ירח ירח, ספר לי סיפור

[הזחלמים]

ירח, ירח, ספר לי סיפור
"הכוכבית", הזכיר המזכיר הכללי,
"הכוכבית. אחרי שתיהפך אותה לסופר-נובה תספק אנרגי למיליארדי מיליארדים של זחלמים" הנהן היו"ר,
"שבעים מיליארד פועלים" חזר המזכיר
"שבעים ושתים מיליארד, שלשים ושבע מליון, מאתיים חמישים ושבע אלף ומאתיים, מספר דומה של חלליות, כאלף ספינות אם, ושבעת אלפים שנות עבודה. על המחיר אפילו אינני רוצה לחשוב" דייק היו"ר,
"המשרד לאיכות הסביבה" לחש המזכיר, "המשרד לאיכות הסביבה, האימה של כל חברה מסחרית. התנגדות בלתי מובנת להכחדת גזעים אחרים וכח פוליטי כמעט בלתי מוגבל" חזר היו"ר תוך כדי אנחת צער כבידה.

"המדען הראשי מתבקש להציג את הבעיה" קרא המזכיר הכללי. המדען החל בהסבר "בכוכב 90176 נתגלו לא מזמן צורות חיים" יצורים קטנים קפצו על מסך ההולוגרמה מאחור והתאספו מסביב ליצור קטן דומה שישב רכון והכה אבן קטנה המונחת לידו.
"סוג של ריקוד חיזור" ניחש אחד המנהלים, "קריאת אזהרה מפני טורפים?" שאל אחד מעורכי הדין,
"חמצן!" נשמעה קריאה נרגשת מהקהל "מערכת החיים בכוכב היא תלוית חמצן, החיכוך וחומר הבערה יצרו אש, צורת הפקת האנרגיה היסודית במערכות חיים תלויות חמצן, השלב הבא בהתפתחות הגזע הוא כריית מתכות ואז…" "מסע בחלל" פלט היו"ר קריאה מיוסרת "מסע בחלל והתישבות על הכוכבית היפה שלנו, הכוכבית היפה והיקרה שלנו, הכוכבית היפה והיקרה שלנו שתופקע ע"י הסוכנות הארורה לאיכות הסביבה",
"גם אם מבחינה מדעית ההסבר אינו מדויק אני מאמין שהבעיה ברורה" סיכם המדען הראשי.
"פתרונות" המשיך המזכיר הכללי, "פתרונות אפשריים שכל קבוצת סיעור מוחין העלתה".
"פצצת פלוטוניום אחת זיהום קל, נגיף מתוחכם ופוף, כל הצרות נגמרות מליונים נחסכים ו…"
"ומשפט פומבי על הכחדת גזע פירוק החברה, מאסרי עולם למנהלים, שלא לדבר על הפרסומים בתקשורת"
עורכי הדין הנהנו בהסכמה "כל התערבות לא מבוקרת בהיפתחותם של תרבות או גזע זרים מחייבת אישור של מועצת המדענים הגלקטית והממשלה, וכרוכה בבעיות משפטיות כבדות משקל. כשיגיעו 'לחקור' את הכוכבית שלנו לא תהיה שום דרך בה נוכל לסיים את תהליך הפקת האנרגיה מבלי להסתכן בתביעות משפטיות".
"ניתן להסיר את המטרד בדרכים קצת פחות ישירות…"
"הפקת חור שחור חדש במרחק קצר מהכוכב יכול להרחיק את הכוכב מהשמש בדיוק מספיק בשביל…"
"שימוש בכוכב בתור לוין לשידורי תקשורת מאסיביים תפיק קרינה שתוכל.."
"תחנה תמימה לשאיבת אנרגיה מהשמש יכולה.."
"שקט" רעם היו"ר "אסור שיהיה שום קשר בן שום חלק מהחברה לשום קסנוסייד משום סוג שהוא, שום סוג שהוא".
"העיתונות כבר שחטה כמה וכמה חברות שלא מצאו חן בעיניהם על דברים פחות חמורים" העיר היחצ"ן "וקשה לומר שהעיתונות אוהבת אותנו באופן מיוחד, אנחנו צריכים לפעול בדרך הזחלמים מאז ומעולם – שינוי קטן והרבה מאד סבלנות. אחרי הכל אנחנו לא צריכים להשמיד אותם – רק לדחות את התפתחותם". "אני חושב שיש לי רעיון" חייך המדען הראשי "זה משהו… שיראה כמו מתנה או עזרה מתוך רחמים… אבל יטמון בחובו נזק, משהו…" רק אחרי כמה וכמה דורות ידעו הזחלמים שהביטוי המתאים לסיטואציה יקרא על שם אירוע היסטורי בעיר קטנה בכוכב עליו הם דנים.
"נא לחזור על הסבר התיאוריה – בצורה שגם אני אוכל להבין", מדענים כידוע מעולם לא הצטיינו בלהסביר דברים מסובכים "נחזור על עיקרי הדברים בקיצור נמרץ" המדען הראשי נאנח, כי גם יושבי-ראש כידוע לא הצטיינו מעולם בלהבין דברים מאד מסובכים. "אם לכל יצור על הכוכב ישנו סיכוי מסוים לפריצת דרך במשך ימי חייו, נכנה אותו P, ויש מס' אוכלוסיה הגדל במשתנה קבוע בכל שנה – כמובן אין זה מדויק כי גידול אוכלוסין בתנאים אופטימאלים הוא מסדר גודל של לפחות O(nx) כשx הוא מס' הילדים הממוצע אך בהתחשב באסו…" היו"ר סימן לו להמשיך "בכל אופן ככל שהזמן חולף יותר יצורים עסוקים בפיתוח שיטות לתועלת הגזע והסיכוי לפריצת דרך מדעית גודל, הדרך הנכונה למנוע פריצות דרך ללא פגיעה מאסיבית באוכלוסיה היא להפחית את כמות האוכלוסיה שתעסוק בפיתוח ועבודה פרודקטיבית"
"מה יעשו אלו שלא יעבדו?"
המדען הראשי חייך בסיפוק "מצאנו פתרון לאחזקת יצורים במצב של אי-עבודה, נשתמש בסיפורים"
"סיפורים?!"
"סיפורים הוא כינוי לאירועים שלא אירעו ולא ייתכנו, אחרי שנרגיל את היצורים לספר אותם אנו מאמינים שתחום זה יתפתח מאליו, רק נזרע את זרע הסיפור הראשון – ולאחר תקופת הספיגה הראשונית מיליונים יחקו אותו. ככל שתגדל האוכלוסיה כך יגדלו מספרי הסיפורים. מספר אחד שומר על עשרה אחרים מלגלות פיתוחים טכנולוגים, וכמו וירוס קטלני כעשר אחוז משומעי הסיפור יעבירו אותו הלאה. סיפור בווריאציה אחת יעבור מוטאציה וישתנה לסיפור אחר לגמרי"
"זה יספיק?"
"יספיק בהחלט – אפילו לעוד כוכבית אחת קטנה"
"מעניין מאד… שלח אנשים לביצוע המשימה – עוד הערב! – אני רוצה דיווח מלא".

"דַבֵּר" אמר היו"ר בפנים חמורי סבר.
"המשימה עברה בשלום, הקרנות של אוסף חיות חוצניות התבצעה במרבית ריכוזי האוכלוסין, ציורים דומים צוירו על קירות המגורים. חולקו מנות מזון שיספקו זמן להטמעת הסיפורים" "והתוצאה?" "עוד לא התגלתה החקלאות" היו"ר חייך חיוך רחב, שיטתם של הזחלמים תמיד פעלה ואין סיבה שלא תפעל עכשיו אחרי המעשה המזערי נותרה רק הסבלנות ואורך הרוח.

"כוכבית זו כמו כל מוצרי החברה משלבת את מיטב הטכנולוגיה העדכנית ביותר בשביל להביא לך" כאן היו"ר הצביע תיאטרלית אל המצלמה "את מירב האנרגיה ישירות לבית, במחיר הזול ביותר." היו"ר הפנה את פניו למצלמה ושווה לעצמו ארשת פנים חמורה "לפני שנמשיך בסיור הייתי רוצה להתוודות וידוי קטן. באופן אישי המצב הסביבתי מטריד אותי, לאחרונה, מאד. ישנן חברות מסוימות לצערינו" הוא סימן למפעיל להעביר את הפרסומת של החברה המתחרה למקבץ הפרסומות הבא, "המנצלות שמשות קיימות להפקת אנרגיה. שמשות שעלולות לתמוך בחיים תבוניים אחרים – כולנו יודעים עד כמה התפתחות כזו היא נדירה ועד כמה חשוב לנו לשמור עליה בכל מחיר. אני רוצה להודיע רשמית שהחברה שלי תעשה ועושה כרגע כל מאמץ לשמר את החיים התבוניים האיזור בכל מחיר – נתחיל בסיור".
היו"ר ירד במעלית ענק לשטח פני הכוכבית "הכוכבית שאתם רואים כאן עשויה מסגסוגת מורכבת של חומרים, סגסוגת שהורכבה כך שתוכל להידחס בקלות מקסימלית" השידור הועבר ללשכת המדענים הראשית שם הוקרן סרט על 'עבודתם הבלתי נלאת של מדעני החברה בשבילך' השידור חזר ליו"ר והוא המשיך "חללית האם שלנו שנמצאת כאן תתחיל בדחיסת הכוכב ע"י לחץ הידראולי" הדמיה של כדור מתכת העוטף את הכוכבית הוצגה על המסך "לאחר שהדחיסה תושלם, הכוכבית תיהפך לסופר-נובה – מה שיגרום לפרץ אנרגיה ענק שנתעל לאט לאט לבתיכם במשך הדורות הבאים. תיעול האנרגיה הינו טכניקה ייחודית שפותחה בחברתנו – בפשטות נקפיץ את כמות האנרגיה העצומה בין מראות ענק ברחבי היקום – באופן טבעי מעט אנרגיה תזלוג בנקודות מסוימות ובה נשתמש בכדי לספק לכם את השירות האיכותי לו אתם רגילים. את הסיור ימשיך המדען הראשי האחראי על הפקת האנרגיה בחברה". היו"ר מיהר לקב' העובדים שסימנה לו להגיע בדחיפות עליונה לחדר הבקרה.
"איזו בעיה?" חייך היו"ר "הביאה אתכם" היו"ר ליקק את שפתיו בצורה מאיימת "להפריע לי", שורת המחץ מתקרבת, "באמצע", אתנחתא קצרה, "קידום מכירות!", ליו"ר לא היו הרבה ערכים מקודשים אך על מעט הערכים שהיו לו הוא שמר בקנאות.
"צורות חיים תבוניות מתקרבות לכוכבית."
"בלתי אפשרי!" נדהם היו"ר "קרא למדען הראשי לעורכי הדין לפלנטולוגים ו.. קרא לכל מי שרק אפשר כינוס חירום בהקדם האפשרי" היו"ר התקדם במהירות ללשכתו "ומיותר לציין – שום מילה לתקשורת".
המזכיר כחכח בגרונו להסב את תשומת לב הנוכחים "העניין שעומד כרגע על הפרק…"
"המקור!" צעק היו"ר "באיזה כוכב שרצו היצורים הארורים לפני שהחליטו לחסל לנו את פרויקט גולת הכותרת של החברה" היו"ר התנשף, "ויותר חשוב" היו"ר העביר מבט חשדני על פני הנוכחים "מי היה אחראי לסקירת האיומים האפשריים מכוכב זה". לאחר כמה דקות של דממה הזכיר היו"ר "הפרוטוקול מציין וועדה מסוימת שחזתה את הבעיה…", הולוגרמה של כוכב 90176 הוקרנה מאחורי היו"ר, כשמלפניה ניצב כל צוות החשיבה שהיה אחראי על נטרול הבעיות שעלולות להגרם מהכוכב. דמותו של המדען הראשי עמדה באופן בולט בראש צוות החשיבה עם חיוך מנצח, חיוך שכעת הוחלף בהבעת פנים מיוסרת.
"אדוני היו"ר" המדען הראשי קם "ביצענו את כל הצעדים הדרושים להסרת האיום – אינני מבין מה השתבש!"
"את זה" אמר היו"ר כשחיוך ערמומי נסוך על שפתיו "ניתן לברר בקלות".
"אחראי תחנת השידור נא להתחיל בדיווח" אמר המזכיר. האחראי התחיל "כבר לפני זמן רב התקבלו מכוכב 90176 שידורים של גלי רדיו, שלפי מיטב הבנתנו צריכים להתפרש כתנודות של אויר בכוכב – אחת הדרכים המרכזיות בה יצורים בסביבה תלוית-חמצן מתקשרים."
"תקשורות אלחוטית" היו"ר לחש בתוכחה למדען הראשי והפנה את תשומת ליבו לתאריך בו נתקבלה ההודעה " כבר אז נתגלתה שיטה הזנת מידע להמונים". "נק' המפנה הבאה היתה שידורים שבכדי לפענחם יש להקרין אור בתדירויות מסוימות על סגסוגת המופקת מחומרים הנמצאים בכוכב" כל הנוכחים הסכימו ששיטת ההצפנה הזו היתה די מתוחכמת "קלטנו הרבה שידורים דומים עד לשלב הבא – יצירת חור שחור נייד, שכידוע לכולם הביאה לתוצאה הבאה" על המסך נראתה תמונתה של החללית בדרך לכוכבית. "לפני שנמשיך להודעות העדכניות שפוענחו מהחללית, ברצוננו להביא הודעה אחת שתפסה המערכת הממוחשבת – הודעה שכפי הנראה שודרה לחלקים נרחבים מתושבי הכוכב ונראתה למערכת הממוחשבת שלנו כהודעה בעלת חשיבות" ההודעה המקורית נשמעה בצירוף תרגום סימולטני, יצור שהציג את עצמו בשם אורסון וולס תיאר נחיתה של גזע לא ידוע על כדור הארץ, לטענתו הגזע בא ממאדים, כוכב סמוך במערכת השמש "זה לא ייתכן – אין שם נפש חיה", נשמעו קריאות מהקהל. בירור קצר שנערך עם המשרד לאיכות הסביבה הבהיר כי "לא אושרה שום נחיתה או מגע עם בני כוכב 90176. והסבירות להפרת ההוראה – נמוכה". לאחר שהמזכיר השקיט את קריאות התדהמה באולם אחראי תחנת השידור המשיך "נביא עתה מספר קטעי שידור שפוענחו זה עתה מהחללית"
אחרי רעש "איחוד החברות.." רעש קצרצר "…מביא לכם הצרכנים את ההזדמנות להיות הראשונים שיצפו במחזה המדהים של ההתפרצויות הגעשיות במערכת השמש הסמוכה…" הצליל נפסק.
"קשה מאד לקבל תשדורות מתוך הספינה מבלי להחשף" הסביר אחראי התקשורת.

"תודה לכל המשתתפים" קרא המזכיר "הישיבה הסתיימה". היו"ר ניווט את דרכו בין המשתתפים, "אתה" סימן למדען הראשי "בָא עכשיו איתי".
"כן אדוני היו"ר" המדען הראשי ניסה להסתיר את הרעד בקולו. "יש לך הסבר" היו"ר דיבר לאט, והמדען הראשי זכר קורולציה סטטיסטית מדהימה בין המקרים שבהם דיבר לאט, לבין צרות. "לטעות הפטאלית של סוכנות החדשות בכוכב ששמענו קודם", שתיקה, "הרי אפילו לפי כללי הפיסיקה הפרימיטיבים שהיו אז היה ניתן להסיק בקלות שנחיתה כזו אינה סבירה. איך חשבו התושבים שם למסקנה מוטעת כל-כך?"
כפי שהיו"ר צפה המדען סיפק עוד כמה שניות של שקט.
"הסיפורים!" צעק היו"ר "הסיפורים שדיברת עליהם כה רבות כשחיפשנו פיתרון לבעיה, הם התפתחו" "התפתחו?"
"בהתחלה סיפורי-עם המסופרים באופן פרטי, אח"כ סיפורים להמונים דרך קרני רדיו."
"וזה מסביר את הטעות" הרהר המדען הראשי בקול, "סיפור – לא טעות אלא עוד סיפור אחד מיני רבים שנועד לבדר את ההמון, רק שבמקרה עקב התייחסויות מרובות לחלל האלגוריתם של תחנת השידור שלנו החליט לשמור אותו",
"קידוד השידורים כהקרנת אור על פני…"
"לצרכי סיפורים ויזואלים להמונים, הסיפורים יצאו מכלל שליטה הם נעשו מטרה בפני עצמה", המדען הראשי נדהם, האפשרות להשקעה כל-כך גדולה בסיפורי בדיה שמעולם לא התרחשו היתה בלתי-נתפסת עבורו.
"החללית" חייך היו"ר "שגורמת לנו", היו"ר ליקק את שפתיו בצורה מאיימת "בעיות כל-כך מרובות", שורת המחץ מתקרבת, "נוצרה", אתנחתא קצרה, "לצרכי בידור!",
"בדיות. השקעה עצומה כ"כ לדברים וירטואלים, בלתי קיימים, התאווה לבידור היא שפתחה את טיסת החלל למרחקים מרובים, מי היה מאמין שבשביל שטות כזו ייצרו דברים עצומים כל-כך" המדען הראשי הרהר פילוסופית בקול,
"ומי היה מאמין שהאשם בכל זה מכהן מתפקיד בכיר כל-כך", הרהר גם היו"ר פילוסופית, "הסטת גזע בעל פוטנציאל עצום לצרכי מחקריך המדעיים… אני משער שאם לא נמצא פתרון מתאים לכמה מאתנו יווצרו בעיות מסוימות…" אין ספק שהיו"ר ידע כיצד לייצר מוטיבציה אצל עובדיו.
המדען הניד בראשו בעצב "אין שום סיכוי להסיט אותם מהמסלול למרחק מספיק מהכוכבית, הם קרובים מידי, כמה שלא יתרחקו מהמקום עדיין יישארו בטווח שלא יאפשר את תהליך הפקת האנרגיה – חייבים להשמיד את החללית".
"חייבים להשמיד את החללית" תיקן היו"ר "בלי שהמשרד לאיכות הסביבה יקשר את החברה לתאונה הקטנה שוודאי תגרם לחללית בזמן הקרוב". היו"ר סימן למדען הראשי שהוא רשאי לעזוב. "סיפורים…" חייך היו"ר, והיה נראה שהוא הרבה פחות מודאג.
"את המנהל! עכשיו!" הפקידים הקטנים אף פעם לא יודעים את המתרחש מאחורי הקלעים ולא יכולים להבין את התכיפות הרבה בעניינים שפונים אליהם, ולכן בדרך-כלל מטפלים הפקידים במתינות מרובה ברב הפניות המגיעות אליהם. במיוחד בפניות המסווגות את עצמן כתכופות, ובפניות בהן הלקוח מתנהג בצורה לא חביבה לפקידים. "אז שיהיה את היו"ר. לא, לא מעניין אותי שהוא בפגישה, תתחילו להזיז עניינים." זה באמת מרגיז לשמוע צחקוקים מהצד השני של הקו כשנושא בו אתה עסוק הוא נושא רציני "מדברים ממחלקת האכיפה של המשרד לאיכות הסביבה" הצחקוקים נפסקו. מחלקת האכיפה במשרד לאיכות הסביבה היא אחת הסיבות המרכזיות שהכלל האמור לעיל פועל רק בדרך-כלל. "הוא יגיע מיד, אני מבין. תגידו לו שאני ממתין על הקו" הטון של משפט אחרון זה היה הרבה יותר רגוע.
"אדוני היו"ר, הגיע לידינו דיווח על צורות חיים תבוניות על כוכבית מסוימת שנמצאת בחזקתכם, צורות חיים תבוניות המשמשות לכם כפועלים… כבר שמעת על העניין בחדשות. אז אתם מכחישים את העניין מכל-וכל? להד"ם? טוב, אני מאמין שלא תתנגדו להצצה חטופה של כמה בחורים מהמחלקה במתחם. ובכן אני מבין שתתנגדו, נצטרך לדבר על זה עם המחלקה המשפטית אצלנו… טוב. אני מאמין שאנו עוד נתראה ואני מקווה שבנסיבות יותר נעימות."
"להד"ם" חייך, "להד"ם…" בשידור החדשות מאחוריו נשמעה ההקלטה המרשיעה בפעם הרביעית "היצורים החדשים שהבאנו התחילו להתפרע, נאלצנו להשתמש הפעם בגלי קול בעצמה נמוכה. במשלוח הזה בניגוד לקודמים, נתקלנו בהמון בעיות משמעת. אבל כמו תמיד היצורים יוכלו לבצע את העבודות השנואות עליכם, ולכם כמובן יישארו התפקידים המעניינים…" היו"ר הזה תמיד היה חמקמק אבל ברגע שתופסים אותם פעם אחת – השחיתויות הבאות מתגלות מהר מאד.
"כאות מחווה לציבור, וכיוון שאיכות הסביבה תמיד היתה בראש מעיינינו, נסכים לפנים משורת הדין לבדיקה פולשנית ע"י המשרד לאיכות הסביבה, בדיקה ללא הגבלות וללא התראה מוקדמת, ע"פ דיווח של צופי המשרד לאיכות הסביבה לא יצאה שום ספינה את המתחם. אני משאיר לאנשי המשרד לבצע את העבודה" לאחר הנאום הקצר של היו"ר, צוות החיפוש נחת על שטח הכוכבית.
"שום זכר", חזר ראש צוות החוקרים "שום זכר לצורת חיים זרה, להבאת צורת חיים זרה לגידול צורת חיים זרה. אין שום אפשרות ע"פ הידוע לנו שהיתה כאן צורת חיים ללא דיווח" היו"ר התאפק שלא לפרוץ בצחוק.
התאונה הקטנה שקרתה לחללית המשא שלהם אפילו לא הובאה לחדשות, וחשוב יותר לא עניינה כרגע את מטה המחקר של המשרד לאיכות הסביבה. הנזק שיגרם לספינה שיצאה מכוכב 90176 מגזים רעילים שדלפו לא תקושר לתאונה שארעה היום, תאונה שביום רגיל היתה זוכה לסיקור נרחב מהמשרד לאיכות הסביבה.

"אדוני היו"ר" שאל השופט "אם לחברתך אין שום חלק בסחר של חיים תבוניים, איך תסביר את ההקלטה הנ"ל" שמש בית-המשפט לחץ הסיט מתג בלוח הבקרה מלפניו, והיו"ר נאלץ לשמוע את עצמו מקריא את אותו תמליל בפעם החמישית, "בכדי למנוע מצב של עובדים ללא תעסוקה, החלטנו לייצר תעסוקה קלה ונעימה שיכולה לשמש את כל העובדים. כיוון שכל עובדינו נוהגים לשמוע חדשות הקלטנו כל יום שעה של חדשות פיקטיביות, אותם חיברנו בעזרת ארכיון החדשות העולמי, כשעובד נמצא בחוסר-תעסוקה הוא יכול תמיד לשמוע את החדשות המוקלטות." כל הנוכחים הביטו ביו"ר בתמיהה "אנחנו קוראים לזה סיפורים." "סיפורים…" חזר אחריו השופט מהורהר, "כמובן, את כל המסמכים המאשרים את עדותי יוכל בית-המשפט לקבל ממשרד עורכי הדין שלנו. עקב התקרית המצערת ביטלנו כל זכר לאותו מיזם, ואנו מקווים שלא ייפול, שוב, שום חשד מכוער על החברה". לאחר התייעצות קצרה השופטים הגיעו להחלטה "בית-המשפט לא מוצא סיבה שהמיזם שתואר כרגע, מפר חוק כלשהו מספר החוקים. באם אין עוד ראיות לתביעה אנו רואים כי הנתבעים חפים מפשע", שלשה צלצולים קצרים סימנו את בואה של הפסקת האוכל. "חדשות פיקטיביות" נשמעה שוב לחישה באולם, רק שהפעם הלוחש היה מנהל חברת תקשורת, חברת תקשורות ששוועה לרעיונות חדשניים.

"פיקTV, 'חדשות-חילופיות', 'מה-לא-קורה', כל-כך הרבה ערוצים חדשים בגלל רעיון אחד קטן" נאנח היו"ר "אם היינו חברת תקשורת ולא חברת אנרגיה – היינו יכולים גם להרוויח קצת מכל העניין." היו"ר נאנח שוב כשמס' המנויים של 'חדשות-חילופיות' קפץ למסך. "ולחשוב שכל המטרה של החדשות הפיקטיביות היתה…" צפצוף המתריע על פגישה קטע את מחשבותיו. מבט אחד בצג גרם לו לתהות מה צריך ממנו השר לאיכות הסביבה, "שלום" ברך אותו השר "רציתי להודות לך באופן אישי על שינוי כל-כך רדיקלי שיזמת, שינוי מבורך שאפשר לכולנו להתרכז פחות בתעשייה, פחות במחקר, וממילא לשמר יותר את היקום כפי שהוא כרגע" חייך השר ופנה לכיוון הדלת.
"אגב מתי ייפתח המוזיאון לקהל הרחב?" השר התעניין,
"המוזיאון?!" היו"ר התעניין גם הוא,
"המוזיאון, הכוכבית שבה התחילה תופעת הסיפורים לראשונה, הרי וודאי שעל-פי כל חוק יסוד אסור לכם להרוס נכס תרבותי כמו המקום שבו החלה תופעת הסיפורים לראשונה!"
היו"ר התאפק מאד שלא לבכות. הוא קיווה שההכנסות מהמוזיאון יכסו את עלות הכוכבית, וידע שהחדשה הפיקטיבית הראשונה שהחברה תעטר בה את קירות המוזיאון תתהדר בכותרת "החלטת הממשלה התקבלה ברב קולות, עוד היום ייסגר סופית לחלוטין כל מטה המשרד איכות הסביבה"

[NY]

סיפור זה לוקה בהרבה בעיות.
ראשית – הוא ארוך מדי, בהרבה, יחסית לתוכנו ולרעיון המוצג בו.
שנית – הרעיון הנ"ל קלישאי למדי.
שלישית – דרך ההצגה:
א. *המרצה לא מרוצה*: גם המספר וגם הדמויות נוטים להרצות ולהרצות. הרצאה, מה לעשות, היא דרך לא טובה להעביר מידע, ביחוד כשמדובר בסיפור קצר. אנו צריכים ללמוד על המתרחש מפעולותיהן, דבריהן ומחשבותיהם של הדמויות בלי שאלה יגלשו לכלל הרצאות. בתוספת, הדמויות מספרות זו לזו דברים שהן כבר יודעות, דבר שאין כמוהו לגרימת אולקוס.
ב. *חייל, שפר הומורך*: ההומור כאן, מלבד היותו לעוס להחריד, בא בכמות מוקצנת ומשחית כל חלקה טובה בסיפור. לא כל בדיחה לעוסה שעלתה במוחו של המחבר צריכה להופיע בסיפור. למעשה, נושא ההומור הוא רגיש (ורציני!) מאד, ויש לשקול היטב כל בדל הומור ושביב בדיחה. זאת כיוון שכל הגיג שכזה שאינו במקומו גורע מאד מקריאות הסיפור ומההערכה לה יזכה הכותב אצל כל קורא שעבר בהצלחה את בית הספר היסודי.
ג. *דיאלוג*: מדוע כל הדמויות מדברות בדיוק באותו אופן? אותו חיתוך דיבור, אותה קומה, אותה בלורית שיער… למה?
ד. *הדיאלוג מכה שנית*: מבט קל בפיסקה הראשונה של הסיפור יגלה לנו שאתה לא אוהב את המילה "אמר". הנה: "הזכיר המזכיר הכללי" (זה בדיוק, אגב, סוג ההומור שחייב לעוף, ומיד), "הנהן היו"ר", "חזר המזכיר", "דייק היו"ר", "לחש המזכיר", "חזר היו"ר". שמע, אם אתה כבר בעניין, למה לא "נבח", "חרחר", ו"שיגל"? וברצינות: מרוב הוראות בימוי לא רואים את היער. המילה "אמר" טובה מספיק ליותר מתשעים אחוז מהמקרים, ובמילות תיאור אחרות יש להשתמש אך ורק כאשר ממש, אבל *ממש* מוכרחים. שוב: כל פועל שאינו "אמר" יופיעל רק במקרה חריג, משהו יוצא מגדר הרגיל. לא סתם כך.
ה. *שובו של הדיאלוג*: כמה עצות על מנת להפוך את סיפורך לקריא יותר: 1. בסוף כל משפט, אבל *כל* משפט, יש נקודה, סימן שאלה או סימן קריאה. לא פסיק, וודאי שלא שום-דבר. 2. בכל פעם שמתחלף הדובר, רד שורה. 3. גם משפטים שבתוך מרכאות מסתיימים בסימן פיסוק, בדרך כלל פסיק או נקודה.

על מנת להדגים את האמור בסעיפים ד וה', הרי לך גרסה מתוקנת של הפיסקה הראשונה של סיפורך (שים לב לסימני הפיסוק ולחלוקה לשורות, וגם לשינויי הניסוח הקלים):

"הכוכבית", אמר המזכיר הכללי.
"הכוכבית," אמר היו"ר. "אחרי שתיהפך אותה לסופר-נובה היא תספק אנרגי למיליארדי
מיליארדים של זחלמים."
"שבעים מיליארד פועלים," אמר המזכיר.
"שבעים ושניים מיליארד, שלושים ושבעה מליון, מאתיים חמישים ושבעה אלף ומאתיים פועלים," אמר היו"ר, "מספר דומה של חלליות, כאלף ספינות אם, ושבעת אלפים שנות עבודה. על המחיר אינני רוצה אפילו לחשוב."
"המשרד לאיכות הסביבה," אמר המזכיר.
"המשרד לאיכות הסביבה," אמר היו"ר. "אימתה של כל חברה מסחרית. התנגדות בלתי מובנת להכחדת גזעים אחרים וכח פוליטי כמעט בלתי מוגבל." הוא נאנח בצער.

(שים לב, אגב, שהמשפט האחרון של היו"ר הוא הרצאה לשמה, כאמור בסעיף א' למעלה: הרי המזכיר *יודע* מהו המשרד לאיכות הסביבה. זו דרך מגושמת מאד להעביר מידע לקורא. לא טוב.)

זהו להיום. יש גם ניטפוקים מד"ביים, ואולי אביא אותם לאחר מכן, אם לא יקדימו אותי.

[גל]

[הזחלמים]

אמת שלחתי אותו לליקטור ל"אספמיה" וכיוון שהוא לא התקבל רציתי לשמוע חוו"ד ממכם.

[הזחלמים]

בקשר להקדמה – איפה ראית את הרעיון הנ"ל? לא זכור לי שראיתי משהו דומה. קראתי די הרבה מד"ב בילדותי.
בקשר לב) אתה יכול לתת דוגמאות להומור לעוס?
בקשר לד) חשבתי שכדאי לגוון, לשמוע 5 פעם את המילה אמר זה יהיה משעמם. ככה המורה לאנגלית הסבירה לי למה משתמשים בכ"כ הרבה מילים נרדפות לענף בסיפור "the enemy"
אגב בד) לא הבנתי את הדוגמה שלך להומור – איזה הומור היה שם?

[NY]

רעיון: כל נושא "חייזרים מתקדמים מתערבים בתהליך ההתפתחות האונשות", "התאגיד הגלקטי" ו"החייזרים לא מעריכים נכונה את האנושות" נלעסו בהמון אופנים שונים בהמון סיפורים וספרים. נכון, אף אחד לא כתב בדיוק את מה שאתה כתבת. מצד שני, אין במה שכתבת שום דבר מיוחד או מעורר מחשבה. אם נביט על הסיפור מנקודת המבט הקלאסית של השאלה הבסיסית של המד"ב – "מה אם?" (אצלך: מה אם כדור הארץ נמצא בתחום השיפוט של תאגיד חייזרי מתקדם ומה אם החייזרים ממעטים בערכנו?") – נראה שהשאלה שלך דומה מאד להמון שאלות אחרות שנשאלו עוד בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.
ב. אולי הייתי צריך להגיד "נסיונות בהומור קלישאי". הרי לך:
"מדענים כידוע מעולם לא הצטיינו בלהסביר דברים מסובכים… כי גם יושבי ראש כידוע מעולם לא הצטיינו" וכו'.
"'איזו בעיה' חייך היו"ר 'הביאה אתכם' ליקק את שפתיו" וכו' וכו'.
"קורולציה סטטיסטית (אגב – צ"ל קורלציה, ועדיף להשתמש במילים עבריות כגון "יחס ישר" או "קשר הדוק" או משהו) מדהימה בין המקרים שבהם דיבר לאט לבין צרות"
וכו'.
ד. מה שהמורה אמרה לך לא נוגע למילה "אמר", חד וחלק. (הומור קלוקל: "הזכיר המזכיר" – אולי לא התכוונת לכך, אך זה נראה כמשחק מילים ילדותי.)

ועוד דבר: אל תשתמש בקיצורים. כתוב "מספר" ולא "מס'", "קבוצה" ולא "קב'", "על ידי" ולא "ע"י" וכו'.

אני ממליץ לך מאד לקרוא את המאמרים המצורפים לכללי הפורום שלנו (ראה קישור גדול ומהבהב בראש העמוד), ובייחוד את לקסיקון טרקי סיטי ואת רשימת הקלישאות הגדולה.

[הזחלמים]

המיקוד של הסיפור לא היה תחום השיפוט החייזרי אלא בעיית איכות הסביבה של החייזרים והרעיון שישנם חייזרים ללא אמצעי בידור.
ב) זה לא כ"כ מצחיק, נכון. אבל זה כ"כ נורא? עדיף היה לשים טקסט פשוט במקום זה

קראתי את רשימת הקךישאות ואת המאמרים המצורפים. אני לא התכוותי לרשום שום קלישאה משם – כנראה יצא לי בטעות.
אגב מה משם היה בסיפור?

[מאת]

תגובות