המכשף הזקן הלך לו ברחוב, שקוע במחשבותיו. ילדים אחדים התאספו מסביבו, וכהרגלם – קוראים אחריו קריאות גנאי. המכשף הזקן לא שם להם לב.
ילד אחד הרים אבן והשליך לעבר המכשף. מבלי משים הרים הזקן את מטהו, הגולה בקצהו זהרה לרגע, והאבן הפכה לפרח.עוד אבן נזרקה, ועוד אחת – את כולן הפך המכשף הזקן בזריזות רבה לפרחים, שנפלו רכות על אדמת הרחוב.
אביר עבר ברחוב רכוב על סוסו. מחלון בקומה שניה הציץ ראש נערה, ופרח נשמט מידה. מבלי משים הרים המכשף הזקן את מטהו, הגולה בקצהו זהרה, והפרח הפך לאבן שנפלה הישר על ראשו…