- This topic has 14 תגובות, 8 משתתפים, and was last updated לפני 14 שנים, 11 חודשים by
.
-
תגובות
-
-
במהלך השנה החולפת, ארגנתי שלוש פעילויות במידה משתנה של מעורבות האגודה. "ערב חולית", שבמהלכו גייסתי ותיאמתי את הפעילות עם המרצים, ויו"ר האגודה ליאת שחר טיפלה בכאב-הראש הלוגיסטי של ההתנהלות מול בית-אריאלה (לה כבוד ויקר), ערב "הנוסע השמיני" בסינמטק ירושלים, שרשמית היה פעילות של האגודה למרות שהאגודה לא ממש ניצלה את העובדה הזאת (על כך בהמשך), וערב מטריקס לפני יומיים, שבו מעורבות האגודה הצטמצמה לפרסום במייל ובאתר, כמו גם להודעה שהתפרסמה בפורום פה, והצליחה להביא לגיוסו של מרצה שלישי עבור הערב (וגם על כך בהמשך).
הרעיון שלי בארגון ערב "חולית" היה לתת לאנשים תמריץ להרים אירועים דומים – לא ברמת כנס של יום שלם כמו "מאורות", אלא ערב של שעתיים-שלוש, פעילות שנותנת איזשהו סימן חיים מהאגודה מלאורך השנה עבר להתכנסויות הרגילות בחגים. בפועל – שוב, אם מתעלמים מ-"מאורות", שהוא לא ממש אותו הדבר – זה לא קרה. זה לא קרה, כי האגודה עדיין לא משווקת את עצמה כגוף שנותן תשתית ליוזמות כאלה. תשתית כזו יכולה להתבטא, לדעתי, בשלושה מישורים:1) תמיכה לוגיסטית: האגודה תעניק סיוע כספי ולוגיסטי למי שמעוניין להרים אירוע, וגובה הסיוע ישתנה בהתאם לגודל האירוע. הרצאה של מרצה בודד בתא מקומי, למשל, תקבל סיוע שיכסה את הוצאות הנסיעה של אותו מרצה, ערב עיון (מהסוג של ערב חולית), עשוי לקבל סיוע גדול יותר – ואולי גם יצירת קשר עם גורמים מארחים (כמו בית-אריאלה). צריך להיות מסמך שמפרט בדיוק מהם הקריטריונים לתמיגה באירועים של האגודה, ואיך בדיוק היא מוכנה לתמוך בהם – אני מתנדב לנסח מסמך כזה.
2) יחסי ציבור: מצד שני, האגודה חייבת (חייבת) להתחיל לדחוף את עצמה קדימה באירועים מהסוג הזה. זה פשוט לא נעשה. לפני ערב "הנוסע השמיני" קיבלנו מהסינמטק אפשרות להציב שולחן רישום לאגודה בכניסה לאולם, ביקשתי מליאת לגייס מתנדבים וחומר לנושא וזה לא קרה. לא אשתמש פה במושג "בכיה לדורות", אבל זו בהחלט היתה החמצה – כמעט כל המשתתפים באירוע לא היו חברים באגודה ולא שמעו עליה. שלחתי אותם לאתר האגודה באינטרנט, אבל אני בספק אם רובם הגיעו לשם. כנ"ל בערב מטריקס לפני יומיים – שבמהלכו התגלה לי שהקשר בין הבאר לאגודה התפוגג לו מעצמו, ולאף-אחד לא דחוף לחדש אותו. אני מרצה בבאר כבר שמונה שנים, ואני זוכר שבשנים הראשונות חגית היתה מתחילה כל אירוע באזכור של האגודה ואיך נרשמים אליה, מביאה איתה גיליונות של המימד – וכל זה נפסק, בעקבות חוסר-אכפתיות של האגודה. זה צריך להדליק נורת-אזהרה אצל אנשים.
3) תוכן: מדהים כמה הייתי צריך להתרוצץ, לשאול ולהציק עד שמצאתי מרצה (ד"ר יהודה ישראלי, שפנה אלי ביוזמתו לאחר שהוא ראה הודעה שפרסמתי פה בפורום) שלישי לערב המטריקס. אבל מה שאני עברתי זה כלום לעומת תיאטרון-אבסורד אחר שהתחולל השנה, עם אירועי יום-המגבת: האגודה לא הצליחה להרים אירוע לזכרו של דאגלס אדאמס – אירוע שהיה הבייבי של יו"ר האגודה בכבודה ובעצמה – לא רק בגלל שאיזה גאון מוילנה איים להלשין לרשויות על פרק מד"ר הו שאנחנו אולי מקרינים שם, אלא בגלל שלא הצליחו למצוא מרצים לאירוע. בכל האגודה. לא הצליחו למצוא מרצים שידברו על דאגלס אדאמס.
כדי שביזיון כזה לא יחזור על עצמו, האגודה צריכה מאגר מרצים, והיא צריכה אותו לא מהיום, לא מאתמול, אלא מלפני כמה שנים (זכורים לי דיבורים על הנושא מאז שנת 2002, בערך). ואם מישהו יקפוץ לי עכשיו ויזכיר את ויקי האגודה (הידוע גם בשמו "הסיפור שאינו נגמר"), אני מציע למנהלת הפורום להכין את המחק, כי אני חושש שהתגובה שלי לא תעמוד בסנטדרטים המקובלים לשיחה מנומסת. רבאק – אנחנו צריכים מאגר שמות של אנשים, ואיפה הם מוכנים להרצות. כל יום שבו אין לנו את זה הוא יום שפוגע ביכולת של האגודה לקיים פעילות.אז כאמור, בכל הנוגע לסעיף 1, אין לי בעיה לנסח מסמך, ולהעביר אותו לועד. בנוגע לסעיפים 2 ו-3 – אין לי את הכישורים הלוגיסטיים, הטכניים או הידע הנדרשים. אבל כדאי מאוד שהאגודה תתחיל לפעול גם בנוגע אליהם.
-
אבל למיטב ידיעתי עדיין קיים קשר פעיל בין האגודה לתא הרחובותי.
בכל מקרה, גיוס מתנדבים לשבת בדוכן האגודה וניוד דוכן האגודה מסתבר עם השנים כיותר ויותר מסובך. אפילו לכנסים כבר קשה לגייס מתנדבים, כפי שהודעותיו בימים של לפני כנס מאורות של אחראי המתנדבים מעידות (ולמיטב ידיעתי זה קורה כמעט בכל כנס).
אני מציעה שיהיה פתרון ביניים – כמות יפה של פליירים שהאגודה תדפיס ותשים אצל פעילים בערים שונות שאינן במרכז. אם היו אצלך מאה פליירים כאלו שהיית יכול לחלק באירוע, או אפילו להשאיר בכניסה, זה היה מעלה את המודעות לאגודה, גם אם לא יוצר נרשמים חדשים במקום.
בכל הנוגע לתוכן – לא הייתי מעורבת באירוע דאגלס אדאמס, אבל בהחלט קיבלתי טלפונים מיואשים מחברת ועד (עמוסה מדי, כרגיל), שניסתה בכל כוחה למצוא מרצים. חברת הועד הזו היתה גם אחראית מרצים בכמה כנסים, ואצלה קיימת בהחלט רשימה מסודרת שמתווספים אליה מרצים מכנס לכנס (ראיתי גרסה אחת כזו עם רשימה מכובדת בהחלט של כל המרצים שיכולתי לחשוב עליהם). למיטב ידיעתי באותו אירוע היא התקשרה כמעט לכולם, זה היה צירוף מקרים מתסכל שהמרצים הבודדים שהרגישו שהם יכולים לדבר על הנושא לא היו פנויים או לא יכלו להגיע לאיזור המרכז באותו יום. יכול להיות שאם ההתארגנות לאירוע היתה מתחילה מוקדם יותר היה ניתן למצוא מרצים, אבל בכל מקרה, המידע קיים. אני פשוט לא בטוחה שמקומו בויקי או בדף פתוח לכולם – בכל זאת, מדובר במספרי טלפון וכתובות מייל של מרצים, והמרצים האלו גם ככה זוכים להצקות בכל אירוע של האגודה.
-
תגיד "חוסר כוח אדם ועומס יתר".
האגודה, כרגע, עושה בדיוק את מה שהיא צריכה לעשות, באדיבותה של נעמי הנמרצת: מגבשת לעצמה גוף פעילים ראוי לשמו, שבאמת ייצור הבדל, במהרה בימינו אמן. אני מציעה שתעלה את הדברים האלה שהעלית כאן בפני גוף הפעילים – זה בדיוק מסוג הדברים שיכולים לעורר פעילות מהסוג שהאגודה צריכה כמו אוויר לנשימה.
אל תעלה את זה כנושא לדיון כאן. תעלה את זה בפורום הפעילים, תציע רעיונות קונקרטיים לפעולה, ותזמין מתנדבים לשנות את המצב. ברגע שיהיו מתנדבים, יהיה גם שיתוף פעולה מצד הוועד, כי הוועד, ככל הזכור לי, ממש ממש רוצה שהדברים האלה יעבדו. -
יש לי עדיין רשימות חלקיות פחות או יותר של מרצים מימי בוועד.
בזמנו חברת הועד דפנה קירש אספה תוכניות ורשימות מרצים מכנסי עבר ועבדה להרכיב מהם רשימה אחידה עדכנית עד כמה שאפשר.
אני מקווה שהיא שמרה את החומר הפיסי ואת הרשימה שהכינה אז. לעדכן את הרשימה ההיא בנתונים של השלוש שנים האחרונות לא צריך להיות יותר מידי קשה. מרגע שיש את החומר הפיסי והדיגיטלי ביד זה צריך שבוע של עבודה נחושה, חמושה במכשיר טלפון וגישה רציפה לדוא"ל כדי לתאם מול השמות הנכנסים לרשימה את הסכמתם להליך. זה הכל.לגבי פרסום עצמי של האגודה באירועים- זה תלוי בעיקר בפטריוטיות של א. דוכן אגודה ואולי מה שצריך לעשות זה למצוא א. דוכן אגודה מקומי לכל עיר בה יש אירוע במקום לדרוש מא. דוכן לתור את הארץ.
האם זה עוזר?
-קרן
-
-
-
שדווקא היה לאגודה אחראי דוכן אגודה גלובלי פעם (יכול להיות שפעם שירתה בתפקיד הדר רובין? או שזה רק היה בכנסים ספציפיים?), אבל בחיפוש בפרוטוקולי הוועד מצאתי רק אזכור למינוי של ענבר מאירסון כאחראית דוכן אגודה באייקון ב-2008. מצד שני, לא חיפשתי יותר מדי בתשומת לב.
אבל כן, ראוי שיהיה תפקיד כזה, כמו עוד לא מעט תפקידים. יש לאגודה איפשהו רשימת תפקידים מאוישים/לאיוש, שאפשר להוסיף את זה אליה? מתישהו דיברו על זה שתהיה רשימה כזאת, לא? ברשימת בעלי התפקידים של האגודה לא מופיע דבר כזה, אבל מצד שני, הרשימה ההיא די שלדית בכל מקרה (מלבד "אחראית למניעת הטרדות מיניות", שמישהו כבר שאל אותי בתמיהה משועשעת מה פתאום לאגודה יש תפקיד כזה, שאפילו מופיע ברשימת בעלי התפקידים).
-
לפחות כזה נגע לפתיחת הדוכן בסדרת הרצאות גפן (ורז באמת מדבר כאן על דוכן לאירועים קטנים).
חוץ מזה את זוכרת נכון – הדר רובין אכן התנדבה לטפל בנושא דוכן האגודה ב2005: http://www.sf-f.org.il/story_794 -
-
-
זו בדיוק הנקודה של רז. זה לא צריך להיות עניין של אם להציב דוכן או לא. תמיד כדאי לשים דוכן וזו לא חייבת להיות אחריות של הוועד/מנהל כנס לחפש כל פעם אחראי דוכן.
אם ענבר אחראית דוכן – אז לדאוג שיהיו אצלה פנקס קבלות, חבילת טפסי הרשמה, עותקי היה יהיה ועוד כמה מוצרים ושהיא תגיע (או תמצא מחליף) לכל אירוע שיש לנו שם יד או רגל לפתוח דוכן, או לכל הפחות לשאת כמה מילים בהתחלה על האגודה ולציין שאפשר לפנו ת אליה להרשמה וכו'.
זה ערוץ שיווקי שלא עולה לנו כסף, וחבל לפספס אותו. -
כסף הוא לא המשאב היחיד שהאגודה צריכה לחשוב עליו – גם מתנדבים ולוגיסטיקה הם דברים שצריך לתת עליהם את הדעת. הצבת דוכן אגודה דורשת מעורבות של לא מעט אנשים (כולל אלה שתפקידם לשנע את כל החומר שאמורים להציב בדוכן מהמקומות שבהם הוא מאוחסן – למשל, ליאת, שהרבה פעמים מוצאת את עצמה מתזזת מגוון מרצ'נדייז וכד' הלוך ושוב, וכולל מי שאחראים על ענייני כספים לפני ואחרי).
אני בהחלט יכולה לראות מצבים שבהם התועלת שבהצבת דוכן האגודה לא תשתווה להשקעה (למשל, אם הרבה מהאנשים האמורים עסוקים באותו זמן עד מעל הראש במשהו אחר, והלוגיסטיקה של העברת תחומי האחריות שלהם למישהו אחר לא משתווה לצפי החשיפה באותו אירוע). -
שלום רז
ראשית תן לי לומר שאתה צודק. האגודה צריכה לשווק ולייצא את עצמה יותר.
אך הדוגמאות שהשתמשת בהן לא בהכרח מייצגות חוסר אכפתיות או חוסר השקעה, אלא פשוט צירוף של סיבות ונסיבות שונות.
1. האגודה מציעה סיוע כספי ולוגיסטי. כרגע היא מסייעת כמיטב יכולתה לתא הטכניוני ולתא הירושלמי שבהקמה. וכל מי שירצה לארגן ערב עיון יקבל את אותה העזרה שאתה קיבלת בארגון ערב חולית. לא ברור לי למה אתה מתכוון בקריטריונים, אך אם ביכולתך לנסח מסמך המפרט את התחומים בהם האגודה יכולה לעזור למארגני אירועים שונים, אנו נשמח עד מאוד.
2. אכן חבל שלא היה דוכן באירוע הנוסע השמיני. אך היה כמעט בלתי אפשרי למצוא פעיל ירושלמי לאיוש דוכן זה. חבל לי לשמוע שחגית כבר לא מזכירה את האגודה בתחילת הפעילות, אך זו לגמרי בחירתה של חגית. האגודה עדיין מספקת לבאר מקום לפרסום הפעילויות ותספק כל תמיכה לוגיסטית שתידרש.
3. לא הצלחנו למצוא מרצים ליום המגבת לא בגלל שלא הייתה רשימה, או בגלל שלא ניסינו, אלא בגלל שלא מצאנו. גם אותי זה הפתיע. הרבה מאוד אנשים פשוט לא הסכימו, ומי שכן הסכים ביטל בשלב זה או אחר.
נעמי עובדת כרגע על ריכוז רשימת מרצים כחלק מגוף הפעילים. רשימה זו תהיה זמינה לכל מנהלי התאים ולכל מי שירצה לארגן אירוע בתיאום עם ועד האגודה.
-
-
דוכן אגודה דורש, במינימום, טפסי הרשמה ועט.
אין שום צורך בלוגיסטיקה מסובכת.
לא חייבים את כל המרצ'נדייז בכל פעם. לא חייבים ערימות של היה יהיה. לא חייבים אפילו פנקס קבלות (הקבלה תשלח בדואר יחד עם כרטיס החבר).
אבל…
זה לא מאוד מסובך שכל הדברים האלו יהיה אצל אדם אחד שהוא אחראי על הדוכן. מתנדב אחד שלוקח על עצמו להגיע לאירועים הקטנים הללו, חמוש בטפסי הרשמה, פנקס קבלות, קצת כסף לעודף ודוגמה של היה יהיה.
העובדה היא שכך היה בעבר – כשיוני היה מזכיר אגודה, הוא הגיע להרצאות גפן עם טפסי הרשמה וקבלות, קופה קטנה וכמה מימדים. ואם הוא לא יכול היה להגיע, הוא הודיע לי (הייתי אז אחראי מזכירות) ואז לכל הפחות הייתי מביא כמה טפסים, שיהיה.אגב, פלאייר מידע זה מצויין, אבל בלי נציג שיהיה נוכח וינסה לשכנע אנשים להרשם, בו במקום, הסיכויים שמישהו ירשם לאגודה הם הרבה יותר קלושים.
בכל אופן, הצעה לגבי הפלאייר – שיהיה דו צדדי, כאשר בצד האחורי יהיה טופס ההרשמה.
-
