זה עשוי להיות להיט אמיתי – בשביל זה צריך לפנות להוצאות שמחזיקות בזכויות), מי יכול להקים את האתר, איפה לאחסן אותו, איך לתחזק אותו, כמה מתנדבים אתה יכול להשיג להרמת הפרויקט בכוחות עצמך, וכן הלאה. וכמובן, למה אתה חושב שיהיה לזה ביקוש (אולי סקר בפורומים? אולי דוגמה ראשונית כדי לבדוק עד כמה אנשים מתעניינים? יהיה חבל להשקיע את כל המשאבים שפרויקט כזה דורש כדי שבסופו של דבר ישתמשו בו שלושה אנשים במקרה הטוב).
אנחנו צריכים לדעת מה ידרוש פרויקט כזה, ואיזה חלק מהדרישות מכוסה על ידי מציע הפרויקט ואיזה חלק תצטרך האגודה לקחת על עצמה, כדי לדעת אם זה בכלל ריאלי עבורנו לתמוך בו.
פעילות האגודה היא סכום מתנדביה. כשאנחנו רואים שיש אדם רציני שמסוגל להרים פרויקט, ושזה פרויקט שעונה על צורך בקרב קהילת החובבים, אנחנו תומכים בו במשאבים שיש לנו להציע. אבל אין לנו משאבים מיותרים, ואנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו כל פרויקט שמישהו מציע, גם אם זה נראה פרויקט מגניב ומלהיב ביותר. -
???משתתף
בעקרון. קשה לי להבין מי ירצה לשמוע ספרים כשאפשר פשוט לקרוא אותם. מילא אם זה משהו שאפשר לקחת באוטו או באייפוד. אבל לשבת בבית ולשמוע ספרים?
לא יודעת, איכשהו, נראה לי משהו שלא ממש ברור לי מה ההגיון והצורך שבו.
-
Boojieמשתתף
אני לפעמים מקשיבה לספרי אודיו כשאין לי כוח להתרכז בקריאה, ובימינו זה קורה יותר מדי – עומס יתר. יש אנשים שמקשיבים לספרי אודיו בנסיעות, בזמן פעילות גופנית (נחמד לצאת להליכה היומית בפארק עם ספר באוזניות במקום מוזיקה סתמית) וכן הלאה. יש דיסלקטים, שיותר קל להם להקשיב מאשר לקרוא. ויש אנשים שסתם נהנים מזה.
לא הייתי פוסלת פרויקט כזה על סמך ההעדפות האישיות שלי, אבל אני בהחלט חושבת שבארץ קטנה כמו ישראל חייבים לוודא קודם כל שיש לזה בכלל ביקוש, לפני שמתחילים להשקיע המון משאבים ביישום. -
עדימשתתף
למה אי אפשר לקחת הקלטה של ספר באייפוד או באוטו?
בכל אופן, בארה"ב קיימים לא מעט אנשים הנחשפים לספרות רק דרך אודיו – הם פשוט לא מעוניינים לקרוא ספר כתוב.
אני מניח שבישראל המגמה חלשה יותר, אבל בהתחשב בכך שכיום לא מעט אנשים יספרו לך בלי להתבייש שהם בכלל לא קוראים ספרים, ייתכן שיש קהל משמעותי לספרות מוקלטת. (כמובן הבעייה היא שהקהל דובר עברית קטן מטבעו)
-
-
מאתתגובות